שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

שלום הרב, אחי צריך להחליף את הרכב שלו בהקדם והוא מחפש כבר תקופה רכב מתאים, ראיתי שהרב מלמד כתב שלא קונים בתשעת הימים רכב משפחתי, האם יש היתר מסויים בנושא במקרים מסויימים?

אביא לך את הדינים השייכים לקניית רכב מתוך פניני הלכה, כפי שהם כתובים הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת. גם מי שנזדמנה לידו קנייה מיוחדת שלא ניתן לדחותה, רשאי להקל.

משא ומתן

טז. ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים, גם באופן שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש.

יט. אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו, רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 00:17:37

אם עבר שעתיים ושכחתי לברך ברכת המזון מה אני עושה?

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה ברכות פרק ד, אביא את הדבר למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עד מתי יכול לברך

כג. צריך לברך ברכת המזון מיד לאחר סיום האכילה, ואין להתעסק בשום דבר אחר לפני הברכה. שכח לברך, יברך כל זמן שעדיין מרגיש הנאה ממה שאכל; בסעודה ששבע בה, הרגשת ההנאה נמשכת כמה שעות. ואף המסתפק אם כבר התחיל להיות רעב, כיוון ששבע והתחייב בברכת המזון מהתורה, חייב לברך. וכשברור לו ששוב התחיל להיות רעב, או שעברו שש שעות, הפסיד את הברכה. בסעודה שלא שבע בה, יכול לברך בדיעבד עד 72 דקות, ואם ברור לו שהוא עדיין מרגיש את מה שאכל, יברך גם לאחר 72 דקות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 07:04:24

היי אני חייל שמשרת בבסיס מרוחק בדרום כל פעם שאני עולה לשאטל ביום ראשון מישהי מחלקת ספרוני זוהר קטנים ומבקשת שנשים אותם תמיד עלינו. האם יש סיבה באמת לשאת אותו עליי כל הזמן האם זה באמת מגן״ אני אישית פחות מאמין בקמעות ודברים כאלה השאלה אם יש טעם לדבר

הרב מלמד בדיוק כתב על נושא הקמעות בשבוע שעבר כאן -https://yhb.org.il/shiurim/revivim1103/

אביא לך את הנוגע לשאלתך:

מנהג החיילים ליטול בכיסם ספר תהילים או סידור קטן כסגולה לשמירה בקרב הוא מנהג משובח שאין בו שום פגם. וכן נהג הרב שלמה גורן זצ"ל לחלק לכל החיילים במלחמות ספרי תהילים קטנים. שכן לרוצים קמע, הרי שהסידור או תהילים הם הקמע המושלם ביותר, שיש בהם שמות קדושים ופסוקים לרוב, והם כתובים בהיתר, מפני שהם כתובים במסגרת ספר שלם או סידור תפילה. וגם למתנגדים לקמעות אין בהם שום פגם, שהרי מה טוב לחייל שיהיה בידו סידור או תהילים, ומעת לעת יוכל להתפלל על ידם לה' שיעזור ויושיע את עמו ישראל ויחזרו כל החיילים לביתם עטורי ניצחון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 06:07:12

שלום האם אפשר לסמוך על ההיתר שהתפרסם ב"תחומין" להשתמש בכל מכונות הגילוח (או לפחות של חברת פיליפס) תודה

כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 05:43:29

כלי מטבח חדש שקניתי לזוג שהתחתן לפני שלושת השבועות אבל הגיע לידי רק אחרי י"זבתמוז- האם אני רשאי להעניק אותו במתנה לזוג או שראוי לחכות עד אחרי תשעה באב?

מותר לתת אותו עד ראש חודש אב, שהרי כיוון שהוא יהיה שייך לשניהם, ברכתו 'הטוב והמטיב' ולא שהחיינו, כמבואר בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

יד. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים, אבל על בגד חדש יש יותר שמחה ולכן מותר לחדש אותו ולברך עליו רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 04:41:33

האם מותר לאישה להספיד או שיש בזה בעית צניעות? ואם אסור, האם נכון לחברא קדישא לאסור?

מותר לאישה להספיד במקום שכך המנהג, אבל אם הנוכחים בהספד נוהגים להחמיר בזה, יש להחמיר.

האם נכון לחברה קדישא לאסור? אני חושב שלא, זה עניין של המשפחה, ורק היא יכולה לדעת האם הדבר ראוי ונכון או לא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:50:05

מורה למקהלות בנים ובנות בנפרד וזו פרנסתו. המנתח הוא מצח מקהלות של בנות מתחת לגיל מצווה ומעל גיל מצווה. מה ההיתר לכך ובאילו תנאים? אשמח למקורות לפסיקתך. תודה כבוד הרב.

האם מותר לגבר להיות מורה או מנצח מקהלה של בנות? לא.

מה ההיתר למי שיכול להתיר זאת? יש שתי סברות מרכזיות: א. הוא עוסק במלאכתו ולא מאזין לשירה היפה של הבנות, שזה הדבר האסור. וכמו שהתירו לרופא לטפל בנשים. ב. יש סברה המחלקת בין האיסור לשמוע אישה אחת שרה לבין ההיתר לשמוע כמה נשים ששרות יחד שהקולות נבעלים. אמנם למעשה כמבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז יש להחמיר.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:03:04

האם לאישה מותר לדבר בפני גברים ונשים במסגרת סיום שנה לבן בכיתה י"ב, הדברים נאמרים בפני קהל נשים, גברים ורבנים בבית מדרש. הדברים הם דברי תודה, מעט דברי תורה, נאמרים מפי אימא בפני הקהל? אשמח לתשובתך בשני אופנים, גדרי צניעות , ודברים שנאמרים ע"י אישה בפני קהל מעורב. אשמח למקורות לתשובתך. תודה

במקום שבו הדבר מקובל – מותר. למיטב הכרתי באולפנות מקובל שאישה מדברת למרות שיש גברים בקהל, ובישיבות תיכוניות הדבר פחות מקובל.

מקורות – כפי שמבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז העוסק בהלכות צניעות, יש הלכות שהן מוחלטות ואינן תלויות במנהג, כגון כיסוי ראש, קול באישה, מקום הזרוע והשוק באישה. ויש הלכות שתלויות במנהג, כגון המקום ביד שמעבר למרפק.

הנידון המדובר הובא לראשונה לפני כמה מאות שנים בספר הלבוש לגבי ההלכה שאין אומרים 'שהשמחה במעונו' בחתונה שבה הישיבה מעורבת, והלבוש אומר שבזמנו שהדבר כבר נעשה יותר מקובל, אומרים.

כהמשך לדברי הלבוש דנו הפוסקים במשך הדורות לגבי דברים שונים, כאשר הכלל המרכזי הוא – המנהג.

לעניינו – ראש הישיבה שבנך מסיים מה כיתה י"ב ורבניה הם היודעים הכי טוב האם הדבר מקובל במקומם, ואם ביקשו ממך לדבר, כנראה שזה בסדר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:00:27

שלום אני צריך לקנות מקרר בימים הקרובים ראיתי שבמקררי סמסונג יש מנגנון שבת מובנה. האם אני יכול לסמוך על כך או לוודא שהדגם הספציפי מאושר על ידי אחד המכונים שמאשרים מקררים? הבנתי שככלל מקררי סמסונג מאושרים על ידי הרב הלפרין מהמכון הטכנולוגי להלכה ומצד שני הבנתי שמשמרת השבת אינה מאשרת את סמסונג ושהרב הלפרין אינו מקפיד על ניתוק חיישנים האם ניתן לסמוך על המקררים המאושרים על ידי המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין למרות שאינם מקפידים על ניתוק חיישנים?

מותר, שכן ברגע שאין שום דבר בולט, כגון אור שנדלק, או שינוי טמפרטורה על הצג – מותר להשתמש במקרר זה בשבת גם אם יש בפנים חיישנים שפועלים, שכן כל פעולה שנעשית בקרבי המנוע ואינה ניכרת, אינה מלאכה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ט הערה 2 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לכל הפסקים המובאים בפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-17 10:03:17

מתי מותר להשתמש במספריים בשבת? האם מותר להשתמש בפותחן כדי לפתוח קופסת שימורים בשבת?

1. כל דבר שמותר לחתוך אותו בשבת, מותר להשתמש לשם כך במספריים, כגון לחתוך אריזה של שקית אוכל, או מבגד חדש את חוט הפלסטיק עם התווית של בית החרושת.
2. מותר להשתמש בפותחן בשבת. אביא לך את דין פתיחת אריזות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פתיחת אריזות

כד. מותר לפתוח כדרכן קופסאות שימורים ושקיות מאכלים, וכן לעשות פתח נוח לשקית החלב, שהואיל והן נועדו לשימוש חד פעמי עד שיסיימו את תכולתן, הן בטלות למאכל שבתוכן ואין להן חשיבות של כלי.

כה. מותר לקרוע גם אריזות חד פעמיות שיש בהן דברים אחרים הנצרכים בשבת, כגון אריזת מתנה ואריזת בגד. ובאריזות שעוד ישתמשו בהן מספר ימים באופן נוח, כאריזות טיטולים וממחטות נייר, טוב לעשות פתח גרוע מהמקובל בימות החול. והקורע מעטפה שיש בה מכתב שצריך לשבת, כיוון שיש לה יותר חשיבות, יקרע דרך קלקול באופן שלא ניתן להשתמש בה יותר.

כו. מותר לפתוח פקקי שעם עם חולץ פקקים, וכן פקקי פלסטיק, מפני שעוד לפני פתיחתם הראשונה, היו מוכנים לגמרי, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה לא נעשים כלי חדש. והרוצה להקל גם בפקק מתכת, רשאי, ויש מחמירים לפתוח אותו מערב שבת, או לזורקו לאחר פתיחתו, כיוון שרק לאחר הצמדת המתכת לבקבוק במפעל, קיבל הפקק צורת הברגה, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה נעשה לכלי חדש.

כז. מותר לפתוח לשונית של פחית שתייה ממתכת ולהפריד גביעי פלסטיק, והרוצה להחמיר ימזוג את המשקה לכוס או יפריד את הגביעים לפני שבת. וכן הדין לגבי קריעת שקית מאכל או שקית ממחטות נייר במקום הניקובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 13:48:17

האם וכיצד ניתן להכשיר מכשיר "נינג'ה" חלבי שבטעות הונח בתוכו על המגש המחורר – לחימום קל כריך עם פרוסת בשר יבש. במגש נגע רק הלחם. ומשהוצא התבררה תכולתו. בתודה וברכה אברהם רוזנטל

כמו הכשרת תנור – לנקות ולחמם את המכשיר על החום הגבוה ביותר, וכשהוא מגיע לחום זה להשאירו כך עשר דקות.

דין תנור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 05:57:29

האם הגברים היו נכללים מקודם בהאיסור של הוצאת תכשיטים או לא? ומה הדין עכשיו בכלליות לגבי תכשיטים לגברים בהוצאה בשבת? ומה הדין ספציפי לגבי לילך בשעון לגברים? האם גם פה יש מחמירים ומקילים?

1. מחלוקת כפי שמובא בשו"ע שא, ט
2. מותר, קל וחומר מדין נשים.
3. מותר
4. כמעט בכל דבר יש מחמירים ומקלים. לשם כך נועדו ספרי ההלכה, כדי להכריע.אביא לך דינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

   האסור והמותר בטלטול ברשות הרבים ובכרמלית

   ד. אסור ללכת ברשות הרבים או בכרמלית עם מאכל בפיו או דבר שמחזיק בידו או שנמצא בכיסו. אבל בגדים ונעליים, כובע ושעון, טפלים לגוף ומותר ללובשם. ואף מותר ללבוש בגד שאינו מתאים לעונתו, כגון מעיל בקיץ. וכן מותר ללבוש שני זוגות גרביים ושתי חולצות, גם אם עושה זאת כדי להעבירם לחברו. וכן מותר להתעטף במפה, שמיכה או מגבת כדרך לבוש, או להוציא מטפחת על ידי כריכתה סביב הצוואר כצעיף. והרוצה להקל, רשאי לצאת עם כיסוי ניילון מיוחד שנועד להגן על המגבעת מהגשם, למרות שעיקר ייעודו להגן על הכובע ולא על הגוף.

   ה. כל מה שרגילים לחבר לבגד מותר לצאת בו, כגון כובע שמחובר למעיל, תווית המפעל וכפתורי הרזרבה של הבגד, לולאה שתולים בה את הבגד אף שנקרעה בצד אחד. וכן הדין בדברים שרגילים לחבר לבגד כדי לקשטו, כגון כפתורים שבחפתי החליפות, ונוצה שמחוברת לכובע או לבגד.

   ו. אסור לצאת בלבוש רופף שעלול ליפול, שמא יטלטל אותו ד' אמות. אבל בכיפה מותר לצאת, מפני שאף אם תיפול לא יטלטלנה ד' אמות, כיוון שאין ללכת ד' אמות בלא כיסוי ראש. לגבי תכשיטים המנהג להקל ולא לחשוש שתסירם להראות לחברתה. וכן לגבי כפפות המנהג להקל, אך לכתחילה רצוי להחמיר, שמא יתחמם ויורידם.

   ז. מותר לצאת בדברים המשמשים את הגוף, כגון פלסטר ותחבושת המונחים על פצע כדי לרפאו או להגן עליו, צמר גפן באוזן כואבת, פלטה ליישור שיניים, מכשיר שמיעה ומשקפי ראייה. אבל אסור לצאת במשקפי שמש, שמא יורידם ויטלטלם כשיגיע לצל. אמנם הצריך להרכיבם גם בצל מפני חולשת עיניו, מותר לצאת בהם. וכן הדין כשהם מחוברים על ידי ציר למשקפיים רגילים, ובמקום מוצל מגביהים אותם בלא להסירם.

   ח. מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב.

   ט. הנצרך לצאת עם מפתח לרשות הרבים, ישתמש בו כאבזם לחגורה. כלומר, ישחיל את המפתח על שרוך, ויקשרנו בקשר עניבה, ויחגור עצמו בו כך שהמפתח ישמש כאבזם.

   י. הנצרך לצאת מביתו עם תעודת זהות או תרופה, אם יוצא לצורך גדול או למצווה, יכול להוציאם בשינוי תחת כובעו או בתוך חולצתו באופן שלא יפלו (לעיל ט, יא). ונכון שילך ברציפות מרגע שיוצא מרשות היחיד עד שמגיע לרשות היחיד, בלא לעמוד כלל ברשות הרבים.

   יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 23:13:08

האם מותר בשבת להשתמש במברשת אסלה ?

כן, שהרי מברשת זו עשויה משערות שאינן בולעות ואינן נסחטות, כמו מברשת שיניים, שכן אינך מעוניין בניקוי המברשת אלא בניקוי השיניים או האסלה, והוי דרך לכלוך. אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 18:22:01

שלום האם מותר לקנות אייס קפה/אייס וניל או ברד מחנות מכולת ללא תעודת כשרות? אני משער שאף בעל מכולת לא ידאג לתעודת כשרות רק בשביל מכונת אייס וניל או ברד

חנות מכולת לא צריכה תעודת כשרות כללית, אלא מוצרים סגורים שיש עליהם כשרות – מותרים, ומוצרים שאין עליהם כשרות או שהם נמכרים פתוחים, כמו פירות וירקות – עליהם צריך תעודת כשרות, ובלא זאת לא ניתן לאוכלם (פירות וירקות שאין תעודה שעושרו, צריך לעשר אותם בבית מספק בלי ברכה).

לגבי ברד, אם אתה מבקש לראות את התרכיז שממנו הכינו את הברד, ויש עליו הכשר, זה בסדר. אמנם אם המכולת פתוחה בשבת, נכון שלא לקנות שם כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק לח.

ובספר הקיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

יג. יש להימנע מלהיכנס למסעדה לא כשרה, משום חילול השם ומראית עין, וקל וחומר שלא לשבת עם חבר שאוכל שם אוכל לא כשר. אמנם בחוץ לארץ, במסעדה של גוי ורוב הסועדים גויים, בשעת הצורך אפשר להקל ולהיפגש בה עם גוי. כמו כן, נכון שלא לקנות בחנות שפתוחה בשבת, אבל בשעת הצורך אפשר לקנות שם מאכלים ארוזים עם כשרות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-12 10:33:34

שלום רציתי לשאול לגבי ברכה ראשונה, אם אדם ברך ברכה ראשונה על מים לדוגמה וכיוון לפטור את כל המאכלים בביתו שברכתם שהכל, ואח"כ קבע סעודה ובירך ברכת המזון, האם צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה על מאכלים שברכתם שהכל? תודה

התשובה לשאלתך מבוארת בפניני הלכה ברכות סוף פרק ג. אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

מאכלים שנאכלים לפני הסעודה

יח. המתכוון לאכול סעודה על לחם, לא יאכל או ישתה לפני כן דברים שיכול לאוכלם ולשתותם בסעודה ולפוטרם בברכת 'המוציא', כדי לא להיכנס לספק לגבי ברכה אחרונה.

ואם הוא נאלץ להתעכב מעט עד הסעודה ובינתיים רוצה לטעום דבר מה, אזי לאחר שיאכל וישתה, יצא החוצה לטיול קצרצר, או יעשה הפסקה של רבע שעה בין סיום אכילתו לתחילת הסעודה, וכך ללא ספק יברך ברכה אחרונה על מה שטעם.

אבל מי שאכל כזית או שתה רביעית, ונצרך להתחיל מיד בסעודה ללא הפסקה או שינוי מקום, צריך לדעת את פרטי הדינים בזה:

א – על מאפי מזונות לא יברך ברכה אחרונה, אלא יפטרם בברכת המזון שיברך בסוף הסעודה.

ב – על תבשילי מזונות כפתיתים ופסטה יברך ברכה אחרונה, ואם כבר התחיל בסעודה לא יברך.

ג – על מאכלים שרגילים לאכול בסעודה כדי לשבוע, כבשר ותפוחי אדמה, יברך ברכה אחרונה אף אם התחיל בסעודה. אבל אם כבר בירך ברכת המזון, הפסיד את הברכה.

ד – דין פירות כדין הקודם, אבל אם הוא מתכוון להמשיך לאכול פירות בסעודה, לא יברך עליהם ברכה אחרונה.

ה – על מים יברך ברכה אחרונה, ואם התחיל בסעודה ומתכוון לשתות בה מים, הפסיד את הברכה. ואם לא מתכוון לשתות בסעודה, יברך עליהם אפילו אחר ברכת המזון.

ו – על מאכלים ומשקים שנועדו לפתוח את התיאבון, כגון יין ומשקה חריף, לא יברך ברכה אחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-12 10:19:31