שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הכנת תה בשבת

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

הדלקת נרות ועבודה

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

יהודה ותמר

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

  1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
  2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
  3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
  4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
  5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
    7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

    בברכה
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

יש לך שאלה?

להתחבר לשורש ולבנות את הבית – דבר תורה לפרשת דברים וט' באב

משה רבנו מתחיל את נאומו הגדול, בקריאה הגדולה לארץ ישראל:

"ה' אֱלֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה, פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם"

ונתבונן בדבריו המופלאים של האלשיך, בפירושו לפסוקים אלו:

"ה' אלוקינו דבר אלינו כו'. לומר, ראו נא איך היה רצונו יתברך למהר ביאתנו אל הארץ, כי הלא ה' למה שהוא אלוקינו כו' פנו וסעו ובאו הר האמורי כו'. והוא, כי הנה ידענו מרבותינו ז"ל (כתובות קי ב), כי ישראל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ובזה נבוא אל העניין. והוא, כי אמר כי ה' למה שהוא אלהינו, וישראל הדר בחוצה לארץ דומה כו', על כן למה שיצדק בעצם היותו אלהינו דבר אלינו וכו' לבא מיד אל הר האמורי, להתחיל משם לרשת ארץ, שנהיה הארץ אשר נכון יהיה בו שם אלהותו עלינו"

הקב"ה רוצה להיות אלוקינו, רוצה שתתגלה מלכותו עלינו, והדרך לעשות זאת היא להגיע לארץ, כי רק כאן חיינו יכולים להיות מותאמים לרצון האלוקי – כאן גם החומר וגם הרוח מתחברים יחד לקידוש שם שמיים בעולם.

"ואומרו לאמר הוא על דרך מאמרם ז"ל (ספרי כו) על פסוק ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (דברים ב ו), שהוא כדי שיאמר לו יתברך תשובה, שאמר איני זז מכאן עד שתשיב תשובה. ועל דרך זה יאמר פה, מה שה' דבר אלינו היה כדי לאמר. שהוא, כדי לאמר ישראל תשובה על אומרו יתברך שילכו לרשת ארץ, למען יגלו לבם אם יאמרו כן נעשה. או ימאנו, כי ימאסו בארץ חמדה, ומה עשה הוא יתברך כל התואנות שהיה אפשר להם להתאנות, קיצץ אותם מעתה…כי היה אפשר יאמרו כי מה יהיה להם בארץ ישראל שאין להם בחורב, כי הלא שם ניתנה תורה. וגם ששם היה עוון העגל, כבר שם נתקן ונבנה המשכן אחר לוחות שניות, ועשו ישראל דגלים כמלאכי השרת מחנות מחנות. ושם ה' הולך לפניהם וענני כבוד ומן ובאר, שהיה להם מעין עולם הבא, שאפילו האומות היו אומרים אלוהות הם אלו, כמו שאמרו ז"ל (עיין במדבר רבה ב ג). ושפע הנותן שם התורה לא ימיש מההר ההוא, וטוב לנו פה מבמקום אחר… "

השאלה הגדולה ששואלים ישראל, מדוע שנלך מהר סיני, מקום נתינת התורה? כאן מקום ההתגלות הגדולה ביותר, מדוע שנעזבנו?

"על כן לבל יאמרו כדברים האלה, הקדים ואמר, רב לכם שבת כו' פנו כו'. לומר, הן אמת ידעתי כי רב ודבר גדול יש לכם על ידי שבת בהר הזה, כי הוא מקום שנתנה בו תורה זה פעמים, וגם פה שכינה מרחפת עליכם כעל ארבע מחנות שכינה.

אך דעו לכם כי גדולה מזו תהיה לכם בארץ, כי עתה אתם רחוקים משורשיכם. ועתה פנו וסעו לכם ובאו כו'…כי למה ששורש נפש כל חי דבקה בשכינה אשר היא למעלה כנגד ארץ ישראל. ועל כן בהיות איש הישראלי בחוץ לארץ הוא נפרד משרשו, אך בבואו אל הארץ רוחו בקרבו תקרב אל שורשו. נמצא, כי בלכתו ארצה כנען הוא כהולך ומתקרב אל עצמו ושורשו ועיקרו, מה שאין כן עודנו בחוץ לארץ שהוא כנפרד קצתו מקצתו. ועל כן אמר הוא יתברך לאברהם לך לך, לומר, אל עצמך לך, והתקרב אל עיקרך, כי פה הוא כאילו אתה רחוק ממך כמפורש אצלנו במקומו. וזה הדבר רצה הוא יתברך לומר פה, באומרו רב לכם פנו וסעו לכם. כלומר, לכם אל עצמכם אתם נוסעים והולכים, כי שם שרשיכם. ועל כן לא אמר ולכו כי אם ובאו, כמי שבא אל ביתו ועיקרו, כי לביאה תתייחס ולא להליכה. ושיעור הכתוב פנו וסעו, שתהיה פנייתכם ונסיעתכם אל היות פונים ונוסעים אל עצמיכם ולכם, שהוא לידבק אל שרשיכם".

ארץ ישראל היא מקומנו, ורק בה אנו יכולים להיות מחוברים לשורשנו. החיבור לשורש, הוא החיבור לחיים השלמים, רק פה כל כוחות החיים שלנו יכולים לפעול בהרמוניה לרומם את העולם לקדושה. בכל מקום אחר, כמילותיו הנפלאות של האלשיך, אנו מפורדים וחצויים בתוכנו, מחשבתנו רוצה קדושה אך ידינו עוסקות בחומר ובחול, ובארץ ישראל גם החומריות והארציות קדושה ולכן האדם מחובר ומאוחד.

כפי שאמר הרב קוק:

"אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה מָסוּר וְנֶאֱמָן לְמַחְשְׁבוֹתָיו, הֶגְיוֹנוֹתָיו, רַעֲיוֹנוֹתָיו וְדִמְיוֹנוֹתָיו, בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּתְכוּנַת הַנֶּאֱמָנוּת הַזֹּאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל."

פנו וסעו לכם, רק בארץ ישראל אתם יכולים להיות אתם עצמכם ממש. בהר סיני יש הדרכות אלוקיות, אבל לחיות את עצמכם, להיות שלמים עם עצמכם, זה רק בארץ ישראל.

הקב"ה קורא לנו, בואו הביתה, לא לכו, אלא בואו, כי זה הבית שלכם, שהאדם נמצא במקומו, הוא יכול לחיות בעוצמה ובזרימה, לחבר את כל כוחות חייו, כי הוא בבית.

זכינו ובדורנו הגענו הביתה, אבל צריך לבנות את הבית – לא די שהגענו הביתה, כאן בביתנו צריכים לעורר את כל כוחות החיים לבנות את הבית, לגלות את כל כוחות החיים שלנו, ולבנות את הבית הגדול והקדוש ששם ה' נקרא עליו.

כי רק כשנבנה את הבית נהיה כולנו בבית, רק כשהשכינה תתגלה ותופיע עלינו, אז נוכל כולנו לגלות נשמתנו, את שורשנו, ולפעול בכוחות עצומים להופעת החיים השלמים בארץ ובעולם כולו.

כולנו נשב ונבכה במוצ"ש על חורבן הבית, כי אנחנו כל כך רוצים להגיע הביתה אל שורשנו, אל מקומנו. הקב"ה זיכה אותנו להיות בדור שבו כל יהודי שרוצה יכול להיות בארצו, להיות מחובר לשורשו, ודווקא זכות עצומה ונשגבה זו היא שמעוררת אותנו יותר – לרצות לא רק להיות במקומנו, אלא גם לבנות את ביתנו, את לב האומה, המקדש, וצמוד אליו את לשכת הגזית, בה יושבים הסנהדרין, שיורו לנו את המשפט והצדק שלנו, המתאים לנו. ומשם תקום גם מלכות שמביעה את הערכים והאידאלים שלנו. כאשר אנו כאן בבית שלנו, אנו מרגישים שזה יכול לקרות, אנו חשים שיש לנו את העוצמות והכוחות לפעול שזה יקרה, ודווקא הבכי והצער על מה שאיננו נותן לנו כוח אדיר, דחיפה עצומה – לקום ולפעול!

יהי רצון שמתוך החזרה הביתה, לשורשנו, נזכה לבנות את כל הקומות וכל הצדדים בביתנו!

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן