הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת לך לך – העוצמות של אברהם אבינו

אחת הנקודות הבולטות אצל אברהם אבינו היא המעשיות והפעלתנות הרבה שלו – כפי שניתן ללמוד מהניגודיות שהתורה מעמידה את מעשיו לעומת אלה של תרח אביו. תרח (בסוף פרשת נח) התחיל לנוע לכיוון ארץ כנען, אך נעצר באמצע – "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו, ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם… וימת תרח בחרן". לעומת זאת אצל אברהם ישנו פסוק דומה אך עם סיומת שונה לחלוטין: "ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען".

אברהם אבינו נחשף בפרשתנו כאדם שלאור אמונתו וערכיו, ובעקבות הציווי האלוקי, פועל ועושה ללא לאות וללא עייפות, בעוצמה ובעוז. די אם נשים לב לפעלים המוזכרים לגבי אברהם בשלושה פסוקים בתחילת פרשתנו "וילך… ויקח… ויצאו… ויבואו… ויעבור… ויבן… ויעתק… ויבן… ויקרא… ויסע…".

המודל שמציב לפנינו אברהם אבינו הוא אתגר גדול. אדם בטבעו רוצה למעט בעשייה – לעשות רק כשאין ברירה. לעומת זאת אברהם אבינו הוא איש חסד שעניינו לעשות ולפעול את הטוב בעולם, לא מתוך צורך אלא מתוך רצון לפעול ולעשות.

הדבר בולט מאוד במדרשי חז"ל על תחילת פרשת וירא, שם מתארים חז"ל את אברהם כמי שיוצא ומחפש את האורחים אחרי ברית המילה שעבר. כלומר, איש חסד אמיתי כאברהם אבינו לא מחכה ל"בעיות" שיתגלגלו לפתחו, אלא מחפש באופן אקטיבי את המקומות בהם יכול לעזור ולסייע.

לטעמי יש שתי תכונות שנדרשות מאיש החסד. האחת, אכפתיות ורצון לעזור. השניה, עוצמה פנימית שמאפשרת לאדם לא רק להתחיל אלא גם לסיים. ישנה תופעה ידועה שאנשים מתחילים לעשות דבר מסוים ולא מצליחים להביאו לידי סיום. תופעה זו מעידה שיש להם רצון אלא שהוא לא מספיק חזק, ועוצמתם הפנימית אינה איתנה דיה על מנת להשלים את הדבר.

זו אולי הסיבה בגינה אברהם מכונה "עמודו של עולם". כלומר, יסוד חזק ועוצמתי עליו ניתן להישען. כינוי נוסף שאנו מוצאים בחז"ל לאברהם אבינו הוא "איתן", אשר מתאים גם לכינוי "צור" המופיע אצל הנביא ישעיהו, "הביטו אל צור חוצבתם… אל אברהם אביכם", המבטא עוצמה וחוזק.

כך ניתן גם להסביר את העובדה שאברהם אבינו נכנס לכבשן האש ולא נפגע. האש משנה דברים, מעבירה חפצים ממצב למצב. אצל אברהם יש עוצמה פנימית, אמונה עצומה, והוא לא בר שינוי – ותכונה זו היא גם זו שאפשרה לו להתחיל מהלכים ולסיימם.

גם עלינו מוטל ללמוד ולפתח עוצמה פנימית שכזו. דווקא כעת, בתחילת החורף, מיד לאחר הקבלות הגדולות שקיבלנו על עצמו בימים הנוראים, עלינו להתמלא בעוצמה – לא רק להתחיל דברים טובים אלא גם לסיימם, לפעול במלוא המרץ, לקדם את הטוב בעולם, ולהיות בכך מתלמידיו של אברהם אבינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן