הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

בפנה"ל סוכת הרב כתב שלמנהג אשכנז : "…ומי שאינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר. ואף שיש בזה עוד מנהגים, כך ראוי לנהוג." ומשמע שאם גם זה אין לך או שאתה לא רוצה לאכול כלום -לא תברך, וכך כתוב בהרחבות בפרוש:"ורבים מיוצאי אשכנז נוהגים, ….אבל על שהייה בלבד אין נוהגים לברך." ואילו בפניני הלכה לילדים עמ 94 כתוב: "ואם אינם רוצים לטעום- יש נוהגים לברך אפ' רק על שהייה בסוכה, וכך ראוי לנהוג." אשמח לתשובה איך זה מסתדר?

אכן בשנים האחרונות הרב השתכנע להכריע כדעה שהזכיר בהערה בספר, ומובאת כעת בפניני הלכה לילדים שנכתב על פי המהדורה האחרונה שכתוב בה כך:

"למנהג אשכנז, העומד לאכול שיעור שחייבים לאוכלו בסוכה, יצמיד את ברכת 'לישב בסוכה' לאכילתו. ואם אינו מתכוון לאכול כשיעור זה במשך כל שהייתו הנוכחית בסוכה, יברך 'לישב בסוכה' גם על טעימה כל שהיא של מאכל או יין. ואם אינו מתכוון לאכול כלל, רבים נוהגים שלא לברך, ויש נוהגים לברך על השהייה, וכך ראוי לנהוג."

הערה – "דעת רוב הראשונים ומהם: בה"ג, רב האי גאון, רי"ף, רמב"ם ורש"י, שכל אימת שאדם נכנס לסוכה לשם מצווה, ואפילו הוא מתכוון לשבת בלבד, יברך. וכך נוהגים עולי תימן, וכך דעת הגר"א למעשה. לעומת זאת, דעת ר"ת, העיטור, רב יהודאי גאון ועוד גאונים, לברך על האכילה בסוכה, וכך נוהגים רוב ישראל (שו"ע תרלט, ח, ומ"ב)… לט"ז, ח"א, מ"ב תרלט, מח, וחזו"א, כל מה שנהגו לברך על האכילה, הוא כאשר מתכוונים לאכול, אבל מי שנכנס לשבת בסוכה ויודע שבכל משך שהייתו בה לא יאכל, יברך על שהייתו. ולמאמ"ר ח, מברכים רק על אכילה שחייבים לאכול בסוכה. ורבים מיוצאי אשכנז נוהגים, שאם אין מתכוונים לאכול כשיעור שמחייב סוכה, מברכים גם על טעימה כל שהיא של מזונות או יין או מאכל חשוב אחר, מפני שהעיקר כדעת הסוברים שיש לברך גם על שהייה בסוכה, אלא שהואיל ונהגו לברך על אכילה, טועמים דבר ואגב הברכה על אכילתו מברכים על הסוכה. וכשאין רוצים לטעום, רבים נוהגים שלא לברך, ויותר טוב לברך כדעת רוב הראשונים וכמה מגדולי האחרונים. ועיין בהרחבות ה, ט-י."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-14 08:42:49

האם מותר להשתתף בארוע של שירה בציבור שהינו מעורב כשהמנחה הוא גבר ואין נשים ששרות על הבמה? האם זה משנה אם מדובר בפיוטי סליחות וכדומה לכבוד חודש אלול.

אסור. פניני הלכה ליקוטים ב' פרק ז, סעיף יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-14 06:53:21

שלום הרב, האם חוששים היום מרוח רעה בעניין מאכל סגור ששהה בלילה מתחת למיטה . כמו: אבטיח, חטיפים סגורים וכו ? ומה הסיבה המהותית לביצה ובצל מקולפים שאפילו הונחה עליהם קליפתם זה מספיק לביטול חשש רוח רעה ? תודה רבה

1. מאכל שהונח תחת המיטה, גם אם לא היה סגור, מותר לאוכלו.

2. אין צורך לחשוש לביצה ובצל מקולפים לגמרי.

הדברים מובאים בפניני הלכה כשרות פרק לו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-12 17:16:06

שלום. 1. קראתי שיש איסור לשכב פרקדן ולא היה לי ברור אם איסור זה חל בימינו או לא. אשמח להבהרה. 2. האם היחס ההלכתית לקרי הוא דומה ליחס לקטנים וגדולים? או שיש צורך לאחריו ליטול ידיים בכלי? האם צריך להתרחק ממנו 4 אמות על מנת להגיד דברים בקדושה? 3. למדתי כי צריך ליטול ידיים בכלי לאחר תספורת. האם זה גם כן נצרך אחרי גילוח או גזיזת ציפורניים?תודה רבה ויום טוב.

1. אין לישון על הבטן, שמא הדבר יגרום לחימום האיבר ולהוצאת זרע תוך כדי השינה.
2. ההלכה היחידה בזה היא שכל עוד הקרי עליו או על בגדים שעליו, אין לומר דברים שבקדושה.
3. אחרי גילוח לא, אחרי ציפורניים כן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-12 14:13:55

שלום, 1. האם מותר להכין דייסא דקה בשבת בכוס שלישי בצורה שהיא תהיה יחסית נוזלית ולא עבה? 2. הבנתי שמותר להשתמש במקצץ ביצים בשבת, האם מותר להשתמש בו גם פעמיים(כלומר: לקצוץ את הביצה לפרוסות ולאחמ"כ להפוך אותו ולחתוך שוב לקבלת קוביות?) 3. האם מותר לסחוט לימון על טחינה? אם כן-האם זה משנה באיזה שלב של הכנת הטחינה מדובר?תודה רבה מראש!

1. דין הכנת עיסה רכה בשבת מובא בפניני הלכה שבת פרק יב, וזהו קיצור הדברים:עיסה רכה: עיסה שאם יניחוה בצלחת תתפשט לצדדים בגובה שווה, מותר לעשותה בשינוי של סדר נתינת החומרים: אם רגילים להניח תחילה את המאכל ולערות עליו את הנוזל, יניח תחילה את הנוזל. ואם רגילים להניח תחילה את הנוזל, יניח תחילה את המאכל ויערה עליו את הנוזל בבת אחת כדי שלא תיווצר בתחילה עיסה עבה.

   אסור לערבב עיסה זו במהירות כדרך חול, ולכתחילה נכון גם שלא לערבבה בנחת, אלא בשינוי של הולכת הכף בקווים ישרים, או ערבוב על ידי האצבע, או על ידי נענוע הכלי בסיבוב, או על ידי עירוי העיסה מכלי לכלי. כאשר אין סדר קבוע לנתינת החומרים, יניח תחילה את החומר היבש ויערה עליו את הנוזלים, ויקפיד לעשות שינוי בבחישה.

2. מותר
3. מותר לסחוט לימון רק לתוך מאכל ולא לתוך נוזל, ולכן כיון שהטחינה נוזלית אסור לסחוט לתוכה. גם דין הכנת טחינה מובא בפרק יב: מותר להוסיף נוזלים לעיסה עבה ולעשותה רכה. לכן מותר להוסיף מים לטחינה גולמית ולערבבה בסיבוב בנחת ולא במהירות, ולכתחילה נכון לערבב בשינוי, משום שתוך כדי תהליך ערבוב המים בטחינה, יש שלב שהעיסה מתקשה מעט.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-12 14:07:56

שלום! הנצרך לנקביו בתפילה: א. כשחושב שיכול להתאפק לפחות 72 דקות – האם צריך להפסיק תפילתו וללכת להתפנות? ב. כשחושב שלא יכול להתאפק לפחות 72 דקות – האם צריך להפסיק תפילתו וללכת להתפנות? לגבי שני הסעיפים – אשמח לדעת את החילוקים בין חלקי התפילה השונים, וגם לדעת האם יש הבדל בין תפילת שחרית שבה האדם עם תפילין ויש טרחה נוספת בהליכה להתפנות (חליצת התפילין ואח"כ הנחתן שוב) לבין מנחה וערבית.

הדברים מובאים בפניני הלכה תפילה. וזהו קיצורם:

הנצרך לנקביו

א. הנצרך לנקביו עד שאינו יכול להתאפק 72 דקות, אסור לברך ברכות או לומר דברים שבקדושה, ואם אמרם יצא ידי חובה. לכן המעביר שיעור ומתבייש להפסיקו, יכול להמשיך. וכן תלמיד שנמצא בשיעור, כל זמן שאינו צריך מאוד, מפני כבוד השיעור ראוי שיתאפק ולא יצא. אבל המתפלל תפילת עמידה תוך שהיה צריך לגדולים, לא יצא. חשב שיכול להתאפק 72 דקות, ולאחר התפילה נוכח שטעה, יצא.

ב. הנצרך לנקביו אך יכול להתאפק 72 דקות, רשאי לברך ולומר דברים שבקדושה, אבל אסור להתפלל עמידה גם אם יפסיד תפילה במניין, ובדיעבד שהתפלל – יצא. ואם עד שיתפנה יעבור זמן התפילה, יתפלל מיד. וכאשר מרגיש צורך קל מאוד, או שכדי להתפנות צריך ללחוץ עצמו כדי להוציא את הפסולת, לא יפסיד תפילה במניין.

ג. התחיל להתפלל בלא שנצרך לנקביו, ובאמצע התפילה נצרך לנקביו:

אם יכול להתאפק 72 דקות, יכול להמשיך להתפלל אפילו אם יצא שיתחיל כך את תפילת עמידה.

אבל אם ברור לו שלא יכול להתאפק 72 דקות, כל שאינו צריך לעצור עצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו, רשאי לסיים רק את החלק שבו הוא נמצא. לפיכך, אם התעורר לו הצורך בפסוקי דזמרה, יתפנה לאחר ברכת 'ישתבח', ואם התעורר לו הצורך בברכות ק"ש, יתפנה בסיום הברכה או הפרק שבו הוא נמצא, ואם הוא באמצע תפילת עמידה, יתפנה בסיומה (וכן הדין לגבי לימוד תורה).

ואם באמצע התפילה נתעורר אצלו צורך דחוף להתפנות עד שצריך לעצור בעצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו – ילך מיד להתפנות, אבל אם הוא באמצע תפילת עמידה, כיוון שהתחיל בהיתר, אם יכול להתאפק יסיים את תפילתו.

ד. הלך להתפנות באמצע תפילת עמידה, אם ההפסקה נמשכה כשיעור שהיה יכול להתפלל את תפילת עמידה מתחילתה ועד סופה, צריך להתחילה מחדש, ואם ההפסקה נמשכה פחות זמן, ימשיך מתחילת הברכה שהפסיק בה.

ה. חזן שהתעורר לו צורך לפני חזרת הש"ץ ואינו יכול להתאפק 72 דקות, עדיף שילך להתפנות ואחר יחליפו, אלא אם כן הדבר כרוך בעלבון גדול מאוד. אמנם בעל קורא יכול לקרוא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-12 07:34:54

שבוע טוב!האם קשקשים על השיער נחשבים חוצצים כלפי תפילין של ראש? כשיש לי קשקשים על הראש אני אמור לא להניח תפילין של ראש?תודה רבה ואשריכם!

לא חוצצים

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-11 07:59:58

שבוע טוב!אשמח לדעת האם צריך ליטול ידיים לפני לימוד תורה/אמירת או חשיבת דברים שבקדושה וכדו' במקרים הבאים: א. אחרי נגיעה בשערה שנתלשה מהראש או מהגוף. ב. אחרי נגיעה בקשקשים כשהם עדיין על הראש, וגם כשהם כבר לא על הראש. ג. אחרי נגיעה בעור/פצע וכדו' כשהם כבר לא מחוברים לגוף?אם יש מקרה שבו צריך ליטול ידיים, כמה פעמים צריך ליטול?תודה גדולה מראש!

1. לא
2. לא
3. לא. כל הדברים שציינת אינם לכלוכים שיש בהם מיאוס, אלא דברים נקיים שהתנתקו מהגוף.
4. גם כאשר אדם נגע בדבר מלוכלך, אין צורך ליטול מכלי אלא די בשטיפת הידיים, אלא אם כן הוא לפני התפילה, שאז עדיף ליטול מכלי פעם אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-11 07:57:07

שלום כבוד הרב, 1)אם חזן מאריך בסופי הברכות בחזרת הש"ץ למשל, צריך לשים לב להתחיל לענות אמן רק כאשר מסתיימת לגמרי המילה האחרונה של הברכה? השאלה קיימת בפרט כאש החזן מאריך בניגון סוף ברכה, ואם לא מספיק מרוכזים בשמיעת הברכה, יש תחושה שצריך כבר לענות אמן, כי המנגינה בסגנון סיום ברכה.. 2)וכשהחזן מאריך באמירת "ואמרו אמן" לענות כשמתחיל "ואמרו אמן" כי זה לא הקדיש עצמו כבר, ואז יש הפסק בין עיקר הקדיש לעניה.. או לחכות לסוף "ואמרו אמן"?

1. כן.
2. לחכות לסוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-30 20:11:33

שלום, אני משוכנע שמידת חסידות לא לשאת תיק של swiss שיש בו צלב. מה ההלכה מעיקר הדין? שמעתי בשם הרב עובדיה זצ"ל שמתיר מטבעות עם צלב, ובשם הרב שמואל אליהו שליט"א שאוסר (האם מעיקר הדין או ממידת חסידות? איני יודע).בנוסף, מה דעת הרב מצד מידת חסידות: האם לטשטש את הצלב יעשה את העבודה או שעצם נשיאת תיק שמיוצר על ידי חברת שזו סמלה יש בה צד שלילי מאוד (מצד זכר לעבודה זרה וגם מצד זכר אחינו הקודשים שנרצחו על ידי ימח שמם וזכרם)?תודה רבה.

מעיקר הדין מותר, כפי שבאר ביחווה דעת ג, סה על יסוד דברי הרמ"א ביורה דעה קמא, א: "צורת שמשתחווים לו דינו כדין צלם ואסור בלא ביטול. אבל אותן שתולין בצואר לזכרון לא מקרי צלם ומותר". ובמקרה הנידון הדין יותר קל, כיון שמדובר על סמל מסחרי. והמהדרים שמים עליו מדבקה או מורידים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-30 15:14:39

שלום,אני בד"כ מורידה טבעות לנטילת ידיים בגלל הכלל שאומר שאם לא הייתי לשה איתן בצק אז הן מהוות חציצה.לאחרונה אני פיזית לא מצליחה להוריד את הטבעות לפני הנטילה בשעות מסויימות ביום. מה לעשות לגבי נטילת ידיים? ההשוואה ללישת בצק לא כל כך עוזרת כי תאורטית במקרה כזה הייתי יכולה ללוש בצק בעזרת מכונה או לפחות בלי להשתמש ביד עם הטבעת.תודה רבהצביה

אם בפועל במציאות שאת חיה בה, אין מקרה שבו את מקפידה להסיר את הטבעת, אין היא חוצצת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-30 10:01:50

שלום רב, בגמרא מסכת ברכות יש קטע באגדתא המדבר על כך שאהלו של אברהם היה פתוח מכל הכיוונים. הרב קוק מסביר בעין אי"ה שזה אומר שצריך לתרום כסף לכל המוסדות, גם לאלה שאינם אנשי שלומנו (וזה נראה לי חולק על מרן הרב מלמד בדבריו השבוע ב"בשבע"). איפה המצא המקור הזה? תודה רבה תזכו להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה

המקור מקביעת חכמים לתת לקרוב יותר, וההגיון אומר שקרבה רעיונית גם נחשבת קרבה, בוודאי כאשר מדובר על נושאים חשובים כל כך הקשורים לכלל ישראל, כיחס למדינה, לפרנסה ולצבא. הדברים מובאים בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

"ישנה גם קירבה רעיונית. התורה רחבה מיני ים, ולכל ישיבה ישנו דגש מיוחד. יש שמדגישים יותר את השמחה, ויש את המוסר. יש את אהבת הארץ, ויש את אהבת העם. יש ישיבות שמדגישות את השייכות שלהם ליישוב הארץ, לצבא, לקיבוץ גלויות, ויש ישיבות שפחות מדגישות צדדים אלו. יש ישיבות שמדגישות את ההבדל שבין דתיים לחילוניים, ויש ישיבות שמדגישות את המשותף שבכל ישראל. וכל אדם צריך לתרום לישיבות הקרובות יותר לרוחו ולהשקפת עולמו. ואין בכך שום פירוד, להיפך, על ידי ריבוי הדעות והרעיונות מופיעה התורה בשלימות גדולה יותר. וכל אחד צריך להיות נאמן להשקפת עולמו, ולשם שמים, מתוך אהבת ישראל, לסייע לישיבה המתאימה להשקפתו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-28 16:08:18

שלום, רציתי לשאול האם מותר לגבר להיות קופאי בחנות בגדים נשים צנועים כאשר הוא לא מעורב בשלב הבחירה של הבגדים אלא רק אחראי על התשלום והעברת הבגדים בקופה

אם אין הדבר גורם לו להתבוננות אסורה בנשים, או להרהורים אסורים, אלא הוא עסוק בענייניו – מותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-28 15:14:18

לגבי פיצוח גרעינים בשבת, מופיע בפניני הלכה עמ' 173 הלכות שבת חלק ב', מהדורת תשע"ז, שמותר ללהשליך את הקליפות מפיו לצלחת בידו, אולם בהערה 11 שם, כותב הרב שאין עושים גרף של רעי לכתחילה. לכאורה עפ"ז יהיה אסור להניח את הקליפות בצלחת, כיון שבכך גורם לצלחת להיות גרף של רעי. נשמח לתשובה, מרדכי ושילה

אין זה נחשב גרף של רעי לכתחילה כיון שהוא אוכל כדרכו (אורחות שבת יט, שכח ובהערות תעב אות ד-ה ותפד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-28 14:14:40

איך ניתן להגדיר "עשה לך רב" האם מותר ללמוד מרבנים שונים תחומים שונים מרב אחד הלכה ומרב שני אמונה מבתי מדרש שונים ? האם חובה ללמוד הכל מרב אחד? רצוי?

בשנות לימודו הראשונות הרציניות של כל אחד, כלומר מגיל 18 עד 23 בערך, ההדרכה הנכונה היא ללמוד מרבנים שאינם סותרים זה זה בדרכם המחשבתית או ההלכתית, כדי שלא לסבך את הבחור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-28 05:01:10

שלום הרב, בפניני הלכה כתוב כך: "מי שלומד את הפרשה עם רש"י, אם נוח לו יותר לקרוא פרשייה שלמה מקרא ואח"כ פסוק פסוק עם רש"י, יכול ללמוד כך. אלא שאותם הפסוקים שאין עליהם פירוש, צריך לקרוא פעם נוספת, כדי שיקראם שלוש פעמים". ולא הבנתי, האם תוכל להסביר לי? 1. מי שלומד שניים מקרא ואחד תרגום עם אונקלוס ורש"י, גם רשאי לקרוא פעם אחת מקרא ואז פסוק-פסוק עם אונקלוס ורש"י ולצאת בכך ידי חובה? 2. אם קרא פעמיים מקרא, רשאי לקרוא אח"כ רק אונקלוס ורש"י, או חייב לשוב ולקרוא פסוק-פסוק ותרגומו ופירושו? תודה רבה!

1. כן.
2. רשאי לקרוא אחר כך רק אונקלוס ורש"י.
3. יש לציין דבר חשוב, והוא שמי שלא מבין את פירוש אונקלוס אינו יוצא ידי חובה, שהרי אמרו שניים מקרא ואחד 'תרגום', כלומר רצו חכמים שאנשים יבינו היטב את הפסוקים, ולכן תקנו ללומדם עם פירוש, ואם אנשים אינם מבינים את הפירוש, מה הועילו חכמים בתקנתם? במכתבי החפץ חיים (י"ח) מובא בזה"ל: "בימים האלה אין אנו יוצאים י"ח בתרגום, לפי שאין המוני אחינו בית ישראל מבינים אותו, וצריכים אנו לביאור נכבד שיפרש היטב התוה"ק, וביאור כזה הוא פירוש רש"י, והוא אצלנו מדינא במקום התרגום". וכ"כ בספר פסקי תשובות (רפה, ה) שמי שאינו מבין את לשון התרגום, צריך למצוא פירוש אחר שיתרגם לו את המקרא (ומה שהוסיף שם שמ"מ את התרגום יש לקרוא תמיד, כיוון שניתן מסיני ועניינו נשגב מאוד. נלע"ד פשוט שאין ההלכה כך).
4. כמו כן, מי שכבר למד כמה פעמים את פירוש רש"י על התורה, רשאי לבחור פירוש אחר עבור 'אחד תרגום', ובלבד שמפרש את פשט הפסוקים על פי חז"ל. כגון פירוש הרב שטנייזלץ או כגון ספרו היפה של הרב יאיר וייץ 'בדרכה של תורה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-25 04:56:14

אבא של חבר נפטר הלילה בברזיל. החבר לא יטוס להלוויה שתתקיים בברזיל. איך ינהג הבן כאן בארץ בנושא האבלות( קריעה, ישיבת שבעה וכל מה שמתחייב על פי ההלכה)? המשפחה מעדות האשכנזים. תודה רבה!

הוא עושה הכל כמו משפחתו שנמצאת בברזיל. קורע כשהם קורעים (כלומר בשעת הלוויה. אם יהיה בזום יקרע ממש איתם), ומתחיל לשבת שבעה מיד לאחר הלוויה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-22 07:16:01