חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת האזינו – שירת חיינו, שירת העולם

שבת שניה של שנת תשע"ז, שבת ראשונה אחרי יום הכיפורים, אתחיל בווידוי קטן לא חשבתי לכתוב ד"ת השבוע, ימים עמוסים, עמוסים בעשייה ויצירה, ימים של קליטה והפנמה של המאמץ הרוחני הגדול של עשרת ימי התשובה.

אבל התבוננתי וראיתי שבמשך כל השנים, לא כתבתי שום דבר על פרשת האזינו, הפרשה שאותה אנו מצויים לכתוב ולזכור יותר מכל, והחלטתי שהדבר דורש תיקון.

פרשה יסודית זאת עליה כותב הרמב"ן:

"הנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן תגיד כל המוצאות אותנו בביאור, הזכירה תחלה החסד שעשה עמנו הקב"ה, מאז שלקחנו לחלקו, והזכירה הטובות שעשה לנו במדבר, ואשר הנחילנו ארצות הגויים הגדולים והעצומים, ורוב הטובה והעושר והכבוד אשר הנחילנו בה, וכי מרוב כל טובה מרדו בה' לעבוד ע"ז, והזכירה הכעס אשר היה מלפניו עליהם עד ששלח בהם בארצם דבר ורעב וחיה רעה וחרב, ואחרי כן פזר אותם בכל רוח ופאה, וידוע כי כל זה נתקיים ויהי כן".

יש מצווה מיוחדת לכתוב את השירה, ולשים אותה על ליבנו: 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל', כי השירה הזאת מלמדת אותנו כל הנהגת ה' בעולם, היא מהווה מפה ומצפן לכל ההיסטוריה האנושית, והדבר הבסיסי העולה מן השירה הזאת, שכל ההיסטוריה תלויה בקשר שבין עם ישראל והקב"ה, זהו עמוד השדרה, זהו המניע הפנימי של ההיסטוריה, הקב"ה בחר בנו, אנו שמו של הקב"ה בעולם, 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת', ועד שלא נגיע ליחוד קוב"ה ושכינתיה (עם ישראל), הדוד וכלתו, העולם יצטרך לעבור הרבה גילגולים וטילטולים, הקב"ה משפיע חסד מופלא לעם ישראל, אך עם ישראל, לא משיב אהבה, כמו ילד שהוריו מעניקים לו חום ואהבה, טוב ושפע, והוא בועט…ואז מגיעה תקופת החינוך של עם ישראל, הקב"ה רוצה להחזיר את ישראל אליו, אל הטוב האמיתי, והדרך לעשות זאת היא ע"י האומות המכות את ישראל.

"ואמרה השירה כי בסוף ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם, והטעם כי הם עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקב"ה, כי לא ישנאו את ישראל בעבור שעשו ע"ז כהם, רק בעבור שלא יעשו כמעשיהם ויעבדו את הקב"ה וישמרו את מצותיו ולא יתחתנו בהם ולא יאכלו מזבחיהם ויבוזו ע"ז שלהם ויבערו אותה ממקומותיהם, וכענין שאמר" :כי עליך הורגנו כל היום", אם כן לשנאתו של הקב"ה יעשו בנו כל הרעות האלה והם צריו ומשנאיו ועליו להנקם מהם".

אלא שהאומות לא עושות זאת מאהבת ישראל, ומההבנה שהטוב הגדול ביותר, הטוב והחסד הנצחי תלוי בקישור הדוד והרעיה, ישראל ואביהם שבשמיים, הם עושים זאת בשנאת ה', ורואים בעם ישראל בצדק בניו ואהוביו, וכיוון שאינם יכולים לפגוע בו יתברך, פוגעים באוהביו, פוגעים בנושאים את שם ה' בעולם, ולכן, יענשו באופן חריף.

"וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח כי בבניין בית שני לא הרנינו גוים עמו רק לעגו עליהם: 'מה היהודים האומללים עושים', והיו גדוליהם עבדים בהיכל מלך בבל, וכולם משועבדים לו ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו".

עוד לא זכינו לכך, אבל בדורנו הדברים הולכים ומתקרבים, על ישראל שם לארץ ה', והנה אנו רואים בעיננו ושמחים ומאושרים על התקרבות ישראל אל אביהם שבשמיים, תנועת החזרה לה', תנועת התשובה, הולכת וגדילה, מיום אל יום, וגם הנקם הולך וקרב.

"והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה ויכפר על חטאותינו למען שמו, אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין, וכך הזכירו בספרי (האזינו מג): "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא", ולזה רמז הכתוב שאמר: (פסוק מד) "ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם", הזכיר "כל" להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו ואם היא קטנה בדבור כי ביאר להם עניניה הרבים ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום".

אהבת ה' אותנו אינה תלויה בדבר, מובטחים אנו בגאולה, וודאי שתהיה התשובה הגדולה לאבינו שבשמיים, זה מוטבע בנו, זה טבענו האמיתי, ולכן זה יהיה!

בדורנו קל יותר להאמין, אחרי אלפיים שנות גלות שבנו לארצנו, וודאי נשוב לאבינו שבשמיים, ודאי שיבנה ביהמ"ק, ודאי שנזכה להשבת השופטים, להשבת השכינה לציון.

'…שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך, ובכן, צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו…', זה יקרה במהרה בימינו.

בתחילתה של השנה החדשה, נשנן את שירת חיינו, את שירת העולם, את החיבור ביננו לאבינו שבשמיים.

והדבר החשוב הוא לשאול את עצמנו: איך אנו יכולים לחזק את הקשר ביננו לאבינו שבשמים, מה אפשר לעשות? מה להוסיף השנה שיחזק את הקשר? ממה עלינו להימנע כדי לא להחליש את הקשר?

כי קשר זה הוא כל חיינו, כל הצלחתנו, כל תפקידנו בעולם.

שבת שלום ושנה טובה מאד!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן