חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אוכל לחתולים בפסח

שלום, האם אוכל לחתולים צריך הכשר לפסח או לא?

דין זה מובא בפניני הלכה פסח פרק ב, ובספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה שיצא כעת –

"חמץ שכבר מתחילה לא היה ראוי למאכל אדם כלל, אף שראוי למאכל כלב, לא חל עליו איסור חמץ. אמנם חמץ המצוי במאכלים שמכינים לכלבים וחתולים, ראוי מתחילתו למאכל אדם בשעת הדחק, ולכן חובה לבערם לפני פסח."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 08:20:22

אורז בפסח

שלום, יש לי חבילת אורז סגורה מלפני פסח, שלא רשום עליה כשל"פ, האם מותר לבשל ולאכול אותה בפסח?

מותר על ידי ברירה טובה. אבל כיוון שאורז זה דבר שנשמר היטב, עדיף להתרגל לקנות לפסח רק דברים שכתוב עליהם שהם כשרים לפסח, כדי לא להסתבך, כי סביר שהמפעל מקפיד יותר בייצור לפסח מכל חשש חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 08:16:18

שתיית 4 כוסות

לאשתי יש ריפלוקס, ומיץ ענבים חריף לה. שנה שעברה שתתה בקושי את מיץ הענבים בליל הסדר. האם יש עליה חובה לשתות מיץ ענבים בליל הסדר? תודה!

מה רע ביין יבש ובריא? אפשר כמובן להוסיף לו מים כדי שלא יהיה חזק, ולשתות את המינימום הנדרש, כלומר 50 מ"ל.

ואם גם זה לא עוזר, אנו חוזרים לשאלה האם אדם שקשה לו מאוד לשתות יין, או אדם שהיין גורם לו לתחושה לא טובה, פטור מארבע כוסות בליל הסדר ?

תשובה – פניני הלכה פסח טז, ז (ובספר הקיצור לפניני הלכה – טז, לה) – גם מי שהיין לא טעים לו או ששתייתו גורמת לו לכאבי ראש, חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי, שהיה צריך לכרוך סוּדר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם לו משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין יגרום לו לחלות וליפול למשכב, פטור מהמצווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 16:34:16

אכילה בין בשר לחלב

שלום הרב. אני כרגע משרת בצבא. ושומר בין בשר לחלב 6 שעות. אבל בבסיס שלי אין הפרש של 6 שעות בין ארוחות בשר וחלב . רציתי לדעת האם אני יכול לעשות התרת נדרים ולשמור 3 שעות בין בשר לחלב. 5 שעות בין בשר לחלב לא עוזר לי תודה.

ממש לא תקין שבצבא ישראל אין הפרש של יותר מחמש שעות בין ארוחה בשרית לחלבית. צריך לפנות לרב הבסיס או לרבנות הצבאית. לגופה של שאלה – אין מקום להקל בזה, שכן בארוחות חלביות בצבא יש מספיק אוכל לא חלבי שאפשר לשבוע ממנו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 15:33:01

יש לך שאלה?

פרשת ואתחנן וט"ו באב

המשנה בסוף מסכת תענית כותבת כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך…".

רבים מכנים את ט"ו באב "חג האהבה" אך אם נדייק במקורות נראה כי הדגש ביום זה אינו על האהבה כי אם על הבחירה, כפי שמודגש בלשון המשנה "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר…".

הבחירה היא היכולת האנושית העליונה ביותר. חלק מהראשונים מבארים את מאמר התורה שהאדם נברא בצלם, שהכוונה היא שהאדם נברא עם יכולת בחירה. אלא שלגודל היכולת העצומה הזו יש גם שמפקפקים בה- הן מהכיוון המדעי והן מבחינה האמונית.

מהכיוון המדעי יש הטוענים שהאדם מקבל את החלטותיו על פי מכלול הגורמים שמשפיעים עליו: החברה, גנטיקה, גורמים חיצוניים ועוד. וכי ברגע שנוכל לדעת את כל הנתונים ואת משקלם, נוכל לצפות בוודאות מוחלטת מה תהיה בחירתו של האדם בכל רגע נתון.

ויש הטוענים מהכיוון האמוני, שכיוון שהקב"ה יודע הכל, ואצל הקב"ה אין מושג של זמן, הרי שהכל צפוי וידוע, ואזי לכאורה אין מקום לבחירה האנושית. (לא לחינם שאלת הידיעה והבחירה היא אולי השאלה המורכבת ביותר איתה מתמודד האדם המאמין).

מצד שני היסוד של הבחירה הוא היסוד לכל חיינו, שהרי אם אין בחירה אזי אין מקום למאמצים והתמודדויות, אין מקום לצוות ולהזהיר, ובוודאי שלא מקום לשכר ועונש. מבחינה מסוימת ניתן לומר שעיקרון הבחירה הינו העיקרון הקודם לכל העקרונות של התורה.

גם ברמה הנפשית- אדם שלא בוחר הוא חרב (לא לחינם אותיות 'בחר' הם אותיות 'חרב'). אדם שנסחף עם הזרם, שלא עומד על עצמיותו ועצמאותו מאבד את אשיותו ואת האמירה שבא לומר לעולם, וממילא הוא נחרב. התחושה הנפשית שאופפת כל מי שלא בוחר ולא מכריע היא תחושה נפשית קשה של תבוסתנות, היגררות וחוסר תוחלת.

זו אולי גם הסיבה שהחג הראשון שאנו חוגגים הוא חג החירות, והמצווה הראשונה שנצטוו ישראל היא קידוש החודש שעניינה הוא לקדש את הזמנים ולא להיות נתון בתוך כבלי הזמן.

דווקא הבחירה היא זו שמאפשרת גם חורבן, עד כדי כך שכביכול הקב"ה מתפלא על הבחירה הישראלית, כפי שקראנו במגילת איכה: "ותרד פלאים אין מנחם לה", וכפי שנקרא בשבוע הבא בפרשת עקב: "כה אמר ה' צבאו-ת כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיניי ייפלא נאום ה' צבאו-ת".

המקום שבו מתבטאת הבחירה יותר מכל הוא בית המקדש בפרט, וארץ ישראל בכלל, שהרי כאשר אנו נמצאים בגלות אנו נמצאים בכפייה, כעונש על בחירתנו הרעה בזמן שישבנו בארץ ישראל. וכאשר אנו יושבים בארץ ישראל אנחנו בוחרים האם לקדש את הארץ או לטמא אותה, ועל פי בחירתנו יוכרע האם נשאר בארץ, או חלילה נגלה ממנה.

לכן לא מפתיע שגם המושגים של בחירה אצל הקב"ה מופיעים בעיקרם כלפי בחירת עם ישראל, ארץ ישראל והמקדש. כפי שנקרא בפרשת ראה שכאשר התורה מתייחסת לירושלים ובית המקדש היא משתמשת בביטוי "המקום אשר יבחר ה'", וכפי שאנו אומרים בכל יום בפסוקי דזמרה "כי בחר ה' בציון איווה למושב, כי יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו".

רובד נוסף בעניין זה הינו שכדי לעשות דברים שליליים אין צורך לבחור. ברירת המחדל שלנו היא להימשך אחר החומר. כדי לפנות לאפיקים טובים ובונים, לדברים קדושים ועליונים יש צורך בבחירה. ככל שהארץ נבנית יותר והגאולה מתקדמת כך עולה הבחירה שלנו. (לא לחינם עיקרון היסוד של מאה השנים האחרונות הוא החופש והעצמאות).

דבר זה מעמיד אותנו בבחירות קשות. יש כאן הזדמנות לצמיחה וגדילה, אך מנגד אפשרות לנפילה. אחת מתופעות הלוואי השליליות של התגברות הבחירה היא הרווקות המאוחרת, שנובעת באופן ישיר מהקושי לבחור.

ביום ט"ו באב יצאו הבחורים לבחור. זו היתה המשימה- להכריע, לקבל החלטות טובות. כפי שמפרטת הברייתא בסוף מסכת תענית שיש הרבה מניעים לבחירה, (כשהמניע העליון הוא "קחו מקחכם לשם שמים").

התפקיד שלנו ביום זה הוא לבחור מחדש בקודש ובטוב, לחשוב על חיינו ולבחור כיצד אנו רוצים להוביל אותם. כפי שאומרים חז"ל על יום זה "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ולא מוסיף יאסף". ומסביר שם רש"י כי "מחמישה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו". כלומר, הזמן הפשוט בו האדם חי את חייו הוא ביום- זהו הזמן לעשות את המטלות שצריך. מחמישה עשר באב מתחילים הימים להתקצר והלילות להיות ארוכים יותר, ואז ישנו זמן פנוי בו אין דברים ש'צריך' לעשות ואז מתגלה כוח הבחירה- מה האדם יבחר לעשות בשעות הפנאי. יש לו אפשרות להוסיף חיים, לבחור לעסוק יותר בתורה, או לחילופין לבטל את זמנו ולכלות את ימיו.

יהיה רצון שנזכה לבחור בחירות טובות ברמה האישית וברמה הציבורית, ומתוך כך לזכות לבניין בית הבחירה במהרה בימינו, אמן.

 

נ.ב.

בשנים האחרונות אני עוסק בהעצמת יכולת הבחירה של אנשים- היכולת לממש, לבחור, להגשים ולשנות. בשנה הבאה נפתח קורס (בבית ספר למאמנים) להכשרת מאמנים לחתונה, שעניינו ללוות רווקים ורווקות כדי להצליח לבחור. מצ"ב קישור למי שמתעניין.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן