חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שעטנז בכובע קסקט
שלום הרב, רכשתי כובע קסקט שעשוי מ50% אחוז צמר ו50% פוליאסטר, בדקתי בספרים השונים, חלקם סוברים שצריך בדיקה לשעטנז גם היום וחלקם אומרים שהיום זה כבר לא מיעוט המצוי ולכן אין חשש. אשמח לדעה עדכנית, תודה.
אין חשש שמצדיק בדיקה מיוחדת בקסקט רגיל. עיין פניני הלכה ליקוטים א פרק יג סעיף ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה –
"למעשה, כל עוד לא כתוב על התווית שיש בבגד צמר ופשתן, הסיכוי שיהיה בו שעטנז הוא נמוך בהרבה מ'מיעוט המצוי', ולכן אין צורך לבודקו. גם בחליפות ובמעילים רגילים מצמר, הסיכוי שיערבו פשתן רחוק עד שאין צריך לחשוש לו. החשש משעטנז יכול להיות בחליפות ובמעילים יוקרתיים מצמר, שמחירם גבוה מאוד…"
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-29 10:57:42
כשרות
הכנסתי ,סיר בשרי, שאינו בן יומו,כשבתוכו משהו פרווה לתנור חלבי על החום הכי גבוה, לאחר שנאפה בו פיצה חלבית. מה עושים עם הכלי הבשרי?
אם המקום שעליו שמת את הסיר היה נקי מכל שאריות חלב, הכל בסדר. הסיר לא נטרף והמאכל מותר. אם הסיר הבשרי היה פתוח בשעת האפיה, צריך להפעיל את התנור על החום הכי גבוה כדי להכשירו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-24 18:46:55
בר מצווה
אשמח לפירוט מהן ההלכות לבר מצווה מה חובה מה מנהג ואיך נכון לחגוג אותו
נא לקרוא את הדברים של הרב מלמד שליט"א בפניני הלכה ליקוטים א' פרק ב סעיפים ט-יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-22 18:48:44
זכר לחורבן
שלום הרב, בנוגע לשיוף קיר שלא השאירו בו אמה על אמה, האם יש חיוב גם על השוכר?
שוכר בית פטור מאמה על אמה, ואם הבית שייך ליהודי יש הידור לבקש רשות מבעל הבית ולעשות אמה על אמה, שהרי בעל הבית מחויב לעשות (עי' פסקי תשובות תקס, ג).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-19 19:45:57
ברכת כוהנים בחו"ל
שלום הרב, אני כהן שגר בארץ, איך עליי לנהוג כשאני נמצא בחו"ל? האם עליי לעלות לברכת כוהנים או לא? עד היום כשהייתי בקהילות בחו"ל שבהם נהגו שלא לעלות לא עליתי אבל במניין עם ישראלים כן עליתי. אבל לאחרונה נאמר לי כי יש עניין גורף שלא לעלות לברכת כוהנים בחו"ל חוץ מימים נוראים חוגים. כיצד נכון לנהוג? תודה!
הנכון יותר הוא שגם אשכנזי יאמר ברכת כהנים בחו"ל במניין של ישראלים. זאת משום שמנהג הספדים לברך גם בחו"ל בכל יום, ובציבור הדתי המניינים בדרך כלל מעורבבים, בעיקר בימי החול, כך שבכל מה שאפשר עדיף לאחד את המנהגים, ובעיקר בדבר כזה שהוא מצווה מהתורה ושהיו מגדולי האשכנזים שתמהו על המנהג שלא לברך בכל יום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-18 11:21:24
מזוזות
שלום וברכה, האם יש בעיה לאשכנזי לקבוע בביתו מזוזה ספרדית (בעקבות מחיר זול).
בעיה – לא. זה עניין של מנהגים, וכיום שאנחנו בארץ ישראל כולם ביחד, יש בזה פחות הקפדה. מה גם שבפועל יוצא שבני עדות שונות נמצאים בבתים שיש בהם מזוזות מהעדה השניה, או כי הבית שכור או הם כבר היו בו ואסור היה להסירם כשעוברים דירה וכד'. יחד עם זאת, כיון שמדובר על הבדל כספי לא גדול ביחס למספר השנים שמזוזה מחזיקה, יש יותר מקום לשמור על המנהג.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-17 12:15:14
"לא תעשה לך פסל ותמונה"
שלום וברכה. לאחר בירור ברחבי הרשת, נוכחתי לגלות שיש מספר פרשנויות עבור הדיבר לאיסור עשיית פסל ותמונה, בנוגע להחזקת פסלי נוי לדקורציה בבית. אשמח לדעת מהי דעתו של הרב בנוגע להחזקה של פסלים דקורטיביים ופסלי מלאכים בדמות ילדים שמנמנים עם כנפיים. אציין שהאמונה שלנו מאוד חזקה בבורא עולם ושאותם פסלים הם נטו חומר גמור. תודה רבה!
יש לחלק בין איסור דאו' של עשיה לאיסור דרבנן של השהיה:
השהיה – אפשר לסמוך על כל הקולות שאמרו הפוסקים, ולכן מותר לקנות צורת אדם (שיש אומרים שלא שייך כיום איסור בזה) וק"ו בובות ילדים (שייעודם ברור למשחק, ואין זו צורה מכובדת כלל). וכן מותר לקנות ציור מכובד רק של השמש, או רק של הירח והכוכבים (שי"א שדווקא בבולט אסרו, וי"א שדווקא כשהם בצורה מסוימת אסרו, וי"א שכיון שרוב רובם של העולם לא עובדים להם כיום, הדבר מותר). וכן מותר לקנות משחקים שיש בהם צורות אלו (שבנוסף להנ"ל, י"א שכיון שייעודם ברור למשחק, אין חשד). וממילא אין דבר שאסור לקנות כל עוד לא מדובר על דבר שנעשה לשם ע"ז, או שמדובר על שמש ירח וכוכבים בולטים בצורה של הע"ז שרגילים לעבוד לה.
עשיה – לדעת החכ"א וחוט שני פסל אדם מותר כיון שאין כיום מי שעובד לזה. וכן לגבי פסל של שמש ירח וכוכבים י"א שהדבר מותר מטעם זה, וי"א שהדבר מותר משום שהאיסור הוא דווקא בצורות מסוימות שרגילים אצל עובדי ע"ז. אמנם למעשה רבים מחמירים כאשר מדובר על צורות מכובדות שנועדו לנוי (לאפוקי משחק), וממילא כיון שהוא דין דאו', יש להחמיר. ולכן אסור לעשות פסל אדם שלם (כמו שעושים לחנויות הבגדים), ואסור לעשות פסל של שמש ירח וכוכבים (כגון מדבקות של ירח וכוכבים ששמים בחדר), ורק אם עשויים להתלמד או שיש בהם פגם מסוים, מותר לעשותם. אמנם למיקל בשניהם יעמל"ס. ולגבי שאר המקרים, נראה שדעת המקלים חזקה, ועכ"פ מדובר על כמה ספקות, שבזה אף בדאו' נקטינן להקל. וכגון ציור מכובד של שמש וירח, וכן צילום, וק"ו ציור של ילדים. וכגון בובות ילדים, אף שדומות בדיוק לצורת אדם.
מראית עין ומסייע – כאשר באים לקנות מוצר שמותר רק להשהותו, אם היצרן עובר על איסור כשהוא מייצר אותו, יש להימנע מלקנות ממנו משום מסייע ביד עוברי עבירה. אמנם אם יש בפוסקים דעה חשובה להקל, גם אם לא נפסק כמותם, ניתן לצרפם ולומר שכיון שלמוכר יעמל"ס, אין הקונה נחשב מסייע ביד עוברי עברה. ולפי זה אין איסור לקנות פסלונים של דמויות אדם, שמש ירח וכוכבים. אמנם במקום שרגילים להחמיר, אין להקל ולהשהות הדבר אצלו משום מראית עין, גם אם הוא חושב שהדבר מותר ע"פ הסוגיה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-16 19:18:57
ברכת הגומל
שלום כבוד הרב … אם טסים לחו"ל ושוהים שם כמה ימים..האם צריך לברך הגומל גם אחרי שהגעתי ליעד או רק בחחזור..לפי האשכנזים…תודה
לדעת הסוברים שצריך לברך הגומל על טיסה, יש לברך כשמגיעים ליעד וגם כשחוזרים. אמנם לדעת הרב מלמד אין צורך כיום לברך הגומל על טיסה, כיון שאין בה סכנה יותר מנסיעה ברכב. עי' פניני הלכה ברכות בפרק העוסק בברכת הגומל. ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-16 09:01:02
טהרה במקווה לגברים בימינו
שלום רב.כמה שאלות בנושא טהרה. 1.אדם שראה "קרי לילה" או הוציא שז"ל בדרך קיום יחסים (או אפילו באונס מתוך תאווה) האם חייב מעיקר הדין בטבילה במקווה כפי שטוענים בעלי החסידות והקבלה לשם טהרה או די במקלחת ביתית כפי טענת רוב הפוסקים? 2.בעלי המוסר והחסידות אומרים (כמדומני הובא אמירה כזו אצל בעל שו"ת מנחת אלעזר) שמי שנטמא בטומאת "קרי" אין לו ללמוד בספרי הקבלה עד שיטהר במקווה וידוע שכל הקלקול של שבתי צבי והכת שלו היה בגלל שלמדו פנמיות התורה ללא טהרה כראוי.נסתפקתי האם לעניין טהרה לשם לימוד תורה (ופנימיות התורה בכלל) די גם במקלחת או חייבת דווקא במקרה הנ"ל מקווה? תודה
- 2. לפי ההלכה אין חובה לא במקווה ולא במקלחת לאחר יציאת זרע מהגוף גם אם רוצים ללמוד תורה. אבל כיון שיש לנו כיום מקלחות זמינות, טוב להיות שתי דקות רצוף תחת זרם המים (זמן שלוקח למלא דלי – כעשר ליטר).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-16 04:06:35
תפילה ליד תינוק עם טיטול
שלום וברכה כתב הפניני הלכה (תפילה ג, י): "כשמתפללים במקום שיש בו תינוק בן שנה ומעלה שעושה את צרכיו בחיתול, ראוי לוודא תחילה שאין יוצא ממנו ריח רע. וכל זמן שאין יוצא ממנו ריח רע – מותר להתפלל לידו, שאף אם עשה את צרכיו, כיוון שהם מכוסים בחיתול ובבגדים, כל זמן שהריח אינו מגיע לזה שאומר דברים שבקדושה, אין בכך איסור (עי' הליכות שלמה תפילה כ, ד-ה).[10] ואם הגיע אליו ריח רע ובכל זאת התפלל – צריך לחזור על תפילתו". ורציתי לשאול, בהנחה שכן יש ריח רע, האם צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח? ואם אני יפשט את זה לשאלה העקרונית – האם לצואה מכוסה וריח יוצא ממנה יש דין של ריח רע שיש לו עיקר או שאין לו עיקר. אם נניח שדינה הוא כריח שאין לו עיקר, איני מבין מדוע יש לבדוק האם יוצא ריח, כל עוד האדם אינו מריח וודאי יכול להתפלל, כדין ריח שאין לו עיקר (מ"ב עט, לב). עוד דבר שלא ברור לי – מה הדין לגבי ברכות, האם כל פעם לפני שאני מברך, אני צריך לבדוק שלא יוצא ריח מהטיטול?
הערה 10 – "כאשר הריח מתפשט לרשות אחרת, או כשהצואה מכוסה (כדוגמת צואה שבתוך חיתול), בכל מקום שמריחים אותה אסור לומר דברים שבקדושה, ונחלקו אם צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח: לרשב"א אין צריך להרחיק ד' אמות מפני שהוא נחשב כריח רע שאין לו עיקר. ולרוקח הוא ריח רע שיש לו עיקר. וגם האחרונים נחלקו בזה. ועיין בהקדמת המ"ב לסי' עט, הדין השביעי. ובמ"ב עט, יז. ועו, ג. ובכה"ח עט, א. ומשמע מהם למעשה, שלכתחילה יש להחמיר.
למה צריך לבדוק את החיתול של התינוק – כי מדובר על דבר קל שיש לו חשש סביר . וממילא אם לא עושה זאת, הרי הוא כמתרשל. כך מבואר בשו"ע עו, ח ובמ"ב לא – לא ידע שהיתה שם צואה, אם הוא מקום שיש חשש סביר שתהיה בו צואה, והתרשל ולא בדק את נקיות המקום לפני שהתפלל – לא יצא ידי חובתו. ואם הוא מקום שאין סבירות שתהיה בו צואה – יצא בדיעבד ידי חובתו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-15 18:51:38
כשרות
שלום הרב נניח אני בחול הגעתי למסעדה שהקונספט שמה זה וופל בלגי פנקייקים דברים כאלה האם ניתן לאכול פנקייק שם? ומה לגבי דברים כמו פיצה ופסטה אני יודע שגם בארץ אם הכל כשר יש צורך לא לאכול שם כדי לחזק את המקומות הכשרים שמקפידים אבל אתה תאורטית מבחינת כשרות גרידא בישולי גויים מדובר רק במאכלים חשובים שיושבים ופותחים עליהם שולחן
ומה עם כשרות המאכלים? מי אמר שכל רכיבי המאכל כשרים?
ומה עם כשרות הכלים?
כמו כן, אם המאכל מוגש במסעדה, יש בו איסור בישולי גויים או פת גויים.
לכן למעשה – לא אוכלים שום דבר בחו"ל בלא אישור ספציפי של רב המקום, או רב אחר שיודע על מאכלים מסויימים שהם כשרים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-14 22:31:27
שקית בד במרק בשבת
שלום אני נוהג לבשל את העוף של המרק בתוך שקית בד רשת ייעודית (זה דומה לתחבושת גזה) כדי שהמרק יהיה צח, כמובן שגם את העוף אוכלים. לגבי שבת האם מותר להוציא את שקית העוף מהמרק מבחינה של סחיטה וברירה תודה רבה
מותר תוך הקפדה לא לסחוט בידיים את הבד, וכשמוציאים אותו לא להשהותו בכוונה על המרק כדי להוציא את הטיפות, וכדין שקית תה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-13 19:09:37
ריצה וריקוד בשבת
שלום הרב בישיבות רבות נוהגים לעשות מעגלי ריקודים במהלך סעודות שבת. ראיתי בשו"ע סי' של"ט שאוסר לרקוד אף לצורך מצווה, ולפי זה ישנו איסור לרקוד (דהיינו בהרמת שתי הרגליים בבת אחת) במעגלים הללו. אך האם לא יהיה מותר לנערים ובחורים שנהנים ומתענגים בריצה, קפיצה וריקוד במעגלי הריקודים הללו, לרוץ ולרקוד, מצד מה שכתב שו"ע בסי' ש"א: "בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם מותר"? תודה הרב!
עי' פניני הלכה שבת כב, יח שמותר לרקוד ריקוד מתון שאין רגע שבו שתי הרגליים ניתקות מהקרקע, שכן אינו נחשב בכלל הריקוד שנאסר. ורבים כיום נוהגים להקל גם בריקוד רגיל לשם מצווה.
סברת 'בחורים המתענגים' אינה מתאימה לכאן, שכן לדעת האוסרים יש כאן גזירה שמא יתקנו כלי שיר, ואין סברה להקל בגזירה זו יותר כאשר אדם מתענג מהריקוד. אדרבה מתוך התענוג יש יותר חשש שהשמחה תביאו לתקן כלי שיר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-12 20:37:21
תפילה וכיפה
שלום, התפללתי שחרית ושמתי לב אחר התפילות שהכיפה שלי נפלה על הרצפה. אני חושב שהיא נפלה אחרי התפילות כשהסרתי את תפילין הראש אבל אני לא בטוח לגמרי. האם התפילות שלי הייתה פסולות? כל טוב ברנדון
אדם שבטעות ברך בלי כיסוי ראש, ברכתו אינה פסולה. ולכן למשל אדם שברך על מאכל ללא כיפה, לא צריך לברך שוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-11 10:20:31
ציצית צמר
הרבה שנים נהגתי ללבוש ציצית של צמר בהבנה שזו השיטה המעודפת לפי ההלכה . אך בימי הקיץ בעומס חום כבד , האומנם זה הידור, כי הרי במזג אוויר כזה לא רגילים ללבוש בגדי צמר? בכל אופן אם ארצה לעבור לבגד כותנה האם עליי לעשות התרת נדרים ובאיזה אופן, כלומר צריך לןמר במפורש בפני שלושה?
ההידור נותר גם בימי הקיץ החמים, אך אינך חייב לקיימו, ואין צורך לעשות התרה, גם משום שלפי דבריך ידעת שזה הידור, וגם משום שבסוף נוסח התרת נדרים שעושים לפני ראש השנה ויום כיפור, וכן בסוף 'כל נדרי', כל אחד אומר בפרוש שדברים כאלו שיעשה, הם בלי נדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-11 09:21:00
שמיני עצרת בסוכה
אם בן חו"ל נמצא בישראל לשמיני עצרת, האם הוא חייב לשבת בסוכה? האם זה תלוי אם הוא לבד או עם מארחים ישראלים?
- דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
2. מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג. אמנם אם מתארחים אצל חברים בארץ ישראל בשמיני עצרת, לא ישבו ויאכלו בסוכה, כדי שלא לשנות ממנהג בני הארץ. אבל אם הם בדירה לעצמם או במלון, עדיף שישבו ויאכלו בסוכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-11 06:31:49
שבת וכשרות
יש לי סכין פרווה שנגע בטעות קצת גבינה קרה, האם אחרי שטיפה טובה זה עדיין נחשב פרווה?
כן. סכין נעשית בשרית או חלבית רק על ידי שימוש בחום, או שהיתה 24 שעות בתוך נוזל קר חלבי או בשרי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-10 14:33:15
קריאת שמע ללא טלית ותפילין
שלום אני נוהג לקרוא קריאת שמע לפי זמן המגן אברהם במידה ויש חשש שלא אספיק לקרוא בזמן, האם ניתן לקרוא ללא טלית ותפילין ואחר כך להשלים עד זמן הגר״א בתוך התפילה? ואותה שאלה רק לגבי אדם שנוהג לקרוא עד זמן הגר״א וחושש שלא יספיק. האם יכול לקרוא ללא טלית ותפילין ולהשלים בזמן התפילה עם טלית ותפילין לאחר הזמן
התשובה לשאלתך הראשונה היא – כן.
לגבי שאלתך השניה – כמובן שהאומר ק"ש לאחר זמן הגר"א לא קיים את מצוות ק"ש, וממילא כאשר קורא את שמע לפני זמן זה, מקיים אז לכל הדעות את המצווה, ולכן ודאי שלכתחילה יאמר את שלושת הפרשיות עם טלית ותפילין. ונראה שאין זה נכון להתפלל במניין כזה באופן קבוע אלא אם כן מדובר על צורך חשוב.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-07 20:07:19
כתיבת התורה
שלום רב רציתי לשאול האם מותר להסתובב עם תכשיט שכתוב עליו כל התנך בכתיבה מקרוסקופית . והאם מותר להיכנס איתו בכלל לשירותים ?
מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה:
ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש
מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).
השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?
תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.
ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.
לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.
ביאור הסוגיה:
לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.
אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).
מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-07 19:28:25
שבת
שלום וברכה 1. הרב כותב בהלכות שבת (יז,י) שמותר בשעת הדחק להפעיל את המדיח ע"י שעון שבת. בפשטות צריך לסגור את הדלת כמה זמן לפני שהוא יתחיל לפעול כדי שזה יהיה אכן גרמא? 2. לאחר מכן כתב שם שאם יבטלו את המנגנון של ההשפעה של סגירת הדלת מותר להפעילו גם שלא בשעת הדחק. מדוע אין כאן הכנה משבת לחול? 3. בהלכה יא כתב שאם בטעות התקרב לדלת חשמלית יכול לזוז אם יש צער בדבר, כי זה פסיק רישא דלא ניחה ליה .באיסור גמרא. מה זה בדיוק? פסיק רישא וגמרא זה שני דברים שונים… ולכאורה רק אם יעבור כ 10 שנ עד שהדלת תתחיל להיסגר יש כאן גרמא..?
- כן.
- מדובר על כלים שצריכים לשבת.
- אלו שני דברים שונים שכאשר הם מתחברים יחד, הם מותרים. פעולות רבות ניתן לעשות על ידי שני דברים שונים, כמו למשל שינוי ומקלקל. לכן גם כאן כיון שהאדם עושה פעולה מותרת – הולך לדרכו, וכלל לא מתכוון לסגור את הדלת (פסיק רישא), וגם לא אכפת לו מסגירתה (לא ניחא ליה), וסגירתה תעשה באופן של גרמא – הדבר מותר. למה דוקא במקום צער? כיון שהדלת נסגרת כמעט מיד ויש מחלוקת האם אפשר להחשיב זאת כגרמא. אם היא היתה נסגרת לאחר חמש שניות, היה אפשר להקל גם שלא במקום צער, שכן בזה ללא ספק הוא גרמא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2023-08-06 12:04:42