הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שתי אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה (בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

עילוי נשמה

שלום מספר ישיבות מציעות אופציות שונות לעילוי נשמה, ורציתי לוודא אם הם באמת אפקטיביים: 1. האם מגיע נ"ר לנפטרים אם משלמים עבור הקדשת שיעור לעילוי נשמתם? 2. אפשרות אחרת היא תשלום עבור יום לימוד. במקרה כזה, שם הנפטר מוקרן על מסך בבית המדרש כל אותו יום, אך סביר להניח שהאברכים אינם מתכוונים ספציפית ללמוד לעילוי נשמתו (ואולי גם לא שמים לב לשלט?). האם הקדשת יום לימוד לנפטר גורמת לו נ"ר? 3. תרומה לישיבה לעילוי נשמה, מבלי לבקש לייחד לימוד מיוחד או הנצחה מיוחדת לנפטר. האם עצם התרומה לעילוי נשמתו גורמת לו נ"ר? 4. לבסוף, שאלה שאינה קשורה לנושא הקודם: בהתאם להערה שמופיעה בפנינה היומית, אני משתדל בל"נ בימים אלה ללמוד תורה להצלחת חיילי צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד. האם כשתסתיים המלחמה בניצחון גדול לישראל בעזרת ה' ית', מותר יהיה לי ללמוד להצלחתי-שלי? תודה רבה!

כדי שתהיה תועלת משמעותית לנפטר, צריך שבזכותך יהיה משהו חדש. לכן אם בזכותך יהיה שיעור, או שבזכותך יבואו יותר לשיעור כי התשלום על האוכל וכשיש אוכל באים אנשים – ודאי שיש בזה תועלת. אלו דברים בולטים. בדרך כלל התועלת עקיפה יותר – התשלום מגיע לישיבה, ובזכות התשלום ניתן לשלם לרבנים מעבירי השיעורים, ובזכות זה יש שיעורים. ממילא גם בזה יש תועלת לנפטר. לכן אין הבדל בין יום לימוד לבין שיעור, אלא ככל שאתה נותן תרומה יותר גדולה, אתה יותר עוזר להחזקת הישיבה, וממילא יש מזה יותר תועלת לנפטר. אלא שבפועל הישיבות מבינות שאנשים רוצים להרגיש משהו מוחשי, לכן הן עושות את זה בצורה של הקדשת שיעור או יום, וזה בסדר גמור. אבל אין משמעות לתועלת הנפטר בכך שמקרינים את שמו על המסך. התועלת היא לתורמים, שבזכות זה הם מרגישים יותר טוב בתרומה שלהם. תשובה זו עונה לשלושת השאלות הראשונות.

מסקנה – מה שחשוב זה לא האופציות השונות שכתבת, אלא ההזדהות שלך עם תורתה וחינוכה של הישיבה שאתה תורם אליה, וכמובן הסכום שאתה תורם.

האם מותר ללמוד להצלחה האישית? מותר, אבל השאלה היא מה הכי משתלם לך. והתשובה היא שככל שתשקיע יותר באחרים ובעם ישראל, אתה תרוויח יותר. שכן הקב"ה הכי שמח במי שרוצה בטובת אחרים ולא במי שרוצה בטובת עצמו. וכפי שאמר בנו של ר' חיים מוואלוז'ין – "וכה היה דברו אלי תמיד, שזה כל האדם, לא לעצמו נברא – רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-10 10:32:15

פצוע דכא להלכה

שלום הרב, קרה לי משהו באשך ואני מפחד שזה נחשב סריס לפי ההלכה. אבקש שהרב ישפוך קצת אור על הנושא מבחינה הילכתית ?

כמובן שאם יש בעיה צריך ללכת לרופא (משום מה לא הזכרת זאת).

דין זה מובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, וזהו קיצור הדברים מתוך הספר שלי קיצור פניני הלכה (הדגשתי את המשפט הרלוונטי לשאלתך):

ז – סריס והשחתה

איסור סירוס

א. אסרה התורה כל פעולה שפוגעת באיבר ההולדה הזכרי של אדם או בעל חיים, עד שאינו יכול להוליד. ואף אם כבר נפגע איבר ההולדה עד שאינו יכול להוליד, אסור מהתורה לעשות פעולה נוספת שפוגעת ביכולת ההולדה, כגון לכרות ביצים שכבר נמעכו.

ב. נחלקו הפוסקים האם שתיית סם שגורם לסירוס הזכר אסורה מהתורה או מדברי חכמים. אבל סירוס זמני על ידי תרופה או הזרקה כימית, אסור רק מדברי חכמים, ולכן לכל הדעות הדבר מותר לצורך מניעת אונס וניאוף גם כאשר אין סכנת נפשות.

ג. איסור סירוס אישה הוא מדברי חכמים, ולא אסרו לעשות זאת בדרך עקיפה, כגון על ידי שתיית סם, ובתנאי שבעלה מסכים לכך ויש לה בכך צורך מיוחד, כגון שהיא סובלת מאוד בלידתה, או שבניה הולכים בדרך לא טובה והיא חוששת להרבות ילדים כאלה, והאפשרויות למנוע היריון בדרכים המקובלות אינן פתוחות לפניה.

יש אומרים שגם סירוס על ידי ניתוק החצוצרות מהרחם דינו כשתיית סם, ובשעת הדחק ניתן להקל. ואם יסתמו את החצוצרות בדרך עקיפה של 'גרמא', אפשר יותר להקל. (דין סירוס בעלי חיים, מובא בהלכות כשרות טו, כא).

איסור נישואין

ד. אסרה התורה לגבר שנעשה סריס בעקבות חבלה באיבר ההולדה שלו לשאת בת ישראל, ואף אם היה נשוי ועבר סירוס, צריך לגרש את אשתו. אבל מותר לו לשאת גיורת ושפחה משוחררת, ואפילו כהן סריס יכול לשאת גיורת שאינה גרושה. אישה שעברה סירוס, רשאית להינשא לבן ישראל (ועי' לעיל ה, ג).

ה. נעשה האיש סריס בעקבות שתיית סם וללא כל פגיעה באיבר ההולדה, מותר בבת ישראל. וכן כאשר נפגע האיש באיבר ההולדה, אך על פי הרופאים הוא עדיין יכול להוליד, כגון שנכרתה לו ביצה אחת, מותר לו להתחתן עם בת ישראל. ונראה שכן הדין בסריס שניתן להוציא מהביצים שלו זרע ולעבר את אשתו.

ו. גם מי שנעשה סריס בידי שמיים, כגון שנולד כך או שנעשה סריס בעקבות מחלה, רשאי להתחתן עם בת ישראל. לכן מי שכדי להציל את חייו או להצילו ממכאוביו, נצרך לעבור כריתה של בלוטת הערמונית שדרכה עובר צינור הזרע, או שנצרך לעבור כריתה של הביצים, או הקרנות שהרסו את היכולת שלו לייצר זרע, מותר בבת ישראל ואינו צריך לגרש את אשתו, אף שאינו יכול לעבר אותה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-15 17:07:58

הורדת כביסה מהחבל ביום שבת.

האם מותר להוריד כביסה שהתייבשה כבר ביום שבת.

אם זו כביסה שהיה ברור במאה אחוז שתהיה יבשה במהלך השבת – מותר להורידה לצורך השבת. ואם לא היה ברור – אסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-20 11:23:23

יש לך שאלה?

מה ההבדל בין "רב" ל"כל"? – לפרשת וישלח

בפגישתם של יעקב ועשו אנו מוצאים ביניהם דו-שיח מעניין מאוד, "ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך". כלומר, עשו אומר ליעקב 'אתה יכול לקחת חזרה את המנחה ששלחת לי כי יש לי הרבה רכוש ואני לא זקוק למנחתך'. על דברים אלו עונה יעקב "ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוהים ותרצני, קח נא את ברכתי אשר הובאת לך כי חנני אלוקים וכי יש לי כל. ויפצר בו ויקח". כלומר, יעקב אומר לעשו אין לי בעיה לתת כי יש לי 'כל', אפילו אחרי שנתתי יש לי כל.

מה ההבדל בין "יש לי רב" לבין "יש לי כל"?

או יותר נכון לשאול, כשאלתו של השפת אמת: "איך יוכל אדם לומר כל והרי כמה דברים היו שלא היה לו"?

חז"ל עומדים על כך שכל אחד ואחד מהאבות התבטא במילה – או שהתורה אומרת לגביו את המילה – "כל". וכפי שאנו אומרים בברכת המזון "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל".

נראה כי יסוד ההבדל בין "רב" ל"כל" הינו ש"רב" עניינו ריבוי כמותי, המון המון כוחות ושפע, אך המילה "כל" מרמזת על מקור השפע. כשיעקב אבינו אומר שיש לו "כל" כוונתו היא שהוא מחובר לקב"ה וממילא הוא מחובר לכל הטוב והשפע שקיים, לאדם יש תחושה פנימית של חסרון, של ריק, והמלוי האמיתי שלה הוא רק מהתקשרות לקב"ה ל'כל'.

השאלה הגדולה האם החיבור של האדם הוא אל המון המון פרטים או שמא חיבורו של האדם הוא לקב"ה, ומתוך כך הוא שייך אל הכל.

עשו שייך לאותם אנשים שמנסים לאסוף עוד ועוד דברים מהעולם. עשו כל כך שמח ומרוצה מכוחו הגדול בלאסוף דברים שבנדיבות של מנצחים הוא אומר ליעקב 'זה בסדר, יש לי הרבה יותר מלך. אינני צריך טובות'.

אולם מנגד יעקב מבהיר לעשו שהוא כלל לא עוסק בריבוי אלא בהתקשרות למקור, לשורש, למה שמחייה את הכל.

המבחן הגדול של האדם הוא האם הוא מצליח להיות קשור לאדון הכל, לפנימיות של הכל, האם הוא מבין וחי באופן בו כל מעשיו קשורים לכללים הגדולים של חייו.

פסוק שנמצא מעל ארון הקודש בבית מדרשנו הוא "בכל דרכיך דעהו". היכולת להיות קשור לכל, למרות הדרכים המרובות, היא עיקר עבודתנו בעולם.

כתוב שיעקב זכה לנחלה בלי מיצרים, כי היכולת להיות קשור לכל היא היכולת להגיע מעל לכל הגבולות הצרים ולהיות שייך לאינסוף.

ונסיים במילותיו הקצרות והנפלאות של השפת אמת: "…מי שדבוק בשורש עליון מה שיש לו הוא בחינת כל, כי כל דבר יש בו נקודת חיות מהשי"ת ובנקודה זו כלול הכול…".

יהיה רצון שנזכה לקיים את "בכל דרכיך דעהו" ומתוך כך להתברך בכל מכל כל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן