מתוך טהרת המשפחה נתעלה לטהרה מלאה

קיבוץ גלויות מביא לחיפוש היסוד המשותף במנהגי העדות השונות • למרות היתרונות בהפניית שאלות בהלכות נידה לרבנית, בשעת הצורך אין להתבייש לשאול רב • הצד הגשמי שבאדם זקוק להיטהרות כדי להתקשר אל מקור חייו • מעיין הטהרה שעתיד לצאת מקודש הקודשים ולרפא את העולם • המתקת ים המלח: התאוות הגשמיות יתוקנו ויחזרו להביא חיים וברכה • ביטול טומאת הנידה לעתיד לבוא

הספר החדש 'טהרת המשפחה'

בשעה טובה לפני כשלושה שבועות יצא לאור ספרי 'טהרת המשפחה' על הלכות נידה במסגרת 'פניני הלכה'. בפתיחה לספר כתבתי:

"הכלל שעומד לנגד עיניי הוא שמצוות התורה צריכות להיות מובנות לכל ישראל, באופן שכל יהודי יוכל לקיימן בלא להיכנס לספקות ולהזדקק תדיר לשאול שאלת חכם, שנועדה למקרים נדירים. אומנם בהלכות אלו מצוי יותר שצריכים לשאול חכם, במיוחד בשנה הראשונה לנישואים. אולם מנגד, דווקא בהלכות אלו חשובה במיוחד ההבנה, שמביאה לידי קיום מתוך הזדהות. באופן זה שמירת הלכות אלו תרומם ותקדש את בני הזוג. וככל שהארץ הולכת ומתמלאת דעה בתחומי המדעים השונים, כך ויותר היא צריכה להתמלא דעה בקודש, בלימוד התורה והבנתה. שכן ידיעת התורה מרוממת ומעניקה השראה לכל אדם מישראל, שיוכל להוציא את מלוא כישרונותיו אל הפועל בכל תחומי עיסוקיו, לתפארת התורה, העם והארץ. זו הדרך שעל ידה עם ישראל יוכל להגשים את ייעודו, לגלות את דבר ה' בעולם ולהשפיע ברכה לכל משפחות האדמה.

"בכמה תחומים היה צורך להעמיק שוב ביסודות הסוגיות, ולראות איך מתוך כך מתמעטות המחלוקות עד מאוד. כמו כן, זכינו לקיבוץ גלויות של מיליוני יהודים מארבע כנפות תבל, והשבטים מתחתנים זה בזה, ועתה יש לנו זכות וגם חובה ללמוד את מנהגי כל העדות והפוסקים יחד, לעמוד על היסוד ההלכתי המשותף לכולם, ותוך שמירת המסורות השונות להשתדל לקרב את הענפים ההלכתיים זה לזה, כדרך תלמידי חכמים של ארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה (סנהדרין כד, א)".

מנהגנו ברבנות

"מהיום הראשון לרבנות, נהגנו שהנשים שואלות את אשתי הרבנית. באופן זה אשתי נעשתה שותפה בבירור השאלות, עד שבמקרים רבים העדפתי שכל השאלות המורכבות בדיני טהרה יגיעו דרך אשתי. כך שבעת הצורך היא תוכל ללמד את השואלת כיצד לבדוק, או שבזכות טביעת עינה תעמיק לברר ולהעריך אם ייתכן שהכתם הגיע מחמת סיבות אחרות, ובמידת הצורך תפנה את השואלת לבדיקה רפואית, ולעיתים כדי לעודדה ולנחמה".

אומנם כתבתי בספר (ז, ד): "כאשר אין אפשרות שהאישה תשאל את הרבנית או שהאיש ישאל את הרב, אפשר שהאישה תשאל את הרב, שכן לעניין זה הרב משמש כאיש מקצוע שעוסק באופן ענייני בשאלה שלפניו. וכשם שבשעת הצורך צריך להתגבר על הבושה ללכת לרופא, כך בשעת הצורך צריך להתגבר על הבושה לשאול רב".

חתימת הספר

הפרק האחרון עוסק בהלכות מקווה. מתוך תפילה להרבות טהרה וקדושה ושמחה בישראל, חתמתי את הספר בסיכום ענייני הטהרה שבוארו בו. הדברים יקרים לליבי מאוד, עד כי קשה לי לקוראם בלא דמעות. לכן אביאם כאן עם תוספת כותרות. ויהיו הדברים גם לעילוי נשמת הרב חנוך הכהן פיוטרקובסקי זצ"ל.

הטומאה והטהרה קשורות לארץ ולגוף

בעקבות החטא דבקה באדם הטומאה, שאוטמת את ליבו ופוגעת ביכולתו לקשר את מחשבותיו, מעשיו ורגשותיו אל מקור חייו. וכיוון שהקשר שלו לה' נפגם, דבק בו המוות. מערכת המצוות העוסקת בכל סוגי הטומאות וההיטהרות מהן, שקשורה בעיקר לבית המקדש, נועדה לרומם את האדם מהטומאה שדבקה בצדדיו הגשמיים ולקשר אותו אל מקור חייו. על ידי הטבילה במקווה הטמא חוזר אל היסוד הראשון של החיים, ומתוך כך יוכל להתקשר אל ה' מקור החיים, לעלות למקדש ולהמשיך חיים לארץ ולגוף, לדמיון ולרגשות ולכל הכישרונות האנושיים, שיהיו קשורים אל ה' וימשיכו ברכה ותיקון לעולם.

התורה נצרכת למידות טובות

אבל לצורך לימוד התורה וקיום המצוות, שקשורים לצד הרוחני שבאדם, אין צריך לטבול, אלא ההכנה הנדרשת להם היא אמונה ומידות טובות, בלא צורך להכין את הגוף והבשר לשם כך. וכפי שאמרו חכמים: "אין דברי תורה מקבלים טומאה, שנאמר: 'הלוא כה דברי כאש נאום ה' (ירמיהו כג, כט) – מה אש אינו מקבל טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה" (ברכות כב, א; ועיין אורות התחיה לה, למרן הרב קוק).

ביטול הטהרה מלבד טהרת המשפחה

משחרב בית המקדש וגלו ישראל מעל אדמתם בטלה הטהרה מישראל. ורק טהרה אחת נותרה לנו מעין קדושת המקדש, בטבילת אישה לטהרתה, כדי לגלות את החיים והקדושה שבגוף, באהבה ובשמחה שבין בני הזוג, שהיא פסגת קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ששקולה כנגד כל המצוות. שכן עיקר מגמת הטבילה והטהרה לטהר את החיים הממשיים, עם הגוף והבשר, הדמיון והרגש, כדי שיוכלו להתקשר אל מקור החיים ולהתעצם בלא גבול.

תפילה לחזרת הטהרה

יהי רצון שמתוך חזרתנו לארצנו נזכה להתגדל בתורת ארץ ישראל והדרכתה לתיקון העולם, ומתוך הטהרה והשמחה שבחיבור האיש והאישה תתפשט ברכה לכל תחומי החיים, ונזכה לבניין בית המקדש השלישי. ומקודש הקודשים תימשך טהרת האמונה הישראלית לכל העולם, כדי לטהר את כל האמונות שמתגלות בחיים הגשמיים על כל מרכיביהם. וכפי שאמרו חכמים: "מעיין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחילה דומה לקרני חגבים (דק מאוד), כיוון שהגיע לפתח היכל נעשה כחוט של שתי, כיוון שהגיע לאולם נעשה כחוט של ערב, כיוון שהגיע אל פתח עזרה נעשה כפי פך קטן" (יומא עז, ב). המשך זרימתו מבואר בנבואת יחזקאל: "והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית" (יחזקאל מז, א-יב), ומֵימי הנחל ילכו וירבו: לאחר שיתרחקו אלף אמה יגיעו לקרסולי אדם, ולאחר עוד אלף אמה יגיעו לברכיים, ולאחר עוד אלף אמה יגיעו למותניים.

ואחר עוד אלף אמה כבר לא יוכל אדם לעבור בהם, וכך ימשיכו להתגבר ולהתעצם "והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה… ובאו הימה אל הימה המוּצאים (ים המלח הוא ים המוות) ונרפאו המים. והיה כל נפש חיה א‍שר ישרוץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה, והיה הדגה רבה מאד, כי באו שמה המים האלה וירפאו, וחי כל אשר יבוא שמה הנחל… ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל, לא יבול עלהו ולא יתם פריו, לחודשיו יבכר, כי מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה".

הטהרה מתקנת את התאוות הגשמיות

כלומר, מכיוון שנזכה להיטהר מהטומאה ולהתקשר במלוא כוחות החיים אל ה', המקום שבו חטאו אנשי סדום בתאוות הממון וכל שאר תאוותיהם הגשמיות, עד שנהפך למקום מוות, יחזור לחיים. הדגה שבו תרבה, וסביבו יצמחו עצים נפלאים נושאי פירות כל השנה, מפני שבכל חודש יצמחו פירות חדשים, והעלים שלהם יהיו עלי מרפא.

וכן בנבואת יואל: "והיה ביום ההוא ייטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב, וכל אפיקי יהודה ילכו מים, ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" (יואל ד, יח). נחל השיטים רומז לחטא תאוות הזנות, שנאמר: "וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב" (במדבר כה, א). והמעיין שיֵצא מבית ה' יטהר ויתקן גם את התאווה הזאת, שתהפוך לתשוקה של אהבה בין איש לאשתו ולכל הדברים שבקדושה, ועל ידי כך תִרבה הברכה בכל הארץ.

גם את הים התיכון וכל הימים שבעולם

אולם המעיין היוצא מהמקדש יטהר וירפא לא רק את ים המלח, אלא כפי שנרמז בנבואת יחזקאל ומפורש בנבואת זכריה חציו יפנה לים התיכון, ועל ידי כך תיווצר השקה בין המעיין היוצא מהמקדש דרך הים התיכון לאוקיינוס שמקיף את כל היבשות, שמתוך מגעם במעיין היוצא מהמקדש ייטהרו ויתקדשו כל המים שבעולם. שנאמר: "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם, חציים אל הים הקדמוני (ים המלח) וחציים אל הים האחרון (הים התיכון), בקיץ ובחורף יהיה. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ח-ט).

ביטול הטומאה מהעולם

וטומאת הנידה תתבטל, וכפי שאמרו חכמים: "אין איסור גדול מן הנידה, שהאישה רואה דם ואסרהּ הקב"ה לבעלה, ולעתיד לבוא הוא מתירהּ. שנאמר "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (שוחר טוב תהלים קמו). ואף טומאת המוות תעבור מהעולם, וכפי שאמרו חכמים (תנחומא מצורע ט): "אמר הקב"ה לישראל: בעולם הזה הייתם מיטהרים וחוזרים ומיטמאים, אבל לעתיד לבוא אני מטהר אתכם טהרה עולמית שלא תטמאו, שנאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם" (יחזקאל לו, כה). ויתבטל המוות מהעולם, שנאמר: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ… ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה. לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ו-ט). ונאמר: "בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי ה' דיבר" (ישעיהו כה, ח).