חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת קרח – העיקר הכוונה

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם קורח ועדתו, וננסה לעמוד על נקודה יסודית וחשובה: הכוונה.

לעיתים ניתן לשמוע אנשים שאומרים את המימרא "כוונות—בתפילה". כלומר, שמקומם של הכוונות הוא דווקא בתפילה ולא במקומות אחרים, שאת מעשי האדם מודדים בתוצאות ולא בכוונות, וכי הכוונות אינן באמת משפיעות. אמירה זו מקוממת.

בפרשת השבוע ובדברי חז"ל על פרשת קורח אפשר לראות בדיוק את ההפך, שהכוונה והרצון הם כוחות מאד משמעותיים וחשובים. אולי אפשר לומר באופן חריף שכל התוצאות שאנו רואים הם כתוצאה מהכוונה הפנימית.

חז"ל בהתייחס למחלוקת קורח ומשה כותבים (מסכת אבות ה, יז): "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו". בדברים אלה מסמנים לנו חז"ל את הבעיה: הבעיה היא בכוונה, הבעיה היא בשאיפה וברצון. קורח יוצר מחלוקת שאיננה לשם שמיים, מחלוקתו לא נועדה לקדש את שמו של הקב"ה בעולם, ולא נועדה להביא אור וטוב לעם ישראל או לעולם כולו. המחלוקת של קורח מונעת מתאוות הכבוד, מקנאה ומעין-הרע.

חז"ל אומרים על קורח שליבו לקחו. כלומר, הרצונות הפנימיים, הכוונות של הלב, הם שגררו אותו לפתח שיטה אידאולוגית שלמה, לטעון טענות הגיוניות ולהקהיל עדה גדולה שתגבה ותתמוך ברעיונותיו.

הכוונה היא העיקר. רחמנא ליבא בעי. ה' רוצה את הלב, את הכוונה. מי שחושב שלא מזהים את כוונותיו הפנימיות או שאין להן השפעה עצומה לכוונה – טועה.  יש לנו חושים עמוקים, יכולות קליטה מאד מיוחדות, אנו מזהים אדם שמגיע מרצון אמיתי לעזור ולקדם, ומזהים מאידך אדם שמונע מתאוות בצע, כבוד ומעמד.

השם קורח הוא מלשון קרחת, ניתוק הדברים משורשם ומקורם. קורח חשב שיצליח בשל חכמתו הרבה, הכריזמה הסוחפת, כוחות ההנהגה וכושר הביטוי המדהים, שלא יזהו את כוונותיו, את מניעיו האמיתיים. הוא טוען בלהט: "כל העדה כולם קדושים", אף שבליבו עומדת המשאלה: 'הייתי רוצה להנהיג'. הוא חושב שניתן לומר דברים בלי שתהיה השפעה לקרקע ממנה הם צומחים. והתוצאה היא חד משמעית: הקרקע תחת רגליו מתמוטטת. לשקר אין רגלים, אין עמידה. אם מנסים להראות מצג שווא – כשהלב לא שם, כשהכוונה לא קיימת, כשאחד בפה ואחד בלב – אין לזה קיום.

"אמת מארץ תצמח" – האמת שהיא ההתאמה בין המניעים למעשים, בין הכוונות לאמירות היא  הצומחת מהקרקע המוצקה, היא זו שעומדת ומקיימת את העולם.

כמה חשוב והכרחי לעצור ולבחון את עצמנו: מה באמת מניע אותנו? מה באמת חשוב לנו? מה משמח אותתנו? מה מרגש אותנו? מה מפחיד אותנו? – העבודה המרכזית שלנו היא חידוד ודיוק הכוונות. אם נתכוון נכון- נגיע. העיקר הוא הכוונה.

במחלוקת לשם שמיים יתכן שצד אחד טועה, יתכן שיש חוסר הבנה, חוסר הכרת המציאות, טעות אידאולוגית, אלא שאם זה לשם שמיים, אם הרצון הוא טוב- סופו להתקיים, סופו להוביל לאמת, כי הרצון מכוון נכון.

ונסיים במעט מהעושר האדיר שכתב הרב קוק זצ"ל על חשיבות וערך הכוונה והרצון:

"הרצון הוא מקור החיים. רצון האדם הוא באמת יסוד שכלולו והווייתו. אמנם הרצון הזה צריך הוא פיתוח ועישוי, יותר מכל הכוחות כולם…" (אורות הקודש ג)

"עוד יתגלה בעולם גודל ערך הכח של רצון האדם, ומדרגתו במציאות כמה היא מכרעת… וגילוי זה יהיה הכתב של כל המדע כולו, ויבוקש מכל העולם בישראל" (אורות הקודש ג)

"והיסוד הגדול – שהרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אליו מילואיו… והוא בא להכיר את הטוב האמיתי של ההצלחה הגמורה, שאינה תלויה כי אם באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצועי, והוא רק הרצון הטוב. והצלחה זו היא האושר הגדול מכל אוצרות וסגולות, ורק היא מאשרת כל העלם ואת כל המציאות" (אורות התשובה ט).

אלא שאם האדם יגיד: הרי זה קשה מאוד לכוון את כל החיים לשם שמים, להיות ללא פניות זרות, ללא רצונו אגואיסטים, מנחם אותנו הרב קוק באומרו "בעל פניה נקרא מי ששקוע בפניות, אבל אם יסוד רצונו טוב, הכל טוב למפרע" (הרב קוק, רשימות מלונדון ז).

כלומר, אם אל המעשים הטובים נלווית גם נגיעה אישית, אין האדם נחשב מפני כך "בעל פניה". ואם רצונו הבסיס הוא טוב גם מעשיו הנגועים בפניות נחשבים כטובים מיסודם" (יש לך כנפי רוח כז)

יהי רצון שנזכה לזקק את כוונתנו ורצונותינו ולכוון את כל מעשנו לשם שמים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן