חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

פרשת יתרו – העבודה זרה בימינו

בפרשתנו אנו נפגשים עם עשרת הדיברות, עשרת עקרונות היסוד, לפיהם אנו צריכים לנהל את חיינו. בתוך עקרונות היסוד הללו ישנם שני עקרונות-על:

"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים,
לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ, לא תשתחווה להם ולא תעבדם…"

'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום. האזהרה על עבודה זרה היא אזהרה החוזרת שוב ושוב בתורה, ואין דבר שהתורה הזהירה עליו יותר מאשר עבודה זרה. ולכאורה בדורנו אין פשר לדברים, שכן העבודה זרה כבר לא מצויה. ועל כן יש לתהות האם כל מאות האזהרות בעניין עדיין רלוונטיות?

לענ"ד אזהרת העבודה זרה רלוונטית היום כמו לפני אלפי שנים, ובמידה מסויימת אולי אפילו יותר. אזהרת עבודה זרה היא האמירה האלוקית האומרת: אל תיצור אתה את האלוהים, אל תגדיר אותו, אל תגביל אותו, אל תקבע לפי הבנתך המצומצמת שרק כך הוא צריך לפעול ולא אחרת. כל הדברים האלה מאד רלוונטיים היום, שהמדע מפותח מאד, שהמודעות העצמית מאד מתקדמת, שהתפיסה שהכול סובייקטיבי ואישי היא התפיסה הרווחת, צריך להזכיר ביתר שאת: אל תעשה לך פסל ולא תמונה, הקב"ה הוא הרבה מעבר לכל הבנה ותפיסה שלך.

וכך כותב הרב קוק, במאמרו היסודי 'ייסורים ממרקים':

"את המעצור היותר גדול ברוח האדם, בבואו לכלל דעת, מביא מה שהמחשבה האלוקית היא קבועה בצורה מיוחדת וידועה אצל בני אדם מפני ההרגל והדמיון הילדותי. זהו נצוץ מהפגם של עשית פסל ותמונה, שתמיד אנו צריכים להיזהר בו הרבה מאד, וביותר בתקופת דעת יותר בהירה".

כל תפיסה מקובעת היא עשיית פסל ותמונה. אנו חייבים להבין שיסוד האמונה הוא שצריך כל הזמן להבין יותר, ללמוד עוד, להעמיק ולהרחיב את ההבנה והתפיסה, ויחד עם זאת להבין כל הזמן שכל מה שהבנו הוא רק חלק.

לא לחינם נותן התורה הוא משה רבנו שתכונתו המרכזית היא הענווה. מי שאין לו ענווה והקשבה ללימוד המתמיד והאינסופי – סופו שיעשה פסל ותמונה, הוא יתקבע ויהיה נתון למסגרות ודוגמות.

ביטויה של העבודה זרה בימינו הוא שכאשר האלוקים לא מתאים לעולם הערכים שלי, אני מעצב את האלוקים כרצוני, אני מפרש את התורה כפי ההבנה שלי – לא מתוך ענווה והקשבה זהירה לתורה ולמסורת הדורות, אלא כפי מחשבותיי וערכיי, כאילו האלוקים מחוייב אליהם. כשאלוקים פועל בהיסטוריה, ו"מעז" לפעול לא כרצוני, להביא גאולה או לא לקדם אותה כפי רצוני, אני מתרעם ולא מקבל…

כשאנו שומעים שוב את עשרת הדיברות זה הזמן לומר לעצמנו: איננו עושים תמונה, איננו משועבדים למה שאנו חושבים, אנו מוכנים לקבל תורה אלוקית, תורה מן השמיים, ולרומם את כל המחשבות והתפיסות שלנו.

יהי רצון שנזכה לקבל את דבר ה' באמת, יום יום, ולהמשיך להתעלות ולהתגדל, לצאת ממסגרות התמונה שלנו, מפסלינו המקובעים והקפואים, לדבר ה' החי והמאיר.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן