חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויגש- לשרוד בגלות

בפרשתנו מופיעה היציאה הראשונה לגלות – וזו מלווה בפחד וחשש, האם יצליחו ישראל לשרוד בגלות? ובפרט, האם יצליח עם ישראל לשמור על מורשתו הרוחנית בגלות, לשמור על המסר האלוקי שהוא נושא בקרבו לעולם כולו, או שמא יטמע ויתבולל?

חשש זה אינו חשש סתמי. אנו יודעים שישראל ירדו במצרים למ"ט שערי טומאה, ושכאשר לבסוף יצאו ממצרים הרי שעשו זאת, רק אחד מחמישה (חז"ל על הפסוק "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". ויש אומרים שיצאו רק אחד מחמישים, ויש אומרים אחד מחמש מאות). ידועים בהקשר זה דברי הרמב"ם (פ"א מהלכות ע"ז) שכתב:

"…עד שארכו הימים לישראל במצריים, וחזרו ללמוד מעשיהם ולעבוד עבודה זרה כמותן, חוץ משבט לוי, שעמד במצוות אבות, ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה זרה. וכמעט קט היה, והעיקר ששתל אברהם נעקר; וחוזרין בני יעקוב לטעות העמים, ותעייתם.  ומאהבת ה' אותנו, ומשומרו את השבועה לאברהם אבינו, עשה משה רבנו ורבן של כל הנביאים, ושלחו".

החשש הכבד שישקעו ישראל בטוב ארץ מצרים, ולא ירצו לעלות, היה החשש הנורא ביותר, כפי שכותב הנצי"ב (שראה אל מול עיניו את השקיעה הרוחנית הגדולה ביותר בתולדות עמנו, ערב השואה):

"משום שהיה ירא שלא יהא נשקע זרעו בהתערבות האומה במצרים, ורק בארץ ישראל… יכולה היות משומרת הנקודה הישראלית מדור דור, מה שאין כן במצרים, אפשר שיהא חס ושלום נשקע 'עין' ישראל, ועל זה הבטיחו ה': 'אל תירא כי לגוי גדול אשימך שם", לדרשות חז"ל משמעות 'גוי גדול', שיהיו מצויין בפני עצמו, ולא משוקעין במצרים".

בכדי לנסות להרגיע את החשש האיום והנורא, הקב"ה נגלה ליעקב במראות הלילה, לנחמו שגם בלילה הנורא הזה, ישמרם ה', כדברי הנצי"ב:

"הנה באברהם ויצחק לא מצאנו זה (=שנאמר שנראה אליו אלוקים במראות הלילה), רק ביעקב…היינו מפני שהיה מוכן לצאת לחו"ל לגור. לכן בא אליו ההתגלות האלוקית בלילה, להראות שאף בלילה בחשכת הגלות שורה שכינה בישראל, כמו שאמרו (מגילה כ"ט) "כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם: גלו למצרים – שכינה עמהם… גלו לבבל – שכינה עמהם…". ולזה אמר (תהלים כ') "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוקי יעקב", שבזמן שהם בצרה ובחשכת לילה, ישגבך אלוקי יעקב שנגלה אליו בלילה".

גם הישיבה בארץ גושן היא ניסיון להרחיק את עם ישראל מהשפעת מצרים, כדברי העקידה:

"וכשאין אתם בקיאים באומנות אחרת, ירחיקכם מעליו ותשבו בארץ גושן, אמר שיכוון מהמצרים הרחקה בעצם, והישיבה בארץ גושן במקרה" – לא את ארץ גושן רצו הם, אלא את ההתנזרות מחיי הקהילה המצרית.

וכך ממשיך הנצי"ב וכותב:

"כי תועבת מצרים – ולא ירצה להושיבכם במקום עיקר הישוב, כך עלה בדעת יוסף לסבב הדבר להגיע לתכלית המבוקש, לשבת בדד, אע"ג שיהיה באופן שיהיו אחיו ובית אביו לבוז מחמת זה בעיני פרעה, מכל מקום הכל כדאי כדי להגיע לזה התכלית, הנחוץ לשמירת קדושת ישראל".

וההבטחה המנחמת היא: "אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך" וכדברי רש"י שם: 'אעלך' – שהבטיחו להיות נקבר בארץ ישראל, 'גם עלה' – גם בניך יעלו לארץ ישראל! וכדברי המדרש (שמות רבה ג,ג): "אמר הקב"ה למשה: אני אמרתי ליעקב אביהם – 'אנוכי ארד עמך למצרים, ואנוכי אעלך גם עלה'- ועתה ירדתי לכאן להעלות בניו כמו שאמרתי ליעקב אביהם".

היראה מפני איבוד הדרך, הפחד והחשש מפני ההיסחפות לטומאת העמים ותרבותם, הוא הפחד הגדול ביותר של כל מי שיש לו ילדים. כל אבא ואמא מתפללים בדמעות על ילדיהם שילכו בדרך ה', "וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא" – כי זה הדבר החשוב ביותר!

בהתאם לדברנו ניתן  גם להסביר את סוף הפסוק – "יוסף ישית ידו על עיניך", מה ההבטחה הזאת? מה הכוונה ישית ידו על עיניך?

יעקב אבינו חושש נורא מה קרה לבנו אהובו שירד למצרים – האם הוא נפגע רוחנית? חלק מהמפרשים מסבירים שבשורת עוד יוסף חי – אין כוונתה רק על החיים הפיזיים אלא על החיים הרוחניים – "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". והקב"ה מבטיח לו: 'יעקב, אביהם של ישראל,, אתה יכול לעצום עיניים בנחת. יוסף יהיה לידך, בגופו ובליבו'.

אבא לא יכול לעצום את עיניו ולא יכול להסתלק מן העולם בשמחה, ללא הידיעה שכל בניו הולכים בדרכו!

יעקב הוא הראשון שיצאה נשמתו באחד, ושמיטתו הייתה שלמה, כדברי הגמרא (פסחים נו, א):

 "…אמר: שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד – כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד…".

יהי רצון שנזכה שכל בנינו ובנותינו, יחד עם כל בני ובנות ישראל, יחזיקו בדרך ה', ימשיכו להאיר את אור בעולם, 'והיה ה' למלך על כ הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן