אנחנו בשנה של מלחמה על ארץ ישראל, וככל שמתארכת המלחמה השאלות המהותיות והעמוקות של המלחמה צפות ועולות, שאלות אלו עולות כל פעם שעם ישראל מגיע לארצו ונאבק עליה, ופרשתנו מתייחסת לשאלות אלו.
השאלה הראשונה היא, האם יש לנו כוח ועוצמה לכבוש את הארץ, היום התעוררה השאלה, האם אפשר לנצח?
"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם" – ועל כך באה התשובה האלוקית: "לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹוקיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹוקיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלוהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם".
השאלה נובעת מחוסר אמונה בהבטחה האלוקית, חוסר אמונה בסיוע האלוקי, שיעזור לעם ישראל כנגד כל אוייביו ושונאיו, כל מי שמתבונן בעיניים פקוחות רואה כמה סייעתא דשמיא מתלווה לחיילנו הגיבורים והמופלאים. צריכים לפעול בעוצמה ובעקביות תוך אמונה גדולה.
השאלה השנייה שעלולים להיתקל בה, דווקא לאור השגשוג הכלכלי וההצלחות הצבאיות המופלאות של צבאנו, עלולים להיתקל בבעיה הפוכה, בעיית הגאווה, בעיית שכחת ה', המחשבה שכוחי ועוצם עשה לי את החיל הזה:
"וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".
החיל הוא גם הכוח הצבאי שהביא לניצחון על עמי כנען, כדברי הרמב"ן – "ידוע כי ישראל גיבורים ואנשי חיל במלחמה", והחיל הוא גם השגשוג הכלכלי, כדברי רש"י – "'החיל הזה' – ממון".
ושוב צריך לחזור לאמונה ולהבין שהקב"ה הוא הנותן כוח.
"וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה".
ואולי השאלה הגדולה ביותר היא למה יש לנו זכות על הארץ? שאלת של אנשי אמונה שמאמינים שהקב"ה הוא הנותן כוח, במה זכינו שייתן לנו כוח?
וכאן התורה קובעת במפורש:
"לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹוקיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב…וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹוקיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה. זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'".
אם אנו לא ראויים אז מדוע שנזכה, מונה התורה שתי סיבות:
- רשעת הגויים.
- ההבטחה האלוקית לאבות, כדברי הרמב"ן:
"לא בצדקתך… (אלא) בעבור שבועת אבותיך ירשת אותה הארץ, כי אין החטא שלך יכול לבטל את המתנה שנתן לאבותיך, כי בשבועה נתנה להם".
אילו ניתנה הארץ לבני ישראל כתמורה לצדקתם ולזכותם, אזי מותנית הייתה המשכיות המתנה בהמשכיות הצדקות. חטאי ישראל היו עלולים לבטל לגמרי את מתנת הארץ ולגרום למסירתה לידי אומות העולם. אבל, לא "בצדקתך" אתה נוחל את הארץ אלא מכוח השבועה לאבות, לכן הקשר לארץ נצחי.
אלא שואל הרמב"ן:
"ויש על השואל לשאול, שהרי אמר 'כי מאהבת ה' אתכם', והנה הם אהובים למעלה, וה' לא יאהב רק את הטובים… אם כן גם בצדקתם ירשו ארץ?! והתשובה, כי שם ידבר על עם ישראל בכללם, וכאן יוכיח את הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר".
הרמב"ן מבחין בין כלל ישראל לבין דור בודד. הקשר של עם ישראל לארץ ישראל נובע באופן כללי מזכותם של עם ישראל אבל גם הדורות שאינם זכאים לפני המקום, ממשיכים לנחול את הארץ, מפני שעומדת להם שבועת ה' לאבות.
זכותנו על הארץ היא מפני ההבטחה לאבותינו, אך מדוע צריך את הנימוק השני רשעת הגויים, התשובה היא פשוטה, כי אמנם לנו זכות על הארץ, אך מה אשמים הגויים? מדוע להילחם ולכלות את הגויים היושבים בארץ? התשובה היא – "כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹוקיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ",
בספר בראשית כבר למדנו שההבטחה לאבות איננה עומדת בפני עצמה. הארץ הובטחה לאברהם, אבל המימוש נדחה בארבעה דורות "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה", כלומר, טרם התמלא התנאי של "רשעת הגויים". וכל זאת מדוע? "כי בלא רשעת הגויים, לא היה ה' מורישם שלא על פי משפט" (אור חיים הקדוש). התורה מתמודדת עם הבעיה המוסרית של הורשת הארץ מידי יושביהם, החרמת עמי כנען וגירושם (וכן הסבירו הרמב"ן והרשב"ם).
כל מי שמתסכל באופן ישר וכנה יודע שרשעת אוייבנו, מצדיקה את השמדתם המוחלטת, כמו שחוזרים הפסוקים שוב ושוב:
"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹוקיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם", "וּנְתָנָם ה' אֱלֹוקיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם. וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם", "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹוקיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ", וְהוֹרִישׁ ה' אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם. כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹוקיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".
החזרה הזאת, מכוונת אלינו, תביט ברשע, תביט באכזריות, תדע את הזכות, תאמין שה' איתך ותכלה את אויבך ותביא ברכה וטוב לעולם.
יהי רצון שנזכה להבין מתוך אמונה וראייה נכוחה של המציאות את זכותנו על הארץ, את רשעת הגויים ויחד ננצח!
