אסטרולוגיה: הלכה למעשה

במשך אלפי שנים, חוכמת האסטרונומיה וחוכמת האסטרולוגיה היו משולבות יחד, וחכמי אומות העולם האמינו בהן • כאשר הייתה הסכמה כללית בין חכמי אומות העולם, שהאסטרולוגיה היא חוכמה אמיתית, חכמי ישראל לא חלקו עליהם • ככל שהמדע השיטתי התפתח, גברה הדרישה לדיוק, וכיוון שהאסטרולוגים לא יכלו לדייק, חוכמתם הוטלה בספק • הלכה כדעת רובם המכריע של הפוסקים, שאסור לברר עתידות על ידי אסטרולוגיה

אסטרולוגיה

שאלה: האם לפי חכמי ישראל יש אמת בתחזית האסטרולוגית? והאם מותר להיעזר באסטרולוגיה לבירור תחזית לעתיד וניתוח אופי?

תשובה: אסטרולוגיה היא שיטה שמבוססת על אמונה שהכוכבים והמזלות הנעים במסלולם בשמיים משפיעים על כל הקורה בעולם, משום שהחיים על הטוב והרע שבהם, שופעים ממרומים דרך הכוכבים והמזלות. כוכבים היינו שבעה כוכבי לכת הקרובים אלינו: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה (ראשי תיבות: שצ"ם חנכ"ל). מזלות היינו שנים עשר סדרות כוכבים רחוקים שיוצרות בשמיים כעין צורות שעל שמן הן נקראות: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים. כיוון שכוכבי השמיים נעים במסלולם, השפעתם משתנה בכל עת לפי מצב הכוכבים והמזלות, כאשר לכל חודש מזל משלו, ולכל יום ולכל שעה סדרי כוכבים משלהם, ולפי השילוב ביניהם עורכים את מפת הלידה של האדם וחוזים את גורלו. וכן לגבי גורל העמים והמדינות, לפי מצבי הכוכבים בעת הקמתם או בעת אירועים חשובים שאירעו להם, קובעים אילו מאורעות, הזדמנויות או קשיים צפויים להם בעתיד.

אסטרונומיה ואסטרולוגיה

במשך אלפי שנים, חוכמת האסטרונומיה וחוכמת האסטרולוגיה היו משולבות יחד, וחכמי אומות העולם, ובכללם חכמי בבל, אשור, מצרים ויוון, האמינו באסטרולוגיה. במשך הזמן קמו חכמים שערערו על אמינות האסטרולוגיה, עד שבתהליך הדרגתי נוצרה חלוקה ברורה ביניהן. האסטרונומיה התפתחה כמדע מדויק שמתקדם בזכות טלסקופים משוכללים שעל ידם ניתן לראות כוכבים ומערכות כוכבים (גלקסיות) רחוקות, ועל פי הצפייה בהם ניתן לחשב את מסלול תנועתם ואת כוחות הכבידה המשפיעים עליהם. האסטרולוגיה לעומתה היא שיטה שמאמיניה לא הצליחו להוכיחה באופן מדעי, ולכן רבים סוברים כיום שאין בה אמת.

עמדת חכמי ישראל

ככלל, בימי התלמוד, כאשר הייתה הסכמה כללית בין חכמי אומות העולם שהאסטרולוגיה היא חוכמה אמיתית, חכמי ישראל לא חלקו עליהם. אף הובאו בתלמוד סיפורים שנשענים על תפיסה זו (שבת קיט, א; קנו, א-ב). אומנם בימי הראשונים, כאשר חכמי האומות העולם נחלקו אם שיטת האסטרולוגיה מוטעית, גם מבין חכמי ישראל היו שסברו שיש בה אמת והיו סברו שהיא שקר. ואין להתפלא על שחכמי ישראל מתחשבים בחכמי אומות העולם, שכן חכמי התורה אינם מתיימרים להכריע על פי התורה בשאלות מדעיות, מפני שמגמת התורה ללמדנו את הדברים החשובים ביותר: מה טוב ומה רע, מה אסור ומה מותר, ולא להכריע בשאלות מדעיות.

הסבר הוויכוח על מעמדה של האסטרולוגיה

ניתן להסביר שבאופן עקרוני יש אמת באסטרולוגיה, שהואיל וכל הברואים בעולם קשורים זה בזה, ניתן ללמוד ממערכת אחת על חברתה, ובמיוחד ממערכת חובקת עולם ככוכבי השמיים. אלא שהואיל ומצב הכוכבים מורכב מאוד, קשה לקבוע לפיהם עמדה ברורה, שכן מפת לידתו של אדם מורכבת משלושה גורמים: שעה, יום וחודש, וכל אחד מהם מורכב כשלעצמו. בנוסף, גורל כל אדם תלוי בגורל בני משפחתו, חבריו, בני עירו ועמו, ולא ניתן לערוך מפות אסטרולוגיות לכל האנשים, המשפחות, החברות והעמים. וגם אם היה ניתן לערוך מפות אלו, מוח אנושי אינו יכול לחשב את כולן יחד.

כפי הנראה חכמי האסטרולוגיה המוצלחים היו חכמים רב תחומיים, שהעמיקו בנפש היחיד והבינו תהליכים חברתיים, ואף היו בעלי כישרון מיסטי, שבעזרתו יכלו לזהות מתוך מכלול הנתונים שבמפה האסטרולוגית את המרכיבים העיקריים, ולקבל השראה לחזות עתידות. ואף שלא מעט פעמים טעו, כיוון שלא היו כלים טובים יותר לסייע לאנשים ולשליטים לתכנן את מהלכיהם בעתיד, רבים נשענו על תחזיותיהם.

התפתחות המדע ונסיגת החוכמות שתלויות באינטואיציה

ככל שהמדע השיטתי התפתח, גברה הדרישה לדיוק, וכיוון שהאסטרולוגים לא יכלו לדייק, חוכמתם הוטלה בספק. בעקבות זאת חל שינוי בשני שלבים: א) אנשים מוכשרים נטו לפתח את כישרונם בכיוון המדעי על חשבון הכישרון המיסטי, וכך התמעטו המסוגלים לחזות עתידות בעזרת האסטרולוגיה, שכן כאמור רק שילוב של כישרון רב תחומי עם פיתוח יכולת מיסטית מאפשר להיעזר באסטרולוגיה לחזות עתידות. ב) בעקבות זאת גם העברת חוכמה זו מדור לדור נפגעה, עד שבמשך הזמן נתמעטו מאוד החכמים שמסוגלים בעזרת האסטרולוגיה להבין את אופיו ונטיותיו של האדם, וקל וחומר שאין כמעט מי שמסוגל בעזרתה לחזות עתידות.

נמצא אם כן שהסוברים שיש אמת באסטרולוגיה סמכו על המקרים שבהם אסטרולוגים הצליחו לחזות עתידות. לעומתם הסוברים שאין בה אמת העמידו אותה במבחן חמור יותר, ודרשו שיעורי דיוק גבוהים יותר, שבהם אינה יכולה לעמוד, במיוחד בדורות שבהם מיטב הכישרון הופנה למדע מדויק על חשבון פיתוח החוש המיסטי.

שלוש הדעות

לרמב"ם האסטרולוגיה שקר כמו כל הכשפים והקסמים, ולכן אסור מהתורה לשאול עתידות מאסטרולוגים, כשם שאסור לשאול עתידות מקוסמים ומעוננים. ואם עשה מעשה על פי מה ששאל, חייב מלקות (הל' עבודה זרה יא, ח-ט; טור יורה דעה קעט; תפארת ישראל קידושין ד, בועז א; ועוד).

מנגד היו שהתירו לשאול אסטרולוג מה יהיה בעתיד, כי האיסור לחזות עתידות הוא בדרך של כשפים, ואילו האסטרולוגיה היא חוכמה מדעית. כך דעת אבן עזרא ורלב"ג (ויקרא יט, כו); והרשב"א (א, תיג) כתב שאפשר שאין בזה איסור.

ולדעה האמצעית, שהיא דעת הרמב"ן ורוב הראשונים והפוסקים, כיוון שהאסטרולוגים חוזים עתידות בעזרת חוכמה ולא בכשפים או קסמים, אין בכך איסור "לא תנחשו ולא תעוננו", אולם מפני מצוות עשה, "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג) אסור לשאול מהם עתידות. אם יגלה לנו ה' את העתיד על ידי נביא או אורים ותומים – נדעהו, ואם לא – נסמוך על ה' שגם אם יארע לנו מאורע מצער, הוא נועד להיטיב לנו, כדי שעל ידו נצמח ונתקדם. ואם נמצא תחבולה לדעת את העתיד ולהתחמק מאותה צרה, סופנו שנסבול מצרות רבות יותר (רמב"ן במיוחסות רפג; היראים רלט, תלא; ריטב"א שבת קנו, ב; ר"ן ונימוקי יוסף לסנהדרין סה, ב; שולחן ערוך ורמ"א קעט, א-ב, ועוד רבים).

הלכה למעשה

הלכה כדעת רובם המכריע של הפוסקים, שאסור לברר עתידות על ידי אסטרולוגיה. לדעת רוב הפוסקים (רמב"ן ודעימיה) מפני שהשואל מבטל את מצוות עשה – "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ויש אומרים (רמב"ם ודעימיה) שהוא עובר גם על מצוות לא תעשה – "לא תעוננו".

האם מותר להיעזר באסטרולוגיה לצורך אבחון אישיות

אחר שלמדנו שאסור לשאול עתידות מאסטרולוגים, נותר לברר: האם מותר לערוך בחינת אישיות בעזרת אסטרולוג?

כפי שלמדנו, לדעת הרמב"ם אין אמת באסטרולוגיה, הן מפני שהיא נשענת על הנחות לא נכונות, והן מפני שגורלו של אדם יכול להשתנות על ידי מעשים טובים או רעים (איגרת לחכמי מרסיליה). וממילא אסור ללכת לייעוץ אסטרולוגי, משום שהתורה הזהירה אותנו להתרחק מהשקר, שכל ההולך אחר עצות שקר מטעה עצמו לחשוב שיש בו תכונות שאינן בו, ואין בו תכונות שיש בו. אם כן במקום להתאמץ לפתח את מידותיו לפי הבנתו, ולפי מה שישמע מרבותיו וחבריו, ייטה אחר הבלים ויתרשל מלפתח את מידותיו וכישרונותיו כראוי. ככל שעברו השנים דעה זו התחזקה, ובעלי דעה זו מביאים ראיה ממקרים של אנשים שבעקבות ייעוץ שכזה נטו להשקיע בכיוון שהתברר כמזיק מאוד, כגון שאמרו להם שהם מוכשרים לעסקים ולבסוף הפסידו את כל רכושם, או שמעו שאין להם כישרון לתחום מסוים, ורק לאחר שנים רבות התברר שדווקא באותו תחום הצליחו.

אומנם מנגד, לדעת הסוברים שיש לעיתים אמת באסטרולוגיה, יהיה מותר לאדם להיעזר באסטרולוגיה כדי להעמיק בהבנת אופיו ומידותיו. שאם ידע שהוא עלול לחטוא בחטא מסוים, יוכל להיזהר יותר מפניו, ואם ידע שיש לו כישרון לתחום מסוים, יוכל לפתח אותו יותר. וכדרך שאמרו חכמים (שבת קנו, א), על מי שנולד במזל מאדים, שבאופיו ייטה לשפוך דם, אלא שביכולתו לבחור אם להיות רוצח, או שוחט, או רופא שמקיז דם לרפואה, או מוהל. כמו כן סיפרו חכמים (שבת קנו, ב) על אימו של רב נחמן בר יצחק, שאמרו לה אסטרולוגים שבנה יהיה גנב, והקפידה שיהיה תמיד עם כיפה כדי שתהיה לו יראת שמיים. כשגדל ביקשה ממנו שייזהר תמיד לחבוש כיפה ויבקש מה' רחמים שיצר הרע לא ישלוט בו. בתחילה לא הבין מדוע אימו דואגת כל כך. פעם ישב ולמד תחת דקל, נפל כיסוי ראשו ונשא עיניו לדקל וראה שם תמרים, תקף אותו יצרו, ומרוב תשוקה לגנוב טיפס על הדקל ובשיניו תלש את האשכול. אז הבין את דאגת אימו. הרי שצדקו האסטרולוגים שמטבעו, יצרו מושך אותו להיות גנב, אולם בפועל טעו, שכן בזכות האמונה והתורה נעשה רב נחמן בן יצחק אחד מגדולי ישראל.

ועדיין אפשר לטעון שבעבר היו האסטרולוגים ברמה גבוהה, והיה מקום להתחשב בדבריהם, אולם במשך השנים נשתכחה חוכמתם, ורבו הטעויות בדבריהם.

למעשה

כיוון שהדבר שנוי במחלוקת, המעוניין להתייעץ עם אסטרולוג יש לו על מי לסמוך, אולם עדיף להימנע מכך, מפני שקשה לדעת מי מומחה באמת. וככל שהאסטרולוג נודע יותר כירא שמיים ועניו וזהיר מלחרוץ עמדה, והוא גם ניחן בהבנה חינוכית, כך לדעת הסוברים שיש אמת באסטרולוגיה, יש יותר מקום להתייעץ עימו. ועדיין לסוברים שאין באסטרולוגיה אמת – יש להימנע מכך.