חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

מצוות כיבוד הורים | לפרשת ואתחנן

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם עשרת הדיברות – עשרת עקרונות היסוד של חיינו, עשרת הכללים שעל פיהם בונים חיים מכוונים, נכונים ושמחים על פי התורה.

אחד מעקרונות היסוד שמופיע בכללים אלו הוא:

" כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך".

התורה מבטיחה שמי שמכבד את הוריו, יזכה לאריכות ימים ולחיים טובים. איך כיבוד ההורים מביא לאריכות ימים וחיים טובים?

שנים רבות אני אומר לתלמידים הבאים לישיבה: תלמיד שלא מקבל, אוהב ומעריך את הוריו, הוא אינו מקבל, אוהב ומעריך את עצמו. כי העובדה היא שרוב גדול ממי שאנחנו הוא מהורינו, ומי שלא אוהב ומעריך את הוריו, לא אוהב ומעריך את עצמו.

ומי שלא מעריך ואוהב את עצמו לא יהיו לו חיים טובים, וכשהחיים לא טובים – הם לא ארוכים.

אביא דברים שכתב הרב ליאור אנגלמן, ולענ"ד הם טובים וישרים מאד:

"אין ספק שמצוות כיבוד הורים היא מצווה קשה ומורכבת, מצווה שמצריכה התמודדות ומאמץ. היא קשה מפני שאנו נתבעים להעניק כבוד ללא גבול לאדם שלא בחרנו בו כהורה ולעתים אין דעתו כדעתנו.

היא מורכבת כי יחסי הורים וילדים, הם אחת ממערכות היחסים הכי מורכבות בחיים. הקרבה העצומה, תקופות התלות, הציפיות ועוד, יוצרים מערכת יחסים מורכבת.

כמי שתפקידם לחנך אותנו, דבריהם של הורינו לעתים אינם נעימים לאוזנינו ודרישותיהם אינן מתקבלות על ליבנו, ובכל זאת מציבה בפנינו התורה מצווה באשר ליחס הנפשי כלפיהם – עלינו לכבד.

מדרך הטבע אדם מכבד את מי שהערכתו כלפיו רבה בשל הישגיו בתחומים שונים ובשל מעלות שניחן בהם ואילו במצוות כיבוד הורים נדרש כבוד שאין לו תלות במעמדם האמיתי של ההורים ובערכם. בן חייב בכבוד אביו אף אם בהיבט האובייקטיבי גדול הבן מן האב עשרת מונים – בין אם גדול הוא מאביו בתורה ובמעשים טובים, בין אם בעושר ובמעמד חברתי. בן חייב בכבוד אביו אף אם להבנתו לא נהג עמו אביו כשורה במהלך חייו.

מצווה קשה כיבוד הורים… בין השאר היא קשה מפני שהיא תובעת כל העת תחושה של הכרת טובה מתמדת כלפי ההורים, ואדם בגאוותו אינו אוהב להיות בעמדת נפש של הכרת טובה. נוח לו לחשוב כי הוא, בעשר אצבעותיו, הגיע לכל אשר לו בעולם, ואינו מוכן לחיות תחת ההכרה לפיה חייו וכל אשר לו הוענקו לו הודות למאמציו ופעלו של אחר. התעלמות מכבודם מאפשרת תחושה של 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה', ופוטרת את האדם מהצורך להכיר טובה על אשר קיבל מהם.

המצווה הזו קשה במיוחד בדור הזה, בו ההורים עצמם אינם דורשים את כבודם. נדמה להם כי בכך הם בונים יחסים של קרבה ואהבה, ואינם מבינים את האוצר הגדול הנמנע מילד שאין כלפיו תביעה לכבד. הורה הרואה ביצירת קשרי חברות הדדיים עם ילדיו משאת נפש אינו פותח לפניהם שער לעולם ההכרחי של כיבוד הורים.

בראש ובראשונה קשה המצווה הזו מפני שאיננו מתבוננים בה בעיניים נכונות ואיננו מבינים מהו האוצר הגנוז בקיומה.

קושי נוסף בכיבוד הורים קשור לעצם היחס לחיים. ההורים הם אשר הביאו את האדם לעולם, וכאשר אדם מתייחס במרירות לחיים ובסתר ליבו היה מבכר שלא לבוא לעולם, יחסו מופיע בצורה של הפניית עורף להוריו.

זו הסיבה שבתקופה המכונה 'גיל ההתבגרות' בה לעתים צצות קושיות חזקות אצל המתבגר באשר לערך החיים ותכליתם, מופיע במקביל קושי ביחס כלפי ההורים. כבוד כלפי ההורים מבטא שמחה על החיים בהם זכינו הודות למאמציהם, אי- כבוד מבטא כי אין על מה להודות, ומהווה הצהרה: "מוטב היה אילו לא הייתם מביאים אותי לכאן…" מכאן עולה כי הקושי בכבוד לעתים אינו קשור ליחסו של הילד כלפי הוריו ולהערכתו אליהם, כי אם לדבר יסודי בהרבה – יחסו לחייו שלו.

עד כה התבאר הקושי בכיבוד הורים כקושי עם עצם החיים על פני האדמה, אך אולי זהו עצמו סוד הכיבוד. ככל שאדם מתרגל לנהוג ביחס מכבד כלפי מקור חייו הרי הוא מקרין לעצמו פנימה כי החיים בעלי ערך ומשמעות ואינם דבר של מה בכך. הוא בונה בעזרת מערכת ההתייחסות הבריאה להוריו מבט חיובי על כל היש, ויש בכך משום יכולת לשנות את תודעת החיים מן הקצה אל הקצה. הורים המשלימים עם מציאות בה אין הילד נוהג בהם כבוד עושים כן מפני שאינם חסים על כבודם, אך בענוותנותם הם מונעים מן הילד את התקווה לזכות בגישה שמחה כלפי חייו שלו.

דברים ברוח זו מורה לנו המלבי"ם בפירושו לעשרת הדברות: "ובדברות האחרונות (אלו שבפרשתנו) הוסיף 'ולמען ייטב לך', כי יש בני אדם שחושבים שהרעות שבעולם הם יותר מן הטובות וקצים ומואסים בחייהם, ומקללים את אבותם שהביאו אותם אל המציאות הזו שהיא לרעתם. לכן אמר 'ולמען ייטב לך', שעל ידי שתכבד אב ואם ותחשוב שהחיים הם טובים, כן ייטב לך באמת" (התורה והמצווה שמות כ, יב).

המלבי"ם מציב את הבטחת התורה 'למען ייטב' כברכה גדולה המופיעה כבר בעולם הזה בזכות כיבוד הורים, העולם ייטב בעיני האדם, החיים יהפכו בעיניו לטובים, הוא יחיה את חייו מתוך שמחה. כיבוד ההורים, אם כן, בונה יחס נכון אל חייו של המכבד עצמו. אגב, המלבי"ם נקט דוגמא קיצונית של המואס בחיים, אך דבריו נכונים לכל אדם על פני האדמה, ככל שיפתח יחס של כבוד כלפי מי שהביאוהו לעולם, כן ייראה העולם בעיניו בעיניים טובות ומאמינות. בעיני המלבי"ם קיום מצוות כיבוד הורים בשלמות מלווה בשינוי חשיבה בדבר החיים אליהם הביאוני הוריי: "על ידי שתכבד אב ואם ותחשוב שהחיים הם טובים, כן ייטב לך באמת". יכול אדם לנהוג כבוד מופלג בהוריו, על פי כל הכללים, אך אם אין הכבוד מלווה במהפך מחשבתי באשר לחיים בהם זכה, לא נפתח לפניו הפתח להתבוננות חדשה ולא ייטב לו העולם.

כיבוד הורים הוא מצווה המהווה מראה ליחסו של הילד כלפי החיים ובד בבד יש בה כוח עצום להפוך לטובה את היחס הזה, זוהי מתנה גדולה שהוענקה לנו על ידי בורא עולם, שיותר משנועדה להשיב גמול להורים שעמלו וטרחו, היא נועדה לאפשר לבן המכבד לזכות בחיים מלאי ברכה."

 יהי שנזכה בכל גיל, לפתח את מערכת היחסים המופלאה של הורים וילדים, ונזכה לברכה, למען יאריכון ימיך ולמען יטב לך!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן