האם רוב המתגיירים אינם שומרים שבת? ● ספר שו"ת 'שיח נחום' מאת הרב רבינוביץ', מגדולי רבני הדור, פרשן הרמב"ם שהולך בדרכו ● סיוע לדבר עבירה בהזמנת חילוני לסעודת שבת, ובהשתתפות בתכנית טלוויזיה שתשודר בשבת.
על בתי הדין לגיור
שאלה: במאמרים הקודמים על הגיור, נמצא שכבוד הרב החמיר עוד יותר מדייני בית הדין העליון. שהם פסלו גיורים רק של בית דין אחד, ואילו אתה פסלת את הגיורים של כולם. שכן כתבת שאם יתברר אחר חמש שנים שרוב המתגיירים בבית דין מסוים אינם שומרי שבת, נכון שבית הדין הזה יפסיק לגייר. ולפי הנראה רוב המתגיירים אינם שומרי שבת.
תשובה: לא כתבתי שאם רוב המתגיירים בבית דין מסוים אינם שומרי שבת, גיוריו של אותו בית דין אינם גיורים. וכך מוכח מדברי הרמב"ם (איסורי ביאה יג, טו-יח), שאין לקבל גרים הבאים מחמת ממון או אישות, כי רובם חוזרים אח"כ לסורם, אבל אם גיירו אותם, הרי הם גרים. אלא שלהלכה אין נכון לקבל גר שלא ישמור מצוות. ואף שכיום, בנסיבות הקשות שנוצרו וכדי להציל יהודים מטמיעה, מקלים לקבל גרים הבאים לשם אישות, מכל מקום יש לעמוד על כך שיקבלו עול מצוות. ואם התברר שרוב המתגיירים בבית דין מסוים אינם שומרי שבת, נכון שאותו בית דין יפסיק לגייר. אמנם אין מן הנמנע שבית דין אחר ימשיך לגייר מתוך אותה גישה חיובית, הנוטה להאמין לדברי הגר. אלא שגם הוא, אם יתברר שטעה ורוב המתגיירים שקיבל אינם שומרי שבת – כעבור חמש שנים יפסיק מלעסוק בגיור.
על ידי זה נרוויח שתהיה איזו אמת מידה לבחון האם אכן הדיינים מסוגלים להבחין בכוונת המתגייר או שמא הם טועים לגמרי. ולכן אין לדרוש אחוזים גבוהים יותר, כי אם נדרוש זאת, יהיו טעויות גם לצד השני, שיהיו אנשים שצריך לגיירם ולא יגיירום. אלא די לנו שהרוב שומר שבת, והשאר שומרי מסורת ברמה זו או אחרת.
מה המציאות
היו ששאלו: מה יש לבדוק, הרי ברור שרוב המתגיירים אינם שומרי שבת. וכך העידו דיינים שונים, לפי מה שראו אצל הגרים שהגיעו לפניהם לגירושין, שאלה שהתגיירו אינם שומרי שבת. אולם אינני בטוח כלל שכך המציאות. יתכן שמטבע הדברים, דווקא בין אלה שמתגרשים יש פחות שומרי מצוות. בפועל, אני מכיר גרים רבים שהתגיירו בבתי הדין של הרבנות והינם שומרי מצוות, וביניהם צדיקים ממש. ואף הם סיפרו על חברים רבים שלהם שהתגיירו והחלו לשמור מצוות.
וכן שמעתי מאחד מוותיקי הדיינים לגיור, שלהערכתו רוב משמעותי של המתגיירים הם שומרי שבת. וגם אם לא נקבל את דבריו, בוודאי לא ניתן לקבוע באופן גורף, שרוב משמעותי מבין המתגיירים אינו שומר מצוות.
שו"ת 'שיח נחום' לרב רבינוביץ' שליט"א
בשעה טובה יצא לאור שו"ת 'שיח נחום' לרב הגאון נחום אליעזר רבינוביץ', מחבר סדרת הספרים 'יד פשוטה' על הרמב"ם וראש ישיבת מעלה אדומים. הרב רבינוביץ' הוא מגדולי רבני הדור, לפיכך ישנה חשיבות מרובה לספר השו"ת שלו, שבו הוא משיב תשובות יסודיות לשאלות כבדות שעומדות על סדר היום.
כמי שדבק במשנתו של הרמב"ם, הלך הרב רבינוביץ' בדרכו של הרמב"ם, ואף הוא חכם הכולל, שביחד עם גדלותו התורנית השתלם גם במדעים, והוא פרופ' למתמטיקה. וכבר אמר הגר"א שעל ידי השתלמות במדעים גם התורה מתגדלת, ולהיפך, לפי חסרון הידיעה בחכמות החיצוניות כך תחסר ההבנה בחכמת התורה, "כי החכמה והתורה נצמדים יחד". הרב רבינוביץ' הוא דוגמא מובהקת לדברי הגר"א.
סגנון תשובותיו קצר יחסית לתשובות אחרוני זמנינו, וזאת משום שעיקר דיוניו ביסודות הסוגיה, בדברי הגמרא והראשונים, ופחות בבירור שיטות האחרונים. אולם דווקא בזה יש חידוש, שכן הוא עוסק בשורשי הדברים ובבירור הסברות היסודיות. נזכיר כמה תשובות, מן הנושאים שקל יחסית לתמצתם.
הזמנת חילוני לסעודת ליל שבת
בסימן פג נשאל האם מותר להזמין אדם לסעודת ליל שבת מתוך ידיעה שיבוא לסעודה תוך חילול שבת, או לפחות יחלל שבת מיד לאחר הסעודה, כשייסע חזרה לביתו. והשיב כי יש הבדל בין סיוע לדבר עבירה בשעת מעשה העבירה, שהוא אסור לעולם, לבין סיוע מועט לפני שנעשית העבירה, שעדיין יש אפשרות כלשהי לתלות שאולי העבירה לא תתבצע. וכפי שלמדנו (משנה גיטין ה, ב) שמפני דרכי שלום מותר להשאיל נפה וכברה למי שככל הנראה תשתמש בהם לפירות האסורים מחמת שביעית, וזאת משום שיש סיכוי מסוים שתשתמש בהם לצורכי היתר.
וכיוון שהזמנת אורחים לשבת היא מצווה גדולה וחשובה, כדי שיוכלו להכיר קצת את אווירת קדושת השבת ויתקרבו לערכי התורה, לפיכך כאשר מזמינים לסעודת שבת אדם שאינו יכול לחזור לביתו בלי חילול שבת, יש לתת לו אפשרות ללון במקום, כלומר להזמינו לכל השבת, וכן לבקש ממנו להגיע מבעוד יום. ואם אח"כ יתברר שהוא עוזב תיכף אחר סעודת שבת, לא על המזמין האשמה.
השתתפות בתוכנית טלוויזיה שתשודר בשבת
בסימן יד נשאל האם מותר לרב להשתתף בתוכנית טלוויזיה כדי להביע עמדות שיש בהן תועלת ציבורית, כאשר התוכנית מוקלטת ביום חול ותשודר בשבת. והשיב, שאם מדובר בתוכנית שתשודר בחוץ לארץ, כאשר כל העובדים הם גויים – מותר, ובתנאי שיהיה כתוב במשך כל השידור שהתוכנית הוכנה ביום חול. אבל בארץ, או אפילו בחוץ לארץ כאשר יש שם פועלים יהודים, אסור להשתתף בתכנית כזו, משום מסייע בידי עוברי עבירה.
שאלה מפסיכולוג שמתלבט בין נאמנות למטופל להצלת בן זוגו מעוון
בסימן צא נשאל כיצד צריך לנהוג פסיכולוג שבאה אצלו אישה לטיפול, ובתוך הטיפול סיפרה שבזמן האחרון החלה להתרחק מהדת, וכתוצאה מכך פסקה לאחרונה לטבול במקווה, וכן הפסיקה להקפיד על הפרדה בין בשר וחלב, וכל זאת שלא בידיעת בעלה. הפסיכולוג ניסה לשכנע את האישה שלא להכשיל את בעלה, אבל האישה השיבה בשלילה: היא תמשיך במנהגה ולא תספר לבעלה. האם על הפסיכולוג להפר את שמירת פרטיותו של המטופל כדי להזהיר את הבעל מאיסורים, ועל ידי כך למעול בתפקידו כפסיכולוג שמושתת על אמון וסודיות?
והשיב, שפעמים רבות מטופלים מספרים סיפורים שהם בעצם הזיות או רצונות מוסתרים, ולרוב אין לסמוך על כך שהם אמת. ואף אם הוא משוכנע שהם אמת, אין הוא נאמן כעד על דבר שלא ראה. ואפילו אם היה רואה, לא ברור שהיה יכול להעיד (עיין פסחים קיג, ב). לפיכך הנכון ביותר לנסות לשכנע את המטופלת לספר בעצמה, או לדרוש שגם בעלה ישתתף בטיפול, וכך הדברים ייחשפו. אם הפסיכולוג סבור שלא יצליח להביא את האישה להכיר בטעותה, יש מקום להסיק שהטיפול ייכשל, וראוי להפסיקו. עם זאת, כמובן יש לשקול כל מקרה ומקרה לגופו בהם לנסיבות המיוחדות לו.
משפחה שהוטל ספק על גיורה של אם המשפחה
בסימן ע' נשאל על משפחה דתית שהצטרפה לקהילה דתית לפני שנים רבות, ופתאום נודע שהאם התגיירה בהונגריה אצל רב שהועלו ספקות במעמדו. וכן מעשה אחר במשפחה שמקיימת אורח חיים דתי, ולימים הסבתא הודיעה שלא התגיירה כלל – מה דינם של הבנים והנכדים.
והשיב על פי הגמרא (קידושין פ, א, ויבמות מז, א) שלחזקה יש תוקף, ואם לאחר שמשפחה הוחזקה כיהודיה בא האב להעיד שלא התגייר, לכל היותר הוא יכול לפסול את עצמו, אבל אינו יכול לפסול את ילדיו אחר שהוחזקו כיהודים. וכך נפסק ברמב"ם ושולחן ערוך (יו"ד רסח, יא). ועל כן גם משפחות אלו אינן צריכות גיור מספק. ומי שלבו נוקפו, יידע שברית המילה שהם מקיימים, והטבילות שהנשים טובלות לנידתן, והגברים לפני החגים, מועילים להם לצאת מן הספק (עיין שם).
ג' תמוז – יארצייט האדמו"ר של חב"ד
לקראת יום פטירתו של אדמו"ר חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, אצטט סיפור מאת רבי שלמה קרליבך:
"פעם אחת, ערב חג השבועות בשתיים בלילה, נסעתי ברכבת התחתית לכיוון מנהטן. הרכבת לא היתה מלאה. הסתכלתי וראיתי בחור מלא שמחה, שנראה כמו יהודי. אמרתי לו: מדוע אתה מלא שמחה? הוא אמר לי: אני יהודי, ובעזרת ה' אני מתחתן עם גויה בכנסיה כדי להביא שלום בעולם.
"אילו הייתי אומר לו: הצדק לא אתך, מיד היה סותם את אוזניו מלהקשיב לי. אז אמרתי לו: גם אני חושב כך, אתה עושה דבר נפלא, אבל כדאי לך קודם לקבל ברכה מהרבי שלי, שיברך אותך שיהיה בניין עדי עד… מחר בלילה זה שבועות ויהיה קשה לדבר אתו, לכן כדאי לדבר אתו הלילה.
"הייתי אז יד ימינו של הרבי מלובביץ' ויכולתי להיכנס אליו יומם ולילה. ובכן נסענו והגענו לשם בשלוש וחצי בלילה. דפקתי על הדלת של הרבי. הוא פתח את הדלת ושאל: מה נשמע? אמרתי לרבי: הבאתי לך מתנה לכבוד חג השבועות, הבאתי לך יהודי שצריך תיקון. היהודי נכנס לרבי, והרבי דיבר אתו עד השעה שבע בבוקר. אין לי מושג מה הרבי דיבר אתו, אבל הוא יצא מהרבי עם עיניים נפוחות. הרבי אמר לי: קח אותו מיד למקווה ותניח לו תפילין והכול יהיה טוב.
לאחר מכן אמר לי אותו יהודי שאחרי שדיבר עם הרבי הוא לא ראה את הגויה הזאת שוב לעולם. הוא פשוט אמר לה שאינו יכול להתחתן בכנסייה…".
מספרים על הרבי סיפורי מופתים רבים, אבל נדמה שהמופתים הגדולים הם דווקא הסיפורים מן הסוג הזה. אפשר ללמוד ממנו על גודל מסירותו של הרבי, שעם כל גאונותו והשגותיו היה מוכן להקדיש שעות מזמנו היקר למען הצלת יהודי אחד. ואפשר גם ללמוד עד כמה היה כוח השפעתו גדול, לשנות בשיחה אחת את מהלך חייו של יהודי שעמד להתבולל.
