שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מעשר כספי חתונה

שלום רב לרבנים אנחנו זוג שנשוי כבר שנתיים. שואלים בדיעבד על כספים שקיבלנו בחתונה. התחתנו בגיל צעיר ב"ה, ולאחר החתונה בקושי הרווחנו. אני הייתי אברך ועבדתי מעט מאוד, ואישתי הייתה סטודנטית, וגם כמעט ולא עבדה. לא היה לנו רכב, ואת כל הרהיטים בבית השגנו מאגורה, בלי תשלום. (מכשירי חשמל קיבלנו מהסבים והסבתות לחתונה). בחתונה קיבלנו סכום משמעותי ממשפחה וחברים, ולא נתנו מכסף זה מעשר. האם בדיעבד אנחנו צריכים לתת מעשר מכל הסכום שקיבלנו? מה לגבי כסף שיועד לדברים ספציפיים, כמו כלי מטבח, וכו? ומה לגבי חברים שנתנו להם מתנות כשהם התחתנו בסכום דומה? תודה רבה

1. לפי דבריך, הייתם עניים בשעת החתונה, כך שהייתם פטורים מנתינת מעשר. לכן אין צורך כעת לתת למפרע.

2. כסף שאדם נותן לחברו עבור קניית כל חפץ שהוא, אינו חייב במעשר, שכן הכסף הזה הוא בעצם חפץ. אמנם מהיתרה יש לתת מעשר, וכן אם למרות שקיבל את הכסף עבור קניית חפץ, זו היתה רק המלצה אבל למעשה הוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה – צריך לתת מעשר.

3. צריך בכל זאת לתת מזה מעשר.

4. הלכות מעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב'. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-05 07:00:18

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

קו התאריך בספירת העומר

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

לגבי חג השבועות – בכל מקרה חוגג כפי המקום שנמצא שם באותו זמן, לא משנה אם הוא בארה"ב או בירושלים.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

יש לך שאלה?

פרשת עקב | הבנת זכותנו על הארץ וחובתנו לכלות את אויבנו!

אנחנו בשנה של מלחמה על ארץ ישראל, וככל שמתארכת המלחמה השאלות המהותיות והעמוקות של המלחמה צפות ועולות, שאלות אלו עולות כל פעם שעם ישראל מגיע לארצו ונאבק עליה, ופרשתנו מתייחסת לשאלות אלו.

השאלה הראשונה היא, האם יש לנו כוח ועוצמה לכבוש את הארץ, היום התעוררה השאלה, האם אפשר לנצח?

"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם" – ועל כך באה התשובה האלוקית: "לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹוקיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹוקיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלוהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם".

השאלה נובעת מחוסר אמונה בהבטחה האלוקית, חוסר אמונה בסיוע האלוקי, שיעזור לעם ישראל כנגד כל אוייביו ושונאיו, כל מי שמתבונן בעיניים פקוחות רואה כמה סייעתא דשמיא מתלווה לחיילנו הגיבורים והמופלאים. צריכים לפעול בעוצמה ובעקביות תוך אמונה גדולה.

השאלה השנייה שעלולים להיתקל בה, דווקא לאור השגשוג הכלכלי וההצלחות הצבאיות המופלאות של צבאנו, עלולים להיתקל בבעיה הפוכה, בעיית הגאווה, בעיית שכחת ה', המחשבה שכוחי ועוצם עשה לי את החיל הזה:

"וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".

החיל הוא גם הכוח הצבאי שהביא לניצחון על עמי כנען, כדברי הרמב"ן – "ידוע כי ישראל גיבורים ואנשי חיל במלחמה", והחיל הוא גם השגשוג הכלכלי, כדברי רש"י – "'החיל הזה' – ממון".

ושוב צריך לחזור לאמונה ולהבין שהקב"ה הוא הנותן כוח.

"וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה".

ואולי השאלה הגדולה ביותר היא למה יש לנו זכות על הארץ? שאלת של אנשי אמונה שמאמינים שהקב"ה הוא הנותן כוח, במה זכינו שייתן לנו כוח?

וכאן התורה קובעת במפורש:

"לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹוקיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב…וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹוקיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה. זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'".

אם אנו לא ראויים אז מדוע שנזכה, מונה התורה שתי סיבות:

  1. רשעת הגויים.
  2. ההבטחה האלוקית לאבות, כדברי הרמב"ן:

"לא בצדקתך… (אלא) בעבור שבועת אבותיך ירשת אותה הארץ, כי אין החטא שלך יכול לבטל את המתנה שנתן לאבותיך, כי בשבועה נתנה להם".

אילו ניתנה הארץ לבני ישראל כתמורה לצדקתם ולזכותם, אזי מותנית הייתה המשכיות המתנה בהמשכיות הצדקות. חטאי ישראל היו עלולים לבטל לגמרי את מתנת הארץ ולגרום למסירתה לידי אומות העולם. אבל, לא "בצדקתך" אתה נוחל את הארץ אלא מכוח השבועה לאבות, לכן הקשר לארץ נצחי.

אלא שואל הרמב"ן:

"ויש על השואל לשאול, שהרי אמר 'כי מאהבת ה' אתכם', והנה הם אהובים למעלה, וה' לא יאהב רק את הטובים… אם כן גם בצדקתם ירשו ארץ?! והתשובה, כי שם ידבר על עם ישראל בכללם, וכאן יוכיח את הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר".

הרמב"ן מבחין בין כלל ישראל לבין דור בודד. הקשר של עם ישראל לארץ ישראל נובע באופן כללי מזכותם של עם ישראל אבל גם הדורות שאינם זכאים לפני המקום, ממשיכים לנחול את הארץ, מפני שעומדת להם שבועת ה' לאבות.

זכותנו על הארץ היא מפני ההבטחה לאבותינו, אך מדוע צריך את הנימוק השני רשעת הגויים, התשובה היא פשוטה, כי אמנם לנו זכות על הארץ, אך מה אשמים הגויים? מדוע להילחם ולכלות את הגויים היושבים בארץ? התשובה היא – "כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹוקיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ",

בספר בראשית כבר למדנו שההבטחה לאבות איננה עומדת בפני עצמה.  הארץ הובטחה לאברהם, אבל המימוש נדחה בארבעה דורות "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה", כלומר, טרם התמלא התנאי של "רשעת הגויים". וכל זאת מדוע? "כי בלא רשעת הגויים, לא היה ה' מורישם שלא על פי משפט" (אור חיים הקדוש). התורה מתמודדת עם הבעיה המוסרית של הורשת הארץ מידי יושביהם, החרמת עמי כנען וגירושם (וכן הסבירו הרמב"ן והרשב"ם).

כל מי שמתסכל באופן ישר וכנה יודע שרשעת אוייבנו, מצדיקה את השמדתם המוחלטת, כמו שחוזרים הפסוקים שוב ושוב:

"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹוקיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם", "וּנְתָנָם ה' אֱלֹוקיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם. וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם", "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹוקיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ", וְהוֹרִישׁ ה' אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם. כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹוקיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".

החזרה הזאת, מכוונת אלינו, תביט ברשע, תביט באכזריות, תדע את הזכות, תאמין שה' איתך ותכלה את אויבך ותביא ברכה וטוב לעולם.

יהי רצון שנזכה להבין מתוך אמונה וראייה נכוחה של המציאות את זכותנו על הארץ, את רשעת הגויים ויחד ננצח!

 

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן