שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות

מילקשייק עם תמרים ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה מברכים גם על העץ?(היו יותר מכזית תמרים) אשמח להסבר ולמקורות

אם ברכה ראשונה היתה שהכל, זה אומר שלפי כללי עיקר וטפל החלטת ששאר המרכיבים עיקר והתמרים טפל, אז גם ברכה אחרונה מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-04-14 07:05:32

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בהר – צורת המערכת הכלכלית לפי התורה

תוכן עניינים

בפרשת בהר אנו עוסקים בין השאר במערכת הכלכלית, הכוללת שמיטה ויובל, ואני רוצה להיכנס היום לעניין כללי שקשור למבט הנכון על העולם הכלכלי שאנו חיים בתוכו.

התורה מצווה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו…ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך כי אני ה' אלוקיכם". "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך, את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים". "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבודת עבד".

העולם בנוי כך שאדם לא יכול לחיות לבד, האנשים זקוקים זה לזה. האדם לא יודע הכל ולא יכול לעשות הכל לבד. כדי להתקיים יש לי צורך לקשרים עם עוד אנשים, בכל הרמות. מדוע יצר הקב"ה כך את העולם?

הרמח"ל מסביר שמטרת כל הבניין הכלכלי הוא לחבר ביננו, ליצור קשרים, חברויות וחיבור בין האנשים. מטרת העולם הכלכלי הוא להרבות חיבורים וקשרים, להרבות אהבה ואחווה.

מי שמגיע לעולם הכלכלי ומטרתו להרוויח את הרווחים הגדולים ביותר, לקחת כמה שיותר, הוא לא מבין את עניינו של העולם הכלכלי. מי שמטרתו הגדולה ביותר היא להרוויח כמה שיותר, ואין זה משנה אם הוא רוצה לתת את כל רווחיו לצדקה וחסד, כמעט וודאי שהוא יגיע להונאה.

צריך להיזהר, התורה בפרשתנו מזהירה אותנו, לא להונות. וכך כותב רש"י על הונאת דברים: "כאן הזהיר על אונאת דברים שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ". רשי מזכיר שתי דוגמאות: האחת, שלא יקניט איש את חבירו. כשאדם רוצה לבנות את מעמדו החברתי, אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקנטת החברים שלו, להיות זה שזורק בדיחה והלצה. והתורה מזהירה אותנו שזו הונאת דברים, שלא ככה בונים מעמד חברתי. מטרת החברה היא חיבור, אהבה ואחווה, חסד וטוב.

הדוגמא השניה שמביא רש"י היא של אדם המבקש עצה. אדם זה מגיע ובענווה מבין שהוא לא יודע הכול ולכן בא לשמוע את חברו. זהו דבר נפלא שנותן הזדמנות לתת עצה מכול הלב, אך מצד שני גם נותן מקום לנצל את האמון, את החסרון של השני, את ה'מעמד' שלי כמומחה, ולתת עצה מתוך נגיעה ואינטרס – וזוהי הונאה.

כל כך חשוב שאנשים נותנים אמון, וצריך להיזהר שלא לשבור אותו, לא להוביל אחרים לאשליות, לא לבנות דמיונות, כי בכך הורסים את היכולת ליצור קשרים, אהבה ואחווה, ולמעשה הורסים את העולם.

איזה כאב נורא הוא לחיות בעולם בו אי אפשר לתת אמון, עולם בו אי אפשר לסמוך, עולם בו אנשים לא יודעים אם מה שנאמר להם הוא אמיתי או נובע מתוך אינטרסים.

זה כל כך חשוב שבזה תלויה גאולה העולם וירושלים: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

השפת אמת מעמיק עוד בהבנה ומבאר:

"בפסוק וכי ימוך כו' והחזקת בו כו' וחי אחיך עמך…וזה הענין נוהג הן בעשיר הן בחכם (כל מי שיש לו מה לתת מחויב לתת משלו, הן אדם שיש לו חוכמה והן אדם שיש לו עושר), וממשמע שנאמר 'והחזקת בו' שיש בכוח איש להחזיק ביד חבירו שמטה ידו 'וחי עמך' – כי הנקודה חיות יכול להתפשט עד אין שיעור".

כלומר, לכל אדם שיש שפע, הן שפע של חוכמה והן שפע כלכלי, יכול להחיות מהשפע שלו את הנזקקים, וכיוון שהשפע הוא אלוקי, ללא שיעור וגבול, הרי שכל זמן שישתמש האדם בשפע לנתינה – השפע ילך ויתרבה.

אבל השפת אמת לא מסתפק בדברים אלו ואומר: "והקדוש ברוך הוא וברוך שמו משפיע בכל יום לכלל הבריאה כל הצטרכות שלהם הן בנפש הן בגוף ועל זה מברכין 'הזן את העולם כולו' דייקא. רק שהמקבלים צריכין להתאחד ולתת זה לזה באחדות אחד. ואז אין מחסור דבר. וכיון שימוך אחיך ומטה ידו עמך בוודאי נמצא העזר אצלך. ואם כי אינו רואה שיהיה בכוחו כל כך. על זה נאמר 'מאיר עיני שניהם ה', שעל ידי התאחדות ישרה עליהם ברכה".

זהו דבר מופלא מאד שמתחבר באופן ישיר לדברינו, הקב"ה שולח לאחד שפע והשני נזקק, המטרה היא שיתאחדו, באמת יש מספיק לכולם, יש שפע לזון את כל העולם בחסד. אבל כדי שיהיה לכולם אנו נדרשים להיות המעבירים, בחסד ובמסחר צודק וישר, וכך השפע עובר ונוצרת אחדות.

כשנבין היטב את המטרה האלוקית שלשמה נוצרה צורת הכלכלה שמלווה את חיינו, נוכל ממילא לכוון את הדברים כראוי. יהי רצון שנזכה לכך.

אולי יעניין אותך

הרב אליעזר מלמד בשיעור עם דגלים ברקע

להודות, להלל ולנצח

מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית תשועה לישראל • כך קבעה מועצת הרבנות הראשית, בעת שכיהנו בה פאר גדולי הרבנים בארץ • הגאון רבי משולם ראטה כתב שמצווה לומר ביום העצמאות הלל עם ברכה, וכן הורה מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל • ביום העצמאות, חובה להעלות על נס את חיילינו הגיבורים שמחרפים את נפשם על הגנת העם והארץ • ראוי להזכיר לכל החוגגים את הקמת היישובים החדשים, וכן לחוגגים את שיקומם של היישובים שחרבו, כדוגמת חומש ושא־נור
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן