חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת משפטים – הלוואה מול צדקה

אחרי המאורע האדיר של מתן תורה, הולכת התורה ומפרטת את ההתנהלות הנגזרת מכוח הדרכתה של תורה.

בשבוע שעבר עסקנו באיסור ע"ז, וכמדומה לי שהדבר השני שמזהירים עליו התורה והנביאים, הוא החסד, המשפט והצדק.

מגמת התורה לתקן את העולם והתיקון הגדול ביותר הוא הקמת חברה של חסד, משפט וצדק.

ובתוך המצוות האלו רצוני להתייחס לאחר המצוות שלענ"ד מעמידות חברה מתוקנת:

"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך"

מלשון הפסוק נראה כאלו אין שום מצווה להלוות אלא רק אמירה שאם אתה מלווה לא תיקח ריבית, אך באמת ההלוואה – חובה גמורה ומצוה מפורשת היא בתורה. "כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו", וכפי שאומר רש"י בשם חז"ל: "כל אם ואם שבתורה – רשות, חוץ משלושה, וזה אחד מהן", אלא שיש לשאול, אם כוונת התורה לחייב את נתינת ההלוואה, מדוע נכתבה כאן לשון בלתי מחייבת?

לומד מכאן המהר"ל לימוד יסודי וז"ל:

"יש לפרש מה שכתב לשון "אם" אף על גב דחובה הם, מפני שאם יעשה מחובה כאילו מקיים גזירת המלך – אין הדבר לרצון להקב"ה, וצריך שיעשה מרצונו, ואז כשיעשה מרצונו הוא מרוצה…אם הלווה כסף כאילו מקיים גזירת המלך, אין זה מצוה, כי צריך שיהיה מצות הלוואה מרצונו בלב טוב, כדכתיב אף בנתינה "ולא ירע לבבך".

כלומר, מצוות ההלוואה צריכה להיעשות מתוך אכפתיות ואהבה, ולא כמצווה.

לכאורה מצוות ההלוואה קלה הרבה יותר, ממצוות הצדקה, אף על פי כן, כמדומה לי, שרבים שנותנים צדקה לא מקיימים את מצוות ההלוואה, ויש להתבונן מדוע? מדוע קשה לאדם להלוות יותר מאשר לתת צדקה?

צדקה היא מערכת יחסים חד צדדית וחד פעמית, אני נותן לעני, ובזה תמו יחסינו, לעומת זאת הלוואה היא מערכת יחסית ארוכת טווח, שמצריכה קשר, סבלנות, הבנה ואמון, זהו דבר מורכב הרבה יותר, הן מצד המקבל והן מצד הנותן.

הלוואה היא מעשה שעשוי ליצור מערכת יחסים מתוחה ולא-בריאה בין בני אדם, "עבד לווה לאיש מלווה".

לענ"ד דווקא בגלל אותה מערכת יחסים, שיש בה חיבור וקשר, גדולה מצוות הלוואה יותר מן הצדקה (כדברי הגמרא שבת סג.), מצוות הצדקה מעמידה נותן מקבל, ויוצרת פער גדול ביניהם, אך ההלוואה יוצרת חיבור, כולנו נזקקים זה לזה, זה טבעו של עולם כדברי המדרש: "בא וראה כל בריותיו של הקדוש ברוך הוא לווים זה מזה, היום לווה מן הלילה והלילה מן היום…".

זהו הקושי וגם היופי של מצוות הלוואה, לאנשים מאד קשה שכספם נמצא אצל אחרים, ולענ"ד צריך להשתחרר מהתפיסה הרכושנית הזאת, מצוות ההלוואה יוצרת מצב שבחברה אין מעמדות מקובעים של נותן ומקבל, אלא גם העני, יכול להתחיל לבנות עסק, כי יהיה לו את ההון ההתחלתי, כפי שיש לעשיר, בלא שהעשיר ישעבדו על ידי ריבית, וישמור כל הזמן על המרחק הכלכלי ביניהם, מצוות הלוואה יוצרת מערכות יחסים, של בניין הדדי, כך פועלת כל הבריאה בתיקונה וכך גם אנו צריכים לפעול.

יהי רצון שנזכה להקים חברה מתוקנת שבה ההון פועל ועוזר ומסייע לכל החברה כולה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן