הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

יחסי אישות בתחילת הנישואין

בעזה"י אני מתחתן עוד מעט אחד הדברים שהכי היו קשים לי ברווקות היה נושא של שמירת נגיעה ברוך ה' עמדתי בו בהצלחה. אני רוצה לדעת האם מחמת זה שבביאה ראשונה הכלה נאסרת מותר להקל שהאישה תוציא לבעלה זרע ביד או כל דרך אחרת שלא תיגרום לנו להאיסר זה ממש יעציב אותי אם נצטרך על ההתחלה לשמור נגיעה

התשובה מובאת בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ח – יש אומרים שעדיף להזדרז בקיום בעילת המצווה, למרות שעל ידי כך הכלה תיטמא. אולם על פי הניסיון נראה שההדרכה הנכונה כיום היא לדחות את בעילת המצווה לסוף שבעת ימי המשתה, כדי שהחתן והכלה יוכלו להרבות בשמחת אהבתם. ובינתיים יקיימו חיבור על ידי מגע קל של האיבר באזור פתח הנרתיק, באופן שהזרע ייצא בלא שום לחץ של האיבר על הבתולים.

כדאי מאוד לחתן ולכלה ללמוד לפני החתונה ואחריה את שני ספרי פניני הלכה – טהרת המשפחה ושמחת הבית וברכתו. אם אין לכם את הספרים, אפשר לקרוא אותם דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-05 07:52:05

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שלוש אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה.  3. שהבעל יחדור לנרתיק מאחורי האישה כשהוא עומד.

בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה, פנים מול פנים. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

1. ספר תורה. 2. תנ"ך בשירותים

1. אספתי תרומות לכתיבת ספר תורה וכנראה אשאר עם עודף. מה אפשר לעשות ביתרה? 2. לאחרונה אני רואה פרסומים על תכשיטים שמשולב בהם רבוע קטן, בגודל כמה מ"מ שמודפס עליו כל התנ"ך. משהו כמו מיקרופילם. האם אפשר להכנס עם זה לשרותים? תודה

  1. או לעטר את ספר התורה בכתר יפה, או במשהו אחר. או לתת את התרומה לישיבה המתאימה לרוח התורמים.
  2. מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.

    סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

    ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

    מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).

    השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?

    תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.

    ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.

    לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

    ביאור הסוגיה:

    לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.

    אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).

    מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-02 16:15:41

שטיפת כלים בשבת

האם מותר בשבת בצהריים לשטוף כלים אחרי הארוחות? ביום יום אנחנו לא משאירים כלים בכיור וזה לא נעים לנו להשאיר ככה את הכלים.

אם נשאר עוד לפחות שעתיים עד צאת שבת – מותר. אם לא נשאר שעתיים – זה נראה כהכנה משבת לחול כדי להקל על השטיפה של מוצ"ש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-01 13:49:49

יש לך שאלה?

מצווה ששכרה בצידה – לפרשת פנחס

פרשת השבוע פותחת בשכרו של פינחס:

"וידבר ה' אל משה לאמור, פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם".

נדיר מאוד שהתורה מציינת מפורשות שאיש מסוים יזכה לשכר על מעשיו. מצאנו דוגמא נוספת לכך בפרשת שמות, שהתורה אומרת "ויהי כי יראו המיילדות את האלוקים ויעש להם בתים", ובפרשת דברים שכלב בן-יפונה זכה לשכר "ולו את הארץ אשר דרך בה ולבניו, יען אשר מילא אחרי ה'".

יתר על כן יש כאן ציווי מפורש של הקב"ה אל משה, להודיע לבני ישראל את שכרו של פינחס, "וידבר ה' אל משה לאמור" – אני אומר לך שתגיד לבני ישראל. וצריך להבין מדוע כל כך חשוב להודיע את שכרו של פינחס, וכן יש לנסות לאפיין את המקרים בהם התורה נותנת שכר אישי לאדם על מעשה מסוים.

אם ננסה לאפיין את המקרים שהבאנו (המיילדות, פנחס וכלב) נראה שכאשר האדם עושה מעשה של גבורה ואומץ, מעשה בו הוא הולך נגד החברה ונגד הזרם המקובל, תוך סיכון אישי של חייו, הוא זוכה לשכר.

המוכנות להסתכן ובעצם לאבד את העולם הזה, המתבטאת גם בהתעלות מעל הנורמות המקובלות של האנושיות הנורמאלית, היא העושה את ההבדל. וכך אפשר לראות בשלושת המקרים שהבאנו, הנפשות הפועלות היו מוכנים להניח את חייהם הפרטיים ולהיות עבדים לה', הם הפסיקו להסתכל בעיניים אנושיות והחלו להסתכל במבט אלוקי – במקום לחשוב על האינטרס האישי והפרטי הם הסתכלו על האינטרס האלוקי. כך אצל המיילדות – "כי יראו את האלוקים", כך אצל כלב – "אשר מילא אחרי ה'", וכך אצל פינחס – "בקנאו את קינאתי… תחת אשר קינא לאלוקיו".

השכר ממשיך את המעשה הטוב

השכר הוא בעצם המשך לאותו המעשה שעשה האדם. בשלושת המקרים שהבאנו, כיוון שהאנשים התעלו לעשות את רצון ה' הם התברכו בכך שיזכו להמשיך לעשות את רצון ה' באופן יותר גדול ויותר שלם.

אצל המיילדות שכרן היה שהקב"ה עשה להם בתים, ומסבירים חז"ל "ויעש להם בתים – בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים". כלומר, בשכר שהמיילדות יראו את ה' וקיימו את רצונו ודברו, זכו שצאצאיהם יהיו ממונים על עשיית דבר ה' בעולם: הלווים והכוהנים המשרתים בבית ה', והמלכים שתפקידם להנהיג את העם ביראת ה' – כפי שכתוב בפרשת המלך (דברים יז, יח) "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת… וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו…".

וכן כלב, בשכר שעמד נגד המרגלים, שיבח את ארץ ישראל וחיזק את העם לבוא לרשת את הארץ – "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" – זכה שבניו יקבלו חלק ונחלה בארץ ויהיו ממונים על המקום ממנו שאב כלב את כוחו, מערת המכפלה ובה קברי האבות.

וכמובן כך גם פינחס, כיוון שקינא לשם ה' זוכים הוא ובניו להיות כהנים שתפקידם להעיר ולהאיר את רוח הקדושה בעם ישראל.

ברית שלום?

אלא שיש לשאול, כיוון שפינחס עשה מעשה קנאות, מעשה דין, מדוע הוא זוכה ל"ברית שלום"? לכאורה אין זה מתאים למעשהו…

והתשובה פשוטה. השלום האמיתי איננו מתוך ויתור על החוקים, הכללים והאידיאלים. להפך, במקום בו תהיה ותרנות, במקום בו לא יהיו אידיאלים ולא יעמידו את הערכים על מקומם, המוסר יתמסמס, החברה תתפרק וודאי שלא יהיה שלום. רק במקום בו האנשים אמיצים דים ומוכנים למסור את נפשם כדי להעמיד את החוקים והסדרים על תילם יוכל לשכון השלום. לא לחינם התנ"ך מחבר פעמים רבות את השלום והאמת – "והאמת והשלום אהבו". לכן דווקא פינחס שמתוך אהבה גדולה לקב"ה ולתורתו, לאידיאלים ולמוסר, מוכן לסכן את חייו, כדי להעמיד את עקרונות יסוד אלו, הוא זה שיזכה לעשות שלום אמיתי. "ה' עוז לעמו יתן", ומתוך העוז והעוצמה "ה' יברך את עמו בשלום".

יהי רצון שנזכה שהקב"ה ייתן בליבנו ובלב מנהיגנו את העוז והעוצמה ללכת אחר דבר ה' ולעשות שלום אמיתי.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן