התורה ציוותה על כל יהודי לכתוב לו ספר תורה • מעת שהותר לכתוב את התורה שבעל פה, המצווה מתקיימת על ידי קניית הספרים שבהם לומדים בפועל את התורה • חובה על כל יהודי להקדיש בביתו מקום לספריית קודש, ולמלאה בספרים שעל ידם יוכל ללמוד את התורה שנתן ה' לישראל • על כל יהודי מוטלת האחריות לקנות לעצמו את הספרים שעל ידם יוכל ללמוד את כל יסודות התורה, באמונה ובהלכה • אין מקיימים את המצווה במאגרים ממוחשבים
המצווה לקנות ספרי קודש
שאלה: האם חובה שתהיה לכל יהודי ספרייה של ספרי קודש בביתו?
תשובה: אכן חובה. כדי לבאר את המצווה, נפתח בכך שציוותה התורה על כל יהודי לכתוב לו ספר תורה, שנאמר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים לא, יט). ואולם לאחר שהתירו חכמים לכתוב את התורה שבעל פה, לימוד התורה מתקיים בספרי תורה שבעל פה ובתנ"ך שאינו בדיו על הקלף. וממילא התעוררה השאלה, האם עדיין חלה מצווה לכתוב ספר תורה כאשר בפועל אין רגילים ללמוד בו?
מחלוקת הפוסקים
לדעת הרמב"ם (הלכות ספר תורה ז, א), המצווה נותרה במקומה. כלומר, לדעתו עיקר מגמת המצווה לכתוב את ספר התורה המקודש, כדי שעל ידי כתיבתו יתקשר כל יהודי אל התורה כפי שנמסרה בסיני. וכן פסקו סמ"ג (עשין כד), סמ"ק (קנה), ספר הבתים, ועוד.
מנגד, לדעת הרא"ש (הלכות ספר תורה א), המצווה נועדה כדי שיוכלו ישראל ללמוד את התורה ולקיים את מצוותיה, שנאמר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" (דברים לא, יט). לפיכך, מעת שהותר לכתוב את התורה שבעל פה, המצווה מתקיימת על ידי קניית הספרים שבהם לומדים בפועל את התורה, ואין מצווה שיכתוב אדם ספר תורה. וכן פסקו רבנו ירוחם (נ"ב ח"ב יז, ב), וכתב שכך כתבו הגאונים. וכך כתב הטור (יורה דעה ער); דרישה (ד), ש"ך (ה).
הלכה כשתי השיטות
להלכה נפסק כשתי השיטות (שולחן ערוך יורה דעה ער, א-ב). הרי שיש שני חלקים למצוות כתיבתו של ספר תורה. האחד, לכתוב ספר תורה, וכיום המצווה מתקיימת בעיקר על ידי שותפות במימון כתיבת ספר תורה. השני, מצווה על כל יהודי לקנות לעצמו את ספרי היסוד התורניים כדי שיוכל ללמוד בהם.
לפיכך, חובה על כל יהודי להקדיש בביתו מקום לספריית קודש, ולמלאה בספרים שעל ידם יוכל ללמוד את התורה שנתן ה' לישראל, ומתוך כך ילך בדרכי ה' ויקיים את מצוותיו, ויוסיף טובה וברכה לעולם.
אילו ספרים חובה לקנות
נשאלת השאלה אילו ספרים צריך שיהיו לכל אדם בנוסף לתנ"ך, שכן ספרים רבים ישנם, החל מדברי חכמים במשנה, בגמרא, ובמדרשי הלכה ואגדה, ועד לספרי הראשונים והאחרונים בפרשנות התנ"ך, הגמרא, פסקי הלכה וספרי אמונה ומוסר. ככלל, כל אדם צריך להחזיק את הספרים הטובים ביותר עבורו לקיום מצוות תלמוד תורה, שמחייבת כל יהודי לדעת את יסודות האמונה והמצוות עד ההלכה למעשה. ביסודות האמונה כלול לימוד התנ"ך, ובו סיפור הגילוי האלוקי לעם ישראל, וכן המשך תולדות ישראל בימי בית המקדש השני, החורבן והגלויות, כפי שביארום חכמים. לימוד האמונה כולל גם לימוד ערכו של האדם וייעודו, והמידות הטובות והדרכים שבהן הוא זוכה לדבוק בה' וללכת בדרכיו.
כמו כן, צריך ללמוד את כל מצוות התורה ומשמעותן, עם הסייגים והתקנות שקבעו להן חכמים, ובכללן: מצוות שבין אדם למקום, לדוגמה תפילה, ברכות, כשרות, עבודה זרה, זהירות מהליכה בחוקות הגויים והלכות שבת וחגים; הלכות משפחה, כדוגמת נישואין, טהרת המשפחה, ברית מילה ואבלות; מצוות שבין אדם לחברו, למשל איסור גנבה ושקר, יושר בעסקים, צדקה, הלוואה, הכנסת אורחים, ביקור חולים והשבת אבדה; מצוות יישוב הארץ, הצלת נפשות, מערכת המשפט ובית המקדש. את כל המצוות הללו צריך להבין מהיסוד ועד ההלכה למעשה, כאשר ההלכות המעשיות שאדם נפגש בהן באופן תדיר צריכות לימוד עמוק ומפורט יותר.
הדרכה למעשה
נראה שלמעשה אין אפשרות לקבוע אילו ספרים חייב כל יהודי לקנות, שכן אמרו חכמים: "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (עבודה זרה יט, א), היינו בספרים המתאימים לו. לכן טרחו חכמי ישראל בכל הדורות לכתוב ספרים מסוגים שונים באמונה ובהלכה, כדי לתת מענה מדויק לצורך נוסף בהבנת תחום מסוים בתורה ולעיתים אף להבנתה הכללית. על כל יהודי מוטלת האחריות לקנות לעצמו את הספרים שעל ידם יוכל ללמוד את כל יסודות התורה, באמונה ובהלכה, ובהם יוכל לחזור ולהגות כדי להמשיך להעמיק בה. ומי שיש בידו ספק אילו ספרים מתאימים לו, נכון שיתייעץ על כך עם רב שמכיר אותו. בעלי משפחה צריכים לדאוג שיהיו בביתם ספרים מתאימים לכל בני המשפחה, כולל ילדים ונערים, כל אחד לפי רמתו ותחום ההתעניינות המיוחד לו.
ספרי היסוד
שאלה: האם חובה להחזיק בבית את כל הספרים שנחשבים ספרי יסוד ביהדות? הכוונה היא לתנ"ך עם 'מקראות גדולות', היינו עם המפרשים העיקריים, וכן משנה, תלמוד בבלי, ספרי ההלכה לרמב"ם ושולחן ערוך עם פירוש, וכן ספרי האמונה היסודיים, כמו כוזרי, הקדמות הרמב"ם למשנה, ספרי מהר"ל, רמח"ל והרב קוק.
תשובה: נראה שאין חובה לקנות את ספרי היסוד למי שאינו מתכוון ללומדם בטווח הנראה לעין, אולם לכתחילה טוב שיהיו בביתו, בתקווה שלעיתים יעיין במקור מסוים שבהם, ואולי אף יזכה ללומדם.
מאגרים ממוחשבים וספרייה נאה
נראה שבמאגרים ממוחשבים אין מקיימים את המצווה, מפני שבשבת ובחגים, שהם הימים שנועדו במיוחד ללימוד התורה, אי אפשר להשתמש במאגר ממוחשב. נוסף על כך, בדרך כלל הספרים חביבים עליו יותר, ועל ידי כך ילמד בהם ביותר חשק וריכוז. כמו כן, כאשר הספרים ניצבים לנגד עיניו ועיני משפחתו, הם נזכרים תמיד בתורה שמציבה לפניהם חזון ומאירה להם את דרכם. לפיכך חובת המצווה שתהיה לכל אדם ספרייה של ספרי קודש שעל ידם יוכל ללמוד את התורה. ומצווה שיקנה ספרים נאים ונעימים ללימוד, ויניחם בספרייה נאה, שנאמר: "זה א־לי ואנווהו" (שמות טו, ב) – "התנאה לפניו במצוות" (שבת קלג, ב).
האם מותר לוותר על הספרים
כשם שאסרו חכמים לאדם למכור את ספר התורה שלו, כך אין לאדם למכור או לתת את ספרי הלימוד שבהם הוא לומד, שהרי על ידם הוא מקיים את מצוות תלמוד תורה (רא"ש הלכות ספר תורה א; שולחן ערוך ער, ב). אומנם מותר למכור או לתת את ספריו הישנים כדי לקנות במקומם ספרים ממהדורה נאה או מתוקנת יותר (עיין אליה רבה אורח חיים קנג, כב; ברכי יוסף ער, י). הסיבה לכך היא שהשיקול העיקרי צריך להיות כיצד ילמד יותר תורה, בכמות ובאיכות. ואף אם יצטרך לגנוז את המהדורה הקודמת, כי לא ימצא לה מבקשים, אם בזכות המהדורה החדשה תגדל הנאתו בלימוד – מצווה שיקנה את המהדורה החדשה. וכן אם מצא שספרים אחרים טובים לו, רשאי לקנות ספרים אחרים ולמכור או למסור את הישנים.
שאלה: אדם שירש ספרי קודש, האם חייב להכניסם לביתו?
תשובה: אם יוכלו להועיל לו בלימודו, מצווה שיכניסם לביתו. אך אם לא, עדיף שיתרום אותם למוסד או לאדם שילמד בהם. ואם לא ימצא להם מבקש, כי הם ישנים, יגנזם בכבוד.
המצווה לנשים
בחלק הראשון של המצווה, שהוא כתיבת ספר תורה בדיו על הקלף, אין לנשים חובה, אך אם ישתתפו במימון הכתיבה, יקיימו מצווה. אבל בחלק השני של המצווה, שהוא קניית ספרים לצורך לימוד התורה, מסתבר שגם נשים חייבות. אומנם בעבר רוב הנשים לא למדו לקרוא וסמכו על הגברים שנשאו באחריות של לימוד התורה בבית והוראת ההלכה. ואולם במאות השנים האחרונות, בתהליך הדרגתי שמבשר גאולה, נשים החלו לשאת באחריות גדלה והולכת בבית ובחברה. בכלל זה למדו לקרוא, ובהמשך גם למדו את כל המקצועות. וכיוון שחובת קיום התורה ומצוותיה חלה על נשים כגברים, ממילא ברור שחובה עליהן ללמוד תורה כדי שיוכלו לקיים את התורה ולהמשיך את דבר ה' וברכתו בכל תחומי החיים. לפיכך, חובה על הנשים ללמוד תורה כפי הנצרך להנהגת החיים על פי התורה.
לשם כך, חובה שתהיה לכל אישה ספריית קודש, ובה כל הספרים הנדרשים כדי לדעת את יסודות התורה, הנוגעים להדרכת החיים בהלכה, בתנ"ך, באמונה ובמוסר.
זוג נשוי וילדים
זוג נשוי מקיים את המצווה בספרים המשותפים שלהם. וגם בניהם ובנותיהם בני המצווה, כל זמן שהם גרים בבית הוריהם, יוצאים בספריהם ידי חובה. וכשיתחתנו ויקימו את ביתם תעבור החובה אליהם, שיקבעו בביתם ספריית קודש. כיוצא בזה, רווקים שגרים יחד בדירה יכולים להסתפק בספרייה אחת.
האם מותר לתת ספר קודש במתנה בשבת
נחלקו הפוסקים אם מותר לתת מתנה או לקבל מתנה בשבת. יש אוסרים מפני שמתנה דומה למקח וממכר, שעל ידה החפץ עובר מרשותו של הנותן לרשותו של המקבל (מגן אברהם שו, טו; ברכי יוסף ז; משנה ברורה לג). ויש מתירים, כי אין רגילים לכתוב שטרות על מתנות (בית מאיר על פי רי"ף ורמב"ם). לכתחילה נוהגים להחמיר, והרוצה להקל רשאי.
לפיכך לכתחילה הרוצה להביא מתנה לחתן בר מצווה בשבת או ספר קודש לחבר, נכון שיבצע את פעולת הקניין לפני השבת. ואם לא עשו כך, אפשר לתת את המתנה כפיקדון עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת מקבל המתנה יקנה אותה (שמירת שבת כהלכתה כט, לא). והרוצה להקל ולתת מתנה בשבת, רשאי לסמוך על המקילים, ובמיוחד כאשר מדובר בצורך מצווה כמתנה לחתן בר מצווה או כדי לעודד לימוד תורה (עיין אליה רבה וחתם סופר; שרידי אש ב, כו; עי' פניני הלכה שבת כב, ד).
