הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שלוש אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה.  3. שהבעל יחדור לנרתיק מאחורי האישה כשהוא עומד.

בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה, פנים מול פנים. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

1. ספר תורה. 2. תנ"ך בשירותים

1. אספתי תרומות לכתיבת ספר תורה וכנראה אשאר עם עודף. מה אפשר לעשות ביתרה? 2. לאחרונה אני רואה פרסומים על תכשיטים שמשולב בהם רבוע קטן, בגודל כמה מ"מ שמודפס עליו כל התנ"ך. משהו כמו מיקרופילם. האם אפשר להכנס עם זה לשרותים? תודה

  1. או לעטר את ספר התורה בכתר יפה, או במשהו אחר. או לתת את התרומה לישיבה המתאימה לרוח התורמים.
  2. מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.

    סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

    ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

    מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).

    השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?

    תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.

    ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.

    לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

    ביאור הסוגיה:

    לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.

    אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).

    מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-02 16:15:41

שטיפת כלים בשבת

האם מותר בשבת בצהריים לשטוף כלים אחרי הארוחות? ביום יום אנחנו לא משאירים כלים בכיור וזה לא נעים לנו להשאיר ככה את הכלים.

אם נשאר עוד לפחות שעתיים עד צאת שבת – מותר. אם לא נשאר שעתיים – זה נראה כהכנה משבת לחול כדי להקל על השטיפה של מוצ"ש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-01 13:49:49

מנוחה לפני שבת

האם מותר להיכנס לשבת עייף מלימוד תורה, או שגם מלימוד תורה ביום שישי צריך לשבות מעט כדי להיכנס לשבת מתוך עוררות ושמחה. זה לא פוגם בנחת שלי,אלא נטו האם מותר להיכנס לשבת מתוך עייפות ולא מתוך שינה טובה שממנה נהנים תוך כדי השבת

כן. ראוי לנוח מעט לפני שבת כדי להכנס לשבת מתוך עוררות ושמח. קל וחומר אם בנוסף לכך תוכל ללמוד יותר תורה בליל שבת כי לא תהיה עייף – ודאי שכך צריך לעשות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-01 08:55:49

עילוי נשמה

שלום מספר ישיבות מציעות אופציות שונות לעילוי נשמה, ורציתי לוודא אם הם באמת אפקטיביים: 1. האם מגיע נ"ר לנפטרים אם משלמים עבור הקדשת שיעור לעילוי נשמתם? 2. אפשרות אחרת היא תשלום עבור יום לימוד. במקרה כזה, שם הנפטר מוקרן על מסך בבית המדרש כל אותו יום, אך סביר להניח שהאברכים אינם מתכוונים ספציפית ללמוד לעילוי נשמתו (ואולי גם לא שמים לב לשלט?). האם הקדשת יום לימוד לנפטר גורמת לו נ"ר? 3. תרומה לישיבה לעילוי נשמה, מבלי לבקש לייחד לימוד מיוחד או הנצחה מיוחדת לנפטר. האם עצם התרומה לעילוי נשמתו גורמת לו נ"ר? 4. לבסוף, שאלה שאינה קשורה לנושא הקודם: בהתאם להערה שמופיעה בפנינה היומית, אני משתדל בל"נ בימים אלה ללמוד תורה להצלחת חיילי צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד. האם כשתסתיים המלחמה בניצחון גדול לישראל בעזרת ה' ית', מותר יהיה לי ללמוד להצלחתי-שלי? תודה רבה!

כדי שתהיה תועלת משמעותית לנפטר, צריך שבזכותך יהיה משהו חדש. לכן אם בזכותך יהיה שיעור, או שבזכותך יבואו יותר לשיעור כי התשלום על האוכל וכשיש אוכל באים אנשים – ודאי שיש בזה תועלת. אלו דברים בולטים. בדרך כלל התועלת עקיפה יותר – התשלום מגיע לישיבה, ובזכות התשלום ניתן לשלם לרבנים מעבירי השיעורים, ובזכות זה יש שיעורים. ממילא גם בזה יש תועלת לנפטר. לכן אין הבדל בין יום לימוד לבין שיעור, אלא ככל שאתה נותן תרומה יותר גדולה, אתה יותר עוזר להחזקת הישיבה, וממילא יש מזה יותר תועלת לנפטר. אלא שבפועל הישיבות מבינות שאנשים רוצים להרגיש משהו מוחשי, לכן הן עושות את זה בצורה של הקדשת שיעור או יום, וזה בסדר גמור. אבל אין משמעות לתועלת הנפטר בכך שמקרינים את שמו על המסך. התועלת היא לתורמים, שבזכות זה הם מרגישים יותר טוב בתרומה שלהם. תשובה זו עונה לשלושת השאלות הראשונות.

מסקנה – מה שחשוב זה לא האופציות השונות שכתבת, אלא ההזדהות שלך עם תורתה וחינוכה של הישיבה שאתה תורם אליה, וכמובן הסכום שאתה תורם.

האם מותר ללמוד להצלחה האישית? מותר, אבל השאלה היא מה הכי משתלם לך. והתשובה היא שככל שתשקיע יותר באחרים ובעם ישראל, אתה תרוויח יותר. שכן הקב"ה הכי שמח במי שרוצה בטובת אחרים ולא במי שרוצה בטובת עצמו. וכפי שאמר בנו של ר' חיים מוואלוז'ין – "וכה היה דברו אלי תמיד, שזה כל האדם, לא לעצמו נברא – רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-10 10:32:15

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת נח – הבחירה הגדולה – להיות חיית אדם או צלם אלוקים – עניינה של מלחמתנו!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן