רביבים

תיקון חטא המרגלים – שלטון צבאי בעזה?

הגעה לשלום יציב תתאפשר רק אם מדינת ישראל תבהיר שכאשר תנצח, תשנה את הגבולות לטובתה • לא נוכל להשיג שלום ושגשוג בעזרת הסכמים • החזרה לחזון הגאולה ויישוב הארץ היא גם הדרך הטובה ביותר להשגת ביטחון ושלום • בשלב הראשון צריך לכבוש את עזה ולהשליט בה שלטון צבאי מלא • זו צריכה להיות גם המדיניות ביהודה ושומרון: להחיל את הריבונות הישראלית על כל היישובים היהודיים והשטחים הריקים

רביבים 1101 - תיקון חטא המרגלים

הגעה לשלום יציב תתאפשר רק אם מדינת ישראל תבהיר שכאשר תנצח, תשנה את הגבולות לטובתה • לא נוכל להשיג שלום ושגשוג בעזרת הסכמים • החזרה לחזון הגאולה ויישוב הארץ היא גם הדרך הטובה ביותר להשגת ביטחון ושלום • בשלב הראשון צריך לכבוש את עזה ולהשליט בה שלטון צבאי מלא • זו צריכה להיות גם המדיניות ביהודה ושומרון: להחיל את הריבונות הישראלית על כל היישובים היהודיים והשטחים הריקים

כדי שמדינת ישראל תוכל לנקוט את המדיניות הנכונה, צריך לשכנע את רובו הגדול של הציבור. בינתיים עלינו להמשיך להילחם בחזית על משמר עמנו וארצנו, ולהתמסר יותר לעבודה החינוכית והציבורית

עם שני אתגרים גדולים עם ישראל מתמודד מראשית ימיו ועד ימינו: הדבקות בה' אחד, והופעתה המלאה בארץ. חטא העגל וחטא המרגלים. השמיים והארץ. כשנשלים את שני האתגרים הללו נזכה לגאולה שלמה. בשבת זו ראוי לעסוק בהמשך תיקון חטא המרגלים.

אסימטרייה

הבעיה הקשה שלנו היא אסימטרייה בינינו לבין אויבינו מסביב. אם המוסלמים ינצחו חלילה, הם יחריבו את המדינה, יהרגו רבים מאוד וישעבדו את השאר. אם אנחנו ננצח, נשאף להגיע להסדר שלום איתם. במצב כזה המשך המלחמה מובטח, שכן להם תמיד כדאי לנסות להילחם, כי גם אם יפסידו, לא נכריע אותם, לא נבטל את קיומם המדיני, לא נגרש אותם, לא נכפה עליהם את עמדתנו וערכינו. ואם הם ינצחו, ישיגו את כל תאוותם הרצחנית.

האפשרות היחידה לתיקון האסימטרייה ולהגעה לשלום יציב היא שמדינת ישראל תבהיר שכאשר תנצח, תשנה את המשטר הפנימי של מי שנלחם בה, תשנה את הגבולות לטובתה, וככל שיידרש – תמשיך לכפות את עמדתה בכוח הנשק. כך לגבי יהודה ושומרון, עזה ודרום לבנון, ואם יהיה צורך – כל לבנון. זה לא ייעשה בבת אחת אלא בהדרגה, אבל צריך להכריז שלכך נחתור.

הבעיה

הבעיה היא שרוב הציבור היהודי עדיין מקווה שיוכל להשיג הסכם שלום עם האויב. בעיה נוספת, רבים סבורים שאין זה מוסרי שמדינת ישראל תשלוט באוכלוסייה עוינת. שתי הסיבות הללו גרמו לכך שעד היום אין לצבא ולממשלה תוכנית כיצד להכריע את האויב ולשמור על פירות הניצחון.

אולם בפועל אין ברירה, לא נוכל להשיג שלום ושגשוג בעזרת הסכמים. גם מבחינה מוסרית, אין זה מוסרי לעשות הסכמים עם אויבים רצחניים. לא מוסרי כלפינו ולא מוסרי כלפי ערבים רבים שהיו מוכנים לחיות עימנו בשלום, ובחסות ההסכמים שעשינו עם מנהיגי המחבלים, נעשו עבדים נרצעים לשליטים אכזריים.

ללמוד מהניסיון בעולם

במלחמת העולם השנייה ניהלה ארצות הברית נגד יפן מלחמת חורמה. היא הטילה עליה פצצות אטום, עד שהיפנים הבינו שאם ימשיכו להילחם, ארצם תיחרב ואוכלוסיות שלמות יושמדו. כשהבינו זאת נכנעו ללא תנאי. או אז דרשה ארצות הברית מיפן לבטל את המשטר הקודם, הכתיבה להם חוקה דמוקרטית, ובכוח הנשק כפתה עליהם לקיים את החוקה, ועד היום נמצאים ביפן בסיסי צבא אמריקניים כדי לאכוף את הסכמי הכניעה. מאז הם ידידים טובים. לא זו בלבד, מאז זכתה יפן לשגשוג כלכלי וחברתי והפכה לאחת המדינות המובילות בעולם. כך ניתן לשנות לחלוטין עמדות אידאולוגיות וערכיות ולהגיע לשלום יציב למשך דורות, שמוביל לשגשוג של שני הצדדים.

ישנן דוגמאות נוספות לעמים שהכריעו את המנוצחים, והסתפקו בכך שלא הניחו להם להתחזק, לדוגמה במדינות מזרח אירופה שנכנעו לברית המועצות. שיטה זו התבררה כפחות מוצלחת, מפני שלא הניחה אופק לנכנעים. היא אומנם הבטיחה שלום, אבל לא שגשוג וחירות. כיוון שכך, ברית המועצות נאלצה כל ימיה להמשיך לכפות בכוח את השפעתה, וכאשר התפרקה חזרה הטינה הישנה למקומה.

ניתן לנצח את האויב

כאשר רובו הגדול של הציבור יבין שעלינו לכבוש את כל השטחים שבהם האויב התבסס ולשלוט בהם לתמיד, נראה שהדבר אפשרי, ואף קל יותר מניהול סכסוך ללא הכרעה. אז יתברר שהחזרה לחזון הגאולה ויישוב הארץ היא גם הדרך הטובה ביותר להשגת ביטחון ושלום.

בשלב הראשון צריך לכבוש את עזה ולהשליט בה שלטון צבאי מלא. את השטחים שאינם מיושבים בצפיפות צריך להפקיע ולהחיל עליהם את הריבונות הישראלית המלאה. בו בזמן יש לשלוט באופן מלא על השטחים המיושבים בצפיפות, כדי לבטל כל השפעה של שרידי השלטון הקודם, לשנות מהיסוד את תוכניות הלימוד, לאסור כל הסתה דתית ולטפח מנהיגות דתית שוחרת שלום. בשלב השני ניתן יהיה להעביר את השלטון האזרחי לנציגי האוכלוסייה, שיהיו נאמנים למדינת ישראל.

זו צריכה להיות גם המדיניות ביהודה ושומרון: להחיל את הריבונות הישראלית על כל היישובים היהודיים והשטחים הריקים. לבטל את הרשות הפלשתינית שמסיתה את כל העולם נגדנו, ומטפחת את הטרור באופן כלכלי ואידאולוגי, כדי להחריב בשלב הבא את מדינת ישראל. במקומה להחיל שלטון צבאי שבתחילה ינהל גם את החיים האזרחיים, כדי לשנות את תוכניות הלימוד ולגרש את כל המסיתים. לאחר מכן למצוא בכל אזור כוחות חיוביים שמוכנים לשתף פעולה עם העמדות הערכיות שלנו, ולסייע להם במקום לסייע לאויבים כאש"ף וחמאס. במשך עשרות השנים האחרונות מדינת ישראל סייעה לאש"ף ולחמאס בעשרות מיליארדים, העניקה להם מעמד בין־לאומי ורתמה מדינות נוספות לסייע להם. במקום זאת צריך לסייע לכוחות חיוביים שמוכנים לחיות באוטונומיה אזרחית תחת שליטה שלנו.

רק בשלב ההכרעה וההתבססות יצטרכו כוחות צבא גדולים להחזיק בשטח, אולם לאחר מכן ניתן יהיה להמשיך בשלטון עם כוחות קטנים, ובלבד שיהיו מגובים בהחלטה נחושה שמכאן ואילך מדינת ישראל תשלוט בכל שטחי ארץ ישראל.

הבחינה המוסרית

גם מבחינה מוסרית, זה הרבה יותר טוב ממה שקורה היום. דוגמה חלקית לכך ניתן להביא מהאוכלוסייה הערבית שגרה במדינת ישראל. מבחינה כלכלית ומבחינת זכויות אדם, מצבם עולה על מצבם של כל הערבים במדינות ערב. רוב הבעיות שיש עימם נובעות מכך שלדאבוננו לא דרשנו מהם להיות אזרחים נאמנים, כשהזכויות המלאות מותנות בחובות מלאות, כשם שדורשים לדוגמה מכל היהודים בכל מדינות העולם. כתוצאה מכך בקרב אזרחי ישראל הערבים ישנם מסיתים שמנצלים את עמדתנו האנושית ומפרשים אותה כחולשה, ומצליחים להמריד נגדנו ערבים לא מעטים. חולשת עמדתנו כלפיהם רעה גם להם. הפשע הפושה בחברה הערבית הוא תוצאה של אזרחות לא נאמנה. במקום להכיר טובה למדינת ישראל, אותם מסיתים מעדיפים לנהוג כמו אחיהם במדינות השכנות, שעל ידי פרשנות רעה של ערכים אמוניים, מנהלים את חיי המשפחה והחברה באלימות רצחנית, וחוסמים את הכוחות החיוביים מלהתפתח בלימוד וביוזמות כלכליות וחברתיות.

המשימה החינוכית

לצערנו החברה הישראלית עוד לא בשלה לכך. עלינו ללמוד לקח מהניסיון המר של עשרות שנים, ולעודד את החוגים והמנהיגים שדוגלים בעמדות אלה, עד שבעזרת ה' יהיו נחלת הרוב, ונוכל להגיע למצב יציב של שלום.

זהו שלב בתהליך הגאולה, שבו אנחנו צריכים להיגאל מתודעת המיעוט הנרדף בגלות, לתודעת רוב ששואף לסדר את חייו הריבוניים באופן המוצלח ביותר, הן מצד היציבות והן מצד המוסר.

עלינו להיגאל מתודעת "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם", לתודעה של עם ריבוני שהולך לשחרר את ארצו ולהיות ריבון בה. עם שמציע לאויב שלוש אפשרויות: הרוצה להשלים – ישלים ויקבל באופן מלא את הריבונות הישראלית על כל ערכיה וחוקיה. הרוצה להילחם – יילחם וידע שנילחם בו מלחמת חורמה. והרוצה להגר – יהגר. ואין להסכים לאפשרות רביעית, שיישארו בארץ כאויבים לצנינים ולשיכים (ירושלמי שביעית ו, א).

כדי שמדינת ישראל תוכל לנקוט את המדיניות הנכונה, צריך לשכנע את רובו הגדול של הציבור. בינתיים עלינו להמשיך להילחם בחזית על משמר עמנו וארצנו, ולהתמסר יותר לעבודה החינוכית והציבורית. הוויכוח בין הימין לשמאל הוא טרגי, כל צד חושב שהדרך של זולתו הרת אסון, ועלינו להמשיך להתנהל יחד במלחמתנו באויב. לכן הבירורים הערכיים והחינוכיים צריכים להתקיים מתוך כבוד לבעלי הדעות השונות. עם זאת יש להניח שבסופו של דבר ההיגיון והאמת יגברו, ועם ישראל יוכל להתקדם לשלב הבא של ריבונות ויציבות בארצו.

גם בין המרגלים היו רק שניים שבחרו נכון, יהושע וכלב, ובגלל עמדת הרוב הגאולה התעכבה. אולם לאחר ארבעים שנה, עם ישראל הלך עם יהושע וכלב, כבש את הארץ והתנחל בה.

חיילינו הגיבורים הקדושים

עלינו לשאוב כוח מגבורתם של חיילינו. במציאות מסובכת, עם הגבלות קשות, הם ממשיכים ללחום באויב ולנצח. ברחובות תל אביב לצערנו חזרו קולות המפלגים, אולם בצבא, בקרב חיילי הסדיר והמילואים, מתגלות אחדות ישראל והערבות ההדדית באופן עילאי. מכל הסיפורים המופלאים על מסירות הנפש, ניתן להבין כי במחנות החיילים שורה השכינה, שנאמר: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת אויביך לפניך" (דברים כג, טו). וההמשך הוא שבח וציווי: "והיה מחניך קדוש". כיוון שמוסרים את הנפש על הגנת עמו של ה', מדובר במחנה קדוש.

נתאמץ לקדש ככל האפשר את המחנה מכל פגם מוסרי, ממחלוקת ולשון הרע, מניבול פה וליצנות, ומתוך כך נתפלל על כל חיילינו שיזכו לחזור לביתם שלמים בגופם ובנפשם, ויזכו להקים בשמחה ובאהבה משפחות מפוארות בישראל, והרבים שכבר זכו להקים משפחות, יזכו לקיימן בשמחה ובאושר, וירוו נחת לאורך ימים ושנים.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן