חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

Displaying 1 – 20 of 1675123456

שאלות אחרונות

מלאכה לאחר הדלקת נרות חנוכה

כשאבא מתעכב לחזור הביתה ולהדליק ואני מדליק כחצי שעה לפניו, האם אחותי שמשתתפת בשתי ההדלקות תבטל ממלאכה פעמיים (מלאכה=לכתוב שיעורי בית במקצוע של קודש)?

קודם כל נראה שנכון יותר לך להמתין לאביך ולהדליק איתו ועם אחותך ביחד, ואם יש לכם עוד בני משפחה אז עם כולם יחד. כך זה יותר מכובד, גם מצד כיבוד הורים וגם מצד כבוד המצווה שנעשית בצורה יותר יפה.

הנשים אינן עושות מלאכה בהדלקה שבה הן יוצאות ידי חובה. אין דבר כזה לצאת בשתי הדלקות, וממילא לא תבטל מלאכה פעמיים. הנכון הוא שתדליק יחד עם אביך או תכוון לצאת בהדלקתו.

המלאכות האסורות הן מלאכות האסורות בחול המועד. כתיבה רגילה נחשבת מלאכת הדיוט המותרת בחול המועד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-12-01 15:52:59

פתילות חנוכה

כך כתוב בפניני הלכה: "ואת הפתילות שנותרו יניח בפח". מהי סברת הרב מלמד שניתן להניח בפח ?

משום שהפח הביתי אינו מטונף. והרוצים להדר ישימו בתוך שקית נוספת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-30 09:24:12

אורח בסעודה

האם יש חובה לאורח לעזור בכיבוד הבית לאחר הסעודה ? (אני חושב שלמדתי זאת ברמב"ם . האם זה נכון ? יש מקור? )

אין צורך במקור מפורש לדברים כאלו, וכי אם אין מקור לא צריך לעזור?

במקום שבו אין זה דרך ארץ לא לעזור לאחר הסעודה, חובת דרך ארץ לעזור, שנאמר "והלכת בדרכיו" – אנו מצווים ללכת בדרכי השם, וכל מידה טוב ומעשה טוב הרי הם מדרכי השם. כמו כן, כל העניינים הקשורים לבין אדם לחברו הרי הם בכלל החיוב – "ואהבת לרעך כמוך". ואילו במקום שבו אין המארחים מעוניינים בעזרת האורח, ואף מתכבדים בכך שאינו עוזר – לא יעזור. ופעמים שיפה אם יעזור, אך לא תהיה תרעומת עליו אם לא יעזור – בזה יפה לעזור אך אין חובת דרך ארץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-29 20:44:56

תפילה בסוף זמנה

לכבוד הרב, אדם שקם קרוב לארבע שעות ויודע שם יניח תפילון ויאמר פסוקי דזמרא וברכות קריאת שמע יעבור זמן תפילת השחר ואם יתפלל בלי תפילין ובלי הקדמות יתחיל (ואולי אפילו יסיים) תפילתו בזמן, כדת מה יעשה? יתפלל בלי תפילין והקדמות או יתפלל בין ארבע שעות וחצות היום או אולי מוטב שלא יתפלל בכלל ובמקום תפילת שחרית יתפלל מנחה פעמיים? תודה, משה

לעומת זמן תפילת שחרית שבדיעבד ניתן להתפלל עד חצות (ואם התאחר במזיד, כגון שהתעורר ולא רצה לקום, או שמראש זלזל ולא שם שעון מעורר – טוב שיכוון שהוא בתורת נדבה), זמן ברכות ק"ש עד 4 שעות, ובזה רק לחלק מיוצאי אשכנז אם לא אמרן באונס יכול לאומרן עד חצות, אבל לדעת רבים אין לאומרן. לכן במקרה שהצגת עליו להספיקן עד סוף 4 שעות גם אם יצטרך לדלג על כל פסוקי דזמרה. ואם יש לו יותר מכמה דקות עד סוף הזמן, יאמר גם את כל ברכות השחר, ואם יש לו עוד כמה דקות, יאמר גם ברוך שאמר, אשרי וישתבח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-29 13:08:07

מעשרות כספים

בחודשים האחרונים התחלתי לתת מעשרות כספים מסך כלל ההכנסות שלנו. יש לי ב"ה בן מתמיד ששוקד על לימודו בישיבה גבוהה מתוך צמצום כלכלי (מחשב שקל לשקל לרכישת ספרי לימוד). בקרוב בע"ה הוא ירצה להתחתן ולהשאר ללמוד בכולל. ככל הנראה הוא לא יוכל לקבל מלגה מלאה מהישיבה מכיון שהוא יתחתן צעיר. האם מותר לי לקחת חלק מכספי המעשרות שלי ולשמור אותם בצד כדי לסייע לו במחיה לאחר החתונה? חשוב לציין שללא זה לא אוכל לסייע לו לאחר החתונה באופן משמעותי.

תשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

יד – האם אפשר לעזור לילדים גדולים ונשואים מהמעשר

שאלה: האם ההורים יכולים לעזור לילדיהם שעברו גיל שמונה עשרה, רווקים או נשואים, מכספי מעשר שלהם? תשובה: אם הילדים נחשבים כעניים באותו זמן, היינו שבלא זאת אין להם כדי צורכיהם הבסיסיים, אפשר להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. אבל אם ההורים מבוססים ונותנים לילדיהם את צורכיהם בשפע, אין ילדיהם נחשבים כעניים, ואין לתת להם מכספי מעשר כספים.

למשל, אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם כצדקה ולתת את הסיוע מכספי המעשר. אבל אם הם חיים ברווחה יחסית, כגון שהם קונים בגדים יקרים, או שהם מוציאים כסף עבור בילויים במסעדות, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כמעשר כספים.

וכן לגבי ילדים שהתחתנו, אם הם מחזיקים רכב, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. וכן אם הם קנו רהיטים חדשים במחיר ממוצע, אין הם נחשבים כעניים. שאם היו עניים היו קונים רהיטים מיד שנייה או חדשים אבל זולים. וכן אם ההורים קנו להם דירה, או שהם שוכרים דירה יקרה יחסית, כגון בעיר ולא ביישוב, אי אפשר להחשיבם כעניים.

כללו של דבר ההורים יכולים להחשיב את הסיוע לילדים שעברו גיל שמונה עשרה רק בתנאי שהם חיים בחסכנות. ואז התשלום עבור האוכל, הבגדים והנסיעות שלהם יכולים להיחשב כמעשר כספים. וכן התשלום עבור לימודי המקצוע שלהם באוניברסיטה יכול להיחשב כמעשר כספים, מפני שעל ידי כך יוכלו אח"כ לפרנס את עצמם בכבוד, וכבר למדנו (בהלכה א) שהצדקה הגדולה ביותר היא לסייע לנזקק לעזרה לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. וכן מה שמשלמים לישיבה גבוהה, שעיקר התשלום הוא עבור הפנימייה, יכול להיחשב כמעשר כספים. אבל אם הילדים אינם חיים בחסכנות אלא כפי שמקובל בחברה, הרי שמעמדם כמו האנשים הרגילים פחות או יותר, וממילא הם אינם נחשבים עניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-28 06:27:12

שינוי מנהגי קהילה

בפניני הלכה תפילה פרק ו הלכה ג מובאת הפסקה הבאה: כאשר קהילה שלמה נדדה למקום אחר, כיוון שהיא קהילה בפני עצמה, אין היא נגררת אחר שאר בני המקום, ואינה צריכה לשנות את מנהגיה (באו”ה תסח, ד). ואפילו אם בני המקום הוותיקים הם הרוב, כל זמן שהחדשים מאוגדים כקהילה עצמאית, עליהם להמשיך במנהגיהם הראשונים. וכן הדין בארץ ישראל, שבחסדי ה’ זכינו לקיבוץ גלויות, ומכל עדה עלו רבים וביניהם תלמידי חכמים, וכל עדה ועדה הקימה לעצמה בתי כנסת משלה – אין עדה אחת מתבטלת כלפי חברתה, ועל כל עדה לשמור את מנהגיה. פסקה זו אמורה לכאורה לסגור את האפשרות של קהילה שהיא 'לא ספרדית ולא אשכנזית' (בצרוף הפסקאות הקודמות על הצטרפות לקהילה). אבל זה רחוק מהמציאות של הציבור הדת"ל בימינו, בו יש כבר הרבה קהילות שאינן ספרדיות או אשכנזיות, ולאט לאט גם בתי כנסת שאינם כאלה או כאלה. מה נוהגים במקרים כאלה?

התשובה לשאלתך נמצאת בסוף הפרק בסעיף ט

ט – בני עדות שונות המתפללים ביחד

במקומות רבים מתפללים בני כל העדות ביחד. כך מקובל בישיבות רבות, כדי שלא ליצור פירוד יום-יומי בין התלמידים. וכך מקובל בישובים קטנים, שאין בהם מספיק אנשים כדי להקים לכל עדה מניין גדול המקיים תפילות ושיעורי תורה. במצב שכזה היו נוהגים בעבר לקבוע נוסח אחד לפי הרוב, כדי שלא לשבש את סדרי התפילה, ולא ליצור מנהגים חלוקים בתוך אותו בית כנסת (עי' אג"מ או"ח ד, לד). אולם כיום בציבור הדתי שרגיל ומכיר את המנהגים השונים, על פי הוראת הרבנים, נוהגים לתת לכל עדה ביטוי בסדרי התפילה. ובדרך כלל הולכים אחר החזן. אם החזן ספרדי, יתפלל בנוסח ספרדי. ואם אשכנזי, יתפלל בנוסח אשכנז. ויש מקומות שאפילו אם החזן תימני, למרות שהגייתו שונה מאוד מהמקובל, הוא מתפלל כדרכו בהגייה תימנית. וכיוון שכל המנהגים כשרים ומוכרים לכל, אין בזה חשש 'לא תתגודדו', ואין הדבר עלול לגרום למחלוקת.

וכך נוהגים אצלנו במניין המרכזי בהר-ברכה ובישיבה. וכשיש הבדלים גדולים בין המנהגים, מנהגינו לילך אחר המקצרים. למשל, בימי צומות בה"ב, שהאשכנזים נוהגים לומר בהם סליחות, אין אומרים סליחות בציבור. וכן אין אומרים בקול את שיר-השירים לפני קבלת שבת, כפי שנוהגים רבים מהספרדים. וכן אין אומרים את סדר הקורבנות בציבור, והרוצים לאומרם מקדימים לאומרם לפני התפילה. אמנם כאשר אין מדובר באריכות מכבידה, כמו בסיום התפילה, שהספרדים מאריכים בשיר של יום ופיטום הקטורת, או בתחנונים של שני וחמישי – הולכים אחר החזן, והחזן מזדרז מעט כדי להתחשב באשכנזים שהנוסח שלפניהם קצר.

ולמרות שהמנהג הספרדי הוא, שהחזן אומר בקול רם את כל המזמורים וברכות קריאת שמע, כדי להוציא את מי שאינו יודע לקרוא. המנהג הרווח שגם החזנים הספרדים אומרים בקול רם את סיום המזמורים והברכות בלבד. וזאת מפני שהכל יודעים לקרוא, והאמירה בקול מאריכה את משך התפילה, ומפריעה לכוונת חלק מהמתפללים.

וההוראה הכללית היא, שבכל מה שאומרים בקול הקהל הולך אחר מנהג החזן, ובדברים שאומרים בשקט כל אחד מתפלל כמנהגו. ואין מדקדקים בזה, והרוצה להתפלל בנוסח החזן רשאי, שכן דעת חלק מהפוסקים. והרוצה לומר גם את החלקים הנאמרים בקול כנוסח עדתו – רשאי, ובתנאי שיאמרם בשקט, כדי שלא יפריע לציבור ולא יבליט את ההבדלים בינו לחזן.

כאשר נוסח החזן כנוסח משפחת אמו, למרות שאין זה נוסחו הקבוע של המתפלל, נכון שיתפלל כל התפילה בנוסח החזן, מפני שהוא חייב בכבוד מסורת משפחת אמו.

כאשר חזן ספרדי אומר בתחנונים של שני וחמישי שלוש פעמים י"ג מידות רחמים, ראוי שגם האשכנזים יפסיקו ויצטרפו לענות אחריו י"ג מידות רחמים.

ובכל העניינים הללו, שבהם נשקלת טובת הקהילה וסידור התפילה מול שמירת הנוסחים, צריך רב המקום לפסוק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-25 20:33:01

דין ירק שנשתל בשמיטה בשוגג

שלום, חבר שאינו שומר תורה ומצוות ולא היה מודע לכל נושא השמיטה שתל ירקות וצמחי תבלין. האם מותר לאכול מהם?

גידולים שגודלו באיסור בשמיטה מותרים, אלא אם כן בהנאתך מהם אתה מראה לו שאין דיני השמיטה חשובים כל כך, וילמד מכך אחד משתיים – או שאתה לא כזה דתי רציני, ויש בזה חילול השם, או שהוא יכול להמשיך לעבוד בשמיטה ולהביא לאחרים ליהנות מכך, ויש בזה משום מסייע לדבר עבירה. כדי לפתור זאת, עליך לומר לו את ההלכה. עיין בפניני הלכה שביעית ויובל ג, ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-25 12:36:46

מעשר כספים

שלום וברכה צה״ל משלם לכל חייל סכום כסף מוגדר פעם בחודש. לפי ההגדרה הצבאית הכסף הוא דמי קיום. האם חובה להפריש מעשר ממנו? התשובה שקיבלתי באתר: כן. כיון שהחייל מקבל את כל הצריך לקיומו מהצבא ומהוריו, נותר הסכום הנ"ל למותרות וכעת אני שואל: מה התשובה במידה ואני חייל בודד וההורים שלי לא תומכים בי מבחינה כלכלית?

אם כך אתה מוגדר כעני ופטור ממעשר, כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים ב פרק ו סעיף ט – "שאלה: האם חייל צריך להפריש מעשר מהכסף שהוא מקבל מהצבא? תשובה: כן. אלא אם כן הוא עני שחסרים לו צרכים בסיסיים, שאז הוא פטור מהפרשת מעשר."  כדאי לך לקרוא את הלכות מעשר כספים מתוך פניני הלכה שם. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-24 21:54:19

קידושׁ

אם בּן אדם מעדיף בּערב שׁבּת לא להשׁתמשׁ בּיין או בּמיץ ענבים ועשׂה קידושׁ עם וויסקי או וודקה או ערק או בּירה האם יצא חובה בּדי עבד? בּערב שׁבּת אם אין יין או מיץ ענבים או חלה האם אפשׁר לעשׂות קידושׁ על לחם רגיל או על בּסקוויטים או על משׁקה חריף?

התשובה נמצאת בפניני הלכה שבת פרק ו סעיפים ג-ד. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

תקנו חכמים לומר את הקידוש על היין, מפני שהוא המשקה החשוב ביותר, שהוא גם מזין וגם משמח. ומי שאין לו יין, בלילה יקדש על הפת, ואם אין לו פת יקדש על משקה אלכוהולי כבירה לבנה, ואם אין לו יקדש על קפה. וביום מי שאין לו יין יקדש על משקה אלכוהולי כבירה לבנה, ואם אין לו, יקדש על הפת. המקדש על פת ייטול ידיו לפני הקידוש, ויקפיד המקדש לאכול בנוסף ל'כזית' לשם הסעודה, 'כזית' לשם הקידוש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-22 13:24:22

מציב גבול אלמנה

שלום הרב האם צריך לברך על אילת מציב גבול אלמנה? תודה רבה הרב ושבת שלום

לא. היא נחשבת מיושבת ללא בעיות ישירות על כך ב"ה. אמנם אם ילך לאילת לשם סיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, יברך. כמבואר בפניני הלכה ברכות. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-19 11:11:36

לחם עם תוספת בטטה בקדושת שביעית

שלום, יש לי עציץ עם בטטות שעכשיו צריך להוציא מהאדמה, והבנתי שיש בהן קדושת שביעית. האם מותר להכיון מהם את המאכל הבא? (לחם עם הוספת בטטות לבצק): https://www.lioroooosh.com/post/%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%98%D7%94-%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94

תחליט לפי המבואר כאן על פי פניני הלכה שביעית ויובל תחילת פרק ד (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

כתוב בתורה (ויקרא כה, ו-ז): "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה…", ודרשו חכמים 'לְאָכְלָה' ולא להפסד. כלומר, אכילת הפירות צריכה להיות בדרך המקובלת, ולא באופן שרק מיעוט קטן ומבוטל רגיל בכך, עד שנחשב הדבר למשונה מאוד בעיני רוב האנשים, שכן בזה נחשב כמפסיד פירות שביעית.

לכן פירות שראויים למאכל אדם, אסור להאכילם לבהמה. וכן אסור לבשל דבר שרגילים לאוכלו חי, כאבטיח, בננה ואבוקדו, ואסור לאכול חי דבר שרגילים לבשל, כאורז ועדשים. וכן אסור לרסק או לסחוט פרי שרק מיעוט מבוטל רגיל בכך. אמנם בדיעבד שעשה זאת, יאכל אותו כך, כדי שלא להפסידו לגמרי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-17 19:39:05

צירוף יהודי שאינו מאמין למניין של תשעה

כאשר יהודי שמצהיר שאינו מאמין באלוקים האם יש לצרפו למניין כדי שיהיה לנו תפילה במניין? במילים אחרות, הצעתי ליהודי שהצהיר בפני מספר פעמים שאינו מאמין באלוקים והוא הסכים, האם ניתן לספור אותו למניין? מה בנוגע למקרה שמתוך עצמו הוא מציע להשלים לי מניין?

רק יהודי מאמין יכול להצטרף למניין כאשר הוא מעוניין להתפלל ולא רק כדי לעזור לחבריו שיוכלו להתפלל כשהוא נמצא שם. אבל אם הוא מצהיר שאינו מאמין, אינו מצטרף למניין, שכן ברור שכל כוונתו רק לעזור לחבריו גם אם הוא זה שמציע לעזור להם ולא הם פנו אליו. אמנם פעמים שיהודי כזה שרואה אנשים מתפללים, נדלק בו איזה ניצוץ, והוא מעוניין לנסות ולהתפלל, ולא רק כדי לעזור לחבריו, ואזי הוא מצטרף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-14 07:02:47

שמיטה

שלום האם אני יכול להעביר עציץ ממקום אחד בחצר למקום אחר בשמיטה בתודה ושבוע טוב

סיכום דין טלטול עציצים על פי פניני הלכה שביעית ויובל פרק ב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

טלטול עציצים

כט. מותר להכניס עציץ נקוב מהגינה לבית, אך אסור להוציאו דרך קבע מהבית או ממרפסת מרוצפת לגינה, מפני איסור נטיעה, אלא אם כן יניח תחתיו צלחת פלסטיק או זכוכית שתחצוץ בין שורשיו וענפיו לקרקע, שאז יחשב כעציץ שאינו נקוב.

ל. מותר להוציא מהבית לגינה עציץ נקוב דרך עראי, כגון להניחו בגינה לשעה קלה כשרוצה לנקות את ביתו. וכן מותר להגביה עציץ נקוב מהאדמה או לקרבו לאדמה לשעה קלה, אבל דרך קבע אסור, כי יש בזה צד של קוצר או זורע.

לא. עציץ שנשבר, אם עוד נותר גוש אדמה עם שורשי הצמח, מותר להכניסו לעציץ דומה, כדי לקיים את הצמח שלא ימות. אבל אם היה הגוש בעציץ שאינו נקוב, אסור להכניסו לעציץ נקוב, כי בכך מיטיבים את מעמדו כנטוע יותר בארץ.

לב. מותר להניח ענפי פרחים ובשמים באגרטל מים גם כשהוא בחצר, ואף שעל ידי כך הפרחים יפרחו והענפים ימשיכו לגדול מעט, אין בזה איסור זריעה הואיל ואינו מתכוון להשרישם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-14 05:20:48

נטילת ידיים

שלום וברכה אשמח לדעת עד מתי אני יכול לברך ״על נטילת ידיים״ של שחרית מבחינת אורך הזמן ושינוי המיקום. האם אני יכול ליטול ידיים בבית ולברך על נטילתם רק כשאני אגיע לבית הכנסת?

לכתחילה כמובן צריך לברך בנטילה שלאחר עשיית הצרכים כשקמים בבוקר. לא ברך אז, יכול לברך עד תפילת עמידה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-11-13 20:15:02

הזכרה אדר א'

שלום, יש לי שאלה הלכתית לרב : יש לנו בע"ה חגיגת בר מצוה ב-י"א אדר ב, 13/03. זה לא יכול להיות לפני (הוא לא יהיה בר מצוה), וזה לא יכול להיות אחרי (יש בר מצוה אחר בכיתה). והכל כבר הוזמן וסגור. התאריך גם נקבע בכוונה כדי להקל על המשפחה שתגיע, אי"ה מחו"ל. רק שהובא לידיעתי עכשיו שבאותו ערב, יש את ההזכרה של הבת דודה הקרובה, שנפטרה באדר, בשנה רגילה. תפילה וסעודה בערב ברוב עם בירושלים כמו כל שנה, ועליה לקבר למחרת בהר המנוחות. שני האירועים מרוחקים מאד אחד מהשני (ירושלים/עמק חפר) כך שאי אפשר לעשות את ההזכרה "בזריזות" ואחר כך לנסוע לבר מצוה. וגם קצת לא נעים לעבור ככה מהזכרה כואבת (נפטרה צעירה בתאונת דרכים) לשמחה. ולנו גם לא נעים לא להשתתף בהזכרה. השאלה היא : האם אפשר לקיים את ההזכרה באדר א' לפי מנהג ספרדי (האמא ממרוקו, האבא מאלג'ר) או ירושלמי ? תודה רבה מראש. יונתן -054-6427844

אפשר. אמנם כיון שמנהג הספרדים המובהק הוא לקיים את ההזכרה באדר ב', נראה לי שעדיף לקיימה יום לפני, ואם אי אפשר אז יום אחרי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-26 07:22:14

הלכות בישול

היי, למדתי עכשיו מהאתר בהלכות בישול (פרק כה, י"ד) שמותר להשתמש בתנור אחד ל2 המינים (בשרי וחלבי) , כל עוד משתמשים בתבניות שונות ועושים הפרדה של חימום על החום הכי גבוהה של חצי שעה וגם מנקים לפניי. השאלה הראשונה שלי היא: מה הניקוי כולל? האם הכוונה לניקוי יסודי עם אקונומיקה וכד' או שמספיק להסיר את הלכלוך שרואים? שאלה נוספת: בהמשך הלימוד מהאתר קראתי בהערות (בהערה 15), שמותר לאפות חלבי ובשרי ב*מקביל* ; "בבת אחת"- כי אין חשש שה"זיעה" תעביר את הטעם (חוץ ממקרים מיוחדים שבהם חוששים ואז יש לשאול רב) השאלה שלי היא: איך יכול להיות שמצד אחד כדי לאפות באותו התנור צריך תבנית שונה לכל מין וגם ליצור הפרדה של חצי שעה בחום הכי גבוהה וגם ניקיון, ומצד שני אפשר לאפות אותם ב*מקביל*? האם החום לא מטריף את התבניות/המאכלים? תודה רבה על האתר והאפשרות ללמוד ולשאול.

  1. מדובר על ניקוי כללי, רק כדי לוודא שאין ממשות של אוכל מהמין השני בתנור.
  2. אסור לאפות בבת אחת באותו תא חלבי ובשרי. הדבר נאמר בהערה כתחילת הסבר לסוגיה, לא כהוראה הלכה למעשה. אמנם בדיעבד שהדבר קרה, אכן אם לא היה מעבר אוכל ממשי בין המינים, כגון שנזל רוטב בשרי תחת הכלי של המאכל החלבי, המאכלים מותרים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-24 12:12:39

Displaying 1 – 20 of 1675123456

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן