חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ביטול תורה
כבר שנים אני מנסה לברר האם לימוד שפות נחשב לביטול תורה או לא(למטרות ענייניות של הרחבת אופקים. כמובן לא למי שלומד מסיבות פרקטיות). בפניני הלכה שבת פרק צביון השבת, בהלכה העוסקת בהכנה מקודש לחול, כבוד הרב כותב לגבי לימוד שפות, שבניגוד לחוכמות אחרות, אין לזה "ערך עצמי" ואסור ללמוד גם אם יש מבחן. ברביבים, במאמר "ראש השנה שחל להיות בשבת", מובא שהגאון הרב עוזיאל זצ"ל "ברגעי המנוחה היומיומיים המועטים, למד לשונות צרפתית ואנגלית, יוונית, תורכית וערבית…" אם הדבר מהווה ביטול תורה, לפיכך הוא בזוי, ולמה שיצויין לגבי כזה רב גדול שהוא עסק בזה?
לדעת הרב מלמד באופן עקרוני כל דבר שיש בו תועלת, אין בו ביטול תורה (וכפי שעשה הרב עוזיאל), האיסור של ביטול תורה הוא לאבד זמן לריק או להגזים בדברים שיש בהם תועלת קטנה, וכל אחד צריך לשקול בעצמו לפי כשרונו ואופיו ורצונו כמה זמן הוא רוצה ויכול ללמוד תורה כל יום וכמה זמן להשקיע בדברים אחרים, כאשר היחס ללימוד התורה צריך להיות מכובד לעומת הדברים האחרים, ולכן הדבר תלוי גם כמה הדברים האחרים חשובים ומועילים.
לגבי שבת הדין שונה, בגלל גזירת חכמים שלא לקרוא דברי חול שאין בהם ערך עצמי כפי שמובא בפניני הלכה. אבל מי שרוצה לקרוא דברים שיש בהם ערך בשפות אחרות כדי להתמקצע בשפות אלו – מותר. בנוסף לכך, לדעת הרב מלמד על פי דברים חז"ל שאמרו שהקב"ה נתן את השבת לעם ישראל כדי שיעסקו בתורה, ועל פי דברי חז"ל שקבעו שזמן הלימוד צריך להיות מחצית השבת, כפי שמובא בפניני הלכה שבת – אין לבזבז את הזמן גם על קריאה שיש בהם ערך של חול, אלא מותר לקרוא מעט וללמוד הרבה תורה.
אביא לך את תמצית הדברים המבוארים בפניני הלכה ליקוטים א' בפרק העוסק בתורה, מתוך הספר החדש שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה', המביא את כל פסקי ההלכות שבפניני הלכה בספר אחד (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
לימוד תורה מול מצוות אחרות
ז. מצד אחד, מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני, כל מגמתה של התורה להדריך את חיינו, ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.
אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון לוויית המת ועזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.
ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .
ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).
היחס ללימודי חול
י. מלבד הצורך החשוב שיש בלימודי החול כדי להתפרנס בכבוד, יש בלימוד חכמות העולם ערך גדול, שכן בעזרתם ניתן לשפר את תנאי חייו של האדם ולהוסיף טוב בעולם, ומעבר לכך – חכמות אלו הן ענף מן החכמה האלוקית המתגלה בעולם (שבת עה, א; מהר"ל נתיב התורה, יד).
זהו שתיקנו חכמים לברך בעת שרואים חכם גדול מחכמי אומות העולם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א). ויותר מכך אמר הגר"א, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה.
לפיכך ראוי לכל אדם, ובפרט לתלמידי חכמים, להיות מצויים באופן כללי בחכמות העולם, כמתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומוזיקה (הרב קוק, עקבי הצאן עמ' קכט). לכן נכון ללמוד לימודים אלו כבר בבתי הספר ובישיבות התיכוניות, מתוך דגש על המעלות של ידיעת חכמות אלו.
2024-06-25 11:34:02
תחומים המותרים בהר הבית
שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?
מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.
צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.
דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.
2024-06-24 17:53:37
הכשרת תבנית מלוכלכת
שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).
עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.
הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/
2024-06-21 10:04:20
שמו"ת בשבת אחרי מנחה
האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?
מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
שניים מקרא ואחד תרגום
יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.
יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.
יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.
2024-06-20 11:56:51
הכשרת תנור
יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה
להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.
כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:
תנור אפייה
כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.
כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.
כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
2024-06-20 11:45:27
בשר וחלב
שלום אשמח לקבל מידרג של גיל ושעות לילדים לשמירת בשר וחלב לדוג' עד גיל 6 שומרים כך שעות עד גיל 9 שומרים כך שעות
עניין זה מובא בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/17-26-07/
ובתמצות בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כך:
קטנים
ט. אסור להאכיל אפילו תינוק מאכלים אסורים, ובכלל זה נתינת המאכל בידו. ומשהגיע לגיל שלוש, על ההורים להתחיל לחנכו שלא לאכול מאכלים אסורים, כיוון שמגיל זה הוא מסוגל להתרגל לכך שהדבר אסור תמיד (ועי' הלכות שבת כד, א-ג). לפיכך אסור להאכיל תינוק בבשר וחלב יחד. אבל לגבי שהיית הזמן, הדבר תלוי בהבנתו ובמצבו הגופני והנפשי:
עד גיל שלוש בערך, הקטן לא מבין את ההבדל בין בשר לחלב, ולכן מותר להאכילו חלב אפילו מיד אחרי בשר, ובלבד שפיו וידיו נקיים משאריות בשר. מגיל שלוש עד חמש בערך, הקטן מבין את ההבדל שבין בשר לחלב, אבל עדיין לא מסוגל להבחין בין זמנים ארוכים לקצרים, ולכן נכון כשאפשר שימתין כשעה בין בשר לחלב. וכאשר יש צורך מיוחד לתת לו מאכל חלבי, אפשר לעשות זאת לאחר ניקוי פיו וידיו בלא להמתין שעה.
מגיל חמש עד תשע בערך, הילד מתחיל להבחין מעט בזמנים, ולכן מתחילים להרגילו להפסיק כשלוש שעות בין בשר לחלב. ומגיל תשע, הוא כבר יודע לחשב את השעות ומסוגל להמתין יותר זמן, ולכן נכון כשאפשר להרגילו להמתין כשש שעות. ובשעת הצורך, כגון כאשר הוא אוכל עם אחיו הקטנים, וקשה לתת לו אוכל אחר כך, אפשר שימתין רק שלוש שעות בין הסעודות. וכשנה לפני שיגיע למצוות, יתרגל להמתין שש שעות.
2024-06-19 09:40:21
אבטחת גוי בשבת
שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב
ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.
עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2
ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."
2024-06-19 08:43:39
דיבור או הרהור?
1) האם האזנה לשיעור מוקלט עם אוזניות נחשבת דיבור בתורה או הרהור בתורה? 2) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות אם הוא רואה נשים לבושות לא צנוע? 3) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות בחדר רחצה שאין בו אסלה?
- מצב ביניים.
- לא. אמנם אם הוא עושה ריצה, ובדרכו הוא חולף על פני נשים לא צנועות, זה מסדר, משום שאינו מסתכל בהן, אלא רק רואה אותן וממשיך בדרכו.
- בזמן הרחצה עצמה נכון להחמיר בזה מפני כבוד התורה, אבל אם הוא רק עובר שם, כגון שהוא צריך משם משהו לרגע או שנכנס לשם תוך כדי שטיפת הבית, אינו צריך לסגור את השיעור בזמן שנכנס לחדר הרחצה.
2024-06-19 06:44:30
נופש וטיול מישפחתי בימי בין המיצרים
אנחנו רוצים לעשות נופש מישפחתי, קשה לנו למצוא תאריך שמתאים לכולם. האם בסדר לצאת לנופש מישפחתי ( במיוחד השנה נחוץ כי רובינו היו מגוייסים ללחימה) בימים שבין יז תמוז לא' אב? האם יש דינים מיוחדים?
במקרה שלא מוצאים זמן אחר, אפשר להקל. דינים מיוחדים – הדינים הרגילים של שלושת השבועות, כגון לא לשמוע מוזיקה שמחה.
אביא לך את עקרי הדינים הנוגעים לעניין זה מתוך מפניני הלכה, כפי שהם מופיעים בספר הקיצור שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
ח – מנהגי שלושת השבועות
ימי בין המצרים
א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.
בילוי ונופש
ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.
ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.
שמחה של רשות
ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.
ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.
ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.
2024-06-18 20:17:59
נטילת ידיים אחר תרומת דם
האם יש דין של חובת נטילת ידיים אחר תרומת דם כמו הדין של נטילת ידיים אחר הקזת דם?
כיוון שנטילת הידיים היא פעולה פשוטה , נכון להחמיר, ואם שם נטלה, יסתפק בשטיפת הידיים. אין צורך להמנע מלשתות ולאכול לפני הנטילה, כל עוד הוא שוכב על המיטה כדי להחזיר לעצמו את הכוחות.
2024-06-18 18:42:20
הלכות שבת
שלום רציתי לשאול אם מותר בשבת להרים ברחוב ענפים שנשרו מהעץ (כמו זרדים) ולטלטל אותם תודה
לא. מכיוון שאין שום שימוש לענפים אלו, הרי שהם מוקצה מחמת גופו ואסורים בטלטול. אמנם כמו כל מוקצה, מותר להזיזם ברגל.
דיני מוקצה מובאים באופן בהיר ונאה בפניני הלכה שבת (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). ובתמצות בספר ההלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/). אביא לך קצת ממנו בעניין זה:
מוקצה מחמת גופו
ט. דבר שאינו מיועד לשום שימוש, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור לכסות באדמה דבר טינוף, ולקחת אבן כדי להחזיק את הדלת או לפצח אגוזים. והרוצה להפקיע את האבן מאיסור מוקצה, צריך לפני השבת לייחד אותה במחשבתו לשימוש זה של החזקת הדלת או פיצוח אגוזים דרך קבע, או להשתמש בה פעם אחת ביום חול.
י. מאכל שאסור באכילה הוא מוקצה מחמת גופו, כגון חמץ, ערלה, פירות שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, ולחם שלא הופרשה ממנו חלה. אבל מאכל לא כשר המותר בהנאה ומתכוון לתת אותו לגוי או לכלב, אינו מוקצה. וכן כל מאכל שמיועד לבעל חיים שיש ברשותו, אינו מוקצה אף שאינו ראוי כלל לאכילת אדם. אבל מאכל המיועד לאדם, וללא בישולו אינו ראוי כלל לאכילה, כגון קמח, אורז, בשר חי ודג חי, הוא מוקצה. ומאכל שראוי לאכילה בשעת הדחק, אינו מוקצה.
יא. פסולת מאכלים שאינה ראויה למאכל אדם אפילו בשעת הדחק, אך ראויה לבעלי חיים שברשותו או לבעלי חיים שמצויים בעיר, ככלבים וחתולים, אינה מוקצה, כגון עצמות וקליפות של מאכלים מסוימים. אבל קליפות אגוזים וביצים הן מוקצה, כיוון שאינן ראויות להם. וגלעיני משמש במקום שילדים רגילים לשחק בהם, אינם מוקצה.
יב. מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט).
אופני היתר טלטול מוקצה
לא. טינוף ולכלוך: למרות שדברים מאוסים הם מוקצה מחמת גופו, כגון טיטול שעשו בו צרכים, עכבר מת וכל דבר מלוכלך כפסולת שאינה ראויה למאכל כלב, מותר לסלקם משום כבודו של האדם. אבל אם הם נמצאים במקום שאינם פוגעים בכבודו, אסורים בטלטול.
לב. נגיעה: מותר לנגוע במוקצה בלא להזיזו אפילו מעט, וכן מותר לפרוס מפה על מחשב לכבוד שבת, או להניח כיסוי על מתג חשמל כדי שלא יטעו ללחוץ עליו.
לג. בגופו: מותר לטלטל מוקצה לכל צורך אם לא מזיזו כדרכו בכף ידו אלא בשינוי, כגון במרפקו, בגב ידו, בנשיפה או ברגלו (אם אינו כדורגל). לפיכך, אם היה מונח כסף על הארץ, מותר להסיטו ברגלו כדי להצניעו. וכן מגירה שנעשתה בסיס לדבר האסור, מותר לפתוח אותה בגופו וליטול את הדבר המותר. וכן מותר לשבת על אבנים ועצי בניין, או להישען על מכונית, למרות שתוך כך מנענעם.
2024-06-18 07:39:08
חברויות
שלום כבוד הרב. בזמנים של קושי פניתי לחברים הכי קרובים שלי ואלו היו עסוקים בתקופה של מבחנים באוניברסיטה (הם חילוניים ואני מסורתי). העזרה שקיבלתי הייתה מינימלית ובמשך חודשים רבים הייתי בייאוש גדול כמעט בלי עזרה חיצונית. עם רובם שוחחתי על אכזבתי ואלה ביקשו סליחה. גם כיום אני מרגיש שהחברים המאוד קרובים הללו לא אכפתיים כלפי חבריהם כפי שאני אכפתי ואני מתקשה לסלוח ולשכוח את התחושה שנטשו אותי בתקופה שהייתי זקוק לעזרה. כשאנחנו נפגשים בד"כ אני המארח וכיף מאד יחד אבל התחושה שיש לי מתחים וקשיים עד היום בגלל התקופה ההיא מקשה עליי לסלוח.. אשמח לעזרה ותודה רבה מראש
אני חושב שנתיב הסליחה צריך להיות ממקום שלהבין שהחברה החילונית כיום שאדם גודל בה לא מחנכת להסתכל באמת על השני ולרצות לעזור לו או לפחות להזדהות איתו באמת. אנשים עסוקים בעיקר בעצמם. זאת לעומת החברה המסורתית והדתית שמאוד מדגישה את יסודות מצוות בין אדם לחבירו. ממילא אדם מחברה מסורתית או דתית יתקשה מאוד בעניינים אלו עם חבריו החילונים, אבל האמת היא שהם באמת מסכנים ופשוט לא חונכו לזה, לכן קשה להם מאוד להיות חברי אמת. לכן אין מקום להקפיד עליהם ולא לסלוח להם, אלא במקביל לחברות איתם לנסות למצוא חברויות אחרות עם אנשים שיותר מתאימים לך.
2024-06-18 01:22:17
לימוד במהדורה ישנה של פניני הלכה
שלום וברכה. ברשותי סט ספרים של פניני הלכה. הסט אינו המהדורה הכי עדכנית שקיימת היום, ורציתי לדעת האם יש מקום שמפרט את השינויים בין המהדורות? בתחילה חשבתי שהמהדורות החדשות הם שינויי סדר או נוסח טקסט, או מקרים שהתחדשו כיום, אך שמתי לב שישנם גם שינויי הדרכות להלכה. אתן דוגמא: בספר על פסח שברשותי מהמהדורה הרביעית (תשע"א) נכתב: "מותר לנוהגים איסור קטניות לאכול ולבשל בכלים של מי שאינו נוהג איסור זה, ובתנאי שיעברו עליהם עשרים וארבע שעות מאז שבישלו בהם קטניות". ובמהדורה העדכנית כפי המופיע באתר רשום כך: "מותר לנוהגים איסור קטניות לאכול ולבשל בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות". כלומר שונתה ההוראה לכך שאין צורך לחכות 24 שעות ומספיק ניקיון, ואם הייתי מתבסס על ההוראה הקודמת הייתי יכול להיכנס למצב של אי נעימות מיותרת מול מארחים אוכלי קטניות. אשמח לעזרתכם על מנת שאוכל ללמוד מהספרים ללא ספק. תודה רבה.
אין מקום שמפרט את השינויים בין המהדורות. אני חושב שהדבר שעלית עליו הוא המשמעותי ביותר, שכן רק בשנים האחרונות הרב 'עלה' על כך שכלי מתכת וזכוכית אינם בולעים כלל טעמים. דבר זה משנה כמובן את כל הלכות בליעת איסורים. אמנם אינו משנה את הלכות הגעלת כלים, כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות.
מה שאני יכול להציע לך, זה לרכוש את ספר 'קיצור הלכה' https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/
בספר זה יש כעת בספר אחד כל ההלכות למעשה העדכניות ביותר שיש בספרי פניני הלכה
2024-06-17 20:06:30
תשמיש בזמן שיש להימנע מכניסת להריון וללא גלולות
אשתי ואני מתחילים מחר טיפול לשם מניעת מחלה גנטית מהעובר. לשם כך אשתי מפסיקה לקחת גלולות ומתחילה בטיפול הורמונלי. עד להצלחת הטיפול והחזרת העובר לאחר הטיפול הגנטי וקליטתו ברחם אשתי, אסור לנו לקיים מין לא מוגן בגלל החשש שאשתי תכנס להריון בטרם ההפריה בבית החולים. האם בזמן זה מותר לנו לקיים יחסים באמצעות קונדום או ביאה דרך איברים?
קודם כל בהצלחה גדולה בטיפול, שתזכו לגדל בנים ובנות העוסקים בתורה ובמצוות בנחת ובשמחה.
התשובה היא שאין מצב שבו הזוג אסור להיות ביחד בימי טהרתה של האישה. אם יש בעיה להוציא את הזרע בתוך הנרתיק, אז מותר להוציאו בפי הטבעת ('ביאה שלא כדרכה'), ואם אין אפשרות כזו, מותר לשמש בפי הטבעת עם קונדום, או להוציא את הזרע על גוף האישה (תשמיש 'דרך איברים').
הדברים על מקורותיהם מובאים בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), ובאופן תמציתי הלכה למעשה הם יובאו בספר החדש שיצא בעזרת ה' לאור – 'קיצור הלכה, זוגיות ומשפחה' – ספר המשך לספר הקיצור שיצא כעת על ספרי פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
שלא כדרכה
לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.
לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).
2024-06-17 17:08:56
הלכות שפתון בשבת
יש לי יובש חמור בשפתיים כבר כמה שנים, ואני משתמש במשחה למנוע את היובש ואת האי נעימות. השאלה שלי היא: אם בשבת אני שם קצת משחה באופן שכל המשחה נספגת בעור ואין שום שכבה מעל האם יש איסור ממרח והאם יש איסור של רפואה בשבת אם אני משתמש במשחה באופן קבוע יום יום כל הזמן. והאם הדבר אסור או מותר מעוד בחינות. ממש תודה רבה וישר כח
קודם כל יש לציין שיובש חמור בשפתיים אינה בעיה נקודתית, אלא בעיה שיש לפתור אותה על ידי תזונה נכונה, כלומר להפחית באופן משמעותי אוכל לא בריא (קמח לבן, שמן מבושל-מטוגן, סוכר). בתוך חודש אתה תבחין בשיפור משמעותי. הגוף מאותת לך לשמור עליו יותר טוב…
לגופו של עניין – במקום צער משמעותי כמו שלך, מותר למרוח בשבת משחה שנספגת לגמרי בעור. דין זה מובא בפניני הלכה שבת (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים כפי שמובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
"אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור."
2024-06-17 16:15:52
כשרות
בס״ד שלום כבוד הרב, אציין שאני אשכנזיה ונתנו פעם אחת לשכנה שהמיקרו שלה טרף כנראה כי היא לא דתיה כרית חימום, האם מותר ישר אחרי שהיא השתמשה בו במיקרוגל שלה להכניס אותו למיקרו שלנו? תודה רבה ויום טוב
מכיוון שמן הסתם אנשים משתמשים בכרית כזו כאשר צלחת המקרוגל נקייה, לא עוברים טעמים, ולכן אין שום בעיה.
2024-06-17 14:08:21
חוג ריקוד בשלושת השבועות
שלום וברכה אני משתתפת בחוג ריקוד שעבורי הוא חוג התעמלות. לא לומדים בחוג זה סגנונות מחול, לא אמורים לזכור את הצעדים. מה כן? עבודה על קוארדינציה (לטובת המוח) והפעלת הגוף (סיבולת לב ריאה, חיזוק שרירים וכד') החוג יתקיים עד סוף חודש תמוז. האם אוכל ללכת לשני השיעורים שאחרי י"ז בתמוז? המורה בנכונות לשים מוזיקה ווקלית . הערה – בימי ספירת העומר לא הספקתי לשאול אז החמרתי והפסדתי. עכשיו יותר ברור לי שכדאי לשאול כי לא בטוח שהחוג הזה נחשב בגדר ריקוד ומחול. לתשובתכם אודה
התשובה היא – מותר.
זה בעצם סוג של חוג אירובי. לכן התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים בפרק העוסק בהלכות שלושת השבועות (אפשר לקרוא מהספר פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים הלכה למעשה כפי שמובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
"מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה."
2024-06-17 07:45:27
חוזר בתשובה – הלכה ומנהג
שלום הרב, אני בן 35, נשוי, חוזר בתשובה מזה 3 שנים. כשהתחלתי לחזור בתשובה ועד היום נסמכתי על הספר "שערי הלכה" (קיצור משנה ברורה), כעת רכשתי את "קיצור הלכה- פסקי פניני הלכה", הספר כתוב בצורה מאד טובה וחשבתי לעבור לנהוג כמותו- כיצד יש לנהוג במידה ויש הבדלים בפסיקה לאשכנזי? לרקע, אני מתפלל בנוסח האריז"ל (תהילת ה', בחלק מהלכות התפילה נוהג כסידור האדמור הזקן), לומד חת"ת יומי, מתפלל עם גארטל, אך מניח תפילין בית יוסף (אשכנז רגיל), טלית בקשר אשכנז רגיל. תודה רבה, אשמח גם לשאול הם זה בכלל בסדר שבמשהו אני נוהג כאשכנזי רגיל ובחלק כחסידות חב"ד.
קודם כל אומר שני דברים: א. עניתי על שאלתך זו ביום שבו שאלת אותה לפני שבועיים. כנראה שמשום מה בגלל תקלה, התשובה לא הגיע אליך. ב. אין לי מילים לתאר את הערכה שלי כלפי חוזרים בתשובה. זכיתי להכיר הרבה, ועד היום אני זוכה להיות בקשר עם חוזרים בתשובה. לכן אתה יכול לראות עצמך כ VIP אצלי 🙂
לגבי שאלותיך:
אתה יכול בהחלט ללמוד את הספר שכתבתי בעמל רב – 'קיצור הלכה', ולעשות את כל הכתוב בו, שהרי הוא נועד גם לאשכנזים וגם לספרדים, וכשיש הבדלים בין המנהגים הדבר מובא בספר. ואם תרצה לשמור על הלכה מסוימת שהתרגלת אליה, זה בסדר גמור. ואם יש לך התלבטות לגבי הלכה מסוימת, אתה יכול לשאול כאן כל דבר בשמחה.
לגבי שאלתך השניה, גם זה בסדר גמור בדרך כלל, ואם אתה מתלבט על משהו – תשאל, וכך לאט לאט תלמד את דרך המלך עבורך.
באופן כללי, חשוב לומר לחוזרים בתשובה שכל מה שכתוב בספרי ההלכה הוא נכון, אלא שלפעמים ספר מסוים נוקט יותר בצד המחמירים או בצד המקלים, או מדגיש מנהג מסוים יותר מספר אחר, אבל לכל דעה יש מקום בהלכה, העיקר שאדם ידע מה נכנס בתוך תחום ההלכה ומה בחוץ ואין לעשותו.
בהצלחה רבה בדרכך החדשה.
2024-06-17 01:59:56
בדיקה לאחר וסתות
שלום בדיקה שלא נעשתה מיד בסוף העונה של וסת הפלגה ווסת חודש עד מתי ניתן לעשות את הבדיקה?
בדיקת וסת החודש והפלגה שלא נעשתה בזמנה, כלומר בעונה שהיתה צריכה לבדוק, יום או לילה, אינה צריכה השלמה.
2024-06-16 15:41:02