באיזה נושא תרצה/י לשאול?

*השאלות נענות על ידי רבני בית ההוראה של ישיבת הר ברכה

שאלות אחרונות

ישיבה בסוכה בשמחת תורה

שלום הרב. עקב הקרונה אנחנו מעדיפים לאכול בחוץ מחר בערב. האם יש בעיה לאכול בסוכה בשמחת תורה?

כדי לדעת דברים כאלו צריך לקרוא מתוך פניני הלכה סוכות. אם אין לך את הספר, ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה. התשובה נמצאת בפרק ו סעיף ה:

אסור לאכול בסוכה ביום השמיני, וכל מי שאוכל בסוכה לשם מצווה ביום שאינו אחד משבעת ימי חג הסוכות, עובר באיסור תורה, שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". וגם אם אינו מכוון לקיים מצוות סוכה, אסור מדברי חכמים לאכול בסוכה ביום השמיני, מפני שהוא נראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, כדי שלא יֵראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה, צריך לפני היום השמיני להסיר מסכך הסוכה מקום של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים (כ-32 ס"מ), ובכך יַראה שאינו מעוניין בסכך. וכל החשש שמא יֵראה כמי שמתכוון להוסיף על המצווה הוא ביום השמיני, אבל מי שרוצה לאכול בסוכה לאחר היום השמיני, אינו צריך לפחות מהסכך, מפני שאין לחשוש שהרואים יחשבו שהוא מתכוון להוסיף על המצווה (רמ"א תרסו, א).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-26 13:25:58

שמיני עצרת

האם יש חובה לשבת בסוכה בשמיני עצרת בחוץ לארץ? מה הפרטים של החיוב הזה? מה המקור המנהג לא לשבת בסוכה בשמיני עצרת בחוץ לארץ?

כדי לדעת דברים כאלו צריך לקרוא מתוך פניני הלכה סוכות. אם אין לך את הספר, ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה. התשובה נמצאת בפרק ו סעיף ה:

בחוץ לארץ אוכלים בסוכה גם ביום השמיני, כי הוא נחשב אצלם ספק שביעי, אבל אין מברכים על הישיבה בסוכה, הואיל ונוהגים בו יום טוב של שמיני עצרת, ואם יברכו על הסוכה נמצאת סתירה במנהגם (סוכה מז, א; שו"ע תרסח, א; עיין פניני הלכה מועדים ט, 4).

אבל ביום התשיעי שנקרא בחוץ לארץ 'שמחת תורה', אסור לאכול בסוכה, מפני שהאוכל אז בסוכה נראה כמי שרוצה להוסיף על המצווה. ומי שאין לו מקום אחר לאכול, אינו יכול להסיר חלק מהסכך לפני היום התשיעי, משום איסור סותר בחג. וכדי שלא יֵראה כעובר באיסור 'בל תוסיף', יכניס לתוך הסוכה קדרות וצלחות מלוכלכות, שזה דבר שאסור לעשות בסוכה, ועל ידי כך יהיה ניכר שאינו מתכוון לשבת שם לשם מצוות סוכה (שו"ע תרסו, א).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-26 12:30:51

צניעות

שלום הרב! ראשית רציתי לומר תודה רבה על כל הספרים! אני בעלת תשובה ומאוד התקשתי למצוא ספר הלכה שיכוון אותי, המליצו לי על המון עד שהמליצו לי על ה״פניני הלכה״ ואני נהנת מהספרים ואף מהאתר מאוד והרבה יותר קל לי להתנהל ביום יום, אם אני נתקלת בקושי או שאלה אני פונה לאתר ומבררת ומקבלת תשובה, כל המידע מאוד נגיש נוח ומזמין ועל כך אני מוכרחה להודות!!! יצא לי להיתקל בשאלה שלא מצאתי לה תשובה, בנושא הצניעות: מה הדין לגבי שיער פזור? מותר לפזר את השיער? אסור? מותר מתחת לאורך מסויים? הנושא של השיער מאוד מבלבל אותי כי אם צריך כיסוי ראש לאחר החתונה מטעמי צניעות למה גם לא לפני כן… או לפחות למה לא לאסוף אותו… ממש אשמח לתשובה! תודה רבה!!!

פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ו (פסקה שלישית)

טו – כללי הלכות כיסוי הראש

מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, ועי' יחו"ד ה, סב). כך היא דעת רוב הפוסקים, שיסוד דין כיסוי ראש מהתורה, אלא שמהתורה מספיק שהשיער יהיה אסוף בתוך רשת או כיס קטן, וחכמים הוסיפו וקבעו שצריך לכסות את כל השיער במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שכל דין אסיפת השיער וכיסויו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).

דין כיסוי הראש אינו תלוי במנהג, ולכן גם במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהגן אינו משנה את הדין, וחובת כיסוי הראש נשארת בתוקפה (מ"ב עה, י).

חובת כיסוי הראש חלה על אשה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ויש אומרים שמצד מידת הצניעות רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור (מ"א עה, ג). ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם רבים סוברים שאין בזה איסור (מחצית השקל ומגן גיבורים שם). ומאחר שיסוד המחלוקת בדברי חכמים, הרוצות להקל רשאיות, כפי הכלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-19 13:50:37

תנור אפיה שהיה דלוק בבין השמשות

לכבוד הרב שלום. מופיע בפניני הלכה בפרק של מוקצה בשבת . שבת: כג . ז- כלים שמלאכתם לאיסור. בכותרת המשנה מכשירי חשמל : … אבל מכשירי חשמל שיש להם חוט להט או גוף חימום.. השאלה שלנו היא כזאת – תנור אפיה שהיה דלוק בבין השמשות- נחשב כמוקצה מחמת גופו ואסור בטלטול גם לצורך גופו ומקומו. (כך קראתי) אם כך איך מותר לפתוח את דלת התנור לאחר שהתנור כבה כדי להוציא את המאכל? תודה רבה

עיין בפניני הלכה סוף הערה 14 שטלטול מקצת המוקצה מותר לצורך דבר המותר. לכן מותר לפתוח את דלת מקרר, מכונת כביסה ומכונת ייבוש ותנור ומיחם של שבת, וכן מותר להזיז ידנית את תריסי המזגן, ולפתוח את ברז המיחם של שבת (שביתת השבת (מלאכת קוצר,בבאר רחובות לז), אול"צ (ב,כו,ד), אשמרה שבת (ח"ב עמ' קפו), שש"כ (כח,הערה נה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-19 06:14:14

send_1

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן