הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

יחסי אישות בתחילת הנישואין

בעזה"י אני מתחתן עוד מעט אחד הדברים שהכי היו קשים לי ברווקות היה נושא של שמירת נגיעה ברוך ה' עמדתי בו בהצלחה. אני רוצה לדעת האם מחמת זה שבביאה ראשונה הכלה נאסרת מותר להקל שהאישה תוציא לבעלה זרע ביד או כל דרך אחרת שלא תיגרום לנו להאיסר זה ממש יעציב אותי אם נצטרך על ההתחלה לשמור נגיעה

התשובה מובאת בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ח – יש אומרים שעדיף להזדרז בקיום בעילת המצווה, למרות שעל ידי כך הכלה תיטמא. אולם על פי הניסיון נראה שההדרכה הנכונה כיום היא לדחות את בעילת המצווה לסוף שבעת ימי המשתה, כדי שהחתן והכלה יוכלו להרבות בשמחת אהבתם. ובינתיים יקיימו חיבור על ידי מגע קל של האיבר באזור פתח הנרתיק, באופן שהזרע ייצא בלא שום לחץ של האיבר על הבתולים.

כדאי מאוד לחתן ולכלה ללמוד לפני החתונה ואחריה את שני ספרי פניני הלכה – טהרת המשפחה ושמחת הבית וברכתו. אם אין לכם את הספרים, אפשר לקרוא אותם דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-05 07:52:05

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שלוש אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה.  3. שהבעל יחדור לנרתיק מאחורי האישה כשהוא עומד.

בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה, פנים מול פנים. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

1. ספר תורה. 2. תנ"ך בשירותים

1. אספתי תרומות לכתיבת ספר תורה וכנראה אשאר עם עודף. מה אפשר לעשות ביתרה? 2. לאחרונה אני רואה פרסומים על תכשיטים שמשולב בהם רבוע קטן, בגודל כמה מ"מ שמודפס עליו כל התנ"ך. משהו כמו מיקרופילם. האם אפשר להכנס עם זה לשרותים? תודה

  1. או לעטר את ספר התורה בכתר יפה, או במשהו אחר. או לתת את התרומה לישיבה המתאימה לרוח התורמים.
  2. מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.

    סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

    ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

    מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).

    השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?

    תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.

    ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.

    לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

    ביאור הסוגיה:

    לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.

    אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).

    מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-02 16:15:41

שטיפת כלים בשבת

האם מותר בשבת בצהריים לשטוף כלים אחרי הארוחות? ביום יום אנחנו לא משאירים כלים בכיור וזה לא נעים לנו להשאיר ככה את הכלים.

אם נשאר עוד לפחות שעתיים עד צאת שבת – מותר. אם לא נשאר שעתיים – זה נראה כהכנה משבת לחול כדי להקל על השטיפה של מוצ"ש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-01 13:49:49

יש לך שאלה?

פרשת בלק והעין הטובה

הראיה

פרשתנו עוסקת בראיה:

  • "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי". כלומר, הקלקול מתחיל בראיה לא נכונה.
  • בלק אומר לבלעם "הנה עם יצא ממצרים, הנה כיסה את עין הארץ"- כידוע, "כל הפוסל במומו פוסל". בלק מגדיר את הבעיה של עם ישראל בכך שהם מכסים את עין הארץ.
  • "ותרא האתון את מלאך ה' ניצב בדרך… ותרא האתון… ותרא האתון…" וכותב על כך רש"י "והוא לא ראה. שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר מן האדם, שמתוך שיש בו דעת תטרף דעתו כשיראה מזיקים". לא הכל אנחנו רואים. יש דברים שהקב"ה אטם עינינו מלראות.
  • "ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה'". והמלאך שואל את בלעם מדוע היכת את אתונך שלוש פעמים, הרי היא ראתה-"ותראני האתון".

בהמשך הפרשה יש שלוש נסיונות לראות את הרע של ישראל:

  • "ויהי בבוקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל, וירא משם קצה העם"- בלק לוקח את בלעם לראות את קצה העם, את הקצוות של העם, שלא יראה את החיובי הכללי של העם אלא את הקצה. כנגד הראיה השלילית הזאת מנבא בלעם "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו"- כלומר, הראיה של העם היא לראות את הראשית והשורשים שלהם, את האבות והאמהות, לראות ראיה שלמה. לא לראות רק את כל ישראל כרגע אלא לראות את ישראל במהלך הדורות.
  • "ויאמר אליו בלק לך נא איתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכולו לא תראה וקבנו לי משם". וכנגד זה מופיע בנבואתו של בלעם "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוהיו עמו ותרועת מלך בו". כלומר, הקב"ה לא מסתכל על החטאים של ישראל, כי באמת רצונם הפנימי הוא טוב ומתוקן.
  • "ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימון". אולם במקרה הזה בלעם כבר לא מוכן להסתכל על הרע. "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל… וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו", ואז זוכה בלעם שהינו בדרך כלל "שתום העין" לראות מחזה גדול ושלם: "אשר מחזה שד-י יחזה נופל וגלוי עיניים"

"אפילו בהסתרה…"

צורת ההסתכלות של האדם על המציאות היא זו שמכתיבה את ההתייחסות אל המציאות, את המעשים והמחשבות, ואת הרגשות כלפי אותה מציאות שהאדם נפגש עימה. ישנן שתי צורות הסתכלות על המציאות:

  • עין טובה- שרואה את החיוב והטוב, את הרצון הטוב שמונח ביסודו של כל אדם, את החיובי הנמצא בכל מציאות, אפילו המסובכת ביותר.
  • עין הרע- שרואה במציאות את החסר, את חצי הכוס הריקה, את השלילה והבעיות.

בלעם היה 'שתום עין'- הוא ניסה כל הזמן לחפש את הרגע, את השעה, את החלק, את המעשה, שעליו הקב"ה זועם, ולהפוך אותו לחזות הכל, לשתום את העין הטובה, ולהישאר רק עם עין אחת- העין הרעה. וממילא מתוך ראיה זו לחשוב, להרגיש ולעשות.

זו עבודת חיים גדולה להיות אנשים בעלי עין טובה, להתמקד בטוב, לחיות את הטוב, להבין שהטוב הוא העיקר והמרכז. כאשר אדם מסתכל בטוב, הטוב שבתוכו מתחזק, הטוב שבעולם מתחזק, כי כידוע אין מציאות אובייקטיבית, כל המציאות היא כפי שאנחנו רואים. אם אדם יראה טוב אז ודאי שיהיה טוב, ואם יתמקד ברע אז ודאי שיהיה רע.

לפעמים, כשלא רואים את הטוב ביום-יום, הקב"ה מסתיר אותו כדי שנאלץ לחפש אחריו. כאשר הכל מוצף בטוב, כשיש שפע של טוב, כשהחיים כתיקונם וכולם חיים ובריאים, אנו לא שמים לב לטוב שכן אז הטוב הוא חלק מהשגרה הפשוטה. ודווקא כשהטוב מוסתר, כשמגיעים למצבים קשים, אז אין לנו ברירה אלא לחפש את הטוב, ופתאום שמים לב כמה זה לא מובן מאליו שיש לנו חיים ובריאות, כמה לא מובן מאליו שיש שפע וברכה.

השבוע כולנו בכינו והתרגשנו בלווייתו של הקדוש מלאכי רוזנפלד הי"ד. בעיקר, כאשר אביו הגדול, אליעזר רוזנפלד, שר את השיר "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך". היכולת לראות מעבר למסך הכאב, הצער והדמעות את ה' שניצב ועומד, זו היכולת האמתית לראות מעבר, לראות את הטוב.

יהי רצון שנזכה לראות את הטוב המופיע בחיינו ולא נצטרך עוד לראות את הטוב שבתוך ההסתרה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן