חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בעל כבלן לאשתו

שלום באזור שלנו אין כרגע אשה שנעים לאשתי שתהיה לה בלנית במקווה, האם מותר באופן זה לבעל להיות בלן לאשתו? תודה רבה

תחליטו יחד לפי מה שכתוב בפניני הלכה:

ח – הבלנית

כיוון שהאשה אינה רואה את עצמה בטבילתה, יש לחשוש שאולי שערה אחת משערות ראשה נשארה לצוף על פני המים וטבילתה פסולה. לפיכך, צריך שאשה אחראית תעמוד ותראה שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו לתוך המים (שו"ע קצח, מ). כיוון שכך, היו שנהגו לבקש מאותה אשה שגם תסייע להן לבדוק שאין דבר חוצץ על גופן במקומות שאינן יכולות לראות. מתוך כך נוסד המנהג, שבכל מקווה ישנה בלנית שמדריכה טובלות חדשות ומסייעת לוותיקות לטבול כהלכה בלא חציצה.

בפועל יש מקוואות שבהם מקובל שלפני הטבילה הבלנית חוזרת עם הטובלת על פרטי ההכנות הנדרשות כדי לוודא שלא שכחה דבר, ויש מקוואות שבהם הבלנית אף מסייעת בבדיקת הגוף והציפורניים מכל שמץ חציצה. ויש מקוואות שבהם הבלנית רק רואה שכל השערות נכנסו למים. והנכון, שבעת כניסתה של הטובלת למקווה, בעודה לבושה, הבלנית תשאל באיזה סיוע היא מעוניינת, ולא תכפה עליה סיוע שאינה מעוניינת בו, מפני שיש נשים שנפגעות מאוד מהתערבות שאינה לרצונן. בנוסף, על הבלניות להימנע מלכפות על הטובלות חומרות ומנהגי חסידות, כדוגמת הסרת איפור טוב או צבע שאין בו ממש (להלן הלכה יב), או גזיזת ציפורניים שעשויות היטב או הסרת עור קשה שברגליים וכדומה (להלן הלכה יג).

אשה שנמצאת במקום שאין בו אשה שיכולה ללוות את טבילתה, אם שערה קצר, תטבול לבדה. ואם שערה ארוך, תבקש מבעלה שיראה שבטבילתה כל שערותיה נכנסו למים (מהר"ם מרוטנבורג, נו"ב תנינא יו"ד קכב). אפשרות נוספת, שתעטוף את שערה בבד או תכרוך אותו בסרט, ותקפיד שיהיו רפויים, וכך תבטיח שכל שערותיה יהיו בתוך המים (שו"ע קצח, מ).[1]

[1]. יסוד מנהג הבלנית: כתבו כמה ראשונים שצריך שאשה אחרת תעמוד ותראה שכל שערות הטובלת יהיו בתוך המים (רא"ש). ואם אין אשה, תבקש זאת מבעלה (מהר"ם מרוטנבורג, אורחות חיים). ויש שהוסיפו שאם כרכה בד על שערה עלתה לה טבילה (רשב"א, מאירי, שו"ע קצח, מ). ויש שכתבו זאת כשתי אפשרויות שוות, שתיעזר בחברתה או תכרוך בד (ראב"ד). בכל אופן, יש למנהג הבלנית חשיבות מרובה, שכן הניסיון מראה, שבלא נוכחות של בלנית טובה בטבילה, יש טובלות שטועות בהלכה ואין מי שיעמיד אותן על טעותן. אמנם אשה שמתביישת שבלנית תראה אותה או שמסיבה אחרת אינה רוצה להיעזר בבלנית, אינה חייבת לקיים את המנהג, ותוכל לטבול לבדה תוך הקפדה שכל שערהּ יהיה בתוך המים. ראשית, מפני שיש ראשונים שלא כתבו שצריך שאשה אחרת תפקח על טבילתה (רי"ף, רמב"ם ועוד). שנית, גם הסוברים שיש להיעזר באשה, מסכימים שאם הטובלת דאגה לכך בעצמה, עלתה לה טבילתה. אמנם במקום שבו הציבור מקפיד על מנהג הבלנית ורוצה לחזקו כנורמה, ניתן לקבוע שבמקווה שלהם טובלים רק עם בלנית כמקובל, ובלבד שיש פתרון סביר למי שאינה מעוניינת לטבול עם בלנית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-11 16:47:22

שבת

שלום אני אשכנזי הולך על פי הרב אליעזר מלמד ויש לי 2 שאלות: 1. אם נפל לי משהו על החולצה בשבת מותר לי לנער את זה מהחולצה? 2. אני גר בירושלים ונניח שרשום ששבת נכנסת ב 5 ועשרה, האם אני יכול לעשות מלאכה עד 20 דק אחרי זה?(יש גם מקומות שרשום זמן כניסת שבת בירושלים ב5 וחצי) תודה רבה.

  1. אם הדבר דורש רק ניעור מהחולצה, כגון שנפלה שערה או קשקשים על החולצה – מותר, שכן למרות שהם מוקצה מחמת גופו, כל עוד הם על החולצה הם טפלים אליה. אם מדובר על דבר שייצור כתם ולא מספיק לו רק ניעור, כאן כבר שייכים דיני כיבוס המבוארים בפניני הלכה.
  2. אתה צריך פשוט לפתוח באתר הזה ולראות מתי השקיעה. עד כמה דקות לפני השקיעה שאז חובה על כל אחד לקבל תוספת שבת, מותר לעשות מלאכה.  https://skyview2020.co.il/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-10 09:46:29

מלאכה בשבת על עדי תינוק

שלום (שאלת המשך לתשובה שקיבלתי) בספר פניני הלכה מבואר שקטן כבן שנה שלא מבין את ההשלכות של מעשיו מותר להעמידו ליד מתג שידליק את האור. רציתי לשאול האם צריך תינוק שלא מבין שעל ידי הלחיצה במתג נדלק האור או שדי שאינו מבין מה המשמעות של אסור ומותר בשבת? תודה רבה

אין סיכוי שילד בן שנה מבין את המשמעות של אסור ומותר בשבת. ואף שהוא מבין שלחיצה על המתג מדליקה או מכבה את האור, שהרי אחרי פעם אחת שהוא עשה את זה או ראה מישהו שעשה את זה, הוא מבין מה המתג עושה, מכל מקום מכיוון שאינו מבין את משמעות הדבר עבור הגדול, האם הוא מועיל או מזיק במעשיו, הוא נחשב כ'מתעסק' וממילא מותר במקום הצורך לעשות זאת. אביא לך את הפסקה המלאה מתוך פניני הלכה:

כבה האור בשבת במקום שצריכים לו. אם יש שם תינוק קטן כבן שנה שעדיין לא מבין שההורים רוצים שידליק את האור, וכאשר מעמידים אותו ליד מתג החשמל הוא משחק בו בלי להבין שהוא מועיל או מזיק, בשעת הצורך מותר להניחו ליד המתג, ומיד לאחר שידליק את האור יקחוהו משם. שהואיל ואינו מבין את משמעות ההדלקה והכיבוי, אין למעשה שלו חשיבות של איסור, אלא הרי הוא כ'מתעסק'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 18:16:45

ללכת לרופאה/ תינוק בשבת

שלום 1. האם מותר לגבר ללכת לרופאה לצורך טיפול ברגל (פדיקור), אין באזור שלנו גבר שעושה טיפולים כאלה? 2. בעניין אחר האם מותר להעמיד ילד קטן בן שנתיים שלוש ליד המתג בשבת והוא מעצמו ידליק או יכבה את האור?

  1. מותר, מפני שהיא עסוקה במלאכתה, ומגעה מקצועי לצורך רפואה. יש להקפיד שהחדר לא יהיה נעול כדי להימנע מאיסור ייחוד. דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה), וכן יובא בספר הקיצור לפניני הלכה על ענייני זוגיות ומשפחה שיצא בעז"ה לאור בקרוב.
  2. גם דין זה מבואר בפניני הלכה שבת, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "בשעת הצורך ניתן לגרום לקטן כבן שנה שאינו מבין את השלכת מעשיו, לעשות אפילו איסור תורה עבור הגדול, כגון להעמידו ליד מתג החשמל כדי שישחק בו, וברגע שידליקו או יכבהו, ייקחו אותו משם."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 14:14:17

כשרות

יש לי כלמיני קערות מקרמיקה שבהן אנחנו מכינים טחינה, לפעמים קרה שחתכנו לימון ושום עם סכין בשרית וערבבנו בתוך הטחינה עם כף נקייה. האם זה הופך את הטחינה לבשרית? ויותר חשוב את הכלי לבשרי? כל הכלים היו נקיים כמובן.

אמנם לכתחילה אין לערבב, אלא מאכל שמתכננים לאכול עם בשר, יכינו בכלי בשר, ומאכל שמתכננים לאוכלו עם שני המינים, יכינו בכלי פרווה. אבל בדיעבד או כאשר על מדובר על כלי שהוא ספק בשרי, כגון סכין חיתוך, שבבתים רבים לא חתכו איתה מעולם מאכל בשרי רותח, כך שלא בלעה מעולם בשר, וגם אם פעם חתכו איתה בשר רותח, היא אינה בת יומה – אפשר להקל ולאכול את הטחינה עם בשר ועם חלב, ובוודאי שהקערות לא נעשו בשריות.

דינים אלו מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכעת גם בספר הקיצור לפניני שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:58:26

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת במדבר ושבועות – שני תנאים לקבלת התורה

השבוע אנו מתחילים חומש חדש, חומש במדבר, רבות נכתב בחז"ל על אודות המדבר ומשמעותו, ברצוני להאיר בדברי אלה רעיון אחד שכתבו חז"ל רעיון שהוא להבנתי יסודי מאד ורלוונטי מאד לכל הבא להתבשם מיינה של תורה, רעיון שמחבר אותנו גם לזמן מתן תורתינו, שנזכה להפגש איתו בשבוע הבעל"ט, וממילא כפי שמסרו לנו חז"ל אנו נפגשים בתמציתו ויסודו כבר בשבת, שהרי כל שבת כבר מכילה בתוכה את כל יסודות השבוע הבא.

כותב המדרש (במדב"ר א,א):

'מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי וגו', היכן שהייתי מתקלס…משל למה הדבר דומה, לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני מדינה וברחו, נכנס לשניה וברחו מלפניו, נכנס לעיר חריבה וקידמו אותו והיו מקלסין אותו. אמר הנשיא זו העיר טובה היא מכל המדינות, כאן אני בונה כס נאה, כאן אני דר. כך שבא הקב"ה לים ברח מלפניו…וכן ההרים…בא במדבר חריבה וקילסה אותו…התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכו, שנאמר:' יששום מדבר וציה', עד כאן לשונו של המדרש, ויש לשאול:

  • במה דומה המדבר לעיר חריבה?
  • במה דומה נתינת התורה לביקורו של הנשיא?
  • מדוע בעצם בורחים תושבי הערים המפתחות מהנשיא?
  • מדוע אין בורחים מפניו אנשי העיר החריבה?
  • ושאלת השאלות מה בא המשל ללמדנו?

ונראה להסביר שתושבי הערים הבנויות חשים שיש להם ברוך ה' הצלחה ושיגשוג, הם פורחים, אינם מרגישים שחסר להם משהו, אינם רוצים שישנו את הרגליהם וסדריהם הישנים, המוכרים, הטובים והמצליחים, הם חוששים שיבוא נשיא עם רעיונות חדשים, סדרים חדשים (אולי כפי שנהוג במקומותינו גזירות חדשות ומיסים חדשים), מה לנו ולצרה זו? – עדיף לברוח.

מאידך תושבי העיר החריבה, מרגישים צורך ליד מכוונת ומדריכה, את ה'אין' אי אפשר לקלקל רק לתקן, הם משוועים לסדרים חדשים, הם כמהים לחשיבה מרעננת ומקדמת – לכן מקבלים את הנשיא בשמחה וצהלה.

והנמשל ברור, ללימוד התורה  צריך להגיע עם ההבנה והתחושה העמוקה, שאני צריך את הדרכתה, רק ההרגשה האמיתית של ריקנות ללא התורה, תפנה מקום להקשיב באמת לקול ה', לקול ה' המתגלה לנו בתורה, בהסטוריה, בטבע  בכל הבריאה וההוויה העוטפת אותנו, כך מקבלים תורה, כך מגיעים לזמן מתן תורתינו.

וכפי שכותב את הדברים הרב חרל"פ בהקדמתו למי מרום (ח"א):

"יראת ה' הטהורה…באה מתוך היישרות כל המידות והיזדככותם… וביחוד ע"י קנית מידת הענווה הגדולה מכולם, שיסוד יסודה הוא לינק מן התורה ולקבל ממנה את כל מה שהיא מחנכת אותו, ולא ללכת אחרי הנחות קדומות ולהשתמש בלימודם למצוא סימוכין לרצונם ולמאוייהם, שבאופן זה אין לך הליכה אחרי שרירות הלב גדולה מזו, ותורה כשמה כן היא: מורה ומלמדת, וזהו יסוד לימוד תורה לשמה, להתפנות מכל רגשי האדם, אף היותר זכים, ולהרכין הראש כולו כלפי התורה ולהיות עומדים ומצפים להנות מאור קודשה באמת…",

כלומר אדם לא צריך לבוא עם השקפת עולם מובנית ולמצוא מקורות שצודק, אלא בענווה להקשיב, בעדינות לשמוע לדברי התורה שמגלה וחושפת את רצון ה', ככל שנקשיב לתורה נשמע יותר.

אל לימוד התורה צריכים להגיע מתוך תחושה עמוקה של חוסר, של צימאון – 'מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה, אלוקים א-לי אתה א‍שחרך, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, בארץ ציה ועייף בלי מים' – דוד המלך בהיותו במדבר יהודה צמא וכמה לתורה, לדבר ה'.

מי שחש את הצימאון הקב"ה משקה אותו ומרווה צמאונו.

כלומר, שני עניינים צריכים להיות כהקדמה ללימוד התורה:

  • התנקות מכל דעות קדומות, הבנות וקיבעונות.
  • תשוקה עצומה לדבר ה'.

אולי זוהי הסיבה שאנו לומדים תורה בלילה של חג השבועות, חז"ל הדגישו מאד את לימוד התורה בלילה – "תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר:'קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה". (תמיד לב.)

וכדברי הרמב"ם (ת"ת פ"ג): "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה. וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי".

ומה הסיבה לכך? – מבאר המהר"ל:

"כי הלילה הוא הסתלקות העולם הזה הגשמי ועיקר העולם הזה הוא ביום, אבל בלילה נחשב כאלו העולם הזה בטל ולכך מיוחד הלילה אל התורה".

כלומר, בלילה העולם הזה שוקט ואז האדם פתוח באופן נקי לקבל את התורה באמת, תורה של מדבר.

אבל יש כאן עוד עניין, הלילה נועד לשינה ואנו רגילים לישון בלילה, אדם שלא נותן תנומה לעיניו, ועמל בתורה כל הלילה מראה את עוצמת אהבתו לתורה, את הצימאון והתשוקה האדירה לתורה.

לכן שני העניינים: לימוד תורה מתוך פתיחות ונקיות ולימוד תורה מתוך תשוקה וצימאון מופיעים בלילה.

מי ייתן ונבוא לחג מתן התורה, ככלי ריק המצפה לקבל את מילואו, בצימאון ובתשוקה אדירה לתורה.

הקב"ה נותן תורה והשאלה שצריך לשאול האם יש לנו מקום ופניות לקלוט?

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן