חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת שמות – משפחתו של משה רבנו – דבר תורה לפרשת השבוע

במרכז הפרשה, כמו במרכז כל ספר שמות ואולי אפילו במרכז כל ארבעת חומשי התורה שמכאן ועד 'לעיני כל ישראל', עומד משה רבנו. ולא לחינם מכונה התורה בסוף תקופת הנביאים, בחתימת הנבואה שבספר מלאכי, 'תורת משה עבדי'.

משה רבנו, כפי שמעידים חז"ל, הוא המייצג את כלל ישראל ואת האידיאל העליון של ישראל, וכפי שכותב הכוזרי שהאידיאל העליון ביותר של האומה הישראלית הוא הנבואה שהיא הדבקות העליונה ביותר שמופיעה בין הבורא לעולם, ובזה, כפי שמעידה התורה, משה רבנו הוא הנביא הגדול ביותר שהיה ושיהיה לעד.

לכן העיון בדמותו של משה, בגילוי והופעתו, בסדר הגדלותו והנהגתו הוא מיסודי התורה. וננסה להתבונן מעט בדמותו. (וכמובן שאין ביכולתנו להרחיב בכל מה שמתגלה מפרשה זו ולכן נדבר על נקודות אחדות בלבד).

בכל ספר בראשית מצאנו מאבקים בין אחים: קין והבל (אולי ניתן גם לצרף את אברהם ולוט אע"פ שלא היו אחים), יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. והינה כל הופעתו של משה רבנו היא מתוך אהבת אחים ואחוות אחים, דבר המלווה את משה רבנו בכל ימיו.

הגמרא (סוטה יב.) אומרת "וילך איש מבית לוי', להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת ביתו. תנא עמרם גדול הדור היה. כיוון שאמר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר לשווא אנו עמלין, עמד וגירש את אשתו. עמדו כולן וגרשו את נשותיהן. אמרה לו ביתו, אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, פרעה לא גזר אלא בעולם הזה ואתה בעולם הזה ולעולם הבא, פרעה הרשע ספק מתקיימת גזרתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזרתך מתקיימת. עמד והחזיר את אשתו. עמדו כולם והחזירו את נשותיהן".

למדנו מכאן כמה דברים:

  • שכל לידתו של משה בזכות אחותו הייתה.
  • שלידתו של משה היא על רקע החיבור המחודש שבין איש ואישה. כלומר, היכולת שיוולד מנהיג שיושיע את ישראל תלויה באחווה ובאהבה.
  • עד כמה גדולה וניכרת האווירה המיוחדת בביתו של עמרם, משם צומח משה, אוירה של הקשבה, של הערכה של פתיחות, שהרי עמרם היה גדול הדור ואף על פי כן הוא קשוב לביתו הקטנה ואפילו מקבל את דבריה.

חז"ל לא מסתפקים בכך אלא מספרים לנו שעמרם דאג גם להחזיר את אשתו באהבה רבה ובשמחה רבה. וכדברי תרגום יונתן בן עוזיאל "ואזל עמרם גברא דמשבט לוי ואותיב בכילתא וגינונא דהלולא ית יוכבד אנתתיה דתריך מן קדם גזירתא דפרעה (והלך עמרם בן שבט לוי והושיב בכילה ובאפריון ובמנהגי נישואים את יוכבד אשתו שגירש מפני גזירת פרעה). וכפי שמבואר הדבר גם בגמרא "ויקח'- ויחזור מיבעי ליה. אמר רב יהודה בר זבינא שעשה לו מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון ואהרון ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו 'אם הבנים שמחה'".

נראה שההדגשה הזו באה לחזק אצלנו את הרקע להולדת משה, כפי שחז"ל אומרים שמלאכי השרת אמרו 'אם הבנים שמחה', ובודאי גם התכוונו למשה שהרי נאמר 'בנים' ברבים. ושוב מופיעה כאן האווירה המשפחתית החמה והאוהבת ששררה בבית עמרם.

לאחר מכן אנו רואים את המחשבה האימהית והאוהבת של יוכבד, שמכינה תיבה ולא שוכחת להקפיד לא רק על ביטחון התיבה אלא גם על הריח הנעים והטוב שישרור בה ולכן מצפה את התיבה מבפנים בחימר (חז"ל הדגישו את ההשגחה האלוקית על משה "שלא יריח אותו צדיק ריח רע" כמובא ברש"י, ואנו בדברינו רוצים להדגיש את האהבה העצומה של יוכבד שמתבטאת בהקפדה על כל פרטי הפרטים בנוגע לבנה).

אי אפשר שלא לציין גם שיוכבד ומרים הם בעלות החסד הגדול ועוסקות כמיילדות בגידולו וטיפוחו של עם ישראל. וודאי שגם דבר זה מצטרף ליצירת אותו הבית המיוחד.

בהמשך אנו רואים את דאגתה של מרים לאחיה, "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" ולאחר מכן לדאגתה לכך שמשה ימשיך לינוק (תרתי משמע) מאותו הבית המיוחד, גם אחרי שנלקח על ידי בת פרעה.

על כל הרקע שציינו מובן מדוע משה ואהרון יכולים לתקן את הקלקול שהופיע בספר בראשית, את מריבות האחים ואת הפירודים שהובילו עד לרצח. לעומת זאת אצל משה ואהרון אנו מוצאים אהבה עצומה ואהבה הדדית, שמחד משה אומר "שלח נא ביד תשלח" ומפרש המדרש "אף משה רבנו היה משתדל להיות אהרון שליח, שנאמר 'ויאמר בי ה' שלח נא ביד תשלח'- מי ששלחתו כבר".

מאידך אהרון, כפי שמעיד עליו הכתוב, שמח בכל ליבו בהתמנותו של אחיו, "וראך ושמח בליבו". וכדברי המדרש "זה שמח בגדולתו של זה וזה שמח בגדולתו של זה". ועל כך אומר דוד המלך בתהילים (פרק קלג) "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשמן הטוב על הראש יורד על הזק, זקן אהרון שיורד על פי מדותיו", שמזמור זה מדבר על אהבתם ואחוותם של משה ואהרון.

כפי שאמרנו, נגענו רק במקצת מדמותו של משה בפרשה ויהי רצון שנזכה לקחת את הנקודה הזאת של האהבה העצומה שמתחילה באהבת האיש והאישה וממשיכה באחוות ואהבת האחים, וכפי שאנו רואים בהמשך, מובילה לאהבת כל ישראל וליכולת של משה רבנו לשאת את כל ישראל 'כאשר ישא האומן את היונק'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן