חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

Displaying 101 – 120 of 16901234567891011

שאלות אחרונות

בדיקת צוואר הרחם

האם בדיקת PAP מטמאה? אין בת 61 ואין לי מחזור כבר עשר שנים. אני עומדת כעת לעבור בדיקת pap .

לדעת הרב אליעזר מלמד, בדיקה זו אינה מטמאה גם אם יצא דם, כיון שזהו דם שנגרם מפציעת הרחם. כך באר בספרו פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז סעיף ז. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-20 09:41:10

גיוס נשים

שלום רב רציתי לדעת מה אומרות ההלכות על גיוס נשים לצבא ומה האיסורים

פניני הלכה העם והארץ פרק ד (אפשר לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יב – נשים בצבא

אף שגם נשים מצוּות בהצלת ישראל ובמצוות ישוב הארץ, לא ציוותה התורה את הנשים להתגייס לצבא, שאין דרכן בכך. כפי שאמרו חכמים, שאין דרך אשה לכבוש (יבמות סה, ב), ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב, ב). לכן לא מצינו שנשים יצאו למלחמה, לא בתקופת בית ראשון ולא בתקופת בית שני. ואף שאמרו חכמים במשנה (סוטה מד, ב): "במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". וכן פסק הרמב"ם (מלכים ז, ד). כמה מפרשים בארו, שכיוון שהחתן יצא מחדרו למלחמה, ממילא יצאה הכלה מחופתה וחזרה לביתה. ורבים ביארו, שהואיל ועוסקים במלחמת מצווה, אף הנשים מצוּות לסייע למלחמה, אלא שהן מסייעות בתפקידים עורפיים, ומספקות מים ומזון (רדב"ז, תפארת ישראל, רש"ש).

וכבר למדנו (הלכה ו), שבמחנה ישראל צריכים להישמר מכל דבר שאינו צנוע, שנאמר (דברים כג, י): "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע". והכוונה שצריך להיזהר אפילו מהרהורי עבירה, כפי שפירשו חז"ל (ע"ז כ, ב): "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע – שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". וכן משמע מסוף הפרשייה, שעיקר הכוונה להזהיר מהרהורים של ערווה, שנאמר (שם טו): "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". ומזה שנקטה התורה 'עֶרְוַת דָּבָר', למדו שצריך להיזהר מניבול פה וליצנות, שאיסורים אלה קשורים, הן לדיבור והן לענייני ערווה. ומדברי חכמים למדנו, שדיבורים גסים וליצנות עלולים לגרום לנפילת נפשות מישראל (עי' תנחומא כי תצא ג). נמצא אם כן, שמציאותן של בנות עם בנים בתנאי צבא מנוגדת להדרכתה של התורה. וכן פסקה הרבנות הראשית לישראל, שאסור לבנות להתגייס לצבא.

אבל הנשים משתתפות בקיום המצווה בזה שהן מעודדות את הגברים להתגייס לצבא ומקיימות את החיים האזרחיים בעורף, ובשעת הצורך מסייעות לצבא בתפקידים עורפיים.[1]

[1]. עוד יש איסור לאשה ללבוש כלי גבר, ובכלל זה כלי נשק. ולכן יעל הרגה את סיסרא ביתד ולא בחרב (נזיר נט, א). אולם נראה פשוט, שאם לא היתה לה יתד, היתה צריכה להורגו בחרב, שפיקוח נפש דוחה איסור זה. וכפי שלמדנו שלשם הצלת ישראל, יעל עשתה עבירה לשמה, כמבואר בנזיר כג, ב. וכן באג"מ או"ח ד, עה, התיר לנשים בשעת סכנה להצטייד בכלי נשק. ועי' בדברי הרצי"ה ב'לנתיבות ישראל' ח"א עמ' קסו (הוצאת בית אל) בהערה, ועמדתו היתה שגם נשים שייכות למצווה. ועי' ב'לאור ההלכה' לרב זווין, עמ' כד-כז (הוצאת קול מבשר), ובתחומין ד' עמ' 79 מאמר מהרב שביב. ונלענ"ד שאכן נשים חייבות במלחמת מצווה להצלת ישראל, וכפי שמשמע מפשט המשנה, וכדברי החינוך במצווה תכה, הנוגעת לכיבוש הארץ. אלא שבפועל הן פטורות משתי סיבות: א) אין דרכן בכך. מפני שתפקידן לקיים את המשפחה, הן מצד גידול הדורות הבאים והן מצד ערך החיים בהווה, שאם אין משפחות אין עם ואין על מה להילחם. במילים אחרות, אפילו בשעת מלחמה העם צריך איזון, ויחד עם זה שהגברים משקיעים את עצמם במלחמה, הנשים צריכות להמשיך לקיים במידת האפשר את שגרת החיים בעורף. ב) מפני שערבוב גברים ונשים במחנה פוגע בצניעות ובקדושה, וגם פוגע בריכוז הנדרש לצורך המלחמה. מצד היסוד הראשון אין ראוי שיתגייסו, ועפ"י היסוד השני אסור שיתגייסו. ושני היסודות הללו רמוזים בדברי האבן עזרא דברים כב, ה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר – נסמכה בעבור צאת למלחמה, כי האשה לא נבראה כי אם להקים הזרע, ואם היא תצא עם האנשים תביאם בדרך לידי זנות". אלא שכיוון שביסוד המצווה נשים שייכות כגברים, סתמו כך חכמים בלשונם "במלחמות מצווה הכל יוצאין… וכלה מחופתה". ולמדנו מזה, שגם עליהן יש מצווה לסייע במה שאפשר במסגרת תפקידן הנשי. ראשית, בזה שיקיימו את העורף ויעודדו את הגברים (ואולי לכן הכלה צריכה לצאת מחופתה, שאם לא תצא, גם החתן לא יצא למלחמה). וכשיש צורך גם יספקו מים ומזון, היינו ימלאו תפקידים עורפיים. ואם יגיע ח"ו מצב שבו יהיה הכרח גמור שגם נשים יתגייסו, ובלעדיהן ח"ו לא נוכל לשרוד, יהיו חייבות להתגייס למלחמה, אלא שיהיה צורך להתאמץ מאוד כדי למנוע ערבוב בנים ובנות שלא בצניעות.

למעשה ההדרכה של רוב ככל הרבנים והמחנכים והמחנכות, שאין לנשים שומרות תורה ומצוות להתגייס לצבא, ואף שאין זה איסור מוחלט כאכילת בשר וחלב (גם מו"ר הרצי"ה לא הסכים לומר שיש בזה איסור מוחלט), כיוון שהניסיון מצביע על כך שהגיוס לצבא פוגע ברמתן הדתית של חלק מהבנות, הרי שבפועל הוא מוביל לאיסורים רבים, ועל כן מבחינת חשיבותה, הדרכה זו בעלת משקל גדול ממשקלו של איסור רגיל ומוחלט. לדעת רוב ככל הרבנים הדרכה זו היא כוללת ונחרצת לגבי כל הבנות הדתיות הצעירות, ובכללן גם בנות שברור שלא יפגעו באופן אישי (הדרכה זו לא נאמרה לנשים מבוגרות במסגרת קבע). אמנם יש רבנים ועמם מחנכים ומחנכות שמתוך היכרות קרובה עם בנות החוג שלהם (כעין מודרן אורתודוכס) שסבורים שעם הכנה וליווי, ביחידות מתאימות, אין חשש שיינזקו. ובנות השייכות לאותן הקהילות שרוצות להתגייס על פי הדרכתם ולאחר ייעוץ אישי, ליחידות שבהן ניתן לשמור יחסית על כללי הצניעות – יש להן על מה לסמוך, שכן ההדרכה התורנית תלויה גם בקהילה ובאדם. אבל לכתחילה עדיף לנהוג כדעת רוב ככל הרבנים ולא להתגייס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-18 09:23:16

מריחת קרם טיפולי בשבת

שלום הרב. לבת שלי יש בעיה עם עור בידיים (יכול להיות פסוריאזיס, הרןפאים לא בטוחים). יש תקופות בשנה שהעור מתחיל להתייבש, והיא צריכה למרוח משכה פעם או פעמיים ביום. אם היא לא עושה את זה, המצב תוך יום-יומיים יכול לדרדר ולעשות לה ממש פצעים מדממים. השאלה היא האם יש דרך להשתמש במשכה בשבת? כי לשים אותה לפני לא עוזר – נטילת ידיים וכו, זמן פעילות המשכה הוא פחות מ24 שעות. תודה!

פניני הלכה שבת כח, ח – מותר במקום צער להניח את המשחה הרפואית על העור ולשפשף אותה עד שכולה תִּבָּלַע, שכל זמן שרוצים שכל המשחה תבלע בעור, אין בזה איסור 'ממרח'. אבל אסור מהתורה למרוח אותה על הגוף כאשר רוצים שחלק ממנה ישאר על פני העור כדי להחליקו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-15 09:08:28

אפייה בתנור חלבי ובשרי

שלום וברכה, האם אפשר להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי *באותו היום* אחרי ניקוי וחימום התנור לחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה, או שחייב לחכות 24 שעות בין בשר לחלב?

לא צריך להמתין 24 שעות, כמבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה כשרות ב' פרק כה סעיף יד. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-10 06:41:41

עיקר וטפל

בפניני הלכה ברכות עמוד 245 בדיני עיקר וטפל מובא שעל מרק ירקות יש ג' חילוקים: א) אם רובו הגדול של המרק נוזלים, ויש בו מעט מאוד ירקות, הם טפלים למרק, ומברך על המרק ‘שהכל’ ופוטר בברכתו את מעט הירקות שבו (שעה”צ רח, כז). ב) אם רובו נוזל ומיעוט חשוב ירקות, למרות שהירקות הם מיעוט, כיוון שיש להם חשיבות, אין כאן עיקר וטפל, וצריך לברך על המרק שתי ברכות, על הירקות ‘האדמה’, ועל הנוזלים ‘שהכל’. ג) אם קרוב לחצי מהמרק הוא ירקות, עד שברור לו שהם העיקר והנוזלים טפל, מברך על הירקות ‘האדמה’ ופוטר את הנוזלים (מ”ב רב, נד; רה, יג). אשמח לדעת מה המקור לחילוק השני שהרי במשנ"ב משמע שאם העיקר ירק אז המים טפלים ואם העיקר מים אז הירק טפל. בסימן קח ס"ק כ"ג כתוב:"אבל בשאר מינים כגון רעצק"ע גרויפי"ן שנעשים בריבוי מים שאינם ראוין לאכילה ורק לזופ"א מברך ברכה אחת שהכל דהגרויפי"ן נתבטלו לגבי המים" – משמע שאם אין במרק הזה מימד של אכילה אלא רק שתייה ברכתו שהכל גם על הירקות. ובסימן ק"ה ס"ק ט'- ר"ל שרוצה לגמוע המים לבד דאלו אם אוכלן עם הירק אין שייך שום ברכה על המים דנעשין טפלה לירק. בפשטות שאם יש כאן אכילה המים טפלים. לא מצינו במשנ"ב (לפחות אני) גדר כזה שמברך על הירקות וגם על המים אלא או העיקר הירק או העיקר המים במרק עם מיני מזונות כן מובא במשנ"ב דין כזה מפני חשיבות מיני מזונות גם בספר וזאת הברכה עמ' 119 מובא שני החילוקים שהבאתי ולא מובא החילוק האמצעי שמובא בפניני הלכה. אשמח לדעת את מקור החילוק ועל מה הוא מבוסס.

הרב כתב זאת על פי הכלל המבואר בסעיפים הראשונים של הפרק, שכאשר מדובר על תערובת של שני מאכלים שאוכלים אותם יחד אך אין עיקר ברור וטפל ברור, צריך לברך על שניהם. כיון שהכלל בזה ברור, הרב לא חיפש מישהו שיאמר זאת ספציפית לגבי מרק, אלא המקור הוא הפוסקים שאמרו את הכלל שנאמר לגבי מאכלים רבים. סביר שגם אמרו אותו על מרק, אך אין לי זמן לחפש זאת. אני מזכיר שהמדובר הוא במרק שטעם המים מאבקת מרק, אבל אם אין בו אבקת מרק, אלא מדובר במרק ירקות שעיקר טעמו בא מהירקות, אף שהטעימו במלח ופלפל, מברך על הירקות ופוטר את הנוזלים גם אם יש בו מעט ירקות והרבה נוזלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-08 08:48:30

ברכה בטעות על פחות מכביצה

אדם שהתכוון לאכול פחות מכביצה לחם ובטעות בירך על הנטילה, האם חייב כעת לאכול כביצה?

לא. קל וחומר  מאדם שנטל וחזר בו ולא רוצה לאכול לחם, שלא חייב לאכול לחם, כפי שכתב הריטב"א (בחידושיו לחולין קו:) – "הנוטל ידיו לאכילה ובירך על נטילת ידים, ואחר כך נמלך ולא אכל, אין בכך כלום, ואין מחייבין אותו לאכול כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שהרי בשעה שנטל ידיו, היה חייב לברך, שבאותה שעה היה בדעתו לאכול." אמנם כיון שיש חולקים, ובדרך כלל מי שכבר אכל כזית לחם, אין זו מעמסה גדולה שיאכל עוד כזית, כיון שמדובר על שיעור קטן מאוד, נכון לכתחילה לאכול לחם בשיעור כביצה, כמובא בהליכות עולם ח"א עמ' שטז.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 17:23:44

הפלה

שלום כבוד הרב. קראתי במאמרים שלכם על איסור הפלה אצל הגויים שהוא חמור ביותר . אני הפלתי 3 פעמים הריונות מכייוון שהם היו לא רצויים והיתי ילדה בת 20 לא נשואה וללא בן זוג. כמובן שרק היום בגיל 30 ההפלות לא מרפות ממני מהראש וזה מטריש אותי שהיתי כזאת מטומטמת ולא ידעתי גמה זה חמור. איזה תיקון יש לגויה שעשתה הפלות? מה אני יכולה לעשות שהשם יסלח לי . תודה רבה

קודם כל אני חייב לומר שעצם השאלה מאישה שאינה יהודייה מרגשת אותי מאוד. אף פעם לא קיבלתי שאלה כזו.

ביהדות כתוב הרבה על עשיית תשובה. והכלל הוא שבדבר שאדם נפל, בו הוא צריך לתקן. ולכן התיקון שלך הוא להקים משפחה לתפארת, להיות אישה טובה ואמא טובה לכמה ילדים שאת יכולה לגדל בשמחה ובחינוך טוב למצוות שגם גויים מחוייבים בהם וכמובן לדרך ארץ ומידות טובות. כמו כן, נכון שתתרמי מזמנך וכספך למקום שעוזר לנשים להחליט לא להפיל את עוברם מסיבות שאינן מותרות.

בברכה.

אורן מצא. רב בישיבת הר ברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 16:22:21

שם השם, וברכת המזון

שלום רב. להלן מספר שאלות: 1. האם כשאני כותב למשל פרק א', פרק ב' וכו… כשזה פרק ה מותר לי לעשות את הסימן ' באות ה, כמו בשאר המקומות, כי הרי זה יצוג שם השם, וכן גם באות ד? 2. אם אכלתי למשל בשר, כשיעור ביצה, ואז נמלכתי, ואני רוצה לאכול לחם, האם אני צריך לברך בורא נפשות, או שאפשר לפטור בורא נפשות בברכת המזון. 3. אם למשל אכלתי פת הבאה בכסנין בשיעור נמוך מ216 גרם, ואז נמלכתי ואני רוצה לאכול לחם, האם ברכת המשון פוטרת או שצריך לברך על המחייה? תודה מראש.

  1. מותר.
  2. צריך לברך בורא נפשות, כמבואר בפניני הלכה ברכות סוף פרק ג – על מאכלים שרגילים לאכול בסעודה כדי לשבוע, כבשר ותפוחי אדמה, יברך ברכה אחרונה אף אם התחיל בסעודה. אבל אם כבר בירך ברכת המזון, הפסיד את הברכה.
  3. כפי שמבואר שם, על מאפי מזונות אין לברך ברכה אחרונה במקרה כזה, אלא יוצאים בברכת המזון.
  4. מזכיר לך שאתה יכול לבדוק לבד את התשובות לשאלותיך מתוך ספרי הרב מלמד דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 16:08:54

ברכה על לימונים

שלום, אני אוכל לימונים חיים באופן רגיל כי אני אוהב את זה. האם אני גם מברך עליהם שהכל או האץ?

יש אומרים שמברכים עץ ויש אומרים שמברכים שהכל. לעניות דעתי כיון שאתה אוהב לימונים, ויש אנשים רבים שאוהבים לימונים למרות שהם חמוצים, עדיף לברך העץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 07:22:13

גניזה

שלום, יש לי הזמנה לחתונה שבה כתוב מאחורה "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים". האם טעונה גניזה?אם לא- כיצד לנהוג בהזמנה בעת זריקתה לפח?

לקשור בשקית ולהניח בפח שבבית. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק ו סעיף יד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-06 17:41:52

החזרה לפלטה

ולדעת האוסרים להניח מאכלים מבושלים על הפלטה, כי הנחה זו נראית כבישול, דין החזרה שונה. שהואיל והמאכל כבר היה מונח על הפלטה מערב שבת, אין החזרתו אליה נראית כבישול, ולכן אם ברור שמדובר בפעולה של החזרה מותר להניח שוב את הקדירה על הפלטה עצמה. *וכדי שיהיה ברור שזו החזרה ולא הנחה חדשה צריכים לקיים שלושה תנאים: א) שלא יניח את הסיר על גבי הרצפה. ב) שתהיה דעתו של לוקח הסיר להחזירו על הפלטה. ג) שידו תמשיך לאחוז בסיר עד שיניח אותו בחזרה על הפלטה. וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד כשיש צורך גדול להחזיר את התבשיל ולהניחו דווקא על הפלטה, כי רק כך התבשיל יהיה חם לסעודה, אזי גם אם לא התקיימו שלושת התנאים הללו, הואיל ובפועל זו החזרה ולא הנחה חדשה, מותר להחזיר את התבשיל על הפלטה.* שלום הרב, מה שהדגשתי זה דעת לדעת המחמירים או גם המקילים?

לדעת הרב מלמד גם הנוהגים כדעת המחמירים יכולים להקל במקרה הזה. לדעת המקלים לא רק המקרה הזה מותר, אלא מותר אף להוציא מהמקרר מאכל מבושל ולשים אותו על הפלטה בשבת בבוקר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-04 14:57:13

ברכות

האם ברכת הריח על לימון ואתרוג 'מיני בשמים' כמו קפה כתוש?

על פרי הלימון והאתרוג מברכים – שנתן ריח טוב בפירות. ואמנם גם על קפה היה צריך לברך כך, וכפי שכתבו פרח שושן א, יג, מ"ב רטז, טז, וחזו"ע עמ' שכט. אבל למעשה כיון שמדובר על תבלין וכיום אין אוכלים את הקפה בנפרד (בעבר אכלוהו גם בנפרד עם סוכר), ברכתו 'מיני בשמים' (ברכ"ה ח"ג יב, יט. וזאת הברכה עמ' 381-קמד). כך מבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ברכות פרק יח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-03 04:11:34

ברכת שחלק מחכמתו

אם אני רואה את אחד מגדולי הדור כל כמה ימים, מתי לברך שחלק מחכמתו? כל 30 יום? תודה רבה.

רק אם אינך רואה אותו שלושים יום, אתה יכול לברך עליו, כמובא בפניני הלכה ברכות טו, יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-29 22:45:24

תפילות חזקות

מהן התפילות הכי חזקות שיהודי יכול להתפלל לרצונותיו?

תפילת שמונה עשרה על כלל ישראל, ולהכניס את הרצונות האישיים במקום המתאים לפי נושא הברכות, או באופן כללי בברכת שומע תפילה. ואם רוצה להאריך בבקשות, אז באלוקי נצור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-28 10:54:51

השהיית תבשיל בערב שבת

שלום! משפחתי מניחה בערב שבת (כשעה- שעתיים לפני שבת..) סיר תפוחי אדמה (לא מבושלים) על האש, ע"מ להכין ממנו פירה לפני סעודת ערב שבת. (בכניסת שבת, אנחנו מעבירים את הסיר לפלטה). ובנוסף, כחצי שנה לפני כניסת שבת אנו מכניסים לתנור דג (לא מבושל..), בשביל סעודת ערב שבת, ואבי מכבה את התנור לפני יציאתו לבית הכנסת. האם יש בכך בעייתיות מבחינת השהיית תבשיל בערב שבת? ואם כן, מה ניתן לעשות?? (משהו שאני אוכל להגיד להורים בלי שהם יתעצבנו עליי חח) תודה רבה!

מצד דיני השהייה אין שום בעיה. התפוחי אדמה ודאי מבושלים בשעה על האש, וממילא כאשר מניחים אותם על הפלטה לפני שבת הם מבושלים לגמרי. וכן לגבי הדגים, כיון שהתנור מכובה מכניסת השבת, אין שום בעיה.

אבל לגבי מעיכת התפוחי אדמה יש לציין שמותר רק למועכם במזלג ולא בכלי עם חורים שמיוחד למעיכה, כמובא בפניני הלכה יב, ב פסקה שניה (אמנם אין לריב על כך, שכן בדיעבד מותר לאכול גם אם מעכו בכלי מיוחד). כמו כן, לאחר המעיכה, כאשר שמים שמן, יש לערבב בנחת ולא בכוח, כמובא בפניני הלכה שם הערה 10 (גם על כך אין לריב, כיון שיש מי שמתיר גם בכוח).

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-26 14:33:49

ברכות

שלום! מה ברכתו של מרק ירקות (הירקות הם רב לגמרי), אם טעם המים נוצר על ידי הירקות וגם התבלינים שונים)? תודה רבה! נ.ב. שלחתי פה לפני כמה שבועות שאלה בנוגע להשהיית תבשיל בערב שבת, אשמח למענה… תודה!

אם יש הרבה ירקות במרק, ברכתו אדמה ופוטרים את המרק עצמו. נא לעיין בפניני הלכה ברכות בפרק עיקר וטפל בדין של מרק. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

עניתי על השאלה השניה ביום שבו נשאלה. זו טרחה גדולה לחפש אותה בין כל השאלות שנשאלו מאז, היה אפשר פשוט לשאול שוב.

אולי זו היתה השאלה:
1) לפי דעת הרב מלמד כאשר מניחים מרק/מאכל עם רוטב על הפלטה מערב שבת, מותר לעשות את זה ישירות על הפלטה או צריך כלי שני על הפלטה? ובדיעבד?
2) לפי דעת הרב מלמד בשבת יש איזה שהיא סיטואציה שבה צריך לשים על הפלטה בשבת כלי ואז מעל זה את הכלי שיש בתוכו את האוכל[כאשר מוציאים אוכל מהמקרר בשבת בבוקר?](כלי שני)?

תשובתי היתה:

  1. לפני שבת אפשר לשים ישירות.
  2. בשבת עצמה לכתחילה עדיף לשים על חוצץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-25 21:28:44

ברכת ירקות מצופים

האם ירקות שמצופים בציפוי דגן, ברכתם שהכל כמו שניצל?

כפי שמבואר בפניני הלכה, הכל תלוי האם הציפוי מועט או מרובה. אם מועט, מברכים על המאכל עצמו, אם זה עוף – שהכל, ואם ירק – אדמה, כדוגמת חצילים מטוגנים. ואם הציפוי עבה מברכים מזונות, כדוגמת קבוקים וקובה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-23 05:53:54

Displaying 101 – 120 of 16901234567891011

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן