חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת מטות-מסעי – להמשיך את המסע!

כשאנו מתבוננים בפרשיות השבוע, אנו שמים לב לכך שבאמצע ההכנות לכניסה לארץ מופיעים פתאם פירוט המסעות של ישראל במדבר.

שהרי פרשת מטות מסתיימת בקבלת בני גד ובני ראובן את עבר הירדן המזרחי והבטחתם להיות חלוצים, ואנו שומעים על התנחלותם וכיבושיהם, וההמשך הטבעי של העניין אמורים להיות הפסוקים שמופיעים בפרשתנו אחרי כל המסעות – "וידבר ה' אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר,  דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען, והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם, ואבדתם את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במותם תשמידו, והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה, והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו…", מה הסיבה שבאמצע המהלך לירושת והנחלת הארץ, התורה בחרה לספר על המסעות? עוד יש לשאול מה החשיבות של זכירת המסעות?  – הרי לכאורה, כל המסעות הם רק אמצעי להיכנס לארץ, ואין ערך במסעות עצמם.

ונראה לומר, שבעצם כל חיינו אנו במסע, ודווקא לפני הכניסה לארץ, חשוב להזכיר זאת, אנו במסע, גם שנכנסים לארץ המובטחת, יורשים ונוחלים, אנו עדיין במסע.

התורה מזכירה לנו, שגם שנכנסים לארץ, אנו רק בעוד שלב במסע אבל הוא לא תם, הוא רק בתחילתו, יש צורך כל הזמן לצעוד קדימה.

במידה מסוימת קלים המסעות במדבר שהם מסעות גאוגרפיים מהמסעות בא"י שדורשים העמקה בנפש.

זה לא קל להיות כל הזמן במסע, זה זוקק כוחות נפש, זה דורש עוצמות ותעצומות, אבל יש לנו את הכוח לעשות זאת.

מ"ב מסעות עובר עם ישראל, ובכך מגלה במציאות את אחד השמות הנסתרים והקדושים ביותר – שם של מ"ב אותיות. השם הזה הוא השם שמבטא את ההתקדמות, את המעבר משלב לשלב.

זהו דבר מופלא שלקראת סוף הפרשה, נתקל בעוד מקום שבו יש את המספר 42, ואלו הן ארבעים ושתים ערי  הלווים, הלווים שאין להם נחלה, שאין להם קביעות מקום, ודווקא בזכות זה הם יכולים להמשיך לנוע והניע את עם ישראל.

האתגר שלנו הוא לבין שארץ ישראל היא חלק מהמסעות, וכל חיינו הם חלק ממסע גדול, של קידום גאולת העולם.

כדברי הרב חרל"פ בספרו מעייני הישועה (שערי א"י, פרק כט):

"כמו שישראל אינם יכולים להימצא תמיד במעמד אחד, והם צריכים להתעלות ולהתרומם משעה לשעה ומרגע לרגע – 'ילכו מחיל אל חיל', כן ארץ ישראל צריכה לגלות תמיד דברים חדשים ואורות נפלאים ורוממים, שכן מצד פנימיותה של הארץ היא מתחדשת תמיד, ובכל רגע ורגע היא ארץ חדשה שלא הייתה עדיין, וההבדל שבין שעה לשעה הוא ממש שהבדל שבין א"י לחו"ל, וכאילו בשעה הקודמת לא היו עדיין בא"י לעומת התחדשותה של הארץ בשעה זו, ועתידה א"י שתתגלה בבחינת אין סוף ותתעלה תמיד בעליות אחר עליות, במושגים יותר גדולים ויותר עליונים, וכן יהיה לעד ולעולמי עולמים, וכשם שתהיינה עליות בפנימיותה כך תהיינה עליות בחיצוניותה, ואם כי זה יתגלה רק לעתיד, בכל זאת מצד פנימיותה גם עכשיו היא הולכת וגדילה עד אין סוף ותכלית, ולכן מלבד שיש בא"י שלוש בחינות: נחלה, ירושה וישיבה, ישנה בחינה שגדולה מהן, היא בחינת הביאה לארץ 'כי תבואו אל הארץ' – שבכל רגע ורגע נכנסים ובאים לארץ חדשה שלא היו בה מעולם.

ובהיות שהארץ עצמה היא במצב של התחדשות ועליה תמידי, ולכן גם כל השוכנים בתוכה הם במצב של הליכה והתחדשות בבחינת 'קום והתהלך בארץ', ובכל רגע צריך כל אחד ואחד להרגיש כאלו רק עתה נולד מחדש, ולעומת העבר הרי הוא כגר שנתגייר מחדש, ומשום כך כל הנמצאים בארץ מסולקים הם מכול מיני דמיונות שווא, לחשוב ולדמות שהם תושבים ואזרחים בעולם הזה, שכן בא"י מרגישים באמת כי העולם הזה הוא רק פרוזדור לטרקלין – העולם הבא, ואשרי אשרי למי שזוכה להרגשה נפלאה כזו.

בחינה זו באורה של הארץ נתגלתה ע"י האבות, שהם ידעו והרגישו שהם רק גרים בארץ, ולכן נקראת ארץ ישראל 'ארץ מגוריהם אשר גרו בה', בארץ מגורי אביו', שכן רק בארץ הזאת מרגישים שהנם רק גרים עלי אדמות, וכן אמר דוד 'גר אנכי בארץ', שאף הוא ידע והכיר את המדרגה הנפלאה הזאת של הארץ וזכה להגיע אליה".

יהי רצון שנדע להתקדם קדימה באופן תמידי, ולחשוף עוד ועוד את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ומשם "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן