כבר בילדותו נמשך ללימוד תורה והסתופף בצילם של תלמידי החכמים שגרו בשכונתו • הרב חיים דוד תמך בתנועה הציונית שעסקה במצוות יישוב הארץ ובמצווה ללחום על הגנת העם והארץ • עשרים ושתיים שנה שימש רבה הראשי של ראשון לציון • בראותו רבים שאינם בקיאים בהלכה, החל להעביר שיעורים רבים בהלכה, שהיו הבסיס לספרו הגדול והחשוב 'מקור חיים' • משנת תשל"ג ועד פטירתו בתשנ"ח, שימש רבה הראשי של תל אביב
תרפ"ד-תשנ"ח
בימים אלו יוצאים לאור בהוצאה חדשה על ידי 'מכון הר ברכה' ספרי תשובותיו של אחד מגדולי הדור הקודם, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל – 'עשה לך רב' ו'מים חיים'. וזו הזדמנות לספר מעט מתולדותיו.
הרב חיים דוד הלוי (י"ח שבט תרפ"ד – י"ב אדר תשנ"ח, 1998-1924) נולד בירושלים למשפחה שעלתה מטורקיה. הוריו היו יראי שמיים, אביו היה בעל מלאכה וחזן קבוע במשך עשרות שנים.
מסופר שיום אחד נכנסו לבית דינו של הרב שלום הדאיה בני זוג, ובבכייה ביקשו לסדר להם גט. אומנם אוהבים הם זה את זה, אך הם נשואים כבר שבע עשרה שנים ולא נפקדו בבנים. הרב, לאחר דברי תוכחה על עצם הרעיון, שלח אותם לביתם בברכה להיפקד בבנים לשנה הבאה, ואכן כך היה. הבן שנולד הוא הרב חיים דוד הלוי. הרב שלום הדאיה כיהן כאב בית דין העדה הספרדית והיה ראש ישיבת המקובלים 'בית אל' (בנו הרב עובדיה הדאיה, בעל 'ישכיל עבדי', המשיך בדרכו כדיין וראש ישיבת המקובלים).
לימודיו בפורת יוסף
כבר בילדותו נמשך ללימוד תורה והסתופף בצילם של תלמידי החכמים שגרו בשכונתו, 'אוהל משה', הרב בן־ציון קואינקה בעל 'המאסף', הרב שלום הדאיה, הרב בן ציון פרדס ואחרים. רב השכונה הרב קואינקה עקב אחר גידולו וטיפח אותו. פעם, כשראה אותו רץ עם הילדים במשחקם, קרא לו ואמר: "חיימיקו, אתה בחור ישיבה, אתה לא צריך לשחק איתם". והילד קיבל את דבריו.
תושבי השכונה שלחו את ילדיהם לבית הספר 'אליאנס' כדי שילמדו מקצועות חול ויוכלו לרכוש מקצוע, וכן גם אמרו השכנים להוריו: "תשלחו אותו לאליאנס, שם ילמד מקצוע, יוכל להיות פקיד בדואר". אולם בעצת הרב קואינקה, כשהגיע לגיל תשע שלחו אותו הוריו לישיבת 'פורת יוסף', בה למד יותר מחמש עשרה שנה, ובה נסמך לרבנות ולדיינות.
ציונות
ראש ישיבת 'פורת יוסף', הרב עזרא עטיה, תמך ב'אגודת ישראל' והתרחק מהוויכוחים על אודות הציונות, אולם הרב עוזיאל, שבתוקף תפקידו כראשון לציון שימש נשיא הישיבה, תמך בכל ליבו בציונות. רוב תלמידי הישיבה הלכו בדרכו של הרב עטיה ולא עסקו במצוות הלאומיות, אולם כמה תלמידים הלכו בדרכו של הרב עוזיאל, מהם הרב חיים דוד הלוי והרב דוד שלוש (רבה של נתניה). בשבת היה הרב עוזיאל מעביר שיעור ב'כוזרי', והם השתתפו בו. הרב עטיה העדיף שלא ילכו לשם, ולכן קבע שיעור נוסף באותו זמן וביקש מהם להשתתף בשיעורו. אז התערב אביו של הרב חיים דוד הלוי וביקש מהרב עטיה שלא יפריע לבנו להשתתף בשיעוריו של הגאון הגדול הרב עוזיאל. עם זאת, הקשר החם של הרב עטיה אל תלמידו נותר על כנו, והוא סמך אותו לרבנות ולדיינות.
אגב, רוב רובם של רבני הספרדים, ומהם גם הרבנים שגרו בשכונתם – הרב קואינקה, הרב הדאיה והרב פרדס – תמכו בציונות.
הרב חיים דוד נשאר נאמן לעמדת רבני השכונה. כמוהם תמך בתנועה הציונית שעסקה במצוות יישוב הארץ ובמצווה ללחום על הגנת העם והארץ. כמוהם התייחס בחיוב ללימודי המדעים והשפות. עמדה זו התחזקה בעקבות לימודיו אצל הרב עוזיאל. בהשפעתו עסק גם בלימודי אמונה, דבר שניכר בספריו. בהשפעתו למד אנגלית והרחיב את השכלתו ב"סמינר מזרחי".
משנת תש"ב, בהיותו בן שמונה עשרה, היה פעיל בתנועת נוער המזרחי בירושלים. במשך תקופה קצרה התאמן באצ"ל, ובמלחמת השחרור בשנת תש"ח שירת בגדוד 'טוביה', שבו שירתו בחורי ישיבות שלמדו תורה ביום, ועסקו בהגנה וביצורים בלילות.
חתונה ורבנות
בהיותו כבן 25, בשנת תש"ט, התחתן עם מרים, נכדת הרב ועקנין מטבריה. בתוך שמחת שבע הברכות קיבל מינוי לשמש רבה של שכונת מי נפתוח ושכונת רוממה, ובה בעת החל לשמש מזכירו של הראשון לציון, הרב הראשי, הרב עוזיאל. במסגרת תפקידו גם סייע בהעתקת ועריכת ספרי תשובותיו של הרב עוזיאל – שו"ת משפטי עוזיאל ומאמרים ודרשות ב'מכמני עוזיאל'. על השנים בצילו של הרב עוזיאל אמר כמה פעמים: "השנים היפות בחיי". לימים בשבתו בדין אמר הרב הלוי על עצמו: "לנגד עיניי עמדה תמיד דמותו של הרב עוזיאל. הרב עוזיאל מעולם לא יצא מגדרו. גם כאשר ביישו אותו באופן אישי. גם כאשר אישה שיצאה מאולם בית הדין וירקה על הרב…". עוד אמר: "כמזכירו הפרטי ראיתיו מקרוב והכרתיו מהתנהגותו היומיומית… בביתו של הרב עוזיאל, גיליתי את מרן הרב זצ"ל כאציל אמוני הנוהג בענוות חן עם כל בני ביתו, לרבות עוזרות הבית. כאן נתגלתה גדלות נפשו הטהורה בכל מלוא תפארתה".
רבה של ראשון לציון
כעבור שנתיים בצילו של הרב עוזיאל, נבחר לרבה של הקהילה הספרדית בראשון לציון, ובהמשך לרבה הראשי. בתפקיד זה שימש עשרים ושתיים שנה (תשי"א-תשל"ג). בראותו רבים שאינם בקיאים בהלכה, החל להעביר שיעורים רבים בהלכה. שיעורים אלה היו הבסיס לספרו הגדול והחשוב 'מקור חיים' (חמישה חלקים), שבו הרב מבאר את ההלכה לבני כל העדות, ומקדים להלכות הקדמות אמוניות וטעמים רוחניים.
בהגיע בתו של הרב, נצחיה (נשואה לרב שלמה לוי מישיבת הר עציון), לגיל תיכון, ביקשה הנערה ללמוד בתיכון ברחובות שהתאים לה יותר מבחינה תורנית, לימודית וחברתית. כאשר נודע בראשון לציון כי רב העיר מתכוון לשלוח את בתו ללמוד מחוץ לעיר, פנו אל הרב ואמרו לו שאם אכן כך יקרה, הם ייאלצו לסגור את התיכון הדתי בעיר, שהיה חלש וחסר כוח משיכה. הרב התלבט מאוד והחליט, בסופו של דבר, לשלוח אותה לתיכון העירוני.
רבה של תל אביב
משנת תשל"ג ועד פטירתו בתשנ"ח, שימש רבה הראשי של תל אביב. מקומו הקבוע היה בבית הכנסת 'אוהל מועד'. אך קבע לעצמו סדר ביקורים בשבתות שבו היה פוקד מעת לעת את כל בתי הכנסת הספרדיים שבעיר, מיפו שבדרום ועד לצפון העיר. גם הציבור המשכיל הכיר ברוחב דעתו, והרב הלוי התבקש להעביר שיעורים גם בכנסים רפואיים, משפטיים ואקדמיים.
על תפקידו כאב בית דין, סיפר הרב צימבליסט: "בשבתו בדין ניכרת הייתה חריפות שכלו, תפיסתו המהירה, יושר שכלו ומידת הבהירות שבה הצטיין, הן בדיבור בעל פה והן בכתב. פסקי הדין שלו היו מעשה פלא. היה כותב בקולמוס ראשון. לא יותר מדי ולא פחות מדי – בדיוק מה שצריך. לא היה כותב ומוחק וכותב, אלא כתיבה ראשונה ופסק הדין היה מוכן לדפוס".
דברי הרב מאור קיים ב'פתח דבר'
בפתיחת ההוצאה החדשה, כתב ראש 'מכון הר ברכה', הרב מאור קיים שליט"א, דברים אלו: "בחסדי ה' 'מכון הר ברכה' זוכה להוציא מחדש את שנים עשר חלקי השו"ת של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, תשעה חלקים של שו"ת 'עשה לך רב' ושלושה חלקים של שו"ת 'מים חיים'.
"תורתו של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל מיוחדת במינה: סברות עמוקות, מחודדות וישרות שנאמרו לאחר עיון רב בעמקי הסוגיות ונבכיהן, נכתבו בשפה קולחת ובהירה, עד כדי כך שהדברים המורכבים ביותר נראים כפשוטים, ולפעמים פשוטים למדי, בעיני הלומדים. אבל כך היה רצונו של הרב, שתשובותיו יהיו בהירות ומזמינות עבור כל מי שחפץ ללומדן. מבחינה זו הרב לא ראה הבדל בכתיבתו בין ספרי תשובותיו ובין סדרת ספרי הפסיקה 'מקור חיים'.
"לרוב, עם הזמן, הופכים ספרי שו"ת להיות פחות ופחות רלוונטיים, שכן מטבע הדברים השאלות שנשאלו בהם עסקו במציאויות שאומנם היו אקטואליות באותה שעה, אך בחלוף הדורות כבר עברו ואינן. בהתאם לכך, גם התשובות לשאלות אלו התכוונו לתת מענה לאתגרי אותו זמן, ובעיקר נותר ללמוד את עקרונות ההלכה והפסיקה ולעיין בשיטתו של מחבר השו"ת. לא כן תשובותיו של רבנו הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. כמדומה שאפשר לומר שעם השנים תשובותיו הופכות לרלוונטיות אף יותר מבתקופה שבה ניתנו, שכן אתגרי תקופתו העמיקו מדורו אל דורנו. הצורך בהתמודדות עמוקה עם שאלות המוסר והתורה, פרט וכלל, טעמי המצוות ושאלות לאומיות, רק עולה ומתחדד עם השנים.
"כרבותיו לפניו, ובראשם הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל ראה את הקמת מדינת ישראל וביסוסה כראשית צמיחת גאולתנו. ולכן רבות מתשובותיו עוסקות באתגרי מדינת ישראל ובהתמודדויות שלנו כעם בהגשמת דברי התורה ברמה הלאומית.
"ההקשבה להיגיון ולמוסר הפנימי של התורה הובילה את הרב במענה לשואליו. על כן, הרב לא רק השיב תשובות נקודתיות לשאלות על מקרים פרטניים, אלא הרבה לעסוק בשאלות כלליות ומוסריות שמקיפות נושאים שלמים. כמדומה שתשובות אלו נכתבו בכוונת מכוון בצורה של 'תם ולא נשלם', כדי לעודד את הלומדים להמשיך ולהעמיק בעקרונות המוסריים וההגיוניים של התורה.
"לאחר לא מעט שנים שבהן לא היה ניתן להשיג את הספרים, פנו אלינו ממשפחת הרב, לבחון את האפשרות להדפיס אותם מחדש דרך 'מכון הר ברכה'. יחד ראינו כי מלבד הצורך בהדפסה חדשה, נדרש גם להשלים את מראי המקומות, להגיה את הטקסט באופן רוחבי ודקדקני, וכן להפנות לתשובות נוספות שעוסקות באותו נושא או בנושאים קרובים, על מנת להשלים את התמונה ביחס לדעתו של הרב באותו עניין. כמו כן, נוכחנו לדעת כי ישנה נחיצות להוספת מפתח לפי סימני השולחן ערוך. ברוך השם כעת, לאחר עמל רב ואלפי תיקונים והגהות, שנים עשר החלקים יוצאים בארבעה כרכים מהודרים".
הרבנית גילה אמיתי
היוזמת הראשונה להוצאה המחודשת היא בתו, הרבנית גילה אמיתי, אשת ידידי הרב אחיה שלמה, רב הקיבוץ שדה אליהו.
