הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת וירא- שים מלח! במידה…

 

אחד האירועים המרכזיים בפרשתנו הוא הפיכת סדום, כאשר בעת מנוסתו של לוט מסדום הופכת אשתו לנציב מלח:"ותבט אשתו מאחריו ותהיי נציב מלח". ננסה היום לבאר מה היה חטאה של אשת לוט בכך שהביטה לאחור? מדוע עונשה הוא בהפיכתה לנציב מלח? ומתוך הדברים הללו נראה מה הלימוד לדורות העולה מפרשייה זו. בנוסף, הברייתא (ברכות נד) קובעת שכל הרואה את אשת לוט חייב לברך "דיין האמת": "תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתים על אשתו אומר ברוך דיין האמת ועל לוט אומר ברוך זוכר את הצדיקים". ואמנם היום איננו יודעים היכן נמצאת אשת לוט, אך מתוך העיון בפרשייה נוכל להבין את דין האמת בהפיכתה לנציב מלח.

הרד"ק מבאר "שאשתו, שהייתה מאחורי לוט, הביטה אחריה, כי הייתה קטנת אמנה והביטה אם נהפכת העיר אם לא". [מלאך ה' הזהיר את לוט שלא יסתכל אחורה (ויש להניח שאשתו שמעה זאת): "הימלט על נפשך אל תביט אחריך, ואל תעמוד בכל הכיכר. ההרה הימלט פן תספה". כאשר אשתו של לוט הסתכלה אחריה היא עברה על ציווי המלאך].

כדי להינצל לצריך להאמין שמעשי סדום כל כך גרועים ומושחתים, שראוי להשמידם. כאשר אשת לוט מסתכלת אחורה, היא בעצם אומרת שקשה לה להאמין שאכן סדום נחרבת. היא לא מאמינה בכל ליבה שאכן אין למעשים כאלה קיום ושאסור שיהיו בעולם.

אפשר אפילו ללכת בדרכו של הרד"ק ולהסביר שאשת לוט הייתה רוצה להישאר בסדום, והיא מתבוננת לראות האם אולי סדום לא נחרבה ואפשר לחזור הביתה. לוט נמלט ומבין, ואף מזדהה, עם החורבן. אך אשתו נמלטת רק מאין ברירה, ולא מתוך הזדהות.

ממילא אפשר להבין מדוע אשת לוט נהפכת דווקא לנציב מלח. המלח שנמצא על הארץ גורם לכך שהארץ לא תוכל להצמיח, כפי שאומרת התורה (דברים כט, כב): "גופרית ומלח, שריפה כל ארצה-לא תיזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב:  כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים, אשר הפך ה', באפו ובחמתו". אשת לוט היא סימן לדורות שבמקום שאין בו חסד- לא תהיה צמיחה, לא תהיה גדילה ולא יהיה קיום. היא עצמה פקפקה בכך ולכן נשארה לעד כנציב המודיע שלא יכול להיות קיום בלא חסד.

חז"ל, כפי שהביא רש"י, דורשים כי "במלח חטאה ובמלח לקתה. אמר לה: תני מעט מלח לאורחים הללו. אמרה לו: אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה". גם ממדרש זה ניתן לראות את אותה הנקודה. לוט אמנם גר בסדום אך לא מזדהה עם חוסר החסד של אנשיה. לעומת זאת אשתו מקבלת ומבינה את מנהג אנשי סדום, ולכן לא רוצה שמנהגים של חסד יכנסו לביתה.

ניתן לבאר אף יותר. אשת לוט מוכנה להכניס אורחים, מתוך הבנה של הצורך בהצלת נפשות, אך היא מתוקממת נגד הרצון להיטיב להם. נתינת המלח באוכל איננה צורך אמיתי, אלא הוספה של שמחה והנאה באוכל. על כך אשת לוט מתרעמת: גם את המנהג הרע הזה אתה מעוניין להכניס למקום הזה? גם את הרצון לשמח ולהנות?!

במלח יש תכונה מקיימת, משמרת. כאשר רוצים שדבר יחזיק זמן ארוך שמים בו מלח. אבל כששמים הרבה מידי מלח המאכל נפגם ולא ראוי לשימוש. בהחלט נכון שאדם ידאג לקיומו, וש"חייך קודמים לחיי חברך". אבל כשכל מגמתו ועניינו של האדם הינו לדאוג לקיומו האישי, הוא הופך להיות נציב מלח. ומקום שדואג אך ורק לעצמו, לקיומו, הופך להיות מקום זרוע מלח.

יהי רצון שנזכה להיות אנשים שמבינים שמידת החסד איננה רק מידה טובה ויקרה אלא היא המידה שמקיימת את העולם בכלל, ואת עם ישראל בפרט – כפי שרואים בתחילת פרשת השבוע, שמתוך מעשה החסד עם ישראל ממשיך, דרך לידתו של יצחק.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן