נקי יהיה לביתו – לפרשת כי תצא

מרכזיות הזוגיות

פרשת כי תצא מלאה במצוות והדרכות, אלא שהיום נתמקד במצווה אחת, מצווה אהובה וחשובה, מצווה שקשורה לדבר החשוב ביותר בתורה, שהוא הקשר שבין איש לאשתו. אולי כאן המקום להתעכב מעט ולבאר את המשפט התמוה לכאורה שכתבנו כאן: שהדבר החשוב ביותר בתורה הוא הקשר בין איש לאשתו. ולפני שנסביר זאת נוכיח זאת. המשנה (עדויות א,יג) כותבת: "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה", וכמובן שהתנאי הבסיסי לדבר זה הוא הקשר שבין איש לאשתו. יתר על כן, כולנו מכירים את דברי רבי עקיבא שהכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", וכבר כתב האר"י שמצווה זו מתקיימת בשלמות בין איש לאשתו. הגמרא (יבמות סב) מוסיפה ואומרת שאדם שלא התחתן איננו אדם, אלא פלג גופא (=חצי אדם), ואין לו לא תורה ולא שמחה, לא שלום ולא ביטחון. ויש לכך עוד ראיות רבות ואולי החשובה שבהם מופיעה בדברי הנביאים שמדמים שוב ושוב את הקשר שבין הקב"ה לישראל לקשר שבין איש לאשתו.

ובביאור הדבר נראה לומר שכל מטרת האדם היא להתחבר ולהתקשר: ברמה הראשונה לקב"ה ובהמשך לעוד ועוד מעגלים- למשפחתו, לעמו, לעולם כולו.

הקשר העמוק ביותר אותו יכול האדם ליצור בעולם הזה, הוא הקשר שבין האדם לאשתו, וממנו הוא לומד מהי אהבה, מהי התקשרות, מהי נאמנות וכו', ועל ידו הוא יכול לבנות את הקשר לקב"ה. מחקרים רבים מצביעים על כך שילדים בונים את יכולתם לקשור קשרים מתוך הקשר שבין בני הזוג, שהרי המרחב שבין האיש לאשתו הוא המרחב בו גדלים וצומחים הילדים.

להתמקד ברצונות החשובים

וכך מצווה התורה את האדם מיד אחר נישואיו: "כי יקח איש אשה חדשה, לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח", אדם שלקח אישה חדשה מצווה להתמקד בבניית הקשר עימה, ואפילו לצבא לא יצא. הוא חייב להיות ממוקד כולו בבניית ביתו, זוהי הדרכה יסודית. "תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת"- כותבת הגמרא בכמה מקומות- צריך לדעת לתת את המקום והזמן לכל דבר, לא לנסות לתפוס עוד ועוד ובסוף לגלות שנשארנו בלי כלום.

ועל פי מה שהסברנו בהתחלה ברור מדוע בחרה התורה ללמד עקרון יסוד זה דווקא כאן, דווקא בבניית הקשר בין איש לאשתו, שזהו הדבר החשוב והיסודי ביותר. (בהקשר זה ראוי להעיר שיש זוגות שלעיתים חושבים שניתן לוותר על מצוות התורה ולא מרגישים צורך להשקיע שנה שלמה בבניית הזוגיות, כפי שמתאר זאת ספר החינוך: "להרגיל הטבע עימה ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פועל בלב" או במילותינו- להכיר היכרות עמוקה בשיחות נפש ועשייה רבה ומשותפת יחד. ומתפלאים מדוע אח"כ ישנן בעיות בזוגיות. שמעתי על אחד מגדולי ישראל שהדריך זוג בשנתו העשירית שבני הזוג ייקחו חופש לשנה מהעבודה וישלימו את מצוות 'ושימח')

הדרכה זו נכונה הן ברמה הנפשית והן ברמה המעשית.

• ברמה הנפשית, היכולת שלנו ליהנות, לחוש סיפוק, להיות פוריים ויצירתיים קשורה למיקוד שלנו בדבר. אם אנו מתמקדים בדבר מסוים, הולכים איתו לישון וקמים איתו בבוקר, נוסעים איתו לעבודה, ושרים אותו בלב בדרך חזרה, הדבר יגרום למחשבות ורעיונות להופיע אצלנו.
• ברמה המעשית, המיקוד נותן לנו זמן וכוח לקדם דברים באופן הרבה יותר אפקטיבי. העומס יוצר אצלנו בזבוז אדיר של אנרגיות וכוח, המעברים מעניין לעניין גוזלים זמן ומקלקלים את המומנטום. המיקוד מאפשר לנו לראות תוצאות והתקדמות בזמן קצר, ובכך לקבל עוד ועוד תנופה בעשייתנו.

נסיים בדבר חכמה נפלא מפיו של הראשון לציון, הרב שלמה עמר שליט"א, חז"ל אומרים 'אין לך דבר העומד בפני הרצון', אך מהו הדבר היחיד שבכוחו לעמוד בפני הרצון? רצון נוסף הוא היחיד שעומד בפני הרצון, וכך אנו מלאים ברצונות, וקטנים בהגשמות….

לקראת השנה החדשה ננסה למקד את עצמנו בדבר אחד מרכזי וחשוב שבו נעשה פריצת דרך השנה. דבר אחד שהשינוי בו כל כך משמעותי שכדאי לנו להתמקד בו בכדי ליצור שינוי משמעותי.

יהי רצון שנזכה להתמקד בדברים החשובים והעיקריים בחיינו.