בגלל חולשתה של הנהגת המדינה, אין מנוס ממאבק על ההתיישבות ועל הביטחון ● מדוע מועצת יש"ע אינה מתאימה להנהגת המאבק ● עצה שנתתי לנוער בעמונה לנהוג הפוך מהוראות מועצת יש"ע.
תיקון טעות
שאלה: בגיליון הקודם כתבת כי לאחר שנפצעת במהלך פינוי אלים בשומרון איבדת את הפרופיל הקרבי, אבל לא הצטערת על כך לרגע. אני יכול להבין שאתה שלם עם השתתפותך בהתנגדות לפינוי, אבל מדוע לא להצטער על אובדן האפשרות לקיים מצווה של שירות קרבי בצבא?
תשובה: אכן כך הרגשתי. הצטערתי מאוד על כך שלא יכולתי לשרת כחייל קרבי, אבל לא התחרטתי על השתתפותי בהתנגדות לפינוי, למרות שנפצעתי ואיבדתי את הפרופיל הקרבי. כותרת ההפנייה למאמר שעליה התבססת בשאלתך לא היתה ציטוט מדבריי, אלא דברי המערכת.
כדי לדייק, יש להוסיף כי עמדת הרצי"ה קוק ראש ישיבת 'מרכז הרב' היתה, כי לבחור כמוני שמתכוון להקדיש את חייו לתורה, עדיף לדחות את הגיוס לעוד שנים רבות, כדי שלא יהיה דבר שיפריע ללימוד שכולו מכוון למען העם והארץ. אולם כיוון שעמדתו היתה שגם הגיוס הוא מצווה, ושירות של חצי שנה בשיעור ה' או ו' אינו נחשב הפרעה חמורה ביותר ללימוד, העדפתי ליטול חלק בשירות הצבאי. כבחור צעיר בשיעור ה', האמנתי כי אוכל להספיק הכול – גם לגדול בתורה, גם לשרת שירות איכותי בצבא, וגם להספיק עוד דברים חשובים. בפועל התברר לפני הגיוס כי בעקבות הפציעה במהלך פינוי ההתנחלות בחווארה ירד לי הפרופיל, וגיוסי נדחה. כיום אני סבור שרבותיי צדקו, ובכל אופן היה עדיף שאדחה את הגיוס.
הצורך בהיאבקות על ההתנחלויות
לו היתה לנו מנהיגות ראויה, היא היתה ממלאת את תפקידה היסודי, ופועלת ליישוב כל מרחבי ארץ ישראל, ודווקא על ידי כך מגבירה את בטחון ישראל ומעלה את הסיכויים להשיג שלום אמיתי עם שכנינו. אולם בפועל, כשהמנהיגות מועלת בתפקידה, ומתוך חולשה ונהייה אחר תפישות זרות פוגעת בהתנחלויות ובזכותו של עם ישראל על ארצו, וגורמת בזה ליותר מלחמות ויותר טרור, אין לנו ברירה אלא להיאבק על זכותנו ליישב את הארץ. וזה לא רק מאבק על יישוב הארץ – זה גם מאבק להצלת חיי אדם. ולכן מצווה להשתתף בהתנחלויות ובמאבק על קיומן, גם כשהמאבק כרוך במחיר מסוים. ומצווה זו אינה פחותה מהמצווה לשרת בצבא.
לפני הסכמי אוסלו וגירוש היהודים מגוש קטיף עוד יכלו בעלי סברות לקוות כי נסיגה ומניעת התנחלויות תוביל לשלום. אבל כיום נדמה שכבר הגיע הזמן שתפקחנה עיניהם ויודו בטעותם. ובכל אופן, גם אם הם מתעקשים להמשיך לטעות ולהטעות – אנחנו, שצדקנו בהערכתנו אז, ובטוחים היום יותר מתמיד שכל נסיגה תביא לשפיכות דמים, מחויבים לפעול במסירות למניעת נסיגות וגירוש יהודים מנחלתם.
מדוע לא לתת למועצת יש"ע להנהיג את המאבק
שאלה: בעקבות הדברים שנכתבו בשבוע שעבר, מדוע לא לתת אמון בהנהגתה של מועצת יש"ע המתחדשת, שהיא תנהל את המאבקים על מגרון ושאר היישובים?
תשובה: יש ניגוד מהותי בין עיסוק בבנייה לבין עימות עם השלטון. וכאשר גוף אחד עוסק בשני הדברים, בהכרח ימעל בתפקידו. בנוסף לכך, עדיין הכוחות המרכזיים במועצת יש"ע המתחדשת הם אלה שהובילו את המאבק הכושל בגוש קטיף. ומי שנכשל צריך לזוז הצידה ולא להכשיל מאבקים נוספים.
יתר על כן, מטבעו של עימות כזה, שהוא צריך להיות בין הציבור לשלטון, ולא בין גוף מאורגן לשלטון. לציבור מותר ואף מצווה להתקומם כנגד מעשה רשע של השלטון. אבל כאשר גוף מוכר מתעמת חזיתית עם השלטון – הוא מהווה מטרה קלה. במקום להתווכח על זכותם של יהודים להתנחל בארצם, הוויכוח יהיה על שלטון החוק.
בנוסף לכך, קרוב לוודאי שאם יימצא בקרב הנאבקים אדם בעל השפעה משמעותית (שאין לו חסינות פרלמנטרית), יעמדו בפניו שתי ברירות: או לשתף פעולה עם המשטרה ולסכל כל התנגדות אפקטיבית לגירוש ולחורבן, או להיכנס לכלא. כי אם לא ישתף פעולה עם המשטרה, היא כבר תדע ליצור את הפרובוקציות המתאימות כדי לגלגל עליו את האחריות לכל מה שקורה. אם רוצים שמאבק כזה יצליח, אסור למנהיגים ציבוריים מוכרים להיות שם.
אל מאחורי הקלעים בעמונה
כאן ההזדמנות לספר כי לפני המאבק בעמונה, נשאלתי על ידי מספר נערים ונערות, וביניהם גם בנותיי שהיו שם, כיצד להתייחס להנחיות מועצת יש"ע והרבנים שעימה. ותשובתי היתה (בחצי הומור חצי אירוניה): כל מה שיאמרו לכם לעשות – תעשו ההפך. יאמרו לכם לשתוק – תצעקו. יאמרו לצעוק – תשתקו. לעלות – תרדו. לרדת – תעלו. אם מישהו יגער בכם כי מה שאתם עושים הוא חילול ה', ואתם חושבים שהמעשה הוא טוב – תמשיכו לעשותו ביתר שאת. ואם יאמרו על מעשה שאתם עושים שהוא קידוש ה' – תפסיקו לעשותו מיד. שיהיה ברור שהם לא מנהלים שם דבר, כדי שלמשטרה לא יהיה אל מי לפנות ועם מי לתאם פינוי מסודר. הממשלה והמשטרה ישאו לבדם בכל תוצאות מעשיהם.
מן הסתם חשבו כך עוד רבים, וכך אכן היה. המשטרה התנהלה שם כסומא, ללא מודיעין וללא סיכומים יעילים. אמנם השוטרים והחיילים 'הצליחו' כעבור מספר שעות להרוס את הבתים, אבל הוצרכו להשתמש לשם כך בכוח גדול מאוד ובאלימות קשה, מעבר למה שהחוק מתיר להם.
התוצאות
הממסד והמשטרה נרתעים כיום יותר מלהחריב בתים ולגרש יהודים. מעמדה של הממשלה נפגע קמעא בעקבות הרס עמונה, ואולמרט החל לרדת בסקרים. כיום ישנם שוטרים שמועמדים לדין על התנהגות אלימה, וייתכן שלבסוף גם המפקדים ישאו בתוצאות.
אגב, לאחרונה ראיתי אחד שכתב כי בעקבות אירועי עמונה מעמדו של אולמרט התחזק. אלו דברי שקר. המציאות היתה שלאחר הסתלקותו של שרון ועלייתו של אולמרט, מעמדה של תנועת 'קדימה' לא נחלש במשך חודש שלם, למגינת לבם של נאמני העם והארץ. ואילו לאחר אירועי עמונה תנועת 'קדימה' החלה לרדת בסקרים מסביבות ארבעים מנדטים עד לפחות משלושים לקראת הבחירות. אדם רשאי להתעקש ולחשוב כי מפלגת 'קדימה' החלה לרדת בסקרים מסיבות אחרות בלבד, אבל לסלף את העובדות זה כבר מוגזם.
היחס למועצת יש"ע
שאלה: האין חשש שהביקורת על מועצת יש"ע תגלוש למחוזות מסוכנים?
תשובה: נדמה לי שככלל, עמדת הציבור כלפיהם חיובית. למרות הכישלון המחפיר והמשפיל בגוף קטיף, ממשיכים להעריך את תרומתם הגדולה לבניית היישובים. ולמרות שלא פעם גורמים מרכזיים וותיקים במועצת יש"ע פוגעים בגופים אחרים, ואף מעוררים עימותים כנגד הללו, עדיין רובו הגדול של הציבור מתייחס לכך בסלחנות, מתוך הוקרה לפעולותיהם החיוביות.
אם רוצים להקטין את הוויכוחים שבתוך ציבור המתנחלים, אזי גם למועצת יש"ע יש חלק חשוב מאוד בזה. על חבריה ללמוד לכבד את עמדתם של אחרים, ולא לתבוע מנהיגות על מי שאינם חפצים במנהיגותה. אגב, יש לשבח את דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, שבהתבטאויותיו הפומביות מקפיד שלא להשמיץ את מייצגי הקו השונה. והלוואי שכולם ינהגו כמותו.
שאלה: אנשי מועצת יש"ע טוענים שנוקטים כלפיהם באלימות.
תשובה: ברור שאסור להשתמש באלימות, ובמיוחד נגד אנשים יקרים ושותפים לדרך. אבל מי שמנסה להכתים באלימות את כל המבקרים את מועצת יש"ע, פועל בשיטות דמגוגיות שרק מחריפות את המתח. בפועל, רובם הגדול של המתנגדים לדרכה של מועצת יש"ע מתייחסים לחבריה בכבוד ואהבה. אגב, כל איש ציבור אמור לדעת שיש לצערנו יחידים אלימים. תשאלו רבנים איזה ביזיונות לפעמים צריכים לספוג. לזה שוברים חלונות במכונית, את הילדים של זה מכים, לזה גונבים את הכסא בבית הכנסת. החכמים אינם מפיחים רוח באש אלא משתדלים לצנן אותה.
הכלל הוא שאם יש כאלה שמעוניינים שמועצת יש"ע תנהיג את המאבק הציבורי – שיילכו עמם. ומי שאינו מעוניין בהנהגתה – יתעלם מהנחיותיה, כדי שיהיה ברור שהיא לא מייצגת אותו. וימשיכו לאהוב ולהעריך זה את זה על כל הדברים הטובים שיש בהם.
בית המשפט העליון
בשולי הדברים, אי אפשר שלא לראות שוב את השפעתו הרעה של הממסד הכי לא ציוני במדינה – בית המשפט העליון. הוא היה צריך להבין את הצדק הבסיסי שבזכותם של היהודים על ארץ מולדתם, ואם אכן יש ערבי שאדמת מגרון שייכת לו – לתת לו אדמה חלופית. אבל בג"ץ מעדיף לדחוף את הממשלה, המשטרה והצבא לעימות חריף עם המתנחלים. השבוע גם נודע כי בעטיה של עמדת בג"ץ החליטה הממשלה להסיג את גדר ההפרדה באזור מעלה אדומים עוד יותר לכיוון ירושלים, ולאבד עוד ארבעת אלפים דונמים.
שוב אנו רואים עד כמה צריך להתחזק בקיום משפט התורה ולהתפלל על תיקון המשפט.
