אנו נמצאים בימי מלחמה מורכבת, והשאלה שמהדהדת בלב רבים, האם ניתן לנצח את חלאת האדם? האם ניתן להכריע את קיבוץ הפליטים שהתקבץ לצערנו הרב בארצנו, וחונך לשנאה ולרצחנות, את האנשים תאבי הדם והרצח, שגם על חיי עמם אינם חסים?
והתשובה היא כן, בהחלט ניתן לנצח, אין שום ספק שניתן לנצח ניצחון ברור וחד.
כדי לנצח את האויב חייבים להבין על מה המאבק וממילא נדע איך לנצח בו.
המאבק הוא על ארץ ישראל, על זו המלחמה, על זה המאבק, וממילא זו הדרך לנצח בו, עם ישראל צריך להכריע בתוכו הכרעה ברורה ובהירה, לקבל עליו את דבר ה', שארץ ישראל כולה שלנו, שאין שום מקום לשום ישות אחרת בארץ ישראל ואין שום מקום למי שלא מקבל את שלטון ישראל, קרי מדינת ישראל בארץ ישראל, החלטה ברורה ופעילות אקטיבית להתיישבות וריבונות מעשית בכל שטחי ארץ ישראל, יביאו לייאוש של אויבנו.
כך אומרת התורה בפרשתנו בצורה פשוטה ובהירה:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה (חיות אדם) מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.
אנו במלחמה ארוכה עם אויבנו, מלחמה שנמשכת שנים רבות, ניסינו את דרך השלום והוותרנות, החרבנו ישובים פורחים ונתנו לחלאות האדם, לא יאומן אבל נתנו להם נשק, עשינו הפליה מתקנת, ומילאנו את האוניברסיטאות ה"ישראליות" בגיס חמישי, הכרנו בזכויות שלהם על חלקים מהארץ, צמצמנו את ההתיישבות, וזה לא עזר כלום, אלא החמיר את המצב!
רק דבר אחד לא ניסינו. לחזור להאמין ולחיות על פי החוק האלוקי, שקובע בבהירות:
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק, וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם, לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם!
יש חוק אלוקי שקובע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ורק שנלך על החוק האלוקי, 'אם בחוקותיי תלכו!', אז נזכה לשבת בטח בארצנו.
אלו דברים בהירים וברורים, כפי שכותב הרב טיקוצ'ינסקי, בספרו ארץ ישראל:
אין לדמות קשר ישראל לארצו לקשר של כל עם אחר לארצו. ואין להשוות יחסם של אומות העולם לארצותיהם ליחס ישראל לארץ ישראל: אין לשום עם שטר קדום ולא הבטחה מוקדמת למדינתו. ייחוסם הוא רק ייחוס ארצי, בלא יחס נפשי וללא ערכי קדושה. כל השייכות שלהם לאדמתם אינה אלא משום שאבותיהם התישבו שם במקרה, והייתה להם זו לארץ המולדת. ואם במקרה נסחף או ייסחף עם לארץ אחרת, או אם משפחה היגרה למדינה אחרת וקיבלה שם זכות אזרח, הנה במשך מספר שנים נותקה לגמרי מארצה הקודמת. לא כן האומה הישראלית בייחוסה לארץ ישראל, שיש לה שטר קדום הכתוב בתורה: "בהנחל עליון גוים יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", אשר להם, לישראל, הנחיל הקב"ה את ארץ כנען.
אומר הרב יהושע וייצמן, ברגע שיחזור עם ישראל לעצמו באמונה ובנחישות, ילמדו אויבנו שאין כל טעם בטרור ובהתאבדות. יבינו שזה לא יעזור להם. כל כוחם הוא מההתלבטויות שלנו. "המזיקים נבראו בין השמשות". חוסר הבירור של הדברים אצלנו הוא הנותן דלק לטרור.
ככה זה בחינוך ילדים, בלימוד התלמידים ולהבדיל בטיפול בחיות (אדם) ובאויבים. כל אחד יודע שאם יברח מן הכלב, הכלב ירדוף אחריו, ואם יעמוד כנגדו הכלב יברח.
ואז לא תהיינה שאלות. המיליונים כבר ימצאו לאן ללכת וכיצד להתנהג. כך הוכרע מאבקו הראשון של העם עם אויביו.
בספר הכוזרי כתב:
ועל הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יעקב ובין עשו בדבר הבכורה והברכה, ולסוף נדחה עשו, על אף גבורתו, מפני יעקב, עם כל חולשתו.
מדוע נדחה עשו ובאיזו פרשה נאמרו הדברים?
בסוף פרשת וישלח תוך תיאור תולדותיו של עשו כתוב:
…עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת…אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם.
התורה מדגישה את קישורו של עשו לארץ כנען. נשיו בניו וכל רכושו הם מארץ זו. התורה גם מאריכה בפירוט הדברים שעשו לקח עימו בעוזבו את הארץ.
לאן כל כך התאמץ עשו ללכת?
על כך אומרת התורה "וילך אל ארץ" ומפרש רש"י:
וילך אל ארץ – לגור באשר ימצא.
מדוע הולך עשו? על כך אומרת התורה:
ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם.
הסבר זה אינו מובן, במיוחד לאור האריכות והדגש על קשריו של עשו לארץ כנען. הלא עשו נשא נשים מבנות כנען ובניו נולדו בארץ כנען ורכושו מארץ כנען. ואילו יעקב נשיו – מחרן, בניו- מחרן, רכושו – מחרן, ואם אין מקום מרעה לשניהם על מי לעזוב לפי שורת הדין וההיגיון? ומדוע לא השתמש עשו בכוחו לאכוף את צדקתו?
עשו עוזב 'מפני יעקב אחיו', בגלל שיעקב יודע את החוק שארץ ישראל שייכת לו 'ויעמידה ליעקב לחוק!', עשו מבין שהוא לא יכול להיות בארץ ישראל.
הלימוד מכאן לדורנו הוא חשוב ויסודי.
המאבק הראשון על ארץ ישראל הוכרע ללא קרב. נחישותו של יעקב היא שהכריעה את המאבק לצידו.
כאשר עם ישראל נחוש בדעתו שזהו מקומו וזוהי ארצו, אויביו מפנים את השטח, ומחפשים להם מקום אחר לגור בו. אך כל עוד עם ישראל מהסס ומתלבט האם זוהי אכן ארצו או שמא יש מקום לעמים אחרים בארץ – זוקפים האויבים ראש.
תפקידם של האויבים הוא לגרום לנו לבירור מעמיק יותר של תפקידנו בעולם ושל מקומה של ארץ ישראל בחייו של עם ישראל. אין הדבר תלוי אלא בנו וברצוננו. ברגע שיחליט עם ישראל שזה מקומו המוחלט ימצאו אויבנו את התירוצים מדוע לא טוב להם כאן.
חוסר קבלתנו המוחלטת את החוק האלוקי שארץ ישראל שלנו, הוא הגורם לכל הדיונים והמלחמות, אם עם ישראל היה פועל בעקביות מוחלטת, וביהודה ושומרון, היו מיליוני יהודים, אם כל שטח שלא בנוי על ידי האויבים הייתה בו התיישבות או חקלאות יהודית, אם היו מונעים בנייה חדשה של האויבים, תוך שנים ספורות היו אויבנו מתייאשים!
אך ההססנות וחוסר הבהירות, גורמים לחוש שעוד לחץ, עוד טרור, הם מצליחים לגרש אותנו מארצנו.
לכן גם ברמה האלוקית וגם ברמה האנושית ברור שקבלת החוק שארץ ישראל כולה של עם ישראל, יביא להכרעה.
הקב"ה מבטיח לנו גאולה בזכות הארץ:
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.
מסביר הרב סורוצקין בספרו אוזנים לתורה (ובדומה לכך כתב הרב חרל"פ):
ואם לא יגיעו בני ישראל בתשובתם הראשונה אפילו לעמוד החסד כראוי, ויצטיינו רק באהבת הארץ הקדושה, ויחוננו את עפרה, וימסרו את נפשם עליה, יזכור ה' לטובה גם את מסירותם לארץ אבות: 'והארץ אזכור'". כלומר: צריך שתהיה אהבה לארץ ישראל ומסירות נפש עליה.
ועל פי מה שהסברנו הדברים ברורים, אם נדע את זכותנו על הארץ, ננצח ניצחון ברור ובהיר, אז אפשר וצריך לנצח, בזכות שנקיים בעצמנו 'והארץ אזכור'!
יהי רצון שנצליח לחזק בכל עם ישראל, את ההבנה שארץ ישראל לעם ישראל וממילא ננצח ניצחון גמור את אויבנו!
