הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

יש לך שאלה?

פרשת לך לך – חשיבות החינוך

אחרי שאברהם אבינו מנצח במלחמה את ארבעת המלכים, אומר לו מלך סדום:

"תן לי הנפש והרכוש קח לך", ואברהם אבינו משיב:  "הרמותי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם, בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם"

כמה מופלא להתבונן בדברים: גודל האמונה, הביטחון והרצון האדיר של אברהם לקידוש ה', מוביל אותו מחד, לא לנסות להרוויח רווחים שלא מעבודתו ומעמלו, שלא להזדקק למתנות בשר ודם, ומאידך לא לקפח את חלק המתאמצים וההולכים עימו, ולא לכפות עליהם בעל כורחם מידות חסידות שלא מתאימות להם, וכן הוא דורש את חלק ההולכים עימו ומוותר כליל על חלקו, אלא שדווקא בנקודה זו חז"ל (נדרים לב, א) מבקרים את אברהם אבינו:

"מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים?…רבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהיכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'

והכוונה היא שאברהם לא היה צריך לומר שהוא לא ייקח דבר, אלא להפך, היה עליו לקחת "את הנפש" וזאת כדי שיוכל לקרבם ולהכניסם תחת כנפי השכינה. וזהו דבר מופלא, שהרי על אברהם ושרה כתוב באבות דרבי נתן:

"ומקרבן לתורה כיצד? מלמד שיהא אדם מקפח את הבריות ומכניסן תחת כנפי השכינה כדרך שהיה אברהם אבינו מקפח את הבריות ומכניסן תחת כנפי השכינה, ולא אברהם לבד עשה כן אלא אף שרה שנאמר: 'ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן', והלא כל באי עולם אינם יכולין לבראות אפילו יתוש אחד ומה תלמוד לומר 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' מלמד שהעלה עליהם הקב"ה כאלו עשו אותם"

אברהם פותח את אוהלו ומקבל אורחים, וכשהם באים להודות לו הוא מלמדם לברך לה', ובכך מקדש שם שמיים. ואף על פי כן, לפי רבי יוחנן, אברהם יכול היה לעשות יותר – שאם היה לוקח את הנפשות הללו שהציל, ודאי שהשפעתו עליהם הייתה עצומה. ואין מדובר רק בעניין כמותי, אלא גם בעניין איכותי של השפעה עמוקה, שמתוך העובדה שאברהם אבינו הצילם ממילא השפעתו עליהם הייתה יכולה להיות גדולה מאד.

אין שליחות יותר גדולה מלחנך, מלהשפיע על נפשות, מלקרב אל תחת כנפי השכינה, כמו שכותב הרב קוק באורות התשובה (ח,ה):

"משתוקקים הם הצדיקים לתשובת הכלל תדיר, ובתוכיות לבבם רודפים הם לזכות לחייביא כמאן דרדיף בתר חייא (לזכות ולרומם את החייבים כמי שרודף אחר חייו), כי באמת הוא חיינו וחיי כל העולמים".

ידועים הדברים של האדמו"ר מפיאסצנה שהדבר הגדול ביותר בעולם הוא לעשות טובה למישהו, ויודעים דברי רבי יצחק, בנו של ר' חיים מוולוז'ין:

"וכה היה דברו אליי תמיד שזה כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכוחו לעשות".

הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא לקרב את האדם לטוב הגדול, לקב"ה, ולהכניסו תחת כנפי השכינה. וזה שאמר הקב"ה לאברהם: "…ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה", היה לכאורה צריך להיות כתוב 'ואברכך ותהיה מבורך', שהרי אם אברכך – תהיה מבורך. מה הכוונה 'והיה ברכה'? מסביר רבי מאיר חדש זצ"ל שהכוונה היא שאברהם יהיה ברכה לאחרים, וזו הברכה האמיתית. הדבר הגדול והחשוב ביותר שאדם יכול להיות הוא ברכה, לקרב אנשים לקב"ה, לדרך ה' – שמביאה את כל הברכות וכל הטובות שבעולם.

עלינו לזכור את החובה העצומה לחנך. גם בימים מורכבים, בהם נמצאים זמן רב במעגל המשפחתי, עלינו לחשוב ולפעול לקירוב בננו ובנותנו לקב"ה. ומי שזכה בזכות העצומה לעסוק בחינוך בימים אלו – בהם תלמידנו חשופים למסכים, לא נמצאים במסגרת מסודרת וכל שאר קשיי התקופה – זה הזמן להשקיע במסירות ואהבה, לקרב ולהשפיע.

יהי רצון שנזכה כולנו להיות ברכה!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן