חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
מקבץ שאלות
שלום לכבוד הרבנים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לשאול כמה שאלות שהצטברו לי בנושאים שונים: 1. האם מותר בשבוע שיום טוב חל בשבת, ללמוד פרשת שבוע שניים מקרא ואחד תרגום לשבוע שאחריו (כלומר כשבועיים מראש)? 2. האם חייבים ללמוד לפני החג גם את הפרשות שקוראים בחגים שניים מקרא ואחד תרגום? 3. האם אפשר אחרי שמחת תורה (ואולי אפילו בחול המועד סוכות) ללמוד מראש בהדרגה את כל חמשת החומשים שניים מקרא ואחד תרגום, או שצריך ללמוד כל פרשה בשבוע שלה? 4. במידה והתשובה חיובית, אפשר לקרוא פעמיים את כל החומש (למשל כל ספר בראשית) או שצריך לקרוא פעמיים כל פרשה בנפרד? 5. האם מותר בליל הושענא רבא ללמוד גם פרשת בראשית פעמיים מקרא ואחד תרגום? ובנושאים אחרים: 6. האם מותר לאשכנזים לאכול בוטנים בראש השנה? 7. האם מותר/מצווה לחתום על כרטיס "אדי" לתרומת אברים? תודה רבה, ושנה טובה ומבורכת! שנה של הצלחה, ברכה והישגים. שנת ישועה לפרט, לעם ישראל ולמדינת ישראל. שנת גאולה שלמה!
- שניים מקרא ואחד תרגום ניתן לקיים רק לפרשה הבאה שקוראים בשבת על סדר הפרשות. לכן מצד הדין אפשר להקל ולקיים מצווה זו מהשבת שבה הציבור מתחיל לקרוא את הפרשה הבאה בתפילת מנחה, גם אם בפועל יקראו אותה בעוד שבועיים, כמו שקורה לנו כעת עם פרשת האזינו. ולכתחילה עדיף לקיים מצווה זו בשבוע הסמוך לקריאתה, כלומר מיום ראשון הקרוב. וכן לגבי פרשת וזאת הברכה – מצד הדין אפשר להתחיל לקרוא אותה מזמן מנחה של שבת האזינו, שהרי אז קוראים וזאת הברכה, ולכתחילה עדיף לקרוא אותה בשבוע הסמוך לקראיתה בפועל.
- לא
- כל פרשה בשבוע שלה. 5. לא, שכן עדיין לא קוראים בציבור פרשה זו, אלא רק לאחר זמן מנחה של שמחת תורה. 6. כן. 7. כך מובא בפניני הלכה:
ט – חתימה על טופס לתרומת איברים לאחר המוות
בצמוד לרשיון הנהיגה של כל אזרח בישראל, מצורפת אפשרות לחתום על הצהרת נכונות לתרום איברים לצורך השתלה. וזה נוסח ההצהרה, "בתקווה כי אוכל לעזור לזולת, אני מצווה בזה ותורם לאחר מותי כל איבר שהזולת יוכל להיעזר בו". השאלה, האם ראוי לחתום על ההצהרה הזו?
תשובה: למרות שמצווה להשתתף בהצלת נפשות, וגם הרבנים הראשיים, הרב שפירא זצ"ל, והרב אליהו זצ"ל, ועמהם הרב ישראלי זצ"ל ועוד רבנים, פסקו להתיר השתלת איברים, כולל לב וכבד, בפועל אין לחתום על טופס זה. מפני שהרבנים התנו את ההיתר בכך שרב או נציג של רב יהיה שותף בקביעת רגע המוות, ויוודא שאכן נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפי ההלכה. אולם הממסד הרפואי, מטעמי כבוד, לא הסכים לשתף רב בקביעת רגע המוות ואישור ההשתלה. וכיוון שכך אין לחתום אפילו על הסכמה לתרום איבר אחד, כגון כליה, מפני שני חששות עיקריים. ראשית, בנוגע לקביעת רגע המוות, יש חשש מסוים שמא הרופאים יקבעו שהחולה מת, בשעה שעל פי ההלכה (גם לדעת המקילים) הוא עדיין נחשב חי. ובמצב כזה ברור שאסור ליטול איברים מגופו. עוד חשש ישנו, שמא ישתמשו באיבריו לצרכים שאינם נחשבים כפיקוח-נפש. כגון שכלייתו של המת אינה ראויה כלל להשתלה, ואם היו אנשים יראי-שמים עוסקים בזה, היו מבררים תחילה אם יש סיכוי שהכליה תתאים להשתלה, ואם ייווכחו שלא – יוותרו מראש על נטילתה. אולם רופאים אחרים, עלולים ליטול בחינם את הכליה, ולאחר מכן לזורקה לפח ללא קבורה (וכך כתבתי בפניני הלכה ח"ג עמ' 261 מהדורת תשנ"ה).[1]
במשך הזמן, הממסד הרפואי התרכך מעט, והסכים לכלול בטופס כי התרומה תינתן "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי". בתחילה סברתי שעל טופס מתוקן כזה נכון לחתום, ובתנאי שהתורם יודע שהוא יכול לסמוך על בני משפחתו שבמקרה שיצטרכו חס וחלילה, לאשר את תרומתו, אכן ידעו לדרוש פיקוח הלכתי ראוי (וכך כתבתי בפניני הלכה ח"ג עמ' 261 מהדורת תשס"ג). אולם לאחר שכמה פעמים התקשרו בני משפחה מבוהלים מבית החולים לשאול הלכה למעשה, נוכחתי כי לרובם המוחלט של הרבנים אין כלים לענות על שאלת המשפחות, ומנגד חתימת ההרוג על הכרטיס יוצרת מחויבות שקשה למשפחות לקיימה. ופעמים שבלחץ הנסיבות מתרשלים מלקיימה כהלכה. לפיכך, הדרך היחידה לפקח על ההשתלות כהלכה היא, על ידי מינוי רבנים שיתמחו בזה, שהם יהיו הפוסקים בשאלות אלו, כפי שדרשה הרבנות הראשית בהנהגתם של הרב שפירא והרב אליהו. וכל זמן שהממסד הרפואי עדיין לא מסכים למינוי רבנים מומחים, או רופאים יראי שמים שמקובלים על הרבנות, שיהיו שותפים בהחלטה על קביעת רגע המוות ונטילת האיברים להשתלה, עדיין קשה לחתום על כרטיס כזה.
ובינתיים, במקרה שיפנו אל קרובי ההרוג ויבקשו מהם להסכים שייטלו מגופת יקירם איברים כדי להציל חיי אחרים, ידעו שבאופן עקרוני ישנה מצווה לתרום, אלא שכדי לוודא שהתרומה תיעשה כהלכה, חובה עליהם להתייעץ עם רב שמבין בתחום הרפואה.
לאחרונה (שנת תשע"א) התארגנה קבוצת תלמידי חכמים ורופאים, להקמת ארגון 'ערֵבים', שהכשיר רופאים יראי שמים, שיהיו אחראים מטעמם בכל בית חולים על קביעת רגע המוות לפי ההלכה, כפי שנקבע בהחלטת הרבנות הראשית לישראל בשנת תשמ"ז (כמובא בהלכה ו). אף הונפק נוסח כרטיס חדש הנקרא 'בלבבי', המאשר תרומת איברים על פי הבדיקה ההלכתית הנדרשת מטעם 'ערֵבים' – "ועד הרבנים והרופאים לענייני השתלות", ועל כרטיס 'בלבבי' מצווה לחתום.
[1]. במשך שנים טען הממסד הרפואי כנגד הרבנים, שאינם מוכנים לעודד תרומת איברים ואינם מוכנים להתגייס למען הצלת חיי אדם. הרבנות הראשית, בהנהגתם של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, והראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, נטלה על עצמה אחריות כבדה, וכבר בשנת תשמ"ז הכריעה בסוגיה חמורה זו להתיר, כדי להציל חיי אדם. אלא שהממסד הרפואי מטעמי כבוד לא הסכים לשתף רבנים בתהליך ההחלטה. מבחינתו שהחולים יסתדרו בעצמם ובלבד שלא ייפגם ח"ו כבוד הממסד הרפואי. זו היתה שעתו המכוערת של הממסד הרפואי.
2023-09-14 09:36:47
עלי גפן
שלום וברכה, רציתי לברר האם עלי גפן בצנצנת אפשריים לאכילה מבחינת חרקים. ואם לא, האם יש דרך כשרה לאכול עלי גפן?
אם יש על הצנצנת כשרות ללא סייג של צורך בבדיקה מחרקים, אין בעיה.
2023-09-14 08:56:44
שבת
האם מותר לצאת לטיול בספינה כולל שבת ?
דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק ב. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו סיכום הדברים:
הפלגה בספינה שתימשך ביום השבת
לצורך טיול: מליל רביעי ואילך אסרו חכמים לצאת להפלגה שתימשך גם ביום השבת לצרכי רשות וטיול, שמא יגיע בשבת לידי איסור. אמנם אם מלחי הספינה ורוב נוסעיה גויים, ואין סיכוי שיבקשו מהיהודי עזרה בהשטת הספינה במקום סכנה, והם מפליגים במים עמוקים כך שאין בעיה של יציאה מתחום שבת, והספינה גדולה ויציבה ולכן מסתבר שלא יסבול ממחלת ים ויוכל לקיים את מצוות עונג שבת; במצב כזה מותר לצאת להפלגה אפילו דקה אחת לפני כניסת השבת.
בשלושת הימים הראשונים של השבוע, מותר לצאת לטיול בספינה של גויים גם כאשר יש חשש שיגיע בשבת לידי איסור. אבל אם ברור שיגיע לחילול שבת, רק אם יש בדבר צורך גדול וחד פעמי, מותר לצאת.
לצורך מצווה: אם ההפלגה לצורך מצווה והספינה שייכת לגויים, ואין וודאות שיגיע לידי חילול שבת מהתורה – אפילו בערב שבת מותר לצאת להפלגה, וצריך לבקש מבעל הספינה שיעגון ביום השבת, ואף אם לא יסכים מותר להפליג עמו. אמנם בשבת עצמה אסור לצאת להפלגה, אלא אם כן יעלה על הספינה לפני כניסת השבת ויישאר עליה עד מועד ההפלגה, או לפחות עד לאחר שקיבל שבת.
ספינה של יהודי: אם הספינה שייכת ליהודים מחללי שבת, אסור לצאת להפלגה שתימשך בשבת אפילו בשלושת הימים הראשונים של השבוע, כיון שאסור לתת יד לחילול שבת. ורק אם יעגנו בלב ים ביום השבת, הדבר מותר.
2023-09-12 15:55:39
חימום על פלטה בשבת
האם מותר לחמם אוכל מבושל על הפלטה בדרך של לשים תבנית בתוך תבנית ? ( ראיתי בפניני הלכה שלשים על נייר כסף זה לא טוב – רציתי לשאל האם בדרך של תבנית בתוך תבנית זה כן בסדר ? )
לדעת המחמירים המצריכים היכר גם על הפלטה למרות שלא רגילים כלל לבשל עליה, לא מועיל לשים תבנית בתוך תבנית, אלא לפי מה שכתוב בפניני הלכה צריך שמה ששמים להיכר ייצור חלל מועט כגון צלחת הפוכה. אמנם כיון שיש מקלים לגמרי ולא מצריכים שום היכר על הפלטה, הרוצה מצד אחד לנהוג כמחמירים ומצד שני להקל בדעתם ולשים חוצץ שיש בו היכר אבל אין בו חלל, כגון לשים את התבנית עם המאכל בתוך תבנית גדולה יותר – רשאי.
2023-09-12 06:45:16
שבת
האם מותר להכין ירקות פרוסים (גזר,קולרבי,כרוב,פלפל,גמבה,מלפפון,לימון)ברוטב חומץ ומלח בשבת?
התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה שבת פרק יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
וזהו תקציר ההלכה למעשה:
כבישה ומליחת מאכלים
כמה דברים אסרו חכמים בעניין כבישה ומליחת מאכלים, משום שהמעשה דומה לבישול או לעיבוד עורות:
אסור לכבוש מאכלים במי מלח או חומץ. אמנם מותר להחזיר את המלפפונים החמוצים והזיתים הכבושים לתוך הכלי שהוציא אותם ממנו.
אסור ליתן מלח על מאכלים שהוא מפיג את מרירותם או חריפותם, כדוגמת צנון, בצל ושום. וכן על מאכלים שהוא משנה את טבעם, כדוגמת מלפפון. אמנם מותר לטבול חתיכה אחת במלח ולאוכלה. ואם מוסיף שמן, מותר אף למלוח כמה חתיכות יחד, או לשים מלח בסלט שיש בו מלפפון או בצל, מפני שהשמן מפיג את המליחות.
אסור להכין כמות גדולה של מי מלח או שאר משקים שרגילים לכבוש בהם מאכלים. אבל מותר להכין כמות שנועדה לצורך טיבול מאכלים בסעודה אחת, ובלבד שיהיה אחוז המלח במים פחות משני שליש.
2023-09-04 12:45:14
ביעור פירות שביעית
פירות שגדלו בשביעית עפ"י היתר מכירה : האם יש צורך לבער את מה שנותר לאחר זמן הביעור (כגון שימורים) ?
כיון שהיתר המכירה הוא לכתחילה בימינו כמבואר בפניני הלכה שביעית ויובל, אין בפירות אלו קדושה ואין צורך לבערם.
2023-09-03 18:02:07
תפילה
שלום כבוד הרב, תלמידה שקמה מוקדם ורוצה להתפלל עם הבנות בכיתה מאוחר יותר, מותר לה לעשות מלאכות ולאכול לאחר ברכות השחר או שמכיון שהיא מתכוונת להתפלל שחרית צריכה לדחות את זה לאחרי התפילה?
מותר לאחר ברכת השחר לעשות מלאכות נצרכות ולאכול מה שנצרך כדי שלא להיות רעבה, כפי שמובא בפניני הלכה תפילת נשים פרק ח (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
ט – אכילה בבית לתלמידות שמתפללות בבית הספר
נערות שרגילות להתפלל שחרית בבית הספר, ואם לא יאכלו לפני כן בבית, תהיינה רעבות והדבר עלול להזיק לבריאותן או שיפגע ביכולתן להתרכז בתפילה ובלימודים, רשאיות לאכול ולשתות בבית לפני התפילה. אם תספיק להן אכילת ארעי בלא לחם, עדיף שיאכלו אכילת ארעי, ובהפסקה הראשונה יוכלו ליטול ידיים ולאכול לחם. ואין לטעון כי עדיף שיתפללו שחרית בבית, מפני שקביעות התפילה בבית הספר מחנכת את התלמידות ומבססת את מעמדה של התפילה. אולם נכון שיברכו את ברכות השחר והתורה לפני האכילה והשתייה.[1]
קטנים שעוד לא הגיעו לגיל מצוות, שתים עשרה שנה לבנות ושלוש עשרה שנה לבנים, רשאים לאכול לפני התפילה, שכל מה שמחנכים את הקטנים שלא לאכול מאכלים אסורים הוא כאשר המאכל אסור מצד עצמו, מפני שאינו כשר. אבל כאשר תקנו חכמים סייג שלא לאכול לפני התפילה או לפני הקידוש, כיוון שאין במאכלים עצמם איסור, אין הקטנים חייבים בסייג זה. ואמנם לכתחילה ראוי שלא יאכלו לפני התפילה, אבל כשיש צורך רשאים לאכול (מ"ב קו, ה; יבי"א ח"ד יב, טו; וע' בכה"ח קו, יא).
[1]. לבנים שעברו בר מצווה קשה יותר להקל בזה, מפני שחובת התפילה לגביהם ברורה. אולם לגבי נשים, חיוב תפילת שחרית אינו מוחלט, שכן יש אומרים שחייבות בתפילה אחת ביום בלבד, ויכולות לצאת בתפילת מנחה, ויש אומרים שיכולות לצאת בברכות השחר והתורה, כפי שנתבאר לעיל ב, ג-ה, וממילא גם האיסורים שלפני תפילת שחרית אינם מוחלטים, ולכן בשעת הצורך אפשר להקל לאכול לפני התפילה. וכעין זה כתבו באג"מ ח"ד קא, ב, ובהליכות שלמה ב, ד. ובספר הליכות בת ישראל ב, הערה י, ציטט מכתב מהגרש"ז אויערבאך, שהיקל לבנות סמינרים לאכול בביתן קודם הליכתן לבית הספר. והוסיף שצריכות לפני אכילתן לומר תפילה קצרה (וכתבתי לצאת בברכות השחר והתורה שממילא חייבות). והוסיף שטוב שגם יקבלו על עצמן עול מלכות שמים באמירת "שמע ישראל".
2023-09-03 03:17:36
ברכת אשר יצר בזמן שיש שילשל שעות ארוכות מאוד
שלום לכם, שנה טובה ומתוקה, איך לנהוג בברכת אשר יצר בזמן שיש לי שמונה עשרה שעות שילשל
פניני הלכה ברכות פרק יג בסוף (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) – הסובל משלשול ונצרך להתפנות פעמים רבות, צריך לברך אחר כל פעם. אבל אם מיד לאחר שסיים להתפנות הוא כבר מרגיש שעוד מעט יצטרך להתפנות שוב, יברך לאחר שיתפנה בשנית.
2023-08-31 00:34:55
מזוזות ותפילין
שלום וברכה לגבי מזוזה כתב הרב לבדוק פעמיים בשבע שנים וציין בהערה שלדעת הגרשז"א והגריש"א אם עוטפים את המזוזה טוב וכו אין צריך לבודקה ואילו בהלכות תפילין כתב למעלה שאם הם מסופר ירא שמים וכו הם אינם צריכים בדיקה לעולם אלא אם כן נרטבו וכו. מדוע ההבדל בין מזוזה לתפילין? (נראה שמסכים לדעת הגרשז"א בעניין המזוזה שכך רבים מורים אך למעלה הכריע לבדוק..? ואם נגיד שתפילין שמורות יותר לכאורה מזוזה בתוך ניילון ובתוך בית סגור אין חשש..)
כי הקלף שבתוך התפילין נשמר טוב, ובנוסף לכך כל הפתיחה שלהם היא עניין. ואילו מזוזה בעבר היתה נשמרת פחות טוב, הן מצד בית המזוזה, והן מצד רטיבות שהיתה בבתים, או חשיפת המזוזה לשמש. הבדל נוסף שהדגישו הוא השימוש – דוקא במקרה הזה כיון שמתשמשים בתפילין פחות חששו בהם לבלאי של קלף. ואכן תפילין שלא התשמשו בהן כמה שנים, יתכן שצריכים בדיקה.
למעשה המנהג הרווח לסמוך על המקלים שלא לבדוק את המזוזות שבתוך הבתים.
איני יודע איזו מהדורה יש לך. כך כתוב במהדורה הכי מעודכנת – "כתב בשולחן גבוה יו"ד רצא, א, שמנהג העולם שלא לבדוק את המזוזות, מפני שמניחים את המזוזות בשפופרת שמגנה עליה מלחלוחית הכותל. וכ"כ קול יעקב רצא, א. ובימינו רבים נוהגים להורות, שכל זמן שעוטפים את המזוזה בניילון כך שאין חשש שתקבל לחות, וגם אינה במקום שמקבלת חום חזק מהשמש או מתנור, אין צריך לבודקה. וכך דעת רשז"א (הליכות שלמה תפילה ד, נב), וריש"א (שו"ת מציון תצא תורה לרב נבנצל יו"ד תרכ, הערה תמא)."
2023-08-29 15:44:28
שעטנז בכובע קסקט
שלום הרב, רכשתי כובע קסקט שעשוי מ50% אחוז צמר ו50% פוליאסטר, בדקתי בספרים השונים, חלקם סוברים שצריך בדיקה לשעטנז גם היום וחלקם אומרים שהיום זה כבר לא מיעוט המצוי ולכן אין חשש. אשמח לדעה עדכנית, תודה.
אין חשש שמצדיק בדיקה מיוחדת בקסקט רגיל. עיין פניני הלכה ליקוטים א פרק יג סעיף ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה –
"למעשה, כל עוד לא כתוב על התווית שיש בבגד צמר ופשתן, הסיכוי שיהיה בו שעטנז הוא נמוך בהרבה מ'מיעוט המצוי', ולכן אין צורך לבודקו. גם בחליפות ובמעילים רגילים מצמר, הסיכוי שיערבו פשתן רחוק עד שאין צריך לחשוש לו. החשש משעטנז יכול להיות בחליפות ובמעילים יוקרתיים מצמר, שמחירם גבוה מאוד…"
2023-08-29 10:57:42
כשרות
הכנסתי ,סיר בשרי, שאינו בן יומו,כשבתוכו משהו פרווה לתנור חלבי על החום הכי גבוה, לאחר שנאפה בו פיצה חלבית. מה עושים עם הכלי הבשרי?
אם המקום שעליו שמת את הסיר היה נקי מכל שאריות חלב, הכל בסדר. הסיר לא נטרף והמאכל מותר. אם הסיר הבשרי היה פתוח בשעת האפיה, צריך להפעיל את התנור על החום הכי גבוה כדי להכשירו.
2023-08-24 18:46:55
בר מצווה
אשמח לפירוט מהן ההלכות לבר מצווה מה חובה מה מנהג ואיך נכון לחגוג אותו
נא לקרוא את הדברים של הרב מלמד שליט"א בפניני הלכה ליקוטים א' פרק ב סעיפים ט-יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-08-22 18:48:44
זכר לחורבן
שלום הרב, בנוגע לשיוף קיר שלא השאירו בו אמה על אמה, האם יש חיוב גם על השוכר?
שוכר בית פטור מאמה על אמה, ואם הבית שייך ליהודי יש הידור לבקש רשות מבעל הבית ולעשות אמה על אמה, שהרי בעל הבית מחויב לעשות (עי' פסקי תשובות תקס, ג).
2023-08-19 19:45:57
ברכת כוהנים בחו"ל
שלום הרב,אני כהן שגר בארץ, איך עליי לנהוג כשאני נמצא בחו"ל? האם עליי לעלות לברכת כוהנים או לא? עד היום כשהייתי בקהילות בחו"ל שבהם נהגו שלא לעלות לא עליתי אבל במניין עם ישראלים כן עליתי. אבל לאחרונה נאמר לי כי יש עניין גורף שלא לעלות לברכת כוהנים בחו"ל חוץ מימים נוראים חוגים. כיצד נכון לנהוג? תודה!
הנכון יותר הוא שגם אשכנזי יאמר ברכת כהנים בחו"ל במניין של ישראלים. זאת משום שמנהג הספדים לברך גם בחו"ל בכל יום, ובציבור הדתי המניינים בדרך כלל מעורבבים, בעיקר בימי החול, כך שבכל מה שאפשר עדיף לאחד את המנהגים, ובעיקר בדבר כזה שהוא מצווה מהתורה ושהיו מגדולי האשכנזים שתמהו על המנהג שלא לברך בכל יום.
2023-08-18 11:21:24
מזוזות
שלום וברכה, האם יש בעיה לאשכנזי לקבוע בביתו מזוזה ספרדית (בעקבות מחיר זול).
בעיה – לא. זה עניין של מנהגים, וכיום שאנחנו בארץ ישראל כולם ביחד, יש בזה פחות הקפדה. מה גם שבפועל יוצא שבני עדות שונות נמצאים בבתים שיש בהם מזוזות מהעדה השניה, או כי הבית שכור או הם כבר היו בו ואסור היה להסירם כשעוברים דירה וכד'. יחד עם זאת, כיון שמדובר על הבדל כספי לא גדול ביחס למספר השנים שמזוזה מחזיקה, יש יותר מקום לשמור על המנהג.
2023-08-17 12:15:14
"לא תעשה לך פסל ותמונה"
שלום וברכה. לאחר בירור ברחבי הרשת, נוכחתי לגלות שיש מספר פרשנויות עבור הדיבר לאיסור עשיית פסל ותמונה, בנוגע להחזקת פסלי נוי לדקורציה בבית. אשמח לדעת מהי דעתו של הרב בנוגע להחזקה של פסלים דקורטיביים ופסלי מלאכים בדמות ילדים שמנמנים עם כנפיים. אציין שהאמונה שלנו מאוד חזקה בבורא עולם ושאותם פסלים הם נטו חומר גמור. תודה רבה!
יש לחלק בין איסור דאו' של עשיה לאיסור דרבנן של השהיה:
השהיה – אפשר לסמוך על כל הקולות שאמרו הפוסקים, ולכן מותר לקנות צורת אדם (שיש אומרים שלא שייך כיום איסור בזה) וק"ו בובות ילדים (שייעודם ברור למשחק, ואין זו צורה מכובדת כלל). וכן מותר לקנות ציור מכובד רק של השמש, או רק של הירח והכוכבים (שי"א שדווקא בבולט אסרו, וי"א שדווקא כשהם בצורה מסוימת אסרו, וי"א שכיון שרוב רובם של העולם לא עובדים להם כיום, הדבר מותר). וכן מותר לקנות משחקים שיש בהם צורות אלו (שבנוסף להנ"ל, י"א שכיון שייעודם ברור למשחק, אין חשד). וממילא אין דבר שאסור לקנות כל עוד לא מדובר על דבר שנעשה לשם ע"ז, או שמדובר על שמש ירח וכוכבים בולטים בצורה של הע"ז שרגילים לעבוד לה.
עשיה – לדעת החכ"א וחוט שני פסל אדם מותר כיון שאין כיום מי שעובד לזה. וכן לגבי פסל של שמש ירח וכוכבים י"א שהדבר מותר מטעם זה, וי"א שהדבר מותר משום שהאיסור הוא דווקא בצורות מסוימות שרגילים אצל עובדי ע"ז. אמנם למעשה רבים מחמירים כאשר מדובר על צורות מכובדות שנועדו לנוי (לאפוקי משחק), וממילא כיון שהוא דין דאו', יש להחמיר. ולכן אסור לעשות פסל אדם שלם (כמו שעושים לחנויות הבגדים), ואסור לעשות פסל של שמש ירח וכוכבים (כגון מדבקות של ירח וכוכבים ששמים בחדר), ורק אם עשויים להתלמד או שיש בהם פגם מסוים, מותר לעשותם. אמנם למיקל בשניהם יעמל"ס. ולגבי שאר המקרים, נראה שדעת המקלים חזקה, ועכ"פ מדובר על כמה ספקות, שבזה אף בדאו' נקטינן להקל. וכגון ציור מכובד של שמש וירח, וכן צילום, וק"ו ציור של ילדים. וכגון בובות ילדים, אף שדומות בדיוק לצורת אדם.
מראית עין ומסייע – כאשר באים לקנות מוצר שמותר רק להשהותו, אם היצרן עובר על איסור כשהוא מייצר אותו, יש להימנע מלקנות ממנו משום מסייע ביד עוברי עבירה. אמנם אם יש בפוסקים דעה חשובה להקל, גם אם לא נפסק כמותם, ניתן לצרפם ולומר שכיון שלמוכר יעמל"ס, אין הקונה נחשב מסייע ביד עוברי עברה. ולפי זה אין איסור לקנות פסלונים של דמויות אדם, שמש ירח וכוכבים. אמנם במקום שרגילים להחמיר, אין להקל ולהשהות הדבר אצלו משום מראית עין, גם אם הוא חושב שהדבר מותר ע"פ הסוגיה.
2023-08-16 19:18:57
ברכת הגומל
שלום כבוד הרב … אם טסים לחו"ל ושוהים שם כמה ימים..האם צריך לברך הגומל גם אחרי שהגעתי ליעד או רק בחחזור..לפי האשכנזים…תודה
לדעת הסוברים שצריך לברך הגומל על טיסה, יש לברך כשמגיעים ליעד וגם כשחוזרים. אמנם לדעת הרב מלמד אין צורך כיום לברך הגומל על טיסה, כיון שאין בה סכנה יותר מנסיעה ברכב. עי' פניני הלכה ברכות בפרק העוסק בברכת הגומל. ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה.
2023-08-16 09:01:02
טהרה במקווה לגברים בימינו
שלום רב.כמה שאלות בנושא טהרה. 1.אדם שראה "קרי לילה" או הוציא שז"ל בדרך קיום יחסים (או אפילו באונס מתוך תאווה) האם חייב מעיקר הדין בטבילה במקווה כפי שטוענים בעלי החסידות והקבלה לשם טהרה או די במקלחת ביתית כפי טענת רוב הפוסקים? 2.בעלי המוסר והחסידות אומרים (כמדומני הובא אמירה כזו אצל בעל שו"ת מנחת אלעזר) שמי שנטמא בטומאת "קרי" אין לו ללמוד בספרי הקבלה עד שיטהר במקווה וידוע שכל הקלקול של שבתי צבי והכת שלו היה בגלל שלמדו פנמיות התורה ללא טהרה כראוי.נסתפקתי האם לעניין טהרה לשם לימוד תורה (ופנימיות התורה בכלל) די גם במקלחת או חייבת דווקא במקרה הנ"ל מקווה? תודה
- 2. לפי ההלכה אין חובה לא במקווה ולא במקלחת לאחר יציאת זרע מהגוף גם אם רוצים ללמוד תורה. אבל כיון שיש לנו כיום מקלחות זמינות, טוב להיות שתי דקות רצוף תחת זרם המים (זמן שלוקח למלא דלי – כעשר ליטר).
2023-08-16 04:06:35
תפילה ליד תינוק עם טיטול
שלום וברכה כתב הפניני הלכה (תפילה ג, י): "כשמתפללים במקום שיש בו תינוק בן שנה ומעלה שעושה את צרכיו בחיתול, ראוי לוודא תחילה שאין יוצא ממנו ריח רע. וכל זמן שאין יוצא ממנו ריח רע – מותר להתפלל לידו, שאף אם עשה את צרכיו, כיוון שהם מכוסים בחיתול ובבגדים, כל זמן שהריח אינו מגיע לזה שאומר דברים שבקדושה, אין בכך איסור (עי' הליכות שלמה תפילה כ, ד-ה).[10] ואם הגיע אליו ריח רע ובכל זאת התפלל – צריך לחזור על תפילתו". ורציתי לשאול, בהנחה שכן יש ריח רע, האם צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח? ואם אני יפשט את זה לשאלה העקרונית – האם לצואה מכוסה וריח יוצא ממנה יש דין של ריח רע שיש לו עיקר או שאין לו עיקר. אם נניח שדינה הוא כריח שאין לו עיקר, איני מבין מדוע יש לבדוק האם יוצא ריח, כל עוד האדם אינו מריח וודאי יכול להתפלל, כדין ריח שאין לו עיקר (מ"ב עט, לב). עוד דבר שלא ברור לי – מה הדין לגבי ברכות, האם כל פעם לפני שאני מברך, אני צריך לבדוק שלא יוצא ריח מהטיטול?
הערה 10 – "כאשר הריח מתפשט לרשות אחרת, או כשהצואה מכוסה (כדוגמת צואה שבתוך חיתול), בכל מקום שמריחים אותה אסור לומר דברים שבקדושה, ונחלקו אם צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח: לרשב"א אין צריך להרחיק ד' אמות מפני שהוא נחשב כריח רע שאין לו עיקר. ולרוקח הוא ריח רע שיש לו עיקר. וגם האחרונים נחלקו בזה. ועיין בהקדמת המ"ב לסי' עט, הדין השביעי. ובמ"ב עט, יז. ועו, ג. ובכה"ח עט, א. ומשמע מהם למעשה, שלכתחילה יש להחמיר.
למה צריך לבדוק את החיתול של התינוק – כי מדובר על דבר קל שיש לו חשש סביר . וממילא אם לא עושה זאת, הרי הוא כמתרשל. כך מבואר בשו"ע עו, ח ובמ"ב לא – לא ידע שהיתה שם צואה, אם הוא מקום שיש חשש סביר שתהיה בו צואה, והתרשל ולא בדק את נקיות המקום לפני שהתפלל – לא יצא ידי חובתו. ואם הוא מקום שאין סבירות שתהיה בו צואה – יצא בדיעבד ידי חובתו.
2023-08-15 18:51:38
כשרות
שלום הרב נניח אני בחול הגעתי למסעדה שהקונספט שמה זה וופל בלגי פנקייקים דברים כאלה האם ניתן לאכול פנקייק שם? ומה לגבי דברים כמו פיצה ופסטה אני יודע שגם בארץ אם הכל כשר יש צורך לא לאכול שם כדי לחזק את המקומות הכשרים שמקפידים אבל אתה תאורטית מבחינת כשרות גרידא בישולי גויים מדובר רק במאכלים חשובים שיושבים ופותחים עליהם שולחן
ומה עם כשרות המאכלים? מי אמר שכל רכיבי המאכל כשרים?
ומה עם כשרות הכלים?
כמו כן, אם המאכל מוגש במסעדה, יש בו איסור בישולי גויים או פת גויים.
לכן למעשה – לא אוכלים שום דבר בחו"ל בלא אישור ספציפי של רב המקום, או רב אחר שיודע על מאכלים מסויימים שהם כשרים.
2023-08-14 22:31:27