אנו מתחילים השבוע מבראשית, ובאמת מה שעם ישראל עבר ועובר החל משבת-שמיני עצרת-שמחת תורה, מאלץ אותנו לחשוב מחדש, להתחיל מחדש.

שעם עובר אירועים כאלו, שאנו עדיין בתחילתם, העם כולו וכל יחיד ויחיד נדרש לבחון מחדש את מצבו, את מחשבותיו ותפיסותיו, את מעשיו והרגשותיו, אין לנו זכות להמשיך כרגיל.

צריך להתחיל מבראשית.

הקריאה האלוקית הראשונה לעולם היא 'ויאמר אלוקים יהי אור!', ומיד אחרי הקריאה האלוקית מופיע האור – 'ויהי אור', אך חז"ל מגלים לנו, את מה שכולנו חשים בליבנו שבין הקריאה האלוקית: 'יהי אור', לבין היישום במציאות 'ויהי אור', העולם צריך לעבור דרך לא פשוטה.

וכך אומרים חז"ל:

אמר רבי יהודה בר סימון: אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון, עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש, ומעשה דור המבול, ומעשה דור הפלגה, שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם, שנאמר: 'וימנע מרשעים אורם'. ולמה גנזו? אלא, גנזו לצדיקים לעתיד לבא…

הקב"ה רוצה להביא אור לעולם אך מה שעוצר ומונע הם כוחות החושך והאופל, כוחות הרשע, ואנו במסע לגילוי האור, ובדרך אנו צריכים לבער את החושך, לסלק את כוחות הרשעה.

זהו בעצם הסיפור ההיסטורי של העולם כולו, ומי שנדרש להוביל את השמדת הרשעה, את כוחות האופל והחושך זהו עם ישראל.

כוחות האופל והרשע חשים שמי שמכוון לכלותם, שמי שישמיד אותם, זה עם ישראל ולכן הם מפנים את הרשעות הנוראה שלהם לעם ישראל, אבל חייבים לזכור על מה המלחמה, המלחמה היא על גילוי האור, על גילוי שם ה' בעולם, לכן התורה, אומרת לנו שוב ושוב, כל מי שאויב, נלחם ושונא את ישראל, הוא אויב של הקב"ה.

המשימה האחרונה שמצטווה משה רבנו לפני מותו היא:

נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תאסף אל עמיך!

אך שמשה מצווה את העם הוא אומר להם:

וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדיין לתת נקמת ה' במדיין

אומר על כך המדרש:

להודיע שבחן של צדיקים, שאין נפטרים מן העולם עד שהם מנקמים נקמת ישראל, שהיא נקמת מי שאמר והיה העולם.

ועוד מוסיף המדרש ואומר:

הקדוש ברוך הוא אמר 'נקמת בני ישראל' ומשה אמר 'נקמת ה"? אלא אמר הקדוש ברוך הוא להם: "דין שלכם מתבקש, שגרמו לי להזיק לכם" (כי הם החטיאו אתכם וגרמו למגיפה). אמר לו משה: "ריבון העולמים: אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרי מצוות כמותם – לא היו שונאים אותנו, ואין רודפים אותנו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת אותה לנו. הוי – הנקמה שלך: "לתת נקמת ה' במדין".

שנאת הרשעים לעם ישראל זה בשל היותם מביאים את דבר ה' לעולם.

נקמת בני ישראל, היא נקמת מי שאמר והיה עולם, היא נקמת הקב"ה, לא לחינם משתמשים חז"ל בביטוי מי שאמר והיה עולם, אלא ללמדנו שגילוי האור שבבריאת העולם, הבאת העולם למטרתו וייעודו תלוי במלחמה באויבי ישראל שהם אויבי ה'!

שבני גד ובני ראובן רוצים להתיישב בעבר הירדן המזרחי הם מתחייבים: 'ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל…', אך משה רבנו שחוזר על דברי מתקן אותם: 'אם תחלצו לפני ה'!…'.

בפרשיה שחז"ל מגדירים אותה כספר תורה בפני עצמו לחשיבותה כתוב:

ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה קומה ה', ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך!

אומרים חז"ל:

וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב, שכל מי ששונא את ישראל כמי ששונא את המקום. כיוצא בו אתה אומר: "וברוב גאונך תהרוס קמיך", וכי יש קמים לפני המקום? אלא מגיד הכתוב, שכל מי שקם על ישראל כאילו קם על המקום…וכן הוא אומר: "כי הנוגע בכם נוגע בבת עינו" – "בבת עין" לא נאמר, אלא "בבת עינו" – של המקום.

והדברים מפורשים בתהילים בפסוקים שכולנו צריכים לזעוק בימים אלו:

אלוקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל, כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש – איך אויביו ומשנאי ה' מרימים ראשם – על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד!

כפי שכותב הרמב"ם בהדרכה הכי חשובה שנכתבה עד היום ללומדי ישראל, הדרכה שכל לוחם צריך לשנן אותה ולחיות אותה בכל ליבו:

וּמֵאַחַר שֶׁיִּכָּנֵס בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה יִשָּׁעֵן עַל מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה וְיֵדַע שֶׁעַל יִחוּד הַשֵּׁם הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה וְיָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְלֹא יִירָא וְלֹא יִפְחָד וְלֹא יַחְשֹׁב לֹא בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּבָנָיו אֶלָּא יִמְחֶה זִכְרוֹנָם מִלִּבּוֹ וְיִפָּנֶה מִכָּל דָּבָר לַמִּלְחָמָה. וְכָל הַמַּתְחִיל לַחְשֹׁב וּלְהַרְהֵר בַּמִּלְחָמָה וּמַבְהִיל עַצְמוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל דְּמֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִין בְּצַוָּארוֹ. וְאִם לֹא נִצֵּחַ וְלֹא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁשָּׁפַךְ דְּמֵי הַכּל. שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ". וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "אָרוּר עשֶֹׁה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם. וְכָל הַנִּלְחָם בְּכָל לִבּוֹ בְּלֹא פַּחַד וְתִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בִּלְבַד. מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא נֵזֶק וְלֹא תַּגִּיעֵהוּ רָעָה. וְיִבְנֶה לוֹ בַּיִת נָכוֹן בְּיִשְׂרָאֵל וְיִזְכֶּה לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה' לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת ה' אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ" וְגוֹ' "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".

בימים הנוראים הללו שאנו נמצאים בהם, נבין על מה אנו לוחמים ונזכור שאין לנו ברירה, אלא לקיים את תפילתו של דוד המלך:

ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם!

ודברי הרב קוק באורות המלחמה ינחמו אותנו מעט:

כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כוח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו.

תפקידנו לבער את הרשע, לא תת לו תקומה, אסור לנו להתרשל מלבער אותו מן העולם, לבער את כולו ללא שיור!

יהי רצון שה' ייתן עוז ושמירה ללוחמינו, עצה וגבורה למנהיגנו, ונזכה לניצחון מלא ושלם!