חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

לחלל שבת עבור פיקוח נפש של מחלל שבת

האם מותר ליהודי לחלל שבת בגלל פיקוח נפש של אדם אחר שמחלל שבת? אנסה לתת דוגמא. למשל, הגשר בכביש 1 במחלף ענבה שהוא עובר מעל כביש ראשי. נניח תיאורטית שהיו מנסים לסיימו במהלך ימי החול עד ממש כניסת השבת ולא מספיקים לסיימו לחלוטין בזמן ועכשיו הוא מהווה סכנה בטיחותית לעוברים מתחתיו. אך העוברים מתחתיו הם רק אלו שנוסעים בשבת, כי הרי במוצאי השבת מיד ימשיכו בעבודות ויסיימו אותו! מה הדין במקרה כזה? האם מותר לחברה לחלל שבת ולסיימו בשבת על מנת למנוע פיקוח נפש מהנוסעים מתחת הגשר בשבת או לא? האם מותר למישהו לחלל שבת משום פיקוח נפש על מנת להציל מחלל שבת? (בהנחה שפה זה לא ספק פיקוח נפש אלא ודאי פיקוח נפש). ומה הדין במקרה של ספק פיקוח נפש של מחלל שבת (כשלא בטוח שכשיקרוס הגשר יהיה מישהו מתחתיו…)?

כן, פיקוח נפש דוחה גם חילול שבת שלא ניתן למונעו, כפי שמובא בפניני הלכה כז, יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

"יצאו אנשים לטייל בשבת במקום שצריך אבטחה, ואין דרך למנוע מהם את הטיול, חובה על החיילים לשמור עליהם גם כשהדבר כרוך בחילול שבת. אבל אסור לסייע להם בחילול השבת, כגון לפתוח מחסום כדי שיוכלו לנסוע, או לתת להם אישור לנסוע, או לעלות על האוטובוס שלהם כדי שיוכלו לנסוע, אלא רק לאחר שהם כבר נוסעים, מותר לאבטח אותם ברכב הצבאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:36:20

יש לך שאלה?

פרשת מקץ ושבת חנוכה – דרכי הפעולה האלוקית | הרב גור גלון

כשאנו מתבוננים בדרכי הפעולה האלוקית בעולם אנו מוצאים שלוש דרכים ראשיות:

הדרך האחת, שהקב"ה פועל לבדו, ללא התערבות אנושית כלל. הדוגמה הבסיסית לכך היא בריאת העולם – "אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא, לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא". השבת נועדה להזכיר סוג יצירה זה – זכר למעשה בראשית.

הדרך השנייה, שהקב"ה פועל לבדו, אלא שיש הודעה לישראל על הפעולות הצפויות, וישראל נדרשים להסכים לישועה. הדוגמה הבסיסית לכך היא יציאת מצרים: ביציאת מצרים לא הכל נעשה ע"י הקב"ה. עם ישראל נדרש למעשים שיביעו את אמונתו וביטחונו בה' ואת רצונו לצאת ממצרים (לדוגמא, קורבן הפסח; משיכת המזוזות בדם; ההליכה אחרי משה רבנו, וכו').

יש לכך כמה ביטויים, ונזכיר שניים מהם: האחד, כשהנביא ירמיהו משבח את עם ישראל על יציאת מצרים במילים הבאות: "הלוך וקראת באוזני ירושלים לאמר, כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" – השבח הוא בכך שהם הסכימו לצאת.

השני, העובדה שמשה רבנו, מנהיגם של ישראל, שמוביל כביכול את ישראל ביציאת מצרים, לא מוזכר כלל בהגדה של פסח. ואם הדבר לא הובן מאי ההזכרה, הרי שהוא מודגש על ידי בעל ההגדה בהביאו את דרשת חז"ל: "ועברתי בארץ מצרים – אני ולא מלאך, והכיתי כל בכור – אני ולא שרף, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים – אני ולא השליח, אני ה' – אני הוא ולא אחר".

הדרך השלישית היא שהקב"ה רוצה שאנחנו ניזום, שאנחנו נוביל, והקב"ה שולח ברכה והצלחה במעשה ידינו. הדוגמאות הבסיסיות לכך הן חנוכה, פורים ויום העצמאות- מועדים בהם יזמנו ופעלנו, מתוך הכוח שה' אלוקינו נותן לנו.

[אולי כך אפשר להסביר מדוע חנוכה חל תמיד בפרשיות של יוסף הצדיק. יוסף פועל, עושה ויוזם, 'וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו'. יוסף עושה ופועל ויודע שכל מעשיו הם בסייעתא דשמיא, הוא עושה וה' מצליח, אך ההצלחה היא בידו, במעשה ידיו].

מכל מקום גם במועדים שהזכרנו אנו מבחינים בהבדלים בולטים, שככל שאנו מתקדמים בהיסטורי היוזמה הולכת ומתגברת. בפורים הייתה פעילות מינימלית, אסתר לובשת מלכות ונכנסת למלך, אך מעבר לכך, הכול בפעולה אלוקית. לעומת זאת בחנוכה וביום העצמאות יש יוזמה, יש תכנון, ויש מסירות נפש לפעול, לעשות וליזום.

הדבר בא לידי ביטוי גם בנוסח 'על הניסים': בפורים אנו אומרים  "בימי מרדכי ואסתר" – זהו תיאור זמן, כאשר בתוכן מרדכי ואסתר לא מופיעים כלל – "ואתה ברחמיך הרבים, הפרת עצתו וקלקלת מחשבתו, והשבות לו גמולו בראשו, ותלו אותו ואת בניו על העץ…".

לעומת זאת בנוסח 'על הניסים' בחנוכה אנו אומרים "ואתה ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך…ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קודשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". כלומר, מוזכר שהתשועה הייתה בידם של החלשים, המעטים, הטהורים, הצדיקים ועוסקי תורתך, ואחר כך אנו מזכירים את סדרת הפעולות…

את ההבדל המשמעותי בין נס פורים לנס חנוכה, ושנס חנוכה מאוחר היסטורית לנס הפורים, ניתן להסביר בשלושה אופנים:

  1. כפי שכתבנו בעבר, ככל שהדורות מתקדמים עם ישראל סופג אליו את הרוח, את הקדושה, ואת נבואה שהסתלקה בעוונותינו. זוהי גם הזדמנות ומבחן לאומה, כאשר במקומם מופיעים רוח העם, היוזמה, והתורה שבעל פה.
  2. נס חנוכה הוא נס ארץ ישראלי. ובארץ ישראל אנו נדרשים למלוכה וממשלה, לקחת יוזמה ומנהיגות.
  3. שדווקא כשיש איום על הגוף הישראלי הקב"ה מציל ועוזר, אך כשיש איום על הרוח, על שם ה' שנקרא עלינו, אז עם ישראל נדרש לפעול. (שכמדומני שראיתי הסבר זה בספרו של הרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל). יש בכך עומק מופלא, שהקב"ה דואג ל'אינטרסים' שלנו, ואנו דואגים ל'אינטרסים' האלוקיים.

מתוך דברים אלו אנו למדים שחנוכה הוא חג היוזמה, החג לפעול עם א-ל, החג לגלות את אור ישראל. למרות שיש חושך ואין נבואה והדרכה אלוקית, הקב"ה בנס פך השמן אומר לנו: אתם התחלתם במסירות, אני אמשיך איתכם. אתם מצאתם פך של שמן, הדלקתם יום אחד, ואני ממשיך איתכם. אבל אתם תתחילו, אתם תקחו את היוזמה!

לסיום נעיר כי מי שיתבונן בפרשיות יוסף ובפרשתנו יראה באופן ברור כיצד יוסף לוקח אחריות. הדוגמא החריפה לכך היא שיוסף לוקח אחריות גם על כך שאחיו יחזרו בתשובה, שיתקנו את האחווה. כאשר כל המעשים המוזרים שהוא עושה להם, הם כדי לבדוק ולחזק את האחווה. לכן גם הוא מתגלה אליהם, בפרשה הבאה, רק שהוא שומע את המילים – 'כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר, אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים, ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו, כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי' – אז הוא רואה את התיקון, את החזרה בתשובה, ומתגלה, זוהי אחריות לפעול עם אל.

יהי רצון שנצליח לכוון את היוזמות והרעיונות אליו יתברך, שנתאזר בגבורה, אומץ ועוצמה, ליזום וליצור, להילחם ולהיאבק, לבנות ולהבנות בארצנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן