טו – יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל, פסקה ה.
עיקרו של תהליך התשובה נעשה בין אדם לעצמו. אדם צריך
י״ג באלול תשפ״ג
טו – יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל, פסקה ד.
הרב קוק מתאר כאן מצב נפשי מיוחד, שלא קורה לכל
י״ג באלול תשפ״ג
טו – יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל, פסקה ג.
בכל תהליך של תשובה ישנה תחושת חרטה מסוימת. לעיתים החרטה
י״ג באלול תשפ״ג
טו – יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל, פסקה ב.
בדברים אלה דן הרב קוק בשתי סוגיות, המתלכדות לאחת. הראשונה,
י״ג באלול תשפ״ג
טו – יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל, פסקה א1.
בתחילת הפסקה יש ניסוח מחודש של העמדה המקובלת אודות התשובה,
י״ג באלול תשפ״ג
טו – יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל, פסקה א.
שלושה מושגים הקרובים זה לזה, קושר יחד הרב קוק בפסקה:
י״ג באלול תשפ״ג
יד – נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת, פסקה לט.
אצל צדיקים עליונים הנכספים תמיד לדבקות בה', הפסקת הדבקות אפילו
י״ג באלול תשפ״ג
יד – נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת, פסקה לח.
כפי שהתבאר בפסקאות קודמות, לעיתים אדם צריך לעשות תשובה גם
י״ג באלול תשפ״ג
יד – נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת, פסקה לז.
ישנם חטאים מקריים, כאלה שאדם עושה מתוך פזיזות, חולשה זמנית
י״ג באלול תשפ״ג
יד – נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת, פסקה לו.
לעומת הפסקה הקודמת, שעסקה בחשיבותה של עצם השאיפה השכלית, בפסקה
י״ג באלול תשפ״ג
יד – נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת, פסקה לה.
התפיסה הרווחת היא שהבעיות העיקריות שבחיים הן בתחום המעשי. שם
י״ג באלול תשפ״ג
יד – נְתִיבוֹת תְּשׁוּבָה פְּרָטִיּוֹת, פסקה לד.
לאחר שאדם מגיע לתובנה שחייו אינם טובים ושעליו לשוב בתשובה,
י״ג באלול תשפ״ג