Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

פרשת נח – יראת השמיים של הרן ולוט

בפרשת נח ישנם עניינים רבים וחשובים ובהם חורבן העולם וסיבתו, הדרך בה נחרב העולם, עניינו של נח, עניינה של התיבה ועוד, אך הפעם נדבר על עניין קטן שניתן ללמוד ממנו לקח גדול וחשוב.

התורה בסוף פרשת נח מספרת לנו על השתלשלות הדורות מנח עד אברהם, "…ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן… וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים…"

הרן ולוט

הרן הינו בנו של תרח, אחיו של אברם, וכפי שמספרת לנו התורה, הוא גם אביו של לוט – העתיד ללכת עם תרח לארץ כנען, ואחרי מותו של תרח בחרן הוא עתיד להמשיך את המסע יחד עם אברם. וכפי שמעידה התורה, לוט גם מתעשר בזכות הליכתו עם אברהם, ואז נפרדות דרכיהם.

"וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ, ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו, הלא כל הארץ לפניך היפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה".

ולוט בוחר במקום ההפוך לגמרי מאוהלו של אברם- סדום.

ננסה אפוא לעמוד מעט על דמותו של הרן, ולראות כיצד גם אצל הרן ולוט מתקיים "מעשה אבות סימן לבנים".

סופו של הרן בכבשן האש

באופן פשוט הרן זוכה בזכיות רבות: הוא אחיו של אברהם, הוא אביה של שרה, ובכך גם יש לו חלק גדול וחשוב ביצירתם של ישראל. אלא שמנגד התורה מגלה שהוא מת בטרם עת, עוד בחיי אביו, דבר המלמד אותנו על מיתה שאיננה טבעית, על מיתה שמקורה בחטא.

ואכן רש"י מביא את דברי חז"ל ואומר: "ומדרש אגדה אומר שעל ידי אביו מת, שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכיתת את צלמיו, והשליכוהו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן, משל מי אתה? אמר להם הרן משל אברם אני, השליכוהו לכבשן האש ונשרף".

במדרש זה מתגלה הרן כאדם אינטרסנט ותועלתני. הוא אמנם בוחר בדרכו של אברהם אבל אין זה מלמד על אהבתו את הטוב והאמת, אלא על אהבתו את עצמו, את חייו ואת טובתו. לכן הוא יושב ומחכה לראות מיהו המנצח, מיהו בעל הכוח, עם מי 'שווה' להיות.

ולכאורה באופן חיצוני הוא דומה מאוד לאברהם, אחיו הוא. ועד כדי כך גדולתו רבה עד שהוא מוכן לומר שהוא הולך בדרכו של אברהם, אפילו שיודע שישליכוהו לכבשן האש (כשאפילו אברהם לא עשה את מעשיו מתוך ידיעה שישליכוהו לכבשן האש).

אלא שכל זה הוא רק חיצוני. באמת יש בין אברהם להרן הפרש עצום. אברהם עושה את מעשהו מתוך אמונה בה', אהבת ה' ויראתו, ואילו הרן עושה זאת כתוצאה מרצון לחבור למנצח ולהשיג טובות הנאה.

אחריתו של לוט בסדום

נקודה זו בולטת מאוד גם בבנו, בלוט, שכל זמן שהליכתו עם אברהם מגדילה את ממונו, את טובתו והנאותיו, הוא הולך עם אברהם, ואפילו נראה שהוא תלמידו. אבל ברגע שלוט מרגיש שישנו מישהו עשיר יותר, שישנו מקום שבו ממונו יוכל להתרבות יותר, הוא עוזב את אברהם, וכפי שחז"ל מעידים, הוא עוזב גם את האמונה שכה האמין בה, "השיא עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלוהיו", ועובר להפך הגמור, לסדום – בה יש אנשים "רעים וחטאים לה' מאוד". ומדוע הוא עושה זאת? כיוון ש"וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער".

חשיבות הכוונה

ישנו לימוד גדול מאוד מסופם של הרן ולוט. לא די במעשה הנכון, גם הכוונה חשובה מאוד מאוד. ההשתייכות לחברה דתית, ההליכה לשיעורי תורה וקיום המצוות, ואפילו במסירות גדולה עד כדי מוכנות להיכנס לכבשן האש, לא מבטיחה דבר, שהרי הרן נכנס ונשרף.

בכדי שלאמונה ולתורה יהיה כוח אמיתי להשפיע ולתקן את העולם, צריך האדם לדבוק בתורה ולקיים את המצוות מתוך אמונה גדולה שזוהי האמת וזהו הטוב, ולא מתוך השתייכות חברתית חיצונית ותועלתנית.

אנשים רבים מידי בוחרים בתורה ובמצוות בגלל נוחות, חברה טובה וחינוך מסודר, במקום לבחור בתורה מתוך אהבת ה' ויראתו.

על פי מה אתה מודד את עצמך?

שאלה זו נבחנת כאשר ישנה התנגשות בין הנאותיו של האדם וטובתו האישית, לבין ההליכה אחר ציווי ה'. האם האדם מוכן לסכן את מעמדו, משרתו ופרנסתו, בכדי לקיים את דבר ה'? האם האדם מוכן לסכן את כבודו ואת שמו הטוב ולקיים את מאמר חז"ל שמוטב להיקרא שוטה כל חייו מאשר להיקרא שוטה רגע אחד לפני המקום? האם האדם הולך על פי הנורמות המקובלות בחברה הדתית או משתדל ומתאמץ כל הזמן ללמוד ולבדוק מהו באמת רצונו של מקום?

כל השאלות הללו הינם מבחנים לאדם, לבדוק מהו המניע האמיתי לכל מעשיו. ובאופן ציורי יש לומר שהבדל זה יוצר את ההבדל בין אדם 'שרוף' לאדם חי.

סיפור נוסף על מותו של הרן

בתרגום יונתן מובא מדרש זה אבל באופן שונה מקצת (ונביא כאן את התרגום ע"פ ספר יין הטוב).

"ויהי כאשר הפיל נמרוד את אברם לכבשן האש על שלא עבד לצלמו ולא היה רשות לאש לשרפו ובכן חלק לבו של הרן לאמר אם נוצח נמרוד אהיה מחבורתו, ואם אברם ינצח אהיה מחבורתו, וכאשר ראו כל הגויים שהו שם כי אין האש שולטת באברם אמרו בלבם הלא הרן אחיו של אברם מלא קסמים וכשפים והוא לחש על האש שלא תשרוף את אחיו מיד נפלה אש משמי מרום ותשרפנו…".

כאן מתגלה נקודה נוספת. לעיתים נראה שדווקא מי שמשפיע, מי שבאמת מניע דברים ומתקן את המציאות אלו אנשים כמו הרן- ריאלים, הבודקים היטב את צעדיהם, הנוקטים בעמדה המאוזנת, אלה שלא מוסרים את נפשם ולא לוקחים סיכונים מיותרים, לא נכנסים לכבשן האש בטרם בודקים שאיננו שורף. נדמה כי אנשים אלו שיודעים 'ללחוש', שיודעים לסדר ולארגן, הבקיאים בפוליטיקה האנושית והאלוקית הם המשפיעים באמת, ואילו האנשים מלאי האמונה והמסירות ניצלים אך בזכות הראשונים. וגם השקר הזה התגלה במלוא מערומיו במותו בטרם עת של הרן.

שאלה למחשבה

ונסיים בשאלה למחשבה: התורה מספרת לנו שהרן הוא "אבי מלכה ואבי יסכה", ומביא רש"י בשם הגמרא (מגילה יד.) ש"יסכה זו שרה – על שם שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביופיה", ומעניין לראות מדוע בכל זאת זכו הרן ולוט שבנותיהן יהוו נדבך חשוב ויסודי בבניין עם ישראל – יסכה, ביתו של הרן, רות המואבית ונעמה העמונית מזרעו של לוט?

יהי רצון שנזכה ללכת בדרך האמת כי היא אמת, ובדרך הטוב כי הוא הטוב ולעשות מעשים ישרים לפני ה' ורק מתוך כך גם בעיני אדם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן