חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אכילה אחרי כוס ראשונה בליל הסדר

שלום רב, בפניני הלכה פסח, כתוב שמותר בשעת הצורך לאכול מעט דברים אחרי קדש בליל הסדר. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה: 1. אם צריכים לאכול, האם עדיף שזה יהיה מיד לאחר קדש ולפני כרפס? או שאפשר גם אחרי כרפס? 2. כתוב שאחרי האוכל לאחר קדש, יש לברך ברכה אחרונה. האם הכוונה בורא נפשות על האוכל? האם הברכה לא יפטור ככה גם את היין ולכן יש לברך מעין שלוש לפני בורא נפשות? או שמספיק לכוון לא להוציא את היין בכוס ראשונה בבורא נפשות? תודה

תחילה נביא את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר שיצא כעת לאור – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה בספר אחד: "מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול לאחר הקידוש מעט פרי, ירק או ביצה, ויברך ברכה ראשונה ואחרונה. ומשהתחיל לומר את ההגדה, אסור להפסיק בשתייה או אכילה (ויש מקילים)."

  1. לפי זה, ההיתר לאכול הוא עד תחילת המגיד. אמנם לכתחילה עדיף לאכול לפני הכרפס כדי שברכת בורא נפשות על המאכלים שאוכל לא תפטור את הכרפס.

2. יברך בורא נפשות, ואינה פותרת את היין, שהרי ברכתו מעין שלוש, ובברכת המזון פותרים את שתיית שתי הכוסות הראשונות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 14:34:49

אוכל לחתולים בפסח

שלום, האם אוכל לחתולים צריך הכשר לפסח או לא?

דין זה מובא בפניני הלכה פסח פרק ב, ובספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה שיצא כעת –

"חמץ שכבר מתחילה לא היה ראוי למאכל אדם כלל, אף שראוי למאכל כלב, לא חל עליו איסור חמץ. אמנם חמץ המצוי במאכלים שמכינים לכלבים וחתולים, ראוי מתחילתו למאכל אדם בשעת הדחק, ולכן חובה לבערם לפני פסח."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 08:20:22

אורז בפסח

שלום, יש לי חבילת אורז סגורה מלפני פסח, שלא רשום עליה כשל"פ, האם מותר לבשל ולאכול אותה בפסח?

מותר על ידי ברירה טובה. אבל כיוון שאורז זה דבר שנשמר היטב, עדיף להתרגל לקנות לפסח רק דברים שכתוב עליהם שהם כשרים לפסח, כדי לא להסתבך, כי סביר שהמפעל מקפיד יותר בייצור לפסח מכל חשש חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 08:16:18

שתיית 4 כוסות

לאשתי יש ריפלוקס, ומיץ ענבים חריף לה. שנה שעברה שתתה בקושי את מיץ הענבים בליל הסדר. האם יש עליה חובה לשתות מיץ ענבים בליל הסדר? תודה!

מה רע ביין יבש ובריא? אפשר כמובן להוסיף לו מים כדי שלא יהיה חזק, ולשתות את המינימום הנדרש, כלומר 50 מ"ל.

ואם גם זה לא עוזר, אנו חוזרים לשאלה האם אדם שקשה לו מאוד לשתות יין, או אדם שהיין גורם לו לתחושה לא טובה, פטור מארבע כוסות בליל הסדר ?

תשובה – פניני הלכה פסח טז, ז (ובספר הקיצור לפניני הלכה – טז, לה) – גם מי שהיין לא טעים לו או ששתייתו גורמת לו לכאבי ראש, חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי, שהיה צריך לכרוך סוּדר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם לו משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין יגרום לו לחלות וליפול למשכב, פטור מהמצווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 16:34:16

יש לך שאלה?

פרשת נח – יראת השמיים של הרן ולוט

בפרשת נח ישנם עניינים רבים וחשובים ובהם חורבן העולם וסיבתו, הדרך בה נחרב העולם, עניינו של נח, עניינה של התיבה ועוד, אך הפעם נדבר על עניין קטן שניתן ללמוד ממנו לקח גדול וחשוב.

התורה בסוף פרשת נח מספרת לנו על השתלשלות הדורות מנח עד אברהם, "…ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן… וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים…"

הרן ולוט

הרן הינו בנו של תרח, אחיו של אברם, וכפי שמספרת לנו התורה, הוא גם אביו של לוט – העתיד ללכת עם תרח לארץ כנען, ואחרי מותו של תרח בחרן הוא עתיד להמשיך את המסע יחד עם אברם. וכפי שמעידה התורה, לוט גם מתעשר בזכות הליכתו עם אברהם, ואז נפרדות דרכיהם.

"וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ, ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו, הלא כל הארץ לפניך היפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה".

ולוט בוחר במקום ההפוך לגמרי מאוהלו של אברם- סדום.

ננסה אפוא לעמוד מעט על דמותו של הרן, ולראות כיצד גם אצל הרן ולוט מתקיים "מעשה אבות סימן לבנים".

סופו של הרן בכבשן האש

באופן פשוט הרן זוכה בזכיות רבות: הוא אחיו של אברהם, הוא אביה של שרה, ובכך גם יש לו חלק גדול וחשוב ביצירתם של ישראל. אלא שמנגד התורה מגלה שהוא מת בטרם עת, עוד בחיי אביו, דבר המלמד אותנו על מיתה שאיננה טבעית, על מיתה שמקורה בחטא.

ואכן רש"י מביא את דברי חז"ל ואומר: "ומדרש אגדה אומר שעל ידי אביו מת, שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכיתת את צלמיו, והשליכוהו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן, משל מי אתה? אמר להם הרן משל אברם אני, השליכוהו לכבשן האש ונשרף".

במדרש זה מתגלה הרן כאדם אינטרסנט ותועלתני. הוא אמנם בוחר בדרכו של אברהם אבל אין זה מלמד על אהבתו את הטוב והאמת, אלא על אהבתו את עצמו, את חייו ואת טובתו. לכן הוא יושב ומחכה לראות מיהו המנצח, מיהו בעל הכוח, עם מי 'שווה' להיות.

ולכאורה באופן חיצוני הוא דומה מאוד לאברהם, אחיו הוא. ועד כדי כך גדולתו רבה עד שהוא מוכן לומר שהוא הולך בדרכו של אברהם, אפילו שיודע שישליכוהו לכבשן האש (כשאפילו אברהם לא עשה את מעשיו מתוך ידיעה שישליכוהו לכבשן האש).

אלא שכל זה הוא רק חיצוני. באמת יש בין אברהם להרן הפרש עצום. אברהם עושה את מעשהו מתוך אמונה בה', אהבת ה' ויראתו, ואילו הרן עושה זאת כתוצאה מרצון לחבור למנצח ולהשיג טובות הנאה.

אחריתו של לוט בסדום

נקודה זו בולטת מאוד גם בבנו, בלוט, שכל זמן שהליכתו עם אברהם מגדילה את ממונו, את טובתו והנאותיו, הוא הולך עם אברהם, ואפילו נראה שהוא תלמידו. אבל ברגע שלוט מרגיש שישנו מישהו עשיר יותר, שישנו מקום שבו ממונו יוכל להתרבות יותר, הוא עוזב את אברהם, וכפי שחז"ל מעידים, הוא עוזב גם את האמונה שכה האמין בה, "השיא עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלוהיו", ועובר להפך הגמור, לסדום – בה יש אנשים "רעים וחטאים לה' מאוד". ומדוע הוא עושה זאת? כיוון ש"וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער".

חשיבות הכוונה

ישנו לימוד גדול מאוד מסופם של הרן ולוט. לא די במעשה הנכון, גם הכוונה חשובה מאוד מאוד. ההשתייכות לחברה דתית, ההליכה לשיעורי תורה וקיום המצוות, ואפילו במסירות גדולה עד כדי מוכנות להיכנס לכבשן האש, לא מבטיחה דבר, שהרי הרן נכנס ונשרף.

בכדי שלאמונה ולתורה יהיה כוח אמיתי להשפיע ולתקן את העולם, צריך האדם לדבוק בתורה ולקיים את המצוות מתוך אמונה גדולה שזוהי האמת וזהו הטוב, ולא מתוך השתייכות חברתית חיצונית ותועלתנית.

אנשים רבים מידי בוחרים בתורה ובמצוות בגלל נוחות, חברה טובה וחינוך מסודר, במקום לבחור בתורה מתוך אהבת ה' ויראתו.

על פי מה אתה מודד את עצמך?

שאלה זו נבחנת כאשר ישנה התנגשות בין הנאותיו של האדם וטובתו האישית, לבין ההליכה אחר ציווי ה'. האם האדם מוכן לסכן את מעמדו, משרתו ופרנסתו, בכדי לקיים את דבר ה'? האם האדם מוכן לסכן את כבודו ואת שמו הטוב ולקיים את מאמר חז"ל שמוטב להיקרא שוטה כל חייו מאשר להיקרא שוטה רגע אחד לפני המקום? האם האדם הולך על פי הנורמות המקובלות בחברה הדתית או משתדל ומתאמץ כל הזמן ללמוד ולבדוק מהו באמת רצונו של מקום?

כל השאלות הללו הינם מבחנים לאדם, לבדוק מהו המניע האמיתי לכל מעשיו. ובאופן ציורי יש לומר שהבדל זה יוצר את ההבדל בין אדם 'שרוף' לאדם חי.

סיפור נוסף על מותו של הרן

בתרגום יונתן מובא מדרש זה אבל באופן שונה מקצת (ונביא כאן את התרגום ע"פ ספר יין הטוב).

"ויהי כאשר הפיל נמרוד את אברם לכבשן האש על שלא עבד לצלמו ולא היה רשות לאש לשרפו ובכן חלק לבו של הרן לאמר אם נוצח נמרוד אהיה מחבורתו, ואם אברם ינצח אהיה מחבורתו, וכאשר ראו כל הגויים שהו שם כי אין האש שולטת באברם אמרו בלבם הלא הרן אחיו של אברם מלא קסמים וכשפים והוא לחש על האש שלא תשרוף את אחיו מיד נפלה אש משמי מרום ותשרפנו…".

כאן מתגלה נקודה נוספת. לעיתים נראה שדווקא מי שמשפיע, מי שבאמת מניע דברים ומתקן את המציאות אלו אנשים כמו הרן- ריאלים, הבודקים היטב את צעדיהם, הנוקטים בעמדה המאוזנת, אלה שלא מוסרים את נפשם ולא לוקחים סיכונים מיותרים, לא נכנסים לכבשן האש בטרם בודקים שאיננו שורף. נדמה כי אנשים אלו שיודעים 'ללחוש', שיודעים לסדר ולארגן, הבקיאים בפוליטיקה האנושית והאלוקית הם המשפיעים באמת, ואילו האנשים מלאי האמונה והמסירות ניצלים אך בזכות הראשונים. וגם השקר הזה התגלה במלוא מערומיו במותו בטרם עת של הרן.

שאלה למחשבה

ונסיים בשאלה למחשבה: התורה מספרת לנו שהרן הוא "אבי מלכה ואבי יסכה", ומביא רש"י בשם הגמרא (מגילה יד.) ש"יסכה זו שרה – על שם שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביופיה", ומעניין לראות מדוע בכל זאת זכו הרן ולוט שבנותיהן יהוו נדבך חשוב ויסודי בבניין עם ישראל – יסכה, ביתו של הרן, רות המואבית ונעמה העמונית מזרעו של לוט?

יהי רצון שנזכה ללכת בדרך האמת כי היא אמת, ובדרך הטוב כי הוא הטוב ולעשות מעשים ישרים לפני ה' ורק מתוך כך גם בעיני אדם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן