אין חשש איסור בגידול חיות מחמד שאינן טהורות ● פעמים שגידול חיית מחמד מועיל לבריאות ● האם מותר לגדל כלב מפחיד? ● בעיית ריבוי החתולים בערים והאם מותר לסרסם ● איסור סירוס בעלי חיים, וההבדל בין זכר לנקבה.
האם ראוי לגדל חיות מחמד
שאלה: האם ראוי לאדם לגדל חיות מחמד בביתו? ובפרט שרוב חיות המחמד, כגון כלב, חתול, תוכי, הם מהמינים הטמאים (שאינם כשרים לאכילה)?
תשובה: אף שאסרו חכמים על יהודי לסחור בחיות טמאות, שמא מתוך שיהיו מצויות בידו יבוא לאכול מבשרן – זהו דווקא במיני חיות שהגויים רגילים לאכול מבשרן. אבל לגבי חיות שמגדלים לשעשוע וחביבות, ברור שאין מקום לחשש זה, ולכן מותר לגדלן (ב"י יו"ד קיז). וכן כתב החיד"א (ברכ"י שם ב), שעל פי זה נהגו לגדל תוכים. ויש לציין, שאין לאדם לגדל חיות כשאין הוא בטוח שיוכל להאכילם כראוי (ע' ירושלמי כתובות ד, ח).
ואמנם היו שרצו לומר שמפני שחיות אלו נקראות טמאות, אין ראוי להכניס אותן לבית אף שאין בדבר איסור. אך האמת, שדבר זה לא נזכר בספרי הפוסקים, ודי לנו במה שאסרה התורה, ואין לנו להוסיף עוד איסורים. ומה שחיות אלו נקראות טמאות, הדבר קשור לכך שהן אסורות באכילה, ועל פי התורה מי שאוכל אותן מטמא את עצמו. אבל אין זה אומר שמידותיהן פגומות, ושהמגדל אותן עלול להיפגם מעט בנפשו. ולהיפך, לכל חיה מידה טובה ומיוחדת משלה. ובכמה מקומות שיבחו חז"ל כמה ממיני החיות הטמאות, למשל שיבחו את נאמנותו של הכלב ואת צניעותו של החתול. ועל כן כל אדם רשאי להחליט בעצמו אם טוב לו לגדל חיות מחמד.
התועלת שבגידול בעלי חיים
כדאי לציין שנבדק ונמצא כי אחוז התמותה בקרב חולי לב שהחלו לגדל כלב בביתם היה נמוך באופן משמעותי מחולי הלב שלא היה בביתם כלב. על פי זה המליצו רופאים לחולי לב לאמץ כלב בביתם. כפי הנראה הטיפול בכלב מרגיע ומשמח אותם, ומשפיע לטובה על מצבם הבריאותי. אמנם ברור שישנן עוד דרכים לסייע להרגעת החולה, שהחשובה והמועילה שבהם היא מציאת משמעות ותוכן לחייו.
יש לציין כי בדרך כלל אנשים בודדים זקוקים יותר לחית מחמד, כדי לבטא כלפיה חמלה ודאגה. ואילו הורים למשפחות ברוכות ילדים, בדרך כלל אינם מוצאים זמן לטפל בבעל חיים, וגם אין להם צורך בכך, מפני שחייהם עמוסים בחוויות בין-אישיות.
כלב רע
אבל כלב רע, היינו כלב שעלול להפחיד בני אדם או ילדים, אסור לגדל, מפני שהוא גורם צער לבני אדם שעוברים לידו. ורק אם הוא קשור בשלשלאות של ברזל מותר לגדלו, שכן באופן זה לא יפחדו ממנו בני אדם. ורק במקומות הסמוכים לגבול מותר לשחרר כלבים כאלה בלילה כדי שישמרו על היישוב (שו"ע חו"מ תט, ג). וכלבים נחמדים, שאינם מפחידים כלל, אין צורך לקשור.
להאכיל דגים בתולעים חיים
שאלה: האם מותר לתת לדגים שבאקווריום תולעים חיים למאכל?
תשובה: אין בזה איסור. שכן איסור צער בעלי חיים הוא דווקא כשמצערים אותם ללא צורך. אבל כאשר הדבר נעשה לצורך האכלת הדגים שלו, אין בזה איסור.
האם מותר לסרס חתולים וכלבים זכרים
שאלה: בתקופה האחרונה התעוררו אנשים רחמנים לצערם של חתולי הרחוב, שבאין להם אויב שידלל את אוכלוסייתם – התרבו מאוד בערים הגדולות, והמזון שנזרק לפחים כבר אינו מספיק להם. וכך הם מסתובבים כחושים וחולים, ומייללים ברחובות מרוב רעב, ואף חודרים לבתים כדי להשיג מזון. הצעתם של ארגוני צער בעלי החיים היתה לסרס כשמונים אחוז מחתולי הרחוב הזכרים, ועל ידי כך לגרום בטווח של שנה שנתיים לצמצום ניכר של מספר חתולי הרחוב. הדרך שהוצעה היא לתפוס חתולים זכרים מן הרחוב, לסרסם על ידי כריתת צינור הזרע שלהם, ולאחר מכן לחתוך מעט מאוזנם ולשחררם לרחוב. סימון האוזן נעשה כדי שלא יצטרכו לצודם פעמיים. וכך במשך כמה חודשים לסרס כשמונים אחוז מן הזכרים. וכיוון שרובם הגדול של החתולים הזכרים יהיו עקרים, לא יוכלו להפרות את הנקבות, וכך אוכלוסיית החתולים תתמעט. היתה עירייה גדולה שאף החלה לבצע תוכנית זו.
שאלה זו נוגעת גם לאנשים פרטיים שחפצים לגדל כלב או חתול, ורוצים לסרסם כדי שלא יעברו נקבות משוטטות. ופעמים שהווטרינר ממליץ לסרס כדי למנוע מחלות או התנהגות פרועה בתקופות מסוימות בשנה.
השאלה עולה לגבי זכרים דווקא, מפני שאיברי ההולדה שלהם חיצוניים וקל יחסית לסרס אותם. אבל אם ירצו לסרס נקבות יצטרכו לבצע ניתוח פנימי מסובך יותר וממילא גם יקר. ונשאלת השאלה, האם מותר לפי ההלכה לסרס חתולים וכלבים?
איסור תורה לסרס בעלי חיים זכרים
תשובה: מגמת הבריאה להוסיף חיים בעולם, וכן נאמר לאחר בריאת החיות והעופות (בראשית א, כב): "ויברך אותם אלוקים לאמור פרו ורבו". כהמשך לזה אסרה התורה כל פעולת סירוס. היינו שלא נפגע באחד מאיברי ההולדה של אדם או בהמה, חיה ועוף. וכל המסרס אחד מהם, עובר על איסור תורה (ויקרא כב, כד; שו"ע אה"ע ה, יא).
גם מגוי אסור לבקש שיבצע את הסירוס
שאלה: האם אפשר לבקש מוטרינר גוי שיבצע את הסירוס עבורנו?
תשובה: גם זה אסור. אמנם לדעת רוב הראשונים, אם הגויים עצמם ירצו לסרס את החתולים אין להם בזה איסור, כי מה שנאמר בתורה על כל הבריות "פרו ורבו" הוא ברכה ולא ציווי (רא"ש, נמוק"י, ב"י אה"ע ה', והגר"א שם). אך מכל מקום ליהודי אסור לבקש זאת מגוי, מפני שכל דבר שאסור לנו מהתורה, אסור לנו לבקש מגוי שיעשה אותו עבורנו (שו"ע אה"ע ה, יד, עפ"י רוה"פ). בנוסף לכך, לדעת מקצת מהראשונים (שאלתות וסמ"ג) גם על בני נח עצמם נאסר הסירוס. ולפי דעתם מן התורה אסור לנו לבקש מגוי לסרס עבורנו חתולים, שכן נצטווינו שלא להכשיל אדם בעבירה.
האם מותר לסרס נקבה
שאלה: אחר שנסגרה הדלת על אפשרות סירוס הזכרים, נשאלת השאלה האם מותר לסרס נקבות על ידי ניתוח לכריתת שחלותיה או רחמה?
תשובה: מוסכם על רוב ככל הפוסקים שגם נקבות אסור לסרס, אלא שנחלקו בשאלה, מהי חומרת האיסור. לדעת הגר"א, אף שמוסכם שעונש המלקות שהטילה התורה על מסרס זכר אינו מוטל על מסרס נקבה, מכל מקום ישנו איסור מהתורה לסרס נקבה. ולדעת רוב הפוסקים, איסור סירוס נקבה הוא מדברי חכמים, שאחר שהתורה אסרה את הסירוס הרגיל שמתבצע בזכרים, המשיכו חכמים את מגמת התורה ואסרו גם את סירוס הנקבה (רמב"ן, רשב"א וכך משמע מהרמב"ם).
ואמנם לדעת הט"ז (אה"ע ה, ו), האיסור לסרס בעלי חיים נקבות הוא רק משום צער בעל חיים, וממילא אם ירדימו את הנקבה בעת ניתוח הסירוס לא יהיה בכך איסור. אבל רוב ככל הפוסקים חלקו עליו, ולכן למעשה אין היתר לסרס נקבה.
האם עדיף שימותו?
שאלה: אם לא נוכל לסרס את הכלבה שלנו, נצטרך לזרוק את הגורים שתמליט באיזה שדה, ושם מן הסתם ימותו מרעב.
תשובה: להלכה עדיף להרוג בעל חיים מאשר לסרסו. לאיסור סירוס אין שום היתר, ואילו להורגם, כשיש בכך צורך מותר. ולעיתים אף עדיף להורגם, כגון כאשר בעל חיים חולה וסובל, מצד המצווה למנוע מבעלי חיים צער, עדיף להורגו (עיין פניני הלכה ליקוטים ח"ג ה, יג).
הפתרון המומלץ – גלולות
שאלה: האם ישנו איזה פתרון למניעת התרבותם של בעלי חיים?
תשובה: הפתרון הטוב ביותר על פי ההלכה הוא להשתמש בגלולות למניעת הריון. בדומה לגלולות המיועדות לנשים, יש כיום תרופה שכזו גם עבור בעלי חיים. לקראת עונת הייחום מכניסים אותה לתוך אוכל שהן אוהבות, ועל ידי כך מונעים מהן הריון. צריכים לחזור עלפעולה זו כל מספר חודשים, ואין בזה שום איסור.
אמנם חלק מהווטרינרים לא אוהבים את השימוש בגלולות הללו, מפני שלדעתם הן עלולות לגרום לנקבות למחלת סרטן. אלא שאם רוב הנשים משתמשות בגלולות למניעת הריון ואינן חוששות לסיכון זה, על אחת כמה וכמה שאפשר להשתמש בהן עבור בעלי חיים. ויתכן שעדיין לא מצאו את המינון האופטימלי, כך שבאמת הסיכון לסרטן אצל בעלי חיים גדול יחסית, אבל כמובן אין זה מצדיק לעבור על איסור תורה. בנוסף לכך, אם הדרישה לגלולות הללו תגבר, מן הסתם יימצא המינון המתאים לכך. כמו כן יש סיכוי שתיוצר גלולה שתועיל לזכרים.
זו גם הדרך להתמודד עם ריבוי החתולים בערים: לפזר ברחובות כל כמה חודשים גלולות למניעת הריון ולהבליעם בתוך מזון טעים לחתולים, וגלולות אלו ימנעו את הביוץ והייחום של החתולות, ועל ידי כך אוכלוסיית החתולים תצטמצם ללא איסור סירוס.
דרכי היתר לסירוס נקבה בניתוח
ישנן עוד שתי דרכים אפשריות, שמבחינה הלכתית פחות מומלצות וגם ביצוען יקר יותר: ביצוע של ניתוח מורכב על ידי וטרינר יהודי, או ניתוח פשוט יותר על ידי גוי.
על ידי וטרינר יהודי אפשר לבצע ניתוח של קשירת החצוצרות של החתולה או הכלבה. וכיוון שאם ירצו יוכלו אח"כ לבצע ניתוח נוסף (מורכב מאוד) של פתיחת החצוצרות, הרי שלא סירסו אותה לגמרי.
עצה נוספת, לבקש מווטרינר גוי להוציא את הרחם של החתולה או הכלבה. שהואיל ולדעת רוב הפוסקים איסור סירוס נקבת בעלי חיים מדברי חכמים בלבד, אין סירוס הנקבה אסור על גוי, וגם אין איסור לרוב הפוסקים לבקש מגוי לעשות זאת עבורנו (יעויין בפניני הלכה ליקוטים ח"ג ה, יט).
