חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ייחוד

בס״ד שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בדיני יחוד 1. התלמדתי בעבודה חדשה והאחמש רצה להראות לי את חדר המקפיא במחסן הוא ביקש שאכנס לחדר וסגר את הדלת בשביל להראות לי איך פותחים כשננעלים בפנים , האם להיות בחדר סגור עם גבר למספר דקות זה ייחוד? 2. אני מגיעה לעשות בייביסיטר לתינוקת ולפעמים רק אבא שלה נמצא בבית ויש לו כמה סידורים והוא יוצא האם בכמה דקות האלה צריך להשאיר את הדלת פתוחה? ובנושא שמירת נגיעה: האם מותר לבן לשתות מבקבוק ששתיתי ממנו או לאכול מאוכל שאכלתי ממנו (מאותה כפית וכו או כריך ? תודה רבה על העזרה

  1. זמן הייחוד האסור הוא כחמש דקות, לפי זה דנו הפוסקים האם מותר להיות בחדר נעול דקה אחת? התשובה היא שאם בעל כורחם לא יהיו במצב של הייחוד לפני תום חמש דקות, וכגון שבתוך הזמן הזה של חמש דקות יש סבירות שיגיע לשם מישהו שיש לו מפתח – אין בדבר ייחוד. אבל אם הדבר תלוי רק בהם, ואין בחדר זה מצלמות, האיסור להיות בו הוא גם דקה אחת. אמנם, רק כדי להראות איך סוגרים דלת רגע אחד בלא שהייה נוספת, זה מותר.
  2. לכתחילה צריך להשאיר את הדלת פתוחה, ואם הדבר לא שייך או לא נעים וכו', אפשר להשאירה רק לא נעולה, כך שכל אחד יכול להכנס לבית. יש לציין, שיש דלתות שאין להן ידית בחוץ, כך שלא ניתן לפתוח אותן מבחוץ, במקרה כזה, הדלת נחשבת נעולה גם אם לא סוגרים אותה עם מפתח. אמנם אם יש סיכוי שמישהו שיש לו מפתח ייכנס, מותר.
  3. מותר כאשר אין בדבר בעיה של צניעות לפי שיקול דעתם. לדוגמא, אם בחור ובחורה נפגשים לצורך שידוך, לא שייך לשתות מאותה קשית ואפילו לא מאותה כוס אלא אם כן אין ברירה. אבל אין בעיה של צניעות לבחור לשתות מכוס של אישה שהוא לא מכיר או זקנה, או כאשר מעבירים את כוס הקידוש או שבע ברכות מאחד לאחד באופן אקראי. אמנם כאשר מדובר על זוג נשוי בזמנים שהאישה אסורה על בעלה, האיסור יותר חמור, כיוון שיש יותר קירבה ביניהם (כמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-26 19:56:07

אבקה לנעליים בשבת

שלום האם מותר להשתמש בשבת באבקה נגד ריחות רעים בנעליים? הכוונה לאבקות מבוססות טלק עם חומרים נוספים (דוגמת אונדציל, אודורקס פונגתרים וכד׳)? תודה רבה

מותר. יש אמנם איסור לבשם את הבגדים, אבל טלק אינו בושם. איני יודע מה משמעות החומרים הנוספים, אבל אם נועדו להעצים את מניעת  הריחות, זה בסדר. ואם נועדו כדי לרפא, הם מותרים רק במקום צער משמעותי כדין תרופות בשבת.

דינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-24 09:24:34

גמרא

מה המשפט הזה אומר:"לא מסגי ארבע אמות בגילוי ראש"?

לא היה הולך ארבע אמות בלי כיסוי ראש. מזה נובע המנהג כיום להקפיד לא ללכת בלי כיפה, כמבואר בפניני הלכה –

https://ph.yhb.org.il/category/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90/08-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-24 06:37:48

גילוח בימי העומר

שלום, אני הולך על פי הרב אליעזר מלמד ורוצה לדעת, אם התגלחתי בימי חול המועד פסח וביום העצמאות, מתי מותר לי להתגלח על פי הרב? תודה רבה.

כפי שמבואר בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה, עד היום היית יכול להתגלח לכבוד שבת אלא אם כן אבא שלך מקפיד לא להתגלח אפילו לכבוד שבת, ומהיום, למנהג יוצאי אשכנז (לפי שם המשפחה שלך אתה אשכנזי) אפשר להתגלח כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-26 06:08:02

מעשר כספים

בס"ד שלום וברכה, האם מס ההכנסה שאני משלם יכול להחשב כמעשר כספים? בתודה

לא. משתי סיבות המובאות בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

שתי הסיבות הן: 1. לא ניתן להחשיב כמעשר כסף שחייבים לשלם. 2. אפשר להחשיב כמעשר רק כסף שהולך לנזקקים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-23 10:44:53

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בא – ענווים הגיע זמן גאולתכם!

היסוד של יציאת מצרים שמופיע כבר בפרשת וארא וחוזר שוב ושוב בפרשתנו הוא, שעל ידי ההתגלות האלוקית המופלאה והעצומה במצרים תתגלה מלכות ה', התגלה שאין ה' אלא אלוקי ישראל,

כאמור, כבר בפרשה הקודמת אומר ה' למשה:

"לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים", "וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם", "והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ",

ואלה רק מקצת הפעמיים שיסוד זה מופיע, הדבר חוזר שוב ושוב בפרשתנו, כמו לדוגמה מיד בפתיחת הפרשה:

"ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתותי אלה בקרבו, ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'".

ההופעה האלוקית מתגלה הן כלפי ישראל והן כלפי מצריים, הגילוי האדיר הזה הוא החידוש של ספר שמות, עד עכשיו הגילוי האלוקי היה לאבות, באופן אישי ופרטי, לצרכם, ולעיתים כדרך אגב, אנשים ראו את הגילוי, אך כאן יש גילוי לשם הגילוי, הופעה של חוזק יד, של אותות ומופתים אדירים כדי להודיע את האלוקות בעולם.

והחידוש הזה נעשה דווקא במצרים, והשאלה היא מדוע דווקא במצרים?

מסביר זאת הרב חיים סבתו בצורה נפלאה, ביחזקאל מתואר פרעה כתנין –

"התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני"

פרעה, כפי שחכמים דייקו, עשה את עצמו אלוה. האויב הגדול ביותר של האמונה היא הגאווה האנושית. כל המתגאה, כאילו עבד עבודה זרה, הגאווה גורמת לכך שהאנושות רואה את עצמה במרכז, כמי שיכולה לפתור בעצמה את כל הבעיות.

הנביא רומז לנו למה הסיפור מתרחש דווקא במצרים. זה נאמר במפורש בתורה, כאשר משה מתרה בעם ישראל ואומר:

"לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתן משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק"

משה עומד כאן על ההבדל בין ארץ ישראל למצרים – היאור.

הגאווה של מצרים נשענת על היאור, המספק להם את כל צרכיהם, וכן את ההרגשה שהם אינם תלויים באלוקים, וממילא יכולים לפתור בעצמם את כל בעיותיהם – וזאת עבודה זרה! המחשבה שאדם יכול להסתדר בעצמו בלבד, היא יסוד העבודה הזרה.

אבל בארץ ישראל – המצב הפוך לגמרי – "למטר השמים תשתה מים", זוהי תלות האדם באלוקים. לכן  ההתמודדות היא עם מצרים ועם פרעה. זהו שיא הופעת ה' בעולם – להראות את תלות האדם באל, ולשם כך היה צריך לשבור את הגאווה של מצרים.

לכן היאור לוקה, במכות הראשונות, הוא עומד במרכז המכות מפני שהוא הנותן למצרים את הגאווה שלהם – את הכח לכפור. זאת המלחמה בגאווה ובבטחון העצמי. כפי שהתורה נלחמת בכך:

"פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה, ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים, המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, המוציא לך מים מצור החלמיש, המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך,  למען ענותך ולמען נסותך להיטבך באחריתך, ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל…"

יש להיזהר מאותה גאווה ואותו בטחון עצמי של היאור. לכן המצה היא המסמלת את יציאת מצרים, כפי שמעידה התורה מעידה שהמצה מעידה על המהירות – החיפזון – אך מייצגת גם את הפשטות. המצה היא סמל הכניעה והפשטות, שהן הבסיס ליציאה ממצרים – מהעבדות.

"כי לי בני עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"

לעבד אין כלום משל עצמו. הקדוש ברוך הוא קנה אותנו מעבדות מצרים לעבודתו יתברך. גם התפילין, שמניחים כל יום, משמשים גם כקולר של עבדות..

הזירה שנועדה לבטא את ההתמודדות של התגלות כבוד ה' בעולם היא דווקא מצרים. פרעה מול משה – גאווה מול ענווה – כפירה מול אמונה. ההכרה בתלותו של האדם באלוקים זהו היסוד הגדול של יציאת מצרים. יסוד זה אינו מובן מאליו וקל להבנה – טבע האדם נוטה, ברגע שיש קצת הרווחה, לשכוח את התלות שלו, ובטוח שיכול לפתור לעצמו את כל בעיותיו וחסרונותיו.

זו גאווה טבעית שיש לאדם, ואם הוא לא יזכיר לעצמו דבר זה תמיד – ישכח!

אנו נמצאים במגפת הקורונה שמשתוללת כבר כמה שנים בעולם, וטרם רואים את סופה, לענ"ד, מה שבאה מגיפה זו ללמדנו, זה ענווה, האדם עם כל ההתפתחות הטכנולוגית המופלאה, עם ההתפתחות שלא תאמן של המדע, עם הגעתו לחלל ועוד דברים שהיו אך לפני כמה שנים כדמיון רחוק, וחלום לא אפשרי, חש שכל העולם בידו, שהוא שולט בכל, והקב"ה רוצה ללמדנו את היסוד הגדול ביותר, כדי להיות עבדי ה', את הענווה, את התלות המוחלטת שלנו בו יתברך – שגם הדבר הפשוט והחשוב ביותר, שהוא החיים – חיים ברצונו.

יהי רצון שנזכה לקבל את השיעור הזה בענווה, בהכנעה, בהקשבה ודווקא מתוך המגיפה, תעמיק האמונה, תגדל הענווה והעולם כולו יתקרב יותר לתיקונו, שהוא "לתקן עולם", דווקא על ידי ההתגלות הברורה שיש רק מלכות אחת – "במלכות שדי!".

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן