חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

לחלל שבת עבור פיקוח נפש של מחלל שבת

האם מותר ליהודי לחלל שבת בגלל פיקוח נפש של אדם אחר שמחלל שבת? אנסה לתת דוגמא. למשל, הגשר בכביש 1 במחלף ענבה שהוא עובר מעל כביש ראשי. נניח תיאורטית שהיו מנסים לסיימו במהלך ימי החול עד ממש כניסת השבת ולא מספיקים לסיימו לחלוטין בזמן ועכשיו הוא מהווה סכנה בטיחותית לעוברים מתחתיו. אך העוברים מתחתיו הם רק אלו שנוסעים בשבת, כי הרי במוצאי השבת מיד ימשיכו בעבודות ויסיימו אותו! מה הדין במקרה כזה? האם מותר לחברה לחלל שבת ולסיימו בשבת על מנת למנוע פיקוח נפש מהנוסעים מתחת הגשר בשבת או לא? האם מותר למישהו לחלל שבת משום פיקוח נפש על מנת להציל מחלל שבת? (בהנחה שפה זה לא ספק פיקוח נפש אלא ודאי פיקוח נפש). ומה הדין במקרה של ספק פיקוח נפש של מחלל שבת (כשלא בטוח שכשיקרוס הגשר יהיה מישהו מתחתיו…)?

כן, פיקוח נפש דוחה גם חילול שבת שלא ניתן למונעו, כפי שמובא בפניני הלכה כז, יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

"יצאו אנשים לטייל בשבת במקום שצריך אבטחה, ואין דרך למנוע מהם את הטיול, חובה על החיילים לשמור עליהם גם כשהדבר כרוך בחילול שבת. אבל אסור לסייע להם בחילול השבת, כגון לפתוח מחסום כדי שיוכלו לנסוע, או לתת להם אישור לנסוע, או לעלות על האוטובוס שלהם כדי שיוכלו לנסוע, אלא רק לאחר שהם כבר נוסעים, מותר לאבטח אותם ברכב הצבאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:36:20

יש לך שאלה?

פרשת במדבר | אנו נעשה את שלנו והקב"ה יעשה את שלו!

השבת נתחיל את ספר במדבר, ספר הדרך, ספר ההנהגה (כפי שמכנה אותו המהר"ל). ויחד עם התחלת הספר נתכונן לקבלת התורה, התורה המנהיגה את חיינו, התורה שנקראת דרך – שהיא הדרך שלנו להופיע בעולם את נשמתנו.

כדי ללכת בדרך, כדי ללכת במדבר צריך מסירות נפש, צריך להשקיע עמל ומאמצים. אי אפשר להתקדם בדרך, בוודאי לא בדרך התורה, בדרך המדבר, בלי להשקיע משאבים גופניים ובעיקר נפשיים. דבר זה מתבטא במנהגם של ישראל לנדד שינה מעיניהם בחג השבועות. מנהג המלמד שצריך לתת מעצמנו, להתאמץ, להתמסר, כדי שיפתח הלב ונוכל לקנות את התורה. החג המופלא הזה נקרא שבועות, על שם שבעת השבועות של ההכנה לקראת קבלת התורה, כי העיקר הוא ההכנה, ומנהג ישראל להיות נעורים כל הלילה ולעסוק בתורה מביא את ההכנה הזאת, את ההתמסרות הזאת לגבהים עליונים. ככל שנתכונן, התורה תבוא כמים בקרבנו, תמלא אותנו ותחיה את נפשנו.

הארון שהיה נישא על ידי הקהתים היה נישא בכתף. כלומר, הנשיאה הצריכה מאמץ. אך מנגד חז"ל מגלים לנו במדרש לפרשתנו כי:

נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר: 'ויהי כאשר תם כל העם לעבור, ויעבור ארון ה' והכוהנים לפני העם'.

ולכאורה יש לשאול: אם הארון היה 'נושא' אז מי הם 'נושאיו'? כלומר, אם רק חיצונית הארון נמצא מעל הכתפיים מדוע יקראו המרימים אותו נושאיו? ועוד שלכאורה ציווי התורה הברור הוא: 'כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו' – כיצד אם כן ייתכן כי המדרש אומר שהם לא נשאו באמת…?

אלא שכנראה יש כאן הכוונה עמוקה ויסודית. אחרי שהקהתים מכניסים כתף ונושאים על כתפיהם את הארון, אחרי שיש כאן את 'נושאיו' – הופך הארון לנושא.

במשלי כתוב: 'עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר' – וניתן לפרש את המילה 'מחזיקים' בשני אופנים: האחד, "מחזיקים" – אלו נושאי התורה, המתאמצים להעמידה ולהחזיק את לומדיה ומלמדיה. השני, "מחזיקים" – אלו הנאחזים בה כקרש ההצלה, עץ חיים היא למי שמחזיק בה ולא עוזבה למען הינצל משטף החיים החומריים ויגיע לחיי החיים, לחיי הדבקות בה'.

ועפ"י דברינו שני הפירושים אמת הם: המחזיקים את התורה, היא המחזיקה אותם. יש כאן מעגל מופלא, כל הנותן כתף – התורה נושאת אותו, כל המחזיק בה- התורה מרוממתו.

כך פועל העולם, כפי שהביא רש"י:

אמר משה לפני הקב"ה היאך אני נכנס לבתי כולם ולתוך אוהליהם לדעת מניין יונקיהם?  אמר לו הקב"ה: 'עשה אתה את שלך ואני אעשה את שלי', הלך משה ועמד על פתח האהל והשכינה מקדמת לפניו, ובת קול יוצאת מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באהל זה, לכך נאמר על פי ה'.

כדי שהקב"ה יעשה את שלו אנחנו צריכים לעשות את שלנו, לתת את כל מה שיש בנו.

ונסיים במדרש דומה על מגילת רות, שאחרי כל התהליך המופלא, בועז מוכן ומזומן לייבם את רות ולהעמיד (ללא ידיעתו) את מלך המשיח. אבל יש קרוב שיש לו זכות קדימה בייבום וחייבים לשאול את דעתו, וזהו טוב, וכעת צריך למוצאו, ומי יודע כמה זמן ייקח לאתרו. וראו זה פלא, מיד כשמתאסף בית הדין, מופיע טוב. וכך אומר המדרש:

וכי היה טוב עומד אחורי השער? (כיצד הזדמן לשם בדיוק ברגע המתאים?) אלא אפילו היה טוב בסוף העולם, היה הקב"ה מטיסו, כדי שלא ישב אותו צדיק ויצטער בהמתנתו, על כך נאמר: 'ותגזור אומר ויקם לך', כיון שאמר בועז לרות 'והיה בבוקר…', קיים הקב"ה דברו ומיד בבוקר זימן לו את טוב!

אמר רבי ברכיה: בועז עשה את שלו, ורות עשתה את שלה, ונעמי עשתה את שלה. אמר הקב"ה אף אני אעשה את שלי!

ברור שהקב"ה יכול לפעול לבד, אך הקב"ה רצה שאנו נפעל עימו, זה נכון לסוגיית הגיוס שנידונה לאחרונה, זה נכון לכלל תהליך הגאולה.

כדברי המדרש:

אמר רבי ירמיה ב"ר אלעזר: עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר: 'כל מי שפעל עם אל – יבוא ויטול שכרו!'

אך מעניין לראות שלעומת לשון המדרש הלשון בירושלמי אומרת:

א"ר ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת באוהלי צדיקים ואומרת: 'כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו'!

מעבר לאמירה הכללית, יש אמירה פרטית לצדיקים, אל תחשבו שמכיוון שאתם צדיקים ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, אלא יש אמירה שמהדהדת באוהלי צדיקים, תפעלו עם אל.

אנו נמצאים במצב מורכב מאד מבחינה מדינית וביטחונית, בצפון ובדרום, מצב שלא ברור איך הוא ייגמר, הייתי אתמול בחתונה של נכד של הרב דב ליאור, שלמה אידלס, והרב ליאור אמר בדרך הטבע לא ברור מה יהיה ואיך יהיה, מאד מורכב, אבל אנו מאמינים, ולכן אנו עושים את שלנו מתגייסים ונלחמים, פועלים ככל יכולתנו, והקב"ה יעשה את שלו, ונזכה לניצחון וגאולה, לקדש שם שמיים!

יהי רצון שנזכה אנחנו לעשות את שלנו: לשאת את התורה, לפעול עם אל, והקב"ה יעשה את שלו, לרומם אותנו לאור תורת אמת המתוקה מדבש, הטובה ויקרה מזהב ומפנינים, לגאולה שלימה ולבניין בית המקדש.

יראה ה' את מאמצינו ורצונותינו, את מסירותנו והקרבתנו וישא אותנו!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן