חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

יוסף – חיים של שליחות – לפרשת ויגש

אנו יוצאים כעת מימי החנוכה המאירים והטהורים וננסה לקחת מתוכם את הנקודה היסודית של חנוכה ולקשרה עם דמותו של יוסף הצדיק.

יוסף חי כל חייו בתודעה של שליחות, כפי שהדבר מתבטא בדברים שהוא אומר לאחיו: "ועתה את תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם, כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר, וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ… ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים…"

תחושת השליחות מלווה את יוסף מיום לידתו. "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". ברגע שיוסף נולד יעקב חש שהוא צריך לחזור אל שליחותו, אל מקומו וארצו. ואותה תחושת שליחות ממשיכה לפעם בו תמיד, ולכן הוא גם דואג להזכיר לאחרים את היותם שליחים, "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים… וישלח את אחיו וילכו…".

דבר זה הופיע גם בפרשת וישב, כאשר יעקב אומר ליוסף "הלא אחיך רועים בשכם, לכה ואשלחך אליהם, ויאמר לו הנני", ומבאר רש"י "לשון ענווה וזריזות".

כפי שבארנו בשנים הקודמות, כל מעשיו של יוסף הם חלק מהשליחות ששלחו יעקב, לראות בשלום אחיו, לעשות שלום בין האחים. אולי כך אפשר להבין מדוע יוסף שואל כל הזמן מה שלום אביו. יוסף רוצה לסיים את השליחות של אביו ולבשר לו שהאחים כבר זכו לשלום ואחדות.

הבנה זו הינה הבנה יסודית מאוד בתפקידו של האדם. האדם הוא שליח של הקב"ה ואנו יודעים שישנם כמה כללים בשליחות: אין שליח לדבר עבירה; האדם נועד לתקן ולעשות דברים טובים; שלוחו של אדם כמותו, שכאשר אדם עושה את שליחותו של הקב"ה הוא מגלה את הכוח האלוקי בעולם.

מחד אנו יודעים ששליח ששינה אפילו דבר אחד ממה שאמר המשלח- שליחותו בטלה, עובדה הדורשת מהאדם להיות נאמן באופן שלם לדבר ה'. מאידך, קטן לא יכול להיות שליח, כי כדי להיות שליח צריך עמקות ואחריות. היוונים רצו להחשיך את עיניהם של ישראל, להשכיח מהם את שליחותם ויעודם. וכנגד זה אנו מדליקים נרות, כדי להזכיר מהו מקור האור בעולם. ולכן אנו מדליקים את הנרות בגובה של פחות מעשרה טפחים, כדי לגלות שאין מקום בו הקב"ה לא משגיח, אין מקום בו אין שליחות אלוקית.

הרב סולובייצ'יק בספרו ימי זכרון מבאר שאין שום פשר והבנה לעובדה שאדם נולד במקום מסוים ובזמן מסוים, אלא אם כן נקבל את היסוד שכל אחד ואחד נשלח לתפקיד מיוחד שאותו הוא יכול לבצע במקום ובזמן מסוים.

החשמונאים ידעו לבצע את שליחותם באומץ וקדושה, בתעוזה ובטהרה. הם הבינו שלא לחינם הם נשלחו לאותו הזמן ולאותו המקום אלא כדי להילחם על חירות הקודש.

יש הבדל מהותי בין מי שחי בתודעת שליחות ומבין שכל הכוח והעוצמה, החוכמה והתבונה שניתנו לו, הינם כדי להאיר את אורו של הקב"ה בעולם, לבין מי שלא חדור בתודעת השליחות.

יהי רצון שנזכה להיות שליחים נאמנים ולבצע את שליחותנו, ומתוך כך נזכה לכוחות אלוקיים שהרי שלוחו של כמותו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן