חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בעל כבלן לאשתו

שלום באזור שלנו אין כרגע אשה שנעים לאשתי שתהיה לה בלנית במקווה, האם מותר באופן זה לבעל להיות בלן לאשתו? תודה רבה

תחליטו יחד לפי מה שכתוב בפניני הלכה:

ח – הבלנית

כיוון שהאשה אינה רואה את עצמה בטבילתה, יש לחשוש שאולי שערה אחת משערות ראשה נשארה לצוף על פני המים וטבילתה פסולה. לפיכך, צריך שאשה אחראית תעמוד ותראה שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו לתוך המים (שו"ע קצח, מ). כיוון שכך, היו שנהגו לבקש מאותה אשה שגם תסייע להן לבדוק שאין דבר חוצץ על גופן במקומות שאינן יכולות לראות. מתוך כך נוסד המנהג, שבכל מקווה ישנה בלנית שמדריכה טובלות חדשות ומסייעת לוותיקות לטבול כהלכה בלא חציצה.

בפועל יש מקוואות שבהם מקובל שלפני הטבילה הבלנית חוזרת עם הטובלת על פרטי ההכנות הנדרשות כדי לוודא שלא שכחה דבר, ויש מקוואות שבהם הבלנית אף מסייעת בבדיקת הגוף והציפורניים מכל שמץ חציצה. ויש מקוואות שבהם הבלנית רק רואה שכל השערות נכנסו למים. והנכון, שבעת כניסתה של הטובלת למקווה, בעודה לבושה, הבלנית תשאל באיזה סיוע היא מעוניינת, ולא תכפה עליה סיוע שאינה מעוניינת בו, מפני שיש נשים שנפגעות מאוד מהתערבות שאינה לרצונן. בנוסף, על הבלניות להימנע מלכפות על הטובלות חומרות ומנהגי חסידות, כדוגמת הסרת איפור טוב או צבע שאין בו ממש (להלן הלכה יב), או גזיזת ציפורניים שעשויות היטב או הסרת עור קשה שברגליים וכדומה (להלן הלכה יג).

אשה שנמצאת במקום שאין בו אשה שיכולה ללוות את טבילתה, אם שערה קצר, תטבול לבדה. ואם שערה ארוך, תבקש מבעלה שיראה שבטבילתה כל שערותיה נכנסו למים (מהר"ם מרוטנבורג, נו"ב תנינא יו"ד קכב). אפשרות נוספת, שתעטוף את שערה בבד או תכרוך אותו בסרט, ותקפיד שיהיו רפויים, וכך תבטיח שכל שערותיה יהיו בתוך המים (שו"ע קצח, מ).[1]

[1]. יסוד מנהג הבלנית: כתבו כמה ראשונים שצריך שאשה אחרת תעמוד ותראה שכל שערות הטובלת יהיו בתוך המים (רא"ש). ואם אין אשה, תבקש זאת מבעלה (מהר"ם מרוטנבורג, אורחות חיים). ויש שהוסיפו שאם כרכה בד על שערה עלתה לה טבילה (רשב"א, מאירי, שו"ע קצח, מ). ויש שכתבו זאת כשתי אפשרויות שוות, שתיעזר בחברתה או תכרוך בד (ראב"ד). בכל אופן, יש למנהג הבלנית חשיבות מרובה, שכן הניסיון מראה, שבלא נוכחות של בלנית טובה בטבילה, יש טובלות שטועות בהלכה ואין מי שיעמיד אותן על טעותן. אמנם אשה שמתביישת שבלנית תראה אותה או שמסיבה אחרת אינה רוצה להיעזר בבלנית, אינה חייבת לקיים את המנהג, ותוכל לטבול לבדה תוך הקפדה שכל שערהּ יהיה בתוך המים. ראשית, מפני שיש ראשונים שלא כתבו שצריך שאשה אחרת תפקח על טבילתה (רי"ף, רמב"ם ועוד). שנית, גם הסוברים שיש להיעזר באשה, מסכימים שאם הטובלת דאגה לכך בעצמה, עלתה לה טבילתה. אמנם במקום שבו הציבור מקפיד על מנהג הבלנית ורוצה לחזקו כנורמה, ניתן לקבוע שבמקווה שלהם טובלים רק עם בלנית כמקובל, ובלבד שיש פתרון סביר למי שאינה מעוניינת לטבול עם בלנית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-11 16:47:22

שבת

שלום אני אשכנזי הולך על פי הרב אליעזר מלמד ויש לי 2 שאלות: 1. אם נפל לי משהו על החולצה בשבת מותר לי לנער את זה מהחולצה? 2. אני גר בירושלים ונניח שרשום ששבת נכנסת ב 5 ועשרה, האם אני יכול לעשות מלאכה עד 20 דק אחרי זה?(יש גם מקומות שרשום זמן כניסת שבת בירושלים ב5 וחצי) תודה רבה.

  1. אם הדבר דורש רק ניעור מהחולצה, כגון שנפלה שערה או קשקשים על החולצה – מותר, שכן למרות שהם מוקצה מחמת גופו, כל עוד הם על החולצה הם טפלים אליה. אם מדובר על דבר שייצור כתם ולא מספיק לו רק ניעור, כאן כבר שייכים דיני כיבוס המבוארים בפניני הלכה.
  2. אתה צריך פשוט לפתוח באתר הזה ולראות מתי השקיעה. עד כמה דקות לפני השקיעה שאז חובה על כל אחד לקבל תוספת שבת, מותר לעשות מלאכה.  https://skyview2020.co.il/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-10 09:46:29

מלאכה בשבת על עדי תינוק

שלום (שאלת המשך לתשובה שקיבלתי) בספר פניני הלכה מבואר שקטן כבן שנה שלא מבין את ההשלכות של מעשיו מותר להעמידו ליד מתג שידליק את האור. רציתי לשאול האם צריך תינוק שלא מבין שעל ידי הלחיצה במתג נדלק האור או שדי שאינו מבין מה המשמעות של אסור ומותר בשבת? תודה רבה

אין סיכוי שילד בן שנה מבין את המשמעות של אסור ומותר בשבת. ואף שהוא מבין שלחיצה על המתג מדליקה או מכבה את האור, שהרי אחרי פעם אחת שהוא עשה את זה או ראה מישהו שעשה את זה, הוא מבין מה המתג עושה, מכל מקום מכיוון שאינו מבין את משמעות הדבר עבור הגדול, האם הוא מועיל או מזיק במעשיו, הוא נחשב כ'מתעסק' וממילא מותר במקום הצורך לעשות זאת. אביא לך את הפסקה המלאה מתוך פניני הלכה:

כבה האור בשבת במקום שצריכים לו. אם יש שם תינוק קטן כבן שנה שעדיין לא מבין שההורים רוצים שידליק את האור, וכאשר מעמידים אותו ליד מתג החשמל הוא משחק בו בלי להבין שהוא מועיל או מזיק, בשעת הצורך מותר להניחו ליד המתג, ומיד לאחר שידליק את האור יקחוהו משם. שהואיל ואינו מבין את משמעות ההדלקה והכיבוי, אין למעשה שלו חשיבות של איסור, אלא הרי הוא כ'מתעסק'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 18:16:45

ללכת לרופאה/ תינוק בשבת

שלום 1. האם מותר לגבר ללכת לרופאה לצורך טיפול ברגל (פדיקור), אין באזור שלנו גבר שעושה טיפולים כאלה? 2. בעניין אחר האם מותר להעמיד ילד קטן בן שנתיים שלוש ליד המתג בשבת והוא מעצמו ידליק או יכבה את האור?

  1. מותר, מפני שהיא עסוקה במלאכתה, ומגעה מקצועי לצורך רפואה. יש להקפיד שהחדר לא יהיה נעול כדי להימנע מאיסור ייחוד. דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה), וכן יובא בספר הקיצור לפניני הלכה על ענייני זוגיות ומשפחה שיצא בעז"ה לאור בקרוב.
  2. גם דין זה מבואר בפניני הלכה שבת, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "בשעת הצורך ניתן לגרום לקטן כבן שנה שאינו מבין את השלכת מעשיו, לעשות אפילו איסור תורה עבור הגדול, כגון להעמידו ליד מתג החשמל כדי שישחק בו, וברגע שידליקו או יכבהו, ייקחו אותו משם."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 14:14:17

כשרות

יש לי כלמיני קערות מקרמיקה שבהן אנחנו מכינים טחינה, לפעמים קרה שחתכנו לימון ושום עם סכין בשרית וערבבנו בתוך הטחינה עם כף נקייה. האם זה הופך את הטחינה לבשרית? ויותר חשוב את הכלי לבשרי? כל הכלים היו נקיים כמובן.

אמנם לכתחילה אין לערבב, אלא מאכל שמתכננים לאכול עם בשר, יכינו בכלי בשר, ומאכל שמתכננים לאוכלו עם שני המינים, יכינו בכלי פרווה. אבל בדיעבד או כאשר על מדובר על כלי שהוא ספק בשרי, כגון סכין חיתוך, שבבתים רבים לא חתכו איתה מעולם מאכל בשרי רותח, כך שלא בלעה מעולם בשר, וגם אם פעם חתכו איתה בשר רותח, היא אינה בת יומה – אפשר להקל ולאכול את הטחינה עם בשר ועם חלב, ובוודאי שהקערות לא נעשו בשריות.

דינים אלו מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכעת גם בספר הקיצור לפניני שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:58:26

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת עקב

פרשת עקב

בפרשת עקב ישנם התניות רבות, כשהראשונה מופיעה עם תחילת הפרשה, "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם". עקב – בעקבות שתשמרו את המשפטים אז "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, ואהבת וברכך והרבך…". תנאים נוספים רבים מופיעים בהמשך, ביניהם "כל המצווה אשר אנכי מצווה היום תשמרון לעשות, למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ…", "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל ללבכם וכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעיתו" וכן, "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנכי מצווה אתכם לעשותם לאהבה את ה' אלוקיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו והוריש ה' את כל הגויים האלה מלפניכם". ועוד.

והשאלה העולה היא מדוע הכפילות והחזרה? במה שונה כל התניה מחברתה ובהתאם לכך גם ההבטחות הנלוות עימה? במסגרת המצומצמת שלנו לא נוכל להיכנס לכל התניה והתניה ורק נעיר שתי הערות:

הופעת ה' ומעשי אדם

ספר דברים הוא ספר נוחלי הארץ, ואלו העיניים בהם צריך לקרוא ולהבין אותו. ולכן ברור מדוע משה רבנו חוזר ומראה את הקשר הישיר בין העולם הרוחני, שמירת המשפטים והמצוות, יראת ה' ואהבתו לבין העולם הגשמי שמתבטא בפרי הבטן, בבריאות, בכלכלה, בכיבוש, בממשלה ובשאר תחומי החיים. זוהי המטרה הכללית של ההתניות.

רבים מקדמוננו הקשו ותמהו מה מקום השכר הגשמי על מעשים רוחניים-אלוקיים. והגדיל לעשות הרמב"ם (בהקדמה לפרק חלק) בהסבירו שאכן אין זה שכר עבור העבודה הרוחנית אלא רק הבטחת תנאים חיצוניים שיאפשרו לאדם להמשיך ולעשות את עבודתו הרוחנית ללא טרדות והפרעות.

אולם בדורנו, שזכינו להופעת הקץ המגולה אנו זוכים להבין שאכן המעלה הרוחנית העליונה ביותר היא הופעת ה' בכל מרחבי החיים, ברוח ובחומר, בקודש ובחול, בדיבור ובמעשה, ומתוך כך גם מובן שמי שזוכה לקדש את ה' בעולם הרוח (שבו פשוט יותר לגלות את שמו יתברך), יזכה להמשיך ולקדש את ה' גם בעולם החומר, וזהו השכר הגדול.

החידוש הגדול הוא שהופעת ה' בעולם תלויה במעשה האדם, בבחירתו וברצונו. זהו חידוש שנותן לאדם כוחות עצומים והשפעה אדירה. ואכן עיקר הופעת העניין הגדול הזה, עיקר גילוי כוחו של עם ישראל הינו בארץ.

בין משפטים למצוות

כשאנו מתבוננים בתנאי הפותח את פרשתנו אנו רואים שהשכר המוצע הוא על שמירת המשפטים, אולם בכל שאר התנאים בהמשך הפרשה השכר הוא על שמירת המצוות, וננסה לראות מה ההבדל בין המשפטים למצוות.

ניתן לומר באופן פשוט כי המשפטים הם החוקים שבין אדם לחברו, ענייני מוסר ודרך ארץ, ואילו המצוות הינם חוקים שבין אדם למקום, עניינים רוחניים ואלוקיים. (וכעין זה כתב הרמב"ן בפירושו). וממילא גם ניתן ללמוד כמה יסודות:

  • דרך ארץ קדמה לתורה, לפני שמירת המצוות מצווים ישראל לשמור על המשפטים: על היושר והצדק וכל ערכי דרך ארץ. (וכמובן שאין זה סותר את דרשת חז"ל ש'עקב' מכוון על מצוות שאדם דש בעקביו, שהרי כל ענייני דרך ארץ הינם דברים יומיומיים שישנם אנשים רבים שנוטים לזלזל בהם).
  • עם כל גדולתה של דרך ארץ, השכר על התנהגות בדרך ארץ הוא כלכלי וביטחוני, כשאלו מובטחים בנוסף להבטחה שעם ישראל יוכלו לשמור על מעלתם הרוחנית. ועם זאת ארץ ישראל, כיבושה וההתיישבות בה לא מוזכרים כלל בהתניה על המשפטים, שהרי המשפטים הינם עניינים אוניברסאליים כלליים. לעומת זאת, כשאנו מדברים על המצוות אזי ישנה הבטחה על כיבוש הארץ וההתיישבות בה, שהינם עניין אלוקי-רוחני המיוחד לעם ישראל ומבטא את ייחודו ומעלתו.

מכאן אנו למדים שתפקידנו בדורות הללו, של השיבה לארץ ישראל, לראות איך שמירת המצוות אכן משפיעה על ההצלחה בכל מרחבי החיים, הן בשמירת היושר, הצדק ושאר ענייני דרך ארץ, ומתוכם ומעליהם את כל המצוות כולם, ובזה נזכה בעז"ה לכל הברכות האמורות בתורה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן