שלום וברכה 1.יש סוברים שמותר לשים על פלטה כבויה תבשיל לח ואז אחרי כמה זמן היא תידלק מאליה בשעון שבת וזה יתחמם. האם הרב גם מתיר זאת או אוסר? 2. בהלכות בורר לגבי הוצאת מרק (שרוצה אותו בתור האוכל) הרב כותב שאפשר להטות אות הסיר או עם המצקת להוציא את המרק. אבל אסור בכף. מחילה לא הבנתי מדןע? (גם בהערה לא הבנתי) אם אנחנו אומרים שכף זה כמו יד אז מה הבעיה ? ומה זה שונה ממצקת? 3. למה אסור להוציא עם מזלג טונה מהשמן וכן תירס מהמים לצלחת אם אוכל את זה מיד? הרי מזלג זה גם כמו "יד"? 4. אולי הכללים של .אוכל מפסולת . יד. לאלתר. זה לא מוחלט? כמו שתמר שמוציאים את הגלעין קודם לכאורה זה פסולת מאוכל אבל זה דרך אכילה אז מתירים?

1. אסור.
2. אין הבדל בין כף למצקת. הכוונה במשפט – "ואפילו בעזרת כלי שלא נועד לסינון, כדוגמת מזלג וכף, אסור." היא שאסור לעצור את האוכל שבסיר בעזרתם כדי שיצא לו רק מהנוזל. דבר זה אסור גם אם היה עושה זאת עם היד. אופן זה דומה למשפט הבא – "וכן אסור לקרב את מכסה הסיר לסיר, ולפתוח ביניהם פתח צר כדי שרק המרק יוכל לעבור דרכו."
3. אז למה שלא ישתמש בכף? אלא שמקרה זה משתמש במזלג מפני שרוצה לברור את האוכל מהנוזל, וממילא כעת המזלג משמשת ככלי ברירה. אמנם כאשר אוכל מהצלחת מרק, מותר לאכול עם מזלג כדי שלא יעלה לו מרק, כיון שזו דרך אכילה.
4. שלושת הכללים מוחלטים, אלא שיש כלל נוסף והוא 'דרך אכילה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-17 14:55:52

שלום, אם מפקד נותן פקודה לחייל לפנות יישוב, האם עליו לסרב פקודה?

פניני הלכה העם והארץ פרק ד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

ט – פקודה כנגד מצוות התורה

יש סמכות לצה"ל ומפקדיו, הפועלים מכוח נבחרי הציבור, לגייס אנשים ולארגנם במסגרת צבאית כדי לשמור על העם והארץ. לעיתים יש צורך לפתוח במלחמת מגן, והחיילים צריכים לציית לפקודות הקרב, גם כאשר הדבר כרוך בסיכון נפשם. לשם ארגון הצבא והכנתו לקרב, מאמן הצבא את החיילים. גם במשך האימונים צריכים החיילים לציית לפקודות, כדי להתרגל בבניית היחידות הצבאיות והכנתם לקרב.

אך אם יקבל החייל פקודה הסותרת את ההלכה – אסור לו לקיימה. וגם בזמן שהיה בישראל מלך, שנבחר על ידי נביא וסנהדרין, אם נתן פקודה להפר מצווה ממצוות התורה – אסור לשמוע לו. וכן נפסק ברמב"ם (מלכים ג, ט): "המבטל גזירת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצווה קלה – הרי זה פטור, דברי הרב (הקב"ה) ודברי העבד (המלך) – דברי הרב קודמים. ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעים לו".

למשל, בשבת, אם נתן המפקד פקודה לנסוע לצורך פיקוח נפש, כגון לצורך שמירה, מצווה לנסוע. אבל אם נתן פקודה לנסוע לצורך אחר – אסור לנסוע. לעיתים יש לחייל ספק, אולי יש צד של פיקוח נפש בפקודה ואולי אין, במצב כזה יש לקיים את הפקודה, מפני שגם ספק פיקוח נפש דוחה שבת (יומא פג, א). אולם אחר השבת יבדוק החייל את הפקודה, ואם יתברר לו שהפקודה ניתנה שלא לצורך פיקוח נפש – עליו להתלונן על המפקד בכל הדרכים האפשריות, כדי למנוע הישנות מקרים של מתן פקודות הכרוכות בחילול שבת קודש.

היה מקרה שחיילים קיבלו פקודה לנסוע בשבת כדי לפנות מאחז יהודי שלא אושר כחוק, וכיוון שלא היה בזה צורך של פיקוח נפש – אסור היה להם לנסוע. ובשעה כזו אסור להיות טיפש או פחדן, וכאשר אין צד של פיקוח נפש, יש לסרב פקודה.

ופעם גדוד היה צריך לבצע תרגיל מלפני עלות השחר ועד חצות היום. במשך התרגיל התקיימה הפסקה ארוכה, אולם המפקד אסר על החיילים להתפלל שחרית במשך אותה הפסקה, מפני שטען כי המח"ט אמור להגיע בכל רגע לקראת השלב הבא של התרגיל, ומיד עם בואו יצטרכו להמשיך בתרגיל. כיוון שהחיילים ידעו שהשלב השני של התרגיל ימשך עד חצות היום, וראו שההפסקה נמשכה כבר חצי שעה, התעקשו והתפללו שחרית. והם אכן נהגו כדין, מפני שלא היה שום הכרח להמשיך מיד בתרגיל ולבטל עקב כך תפילת שחרית. ואם אפשר היה להמתין למח"ט זמן בלתי מוגבל, אפשר היה לתת להם זמן להתפלל שחרית, שאין כבודו של המח"ט חשוב מכבוד שמים.[1]

י – חובת המחאה בצבא

חייל שמפקדיו או חבריו פגעו באפשרותו לקיים אחת ממצוות התורה, חובה עליו להתלונן על כך בכל הכלים החוקיים המקובלים. ומצווה זו מחייבת יותר מהמצווה הרגילה המוטלת על כל אחד מישראל להוכיח את חבירו שחוטא.

מצוות התוכחה צריכה לנבוע מתוך אהבה ואחריות, שכשם שיהודי צריך לדאוג לחבירו שלא יהיה רעב כך עליו לדאוג שלא יחטא. ואכן מצינו שמצוות אהבת הריע ומצוות התוכחה נאמרו בסמיכות, שנאמר (ויקרא יט, יז-יח): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

כאשר מדובר בחטא מערכתי ציבורי, חובת המחאה גוברת, שכן החטא פוגע ברבים ובצביון החברה. וכן אמרו חכמים (שבת נד, ב): "כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה – נתפס על אנשי ביתו (נענש בחטאם של אנשי ביתו), באנשי עירו – נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו – נתפס על כל העולם כולו". הרי שחייל שיכול למחות כנגד דבר חטא ואינו מוחה, אף שהוא עצמו לא חטא, נעשה שותף בחטא ונענש (להלן ז, ג, על חומרת חובת המחאה ועונשה).

חובת התוכחה היא אפילו פעמים רבות, וכפי שאמרו חכמים: "הוֹכֵחַ – אפילו מאה פעמים" (בבא מציעא לא, א). וזאת בתנאי שיש סיכוי שהתוכחה תתקבל, כי התוכחה מופנית לאדם שמקבל את העקרונות שעליהם המחאה מבוססת; או כאשר התוכחה היא כלפי גוף ציבורי, שכאשר סך התלונות כלפיו מצטבר לכמות מסוימת הוא מתחיל לשנות את עצמו לטובה.

כאשר אין שום סיכוי שהתוכחה תתקבל, מצווה להוכיח פעם אחת, ומעבר לזה אין להוכיח. וכפי שאמרו חז"ל (יבמות סה, ב): "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (רמ"א או"ח תרח, ב; מ"ב ט).

מצוות התוכחה מחייבת גם כאשר היא כרוכה באי נעימות, כגון בשעה שצריכים להוכיח אדם שמתעמר בחבירו, ואפילו אם יש חשש שמקבל התוכחה יעניש את המוכיח או אף ירצה להכותו, חובה לקיים את מצוות התוכחה (רמב"ם הל' דעות ו, ז; להלן ז, ה).

נמצא אם כן שחובת ההוכחה מחייבת את החייל גם כאשר היא כרוכה בכניסה למצבים מאוד לא נעימים מול מפקדיו. החובה קיימת גם כאשר רוב הסיכויים שלא תתקבל, מפני שכל זמן שיש סיכוי קטן שהיא תועיל – חובה להוכיח. וכל שאינו מוכיח, נעשה שותף בחטאה של כל שדרת הפיקוד, שפוגעת בצביון היהודי של צה"ל וכופה על חיילים לנהוג שלא כהלכה.

אצל חיילים דתיים רבים נדמה שכל תלונה נחשבת כערעור על סמכות המפקדים ופגיעה בצבא ומרידה במלכות, כפי שהיה בימי השלטון המלוכני. ואף על פי כן הורתה התורה למחות כנגד חטאי המלכות. על אחת כמה וכמה כיום, שהתלונה נחשבת כהתנהגות אזרחית שראויה לשבח. שכן כך השיטה הדמוקרטית משתפת את הציבור כולו בעיצוב המערכות ושיפורן.[2]

[1]. הרב הגאון שלמה גורן זצ"ל, מייסד הרבנות הצבאית ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, שימש כנשיא ישיבת 'הר ברכה' בשנותיה הראשונות, והיה מוסר בכל שבוע שיעור לבחורים. לקראת הגיוס לצבא היה מוסר לבחורים שיעורי הכנה. בשיעור הראשון היה מדבר על ערכה של המצווה לשרת בצבא. בשני על שמירת שבת בצבא, והוכיח כי בעת מלחמה ההיתר הוא "עַד רִדְתָּהּ" שזה מעבר לפיקוח נפש. בשלישי היה מעודד את הבחורים לשמור מצוות בצבא בגבורה, ובכל עת שיתקלו בפקודה הסותרת את ההלכה – יסרבו, ולא יפחדו לשלם על כך מחיר אישי.

והיה מספר איך פעם הדפיס בחוברת של הרבנות הצבאית הוראה הלכתית, שבכל עת שיש פקודה לחלל שבת שלא לצורך פיקוח נפש, יש לסרב פקודה. הרמטכ"ל דאז, חיים לסקוב, כעס מאוד, וטען שהצבא מושתת על הציות לפקודות, ועל כן מי שיש לו ביקורת על פקודה כל שהיא, צריך לבצעה תחילה ורק אח"כ אם ירצה יוכל להגיש קובלנה על מפקדו. כעונש על פרסום הדברים, הורה להפסיק את פרסום העלון של הרבנות הצבאית. הרב גורן לא נכנע, והתלונן על הרמטכ"ל אצל בן גוריון שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון. בעת הבירור טען הרמטכ"ל, שכל קיומו של הצבא מושתת על ציות לפקודות, ואם חיילים דתיים יסרבו לפקודת מפקדם יפגעו ביסודות קיומו של הצבא. פנה בן גוריון לרב גורן בשאלה, מדוע אם כן לא יקיים החייל את הפקודה ואח"כ יתלונן. הרב גורן ענה שחילול שבת כמוהו כרצח, את מעשה האיסור כבר לא ניתן יהיה אח"כ לבטל. וכמו שמי שמקבל פקודה להרוג אדם חף מפשע, לא יהרוג אותו ואח"כ יתלונן על מפקדו, כך גם מי שמקבל פקודה לחלל שבת לא יחלל ואח"כ יתלונן, אלא עליו לסרב פקודה. נתקבלו דבריו של הרב גורן, ובן גוריון נזף בלסקוב ואף רשם לו הערה בתיקו. וכשהרב גורן הוסיף שלסקוב ביטל את הופעת העלון של הרבנות הצבאית, הורה בן גוריון להמשיך בהוצאת העלון ואף הורה להכפיל את מספר העמודים שבו.

מי יודע מה היה קורה אילו רב אחר היה אז במקומו, אולי מרוב חששות, היה טוען שכל הפרת פקודה תהרוס את הצבא, ולכן על החיילים לציית תמיד לכל פקודה, גם כאשר היא מנוגדת בעליל להלכה. נקווה שהרבנות הצבאית תמשיך בקו שהתווה מייסדה – הרב גורן זצ"ל.

מספרים שעם הידידות שהיתה לרב גורן עם קצינים רבים, כשהגיעו הדברים לידי פגיעה במצוות התורה, לא ויתר. והיו מספר קצינים שהודחו או שקידומם נעצר, בעקבות פגיעה במצוות השבת והכשרות. עמדתו היתה, כי קצין שקדושת מסורת ישראל אינה בראש מעייניו, אינו ראוי להיות מפקד בצה"ל ולשלוח חיילים להילחם למען עם ישראל. מג"ד אחד רצה לבדוק אם חייליו הדתיים יצייתו לפקודתו, והורה להם לטפל בטנקים בשעת סעודה מפסקת שלפני יום הכיפורים, וכך נכנסו לצום בלא שאכלו כראוי. הרב גורן לא הסכים לשום פשרה זולת סילוקו המיידי של אותו מג"ד מהצבא.

[2]. אופן קיום חובת המחאה: ראשית, יש לפנות אל המפקד הישיר ואל הרב הצבאי היחידתי. אם הם יפתרו את הבעיה מה טוב. אם הבעיה לא נפתרה, יש להפנות את המחאה לשני ערוצים: א) למשרד הנציבות לפניות הציבור באכ"א. גם הורים ובני משפחה יכולים לפנות לשם. משרד זה רגיל לעבוד ביעילות ומהירות. ב) לקו הפתוח של הרבנות הצבאית, בהיותו הגוף האחראי לענייני היהדות בצה"ל.

רצוי להפנות את התלונה גם לגופים המלווים חיילים בצבא כגון איגוד ישיבות ההסדר ואיגוד הישיבות הגבוהות. וכן לנציב קבילות החיילים. זהו גוף חוץ-צבאי, שטיפולו ארוך ומערכתי, ונועד למקרים שבהם הצבא לא השכיל לתקן עצמו ביעילות. בבעיות קשות שאינן מקבלות מענה ראוי, רצוי לשלוח העתק לכלי תקשורת שמעוניינים לסייע בכך.

כאשר קשה לחייל לקיים את חובת המחאה, יכולים ההורים להחליפו ולקיים במקומו את חובת המחאה. יש לקיים את מצוות התוכחה בהקדם, מפני שככל שהיא סמוכה לאירוע תועלתה מרובה יותר. אולם גם מי שהתרשל ולא קיים אותה אז, חייב לקיימה אחר כך ואפילו אחרי שנה, מפני שעדיין יש בקיומה בכל הערוצים הנזכרים תועלת.

לעיתים החייל שיתלונן עלול לסבול מהתעללות מצד מפקדיו וחבריו, ואזי יש לשקול לדחות את התלונה לסיום תקופת שירותו איתם. אמנם כעיקרון כל שתלונתו מוצדקת, המערכת צריכה לעמוד לצדו, וכדאי שיתייעץ על כך עם רבנים שמכירים את הצבא.

בשנת 2015 התקבלו בנציבות 6,371 קבילות, מתוכן 61.06 אחוזים נמצאו מוצדקות. הקבילות בנושאי דת היו 0.4 אחוזים בלבד מכלל הקבילות. ניתן להעריך שאם כל החיילים הדתיים היו מתלוננים על ענייני דת כפי שהם מתלוננים על דברים אחרים, אחוז ניכר מהתלונות בצבא היו על ענייני דת, ומן הסתם מצבו הדתי של צה"ל היה משתפר ללא היכר. זה לא קורה כי מתרשלים בקיום מצוות התוכחה שהיא מצווה מהתורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-14 00:37:11

מצוות עונה בגיל מבוגר כאשר האשה אינה בת פריון, האם אין חשש לאיסור השחתת זרע לבטלה?

בוודאי שאין חשש לאיסור השחתת זרע לבטלה, הרי הוא מקיים בביאה זו מצווה מהתורה גם אם יודעים שלא יצא מזה ילד.

פניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק א סעיף ד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

ד – מצוות עונה אינה תלויה בפרו ורבו

על ידי מצוות עונה מקיימים מצווה נוספת – 'פרו ורבו'. וגם מכך אפשר להבין את גודל מעלת מצוות עונה, שעל ידה האיש והאשה זוכים להשתתף עם הקב"ה בהולדת אדם. אמנם אין מצוות עונה תלויה במצוות 'פרו ורבו', ולכן מצוות עונה קיימת במלא תוקפה גם בתקופות שאין אפשרות שהחיבור יוביל להיריון, כגון בעת שהאשה מעוברת או מניקה או כשעברה את גיל הפוריות או כשהיא עקרה.

נמצא שמצוות עונה מחייבת יותר ממצוות פרו ורבו, שמצוות פרו ורבו מתקיימת רק בעת שהאשה יכולה להתעבר, ואילו מצוות עונה מתקיימת גם בעת שהאשה אינה יכולה להתעבר. יתר על כן, כאשר אחד מבני הזוג מסרב לקיים מצוות עונה, זו העילה המוצדקת ביותר לגירושין, תוך שהמסרב שנקרא 'מורד' צריך לשאת בכל עלויות הגירושין, הואיל והוא ביטל את מהות הנישואין. לעומת זאת, כאשר בני הזוג אינם זוכים לילדים, רק לאחר שעברו עשר שנים תובעים גירושין (להלן ו, ז).

אמרו חכמים שככל שמקיימים את מצוות עונה יותר בשמחה, כך זוכים שהילדים יהיו בעלי תכונות טובות יותר (עירובין ק, ב; להלן ב, ה). לעומת זאת, כאשר החיבור בין בני הזוג אינו נעשה בנאמנות ואהבה, עלולים להיוולד מהם בנים לא טובים, ואלו הם בני תשע מידות (כמבואר בנדרים כ, ב, להלן ב, יג).

וכן כתב בספר מנורת המאור: "כשהאיש והאשה אוהבים זה את זה ומשמשים בפיוס ומכוונים שיצא מהם זרע הגון, הקב"ה ימלא משאלתם ויוציא מהם בנים הגונים" (נר ג' כלל ו, ב).

עוד אמרו חכמי הנסתר, שמכל חיבור וחיבור שנעשה בקדושה ובאהבה, מתווסף שפע חיים וברכה בעולם. וכפי שכתב השל"ה: "מכל ביאה וביאה כשהיא בקדושה, יצא ממנו פעולה טובה. ואף שאין אשתו מתעברת… אינו מוציא זרעו לבטלה, אלא מתהווה מזה נשמה קדושה… כי מכל ביאה נשפע נשמה, ואלו הנשמות באו לוולדות אחרים". ולכן "אברהם היה משמש מיטתו עם שרה אף שהיתה עקרה, וחס ושלום שיהיה לבטלה". וביארו בזוהר (ח"ג קסח, א), שמתוך החיבור השלם, בדבקות ובאהבה, של שני הצדיקים, אברהם ושרה, נבראו נשמות בעולמות העליונים שהשתלשלו ונולדו אח"כ כילדים למשפחות שונות, וכשאותם הילדים גדלו, התקרבו לאברהם ושרה והתגיירו על ידם, ועליהם נאמר (בראשית יב, ה): "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן".

הרי שגם זוגות שלא זכו להיפקד בילדים, כשהם מתייחדים בדבקות ובאהבה, הם נעשים שותפים בהורדת נשמות של ילדים לעולם. כדי להבין את העניין צריך לבאר, שסדר ירידת הנשמות לעולם מורכב ממדרגות רבות ובחינות שונות, ולכן אפשר שכמה זוגות ישתתפו בהורדה של נשמה אחת לעולם (יעויין להלן ח, ו).

עוד ראוי להוסיף, שגם לאחר שבני הזוג כבר הולידו את ילדיהם, על ידי התקשרותם באהבה ובשמחה, הם מוסיפים חיים וברכה בכל העולמות, ובמיוחד לאלה המקושרים לשורש נשמתם. הרי שבכל זיווג שנעשה בקדושה ובתשוקה, הם ממשיכים תוספת הארה וברכה לנשמות ילדיהם.[1]

עוד חשוב להוסיף, שגם מי שכבר קיים מצוות פריה ורביה, אם מתה עליו אשתו, וקשה עליו להתחתן עם אשה שיכולה ללדת, מצווה שיתחתן עם אשה שאינה יכולה ללדת, מפני שזהו מצב החיים השלם של האדם, ובכך הוא מקיים מצוות עונה מהתורה ונמנע מהרהורי עבירה (יבמות סא, ב; להלן ד, ח).

[1]. מצוות עונה קשורה תמיד במצוות פרו ורבו, לפעמים בגלוי ובדרך כלל בסתר. וזה לשון השל"ה שער האותיות קדושת הזיווג תב: "מכל ביאה וביאה כשהיא בקדושה, יצא ממנו פעולה טובה. דאף שאין אשתו מתעברת, מכל מקום מעורר למעלה ומשפיע נשמה. והאריכו בזה המקובלים וכתבו, שעל כן יש היתר לשמש עם אשתו, אף שהיא כבר מעוברת או מניקה או זקנה או עקרה, כי אינו מוציא זרעו לבטלה, אלא מתהווה מזה נשמה קדושה… כי אברהם היה משמש מטתו עם שרה אף שהיתה עקרה, וחס ושלום שיהיה לבטלה… כי מכל ביאה נשפע נשמה, ואלו הנשמות באו לולדות אחרים, וזהו עניין הגרים… רצה לומר, מכח מחשבת קדושת אברהם בביאה נשפעים נשמות של זכרים, ומכח מחשבות קדושת שרה בביאה נשפעים נשמות של נקבות. ואז יובן אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, עשיה ממש מכח ביאה". וכל זה על ידי החיבור בדבקות ותשוקה, וכלשון הזוהר ח"ג קסח, א: "באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין". וכ"כ בשער המצוות לאר"י (בראשית עמ' ז): "… בעניין הזיווג בחדשי העיבור והיניקה, בודאי כי גם בזמנים האלה חייב אדם לקיים מצות עונה, ואין לומר כי אדרבא נראה ח"ו לבטלה. והעניין הוא, כי נודע, כי יש למעלה ב' מיני זיווגים: הא' הוא להוציא נשמות, וזה הזיווג אינו תדירי. והזיווג הב' הוא תדירי ואינו נפסק כלל, והוא לחיות ולקיום העולמות…" וכ"כ בן יהוידע כתובות סב, ב: "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ… ואז אפילו עָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, רוצה לומר אפילו אם ישמש בימי עיבור ויניקה לֹא יִבּוֹל, שלא ילך לאיבוד, וכל אשר יעשה בימי זקנתה של אשתו, שאז פסקה מראיית הדמים, גם כן יצליח בזיווג שלו, שאם אין מוליד נשמות יועיל לקיום וחיות העולמות כדאיתא בשער טעמי המצוות…" כיוצא בזה אמרו חכמים (נדה לא, א), שהתשמיש בשלושת החודשים האחרונים להיריון "יפה לאשה ויפה לוולד, שמתוך כך נמצא הוולד מלובן ומזורז".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-13 09:55:43

מי שקבל שבת ביום חמישי לדוגמא, האם מתפלל תפילות של יום חול?!

ניתן לקבל שבת רק מפלג המנחה של יום שישי, שבע ורבע זמניות לפני השקיעה, ויכול אז להתפלל ערבית של שבת. אבל לגבי מנחה, יש להתפלל מנחה של חול לפני שמקבל את השבת .קיבל את השבת ביחיד לפני שהתפלל מנחה – יתפלל מנחה של חול למרות שקיבל את השבת. כל זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק ג. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-10 09:31:05

שלום הרב רציתי לשאול האם יש בעיה הלכתית ללכת להופעה של אישה אשר לבושה בצורה צנועה לחלוטין (לדוגמא הזמרת יובל דיין), אם כן מדוע? הרי החשש להרהורים רחוק מאוד במקרה כזה. תודה!

בוודאי שיש בעיה. עיין פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז סעיפים י-יג. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-06 22:02:25

עברתי לדירה חדשה ואני רוצה לעשות חנוכת בית. בגלל הקורונה אשתי לא מסכימה שאנשים יכנסו לבית. מה בכל זאת ניתן לעשות לעניין חנוכת הבית?

תעשו אתם בני המשפחה סעודה שמחה של חנוכת הבית. אתה יכול לפני או אחרי או גם מעט תוך כדי לומר את סדר חנוכת הבית כפי שמובא באתרים השונים (אם הוא ארוך לך, אין צורך לומר את כולו בבת אחת). חשוב לכוון גם בסעודה וגם בסדר חנוכת הבית, שביתך בעזרת השם יהיה בית שבו יספגו הקירות הרבה תורה שתלמד אתה וילמדו בני ביתך, ובנוסף לכך יקיימו הרבה מצוות, כאשר בראש מצוות הבית היא מצוות ואהבתך לרעך כמוך, שאדם זוכה לקיים אותה בראש ובראשונה ובאופן האמיתי ביותר עם אשתו ועם ילדיו.

לא לשכוח גם להודות לה' בברכת הטוב והמטיב על הבית, ואם יש מוצרים חדשים אז גם עליהם, כמובא בפניני הלכה ברכות פרק יז. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

בהצלחה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-06 17:50:20

במניין שאנו מקיימים בעיר פתח תקווה אנו רוצים לערוך הגרלה בין הילדים המתפללים אחר התפילה בשבת. האם מותר לנו לעשות כן.

אם הפרסים שווים במחירם מותר, ואם אינם שווים במחירם אסור.
עי' שו"ע שכב, ו וספר שבת בשבתו עמ' ק, ופניני הלכה הרחבות כב, ד, ז.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-06 13:14:56

שלום, אם נוסעים ברכב פרטי לבית חולים בשבת ללידה. 1. האם מותר מלבד הנהג – הבעל, גם לאימא שלה לנסוע כדי ללוות אותה בלידה ? 2. מה דין הרכב? אם לא ננעל חשש שיגנב.. 3. במידה והיולדת כבר הגיעה לבית חולים עם הבעל האם מותר לאמא להגיע לבית חולים בשבת כדי לתמוך ?

התשובות לשאלותיך נמצאים בפניני הלכה שבת פרק כז. כדאי להתכונן כראוי וללמוד את הדברים מהמקור. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

למעשה:

1. אם הנסיעה ארוכה, מותר, שמא היולדת תצטרך עזרה בלידה בנסיעה. 3. היתר זה הוא למקרים חריגים בלבד כאשר היולדת נכנסת להיסטריה או בחרדה גדולה, אבל בלא זאת אסור. 2. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל את הרכב על ידי השלט (לכן טוב להגיע לבית חולים דתי כמו מעייני הישועה או שערי צדק). ואם אין שם גוי, מכבים ונועלים בשינוי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-03 20:42:15

שלום הרב 1) האם מותר להכין מטוס/כדור נייר מדף שמודפסות עליו אותיות דפוס (דף חול לא קודש)? 2) האם מותר לאדם שמתפלל לאט במיוחד (כך שהרבה פעמים בתפילת ערבית הוא מתחיל את תפילת שמונה עשרה אחרי שהציבור עבר את 'אתה קדוש', ואז זה כבר לא נקרא בדיוק תפילה בציבור) להתחיל להתפלל ערבית לפני שהציבור מתחילים כך שאת שמונה עשרה הוא יתחיל ביחד עם הציבור (למרות שבשל כך הוא יפסיד ענייה על ברכו שבהתחלה וגם שבסוף כיוון שהוא לא יגמור את התפילה עד אז, ואם החזן ספרדי הוא גם מפסיד קדיש שלפני התפילה)? 3) אדם שמתאמן על הקריאה בתורה והתחיל פסוק עם שם השם, ושם לב שעשה טעות או שהוא יתבלבל בטעמים, מותר לא לחזור ולתקן (הוא כרגע באמצע הפסוק)? 4) מה הדין באותו מקרה בסתם אדם שלומד תנך ושם לב שעשה טעות (לא משמעותית כגון שוא נח/נע או טעמים וכדומה)?

1. כן.
2. אכן כך צריך לעשות, ועונים על שני האמנים החשובים של הקדיש שלפני התפילה וכן על ברכו שלפני התפילה, כמובא בפנה"ל טז, ה בדין הנמצא באמצע ק"ש וברכותיה.
3. כן.
4. אין חובה לחזור כדי לקרוא את הפסוק נכון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-02-03 20:41:32

להלן שאלה ששאלתי אתכם, תשובתכם, ואח"כ שאלתי בעקבות תשובתכם. שלום וברכה, עובדא הווה בקהילתנו בשבת האחרונה, אחד מהמתפללים המבוגרים, בד"כ מגיע במכונית לתפילת מנחה בערב שבת ומניח את מפתח המכונית במקום מסוים בבית הכנסת, במוצאי שבת לאחר מעריב חוזר במכונית לביתו. בשבת האחרונה שכח להניח ונזכר רק לאחר שחזר לביתו בליל שבת, אז הוציא את מפתח המכונית מבגדו בגלל מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור. השאלה היא האם במוצאי שבת (כדי להמנע מהכנה מקודש לחול בלקיחת המפתח בשבת לצורך מוצאי שבת) יכול לומר ברוך המבדיל 5 דקות לפני זמן צאת שבת על פי הלוח (לוח עיתים לבינה של הרב סופר) ולקחת את מפתח המכונית לבית הכנסת לתפילת מעריב של צאת השבת (מתפללים מעריב בזמן הלוח של צאת שבת). כן. חמש דקות לפני הזמן שמופיע בלוח כבר יצאה השבת. תודה על המענה. ברצוני להוסיף לשאול, 1. אם בדרך כלל נהוג להוסיף על השבת כפי הזמן המופיע בלוח האם אין לראות זאת כקבלה בנדר שזו תוספת השבת שאני מקבל, מעיין מנהג של מצווה? 2. כיצד לפי חשבונכם בזמן שבין שקיעת השמש (17:15) לבין צאת השבת (17:49 לפי אותו לוח) יצאנו גם ידי חובת וודאי לילה וגם ידי חובת תוספת שבת?

1. גם אם יש מקום לומר שזה כמעשה טוב שעושה ג' פעמים, הקבלה לעתיד שאנו עושים לפני ראש השנה ויום יום בהתרת הנדרים, מועילה בדיוק לסוג כזה של נדרים, שם אנו אומרים שלא יהיו כנדרים, כמובא בפניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ה. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אמנם נלע"ד יותר שמקרה זה אינו נחשב כלל כנדר, כיון שהאדם לא מתכוון להדר בכך שמוציא את השבת 15 דקות אחרי צאת הכוכבים ולא חמש דקות, אלא עושה מה שכולם עושים, וכולם עושים מה שכתוב בלוח.
2. יש אומרים שצאת הכוכבים לאחר כ 20 דקות מהשקיעה (כשהשמש 4.8 מעלות מתחת לאופק), ויש אומרים שלאחר כ 28 דקות מהשקיעה (כשהשמש 6.2 מעלות מתחת לאופק). הזמן המדוייק לכל מוצ"ש, מופיע באתר 'חזון שמים'. לכן אם השקיעה בחמש ורבע, בוודאי שלאחר חצי שעה, גם לשיטות המחמירות הגיע צאת הכוכבים כולל תוספת שבת. להרחבה עיין בפניני הלכה שבת ג,הערה 1, ובספר ההרחבות פרק ג א,יג-יד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-30 16:06:13

למדתי לגבי יום טוב כאן: https://ph.yhb.org.il/12-07-03/ לגבי הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב, אם מותר או אסור. ונכתב שם בסוף: "הכל מסכימים, שאם המלאכה שנעשתה באיסור היא מלאכה שהותרה לצורך אוכל נפש, אין איסור ליהנות ממנה". אבל קשה לי – אם נכתב שהמלאכה הותרה לצורך אוכל נפש, אז למה שיהיה מלכתחילה איזשהו איסור להנות ממנה? אשמח לביאור הענין. תודה!

מדובר על מלאכה שהותרה לצורך אוכל נפש, אבל בפועל הוא עשה אותה באופן האסור, כגון שהדליק אש ולא רק העביר אש. וכפי שמבואר בהערה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-29 19:58:46

שלום רב, אני עובד עם גויים מחו"ל ולעתים כשיום שישי או מוצאי שבת אצלנו בישראל אני מעוניין להתקשר או לשלוח מייל לגוי כשאצלו שבת. האם הדבר מותר? אם רלוונטי, הגוי הוא לא עובד שלי. תודה מראש!

מותר. חלקת יעקב חלק ג’ סי’ ק”ו, שבט הלוי חלק ג’ סי’ קע”ב אות ד’, בצל החכמה חלק ג’ סי’ קכ”ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-29 17:46:55

שלום כבוד הרב, האם מותר לבצע בדיקת קורונה בשבת? אם כבר אשאל גם לגביי בדיקת ביוץ. אם כן, מה התנאים? תודה רבה.

פניני הלכה שבת כח, יא – "נחלקו הפוסקים אם מותר לערוך בדיקות רפואיות שגורמות להופעת צבע. יש אוסרים משום מלאכת 'צובע', ויש מתירים הואיל ואין מעוניינים שהצבע ישאר אלא רק לדעת את התוצאה. לכתחילה יש להחמיר ובשעת הצורך אפשר להקל, הואיל והספק בדברי חכמים". וכן הדין לגבי בדיקת ביוץ.

יש לציין שהבדיקות הבייתיות לקורונה מועילות רק לאחר כשלושה ימים מרגע ההחשפות לחולה הקורונה, כיון שאינן רגישות כמו בדיקות הפי סי אר. לכן אם ההחשפות היתה ביום שישי או בשבת עצמה ואין תסמינים, אין לבדוק בהן, ובינתיים להיזהר מהדבקת אחרים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-27 15:04:52

שלום רב, רציתי לשאול לגבי איסור גניבת דעת שיש במקרה שמעתיקים במבחנים. בתקופת האחרונה עם הקורונה, הרבה מבחנים נעשו באופנים אחרים מהרגיל. לדוגמא, היו מבחנים שהמרצים נתנו את המבחן (שאמור לקחת 3 שעות) לסטודנטים באינטרנט וכל סטודנט היה עושה את זה בביתו בלי שום השגחה ונתנו להם לפעמים 6-7 שעות לעשות את המבחן. השאלה שלי היא: האם יש בכל זאת גניבת דעת מצד הסטודנט שיעתיק כי הרי כל האיסור הוא להטעות את האנשים שהם יחשבו שכוונתי הייתה A (לעשות את המבחן בלי להעתיק) ובאמת שכוונתי הייתה B (כן להעתיק) ובמקרה שלנו המרצים יודעים שכמעט 70 או 80% מהאנשים יעתיקו במבחן שלהם, האם בכל זאת האיסור עדיין קיים ? תודה רבה.

כל עוד המרצה לא מרשה להעתיק, גם לא ברמז, אסור להעתיק. זה שמעתיקים והוא יודע זאת ואין לו דרך לאכוף את העניין, לא מתיר להעתיק. יחד עם זאת, אם תקבל ציון נמוך מכולם בגלל שהם העתיקו, או ציון גבוה באופן שהמרצה אולי ייקח אותו בערבון מוגבל כי אולי העתקת, בהחלט כדאי לומר לו שאתה מקפיד לא להעתיק כיון שלפי התורה אסור להעתיק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-25 10:37:10

שלום לכובד הרב אני גר בישוב שגובל בחורש, וישנה טיילת יפיפיה שסללו בסמוך לחורש. אני אוהב לטייל שם כל יום, בשעות היום ולרוב בשעות הערב לאחרונה העיירה החליפה את התאורה בטיילת, והתקינה פנסים שנלדקים עם התקרבות אדם אליהם, בעזרת חיישן. הפנסים נטענים משמש במהלך היום כך נראה, יש עליהם קולטן שמש. בעבר היו פנסים רגילים שדולקים עד שעה מאוחרת ברציפות. האם מותר לי לטייל בטיילת הזו בשבת ? כרגע התחלתי להגביל את עצמי מלטייל בטיילת הזו בשבת , אני לא יודע אם בצדק. אני אוהב מאד את המקום, וההמנעות ממנו בשבת , בהחלט גורמת לי לעוגמת נפש. – הטיילת היא לא בדרך מאיפשהו לאיפשהו, זוהי מטרה בפני עצמה, אני בא אליה בשביל לטייל *בה*. יש בה יופי ונעימות שאין במקומות אחרים. – מבחינתי הייתי בשמחה מוכן לטייל גם גם בחושך, אם החלופה היא להמנע ממנה בכלל. אבל זו לא אפשרות במציאות, כי … הפנסים נדלקים ולא שואלים לדעתי. – התאורה כן מוסיפה משהו, אבל כאמור הייתי בשמחה מטייל בטיילת גם בחושך יחסי, והייתי עושה את זה בפועל בעבר כשהתאורה היתה קבועה , והיתה נכבת בשעה מסוימת באופן כליל , לפעמים לפני שעת הטיול שלי. תודה על המענה

תשובה לשאלתך נמצאת בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה שבת פרק יז סעיף יד (אביא לך את הדברים, ואפשר לקרוא אותם מהמקור דרך האתר של פניני הלכה). סיכום הדברים הוא שמצד הדין מותר לך ללכת שם, שכן אין אתה "אשם" בכך שנדלק אור שלא להנאתך. עם זאת, כיון שהדבר בולט שהאור נדלק בגללך, נכון להחמיר כאשר אין בדבר צורך חשוב. לשיקול דעתך מהו צורך חשוב. כמובן שאם תמצא דרך ללכת שם באופן שלא בטוח שיידלק האור, הדבר מותר לכתחילה.

יד – פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור במקום שמותקנת בו מצלמה שמצלמת את העוברים ושבים, מפני שההולך שם אינו מעוניין להצטלם, ועל כן הוא אינו אחראי על כך שדמותו נקלטת במצלמה. וכן מותר להיכנס בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, הואיל והנכנס שם אינו מעוניין בפעילות החשמלית הזו. וכן מותר ללכת ברחוב שהתקינו בו חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ושבים. וכן מותר ללכת במקום שהותקנה בו מערכת שמירה חשמלית שמדליקה פנס בעת שעוברים בסביבתה, מפני שהעוברים שם לתומם אינם מעוניינים להדליק אור. אבל אם אין בזה טורח, עדיף ללכת בדרך אחרת, שאין זה מכבוד השבת לגרום בעקיפין להפעלת תאורה חשמלית.

בית שמערכת האזעקה שלו מושבתת אבל החיישנים ממשיכים לפעול, וכל אימת שעוברים במקומות מסוימים נדלקות נורות לד או שתמונת העובר שם נקלטת על מסך. יש אוסרים ללכת בבית זה, הואיל וההליכה בו מחוללת פעילויות חשמליות. ורק אם כיבו לחלוטין את כל המערכת או כיסו את כל החיישנים מותר ללכת (עי' שו"ת הרב הראשי לרב אליהו תשנ-תשנג עמ' 174).

ויש מתירים מפני שהאדם מתכוון ללכת לפי תומו ואין לו שום תועלת מכך שדמותו תיקלט בחיישנים השונים, וכל מה שאין מפסיקים את פעולתם הוא רק מפני הטורח הגדול שבדבר (שיח נחום כה). וכן הלכה. אלא שאם אפשר, עדיף לנתק את החיישנים שלא יפעלו.

חובה לנתק את הפנס שנדלק בעקבות המעבר בשביל הגישה לבית, מפני שיש לעובר שם תועלת מן האור שנדלק. וגם אם אין לו תועלת ממנו, אין זה מכבוד השבת לגרום להדלקת פנס. ובשעת הדחק, כאשר המערכת מופעלת ואין שום דרך אחרת להיכנס לבית, אפשר לעבור שם בזחילה או בכפיפה עמוקה, באופן שאולי לא יגרום להפעלת הפנס, וגם אם קרוב לוודאי שיפעיל בזחילתו את הפנס יהיה זה בשינוי. בנוסף לכך, יעצום את עיניו, כדי שלא יהנה כלל מהאור שנדלק, ורק יפתחם מעט כדי שלא יכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-22 15:59:28

שלום אשתי קנתה עציץ נענע ולא ידוע לנו מאיזו משתלה זה הגיע ואם המשתלה שומרת שמיטה האם זה בסדר שהעציץ יהיה בבית? האם ניתן להנות ממנו , להשתמש בנענע לתה או לבשמים בהבדלה?

לא טוב עשתה אשתך שלא שאלה האם יש להם כשרות, אבל בדיעבד שהעציץ כבר בבית שלכם, מותר לכם לגדל אותו, כיון שאין איסור שמיטה בתוך הבית, שכן יש חציצה בין העציץ לאדמה על ידי הרצפה, ויש חציצה בינו לשמים על ידי התקרה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-21 08:10:41

האם מותר לאשה בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית בשבת או גלולת מולטי-ויטמינים לנשים הרות? תודה

מותר. פניני הלכה שבת כח, ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-17 19:44:32

שלום הרב, יש לנו כף עץ פרווה, בעלי טוען שאפשר לערבב איתה מאכל חלבי קר. אני לא מכירה את זה, זה לא היה אצל ההורים שלי. אני מעדיפה שלא להתבלבל.. מה אני אמורה לעשות במקרה כזה? באיזה סקווטש לשטוף את הכף? תודה רבה

אכן לפי ההלכה ניתן כיום מצד הדין לערבב כף עץ פרווה עם חלב, כיון שהנקיון שמנקים אותה אחר כך עם סקוטצ' וסבון כלים, מסיר את כל שאריות החלב שאולי נותרו בין הסדקים של העץ. אבל את צודקת שעדיף לא לערבב כדי למנוע טעויות במטבח, ואם מחליטים שהכף פרווה אז משתמשים בה רק לפרווה, אלא אם כן נוצר צורך חד פעמי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-17 19:27:04

האם אפשר לצרף כשלישי לזימון אדם שאינו שומר מצוות אלא רק מניח תפילין וגם אין בכוונתו לברך ברכת המזון?

לא. רק אם הוא מעוניין לברך אתכם, הוא מצטרף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-01-08 17:14:52

אני עושה עבודה לשיעור תושב"ע, ואני צריכה לשאול רב את השאלה שלי, האם ואיך מותר לאכול שלוקים בשבת. חשבנו שאולי זה אסור כי יש בזה שבירה וריסוק קרח. תודה מראש

מותר לחתוך את השלוק בסכין ולאכול אותו כדרכו על ידי מציצה. אבל אסור לרסק אותו כדי לאוכלו כברד או כמיץ.

אביא לך את כל דין ריסוק בשבת על פי המובא בספר פניני הלכה שבת פרק יב סעיף יב:

הפיכת מוצק לנוזל

א) לרסק קרח: אסור לרסק שלג, ברד וקרח כדי לעשות מהם מים. ולכתחילה אין ליטול ידיים או להטיל מימיו על שלג, מפני שממיס אותו. אבל מותר לתת קרח בתוך מים שיימס מאליו. וכן מותר לשבור קרח כדי להניחו בכוס או קנקן, למרות שתוך שבירתו יצאו מים. וכן מותר ללכת על שלג, למרות שתוך כדי ההליכה, מעט מן השלג יימס.

ב) לרסק קרח בתוך מים: לכתחילה טוב שלא לרסק קרח בתוך מים, כגון לנער בקבוק שיש בו קרח ומים כדי להמיסו. אבל מותר לערבב את המים עם הקרח שבכוס כדי שהקור יגיע לכל המשקה. וכן מותר לתת קפה נמס, מלח וסוכר בתוך מים ולערבבו בכפית.

ג) ליתן קרח בכלי ריק: למנהג יוצאי ספרד, מותר ליתן קרח בכוס ריקה ולחמם מאכל קרוש אף שיהפכו לנוזל, כיון שלא עושה זאת בידיים. ולמנהג יוצאי אשכנז, כיון שהופך מוצק לנוזל, רק בשעת הצורך אפשר להקל. אך מותר ליתן קוביות קרח בקערה לפני האורחים, אף שבמשך הזמן יזובו מהם מים שלא ברצונו. וכן מותר להקפיא נוזל, משום שאינו עתיד להתקיים באופן עצמאי כמוצק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-12-28 16:06:03