שלום, אני אשכנזי והולך על פי הרב מלמד, האם אפשר לעשות הבדלה על מיץ ענבים 100% ענבים (תירוש)? תודה רבה.

כן. אפשר גם על מיץ ענבים שאינו 100%, שיש עליו הכשר של הרבנות או שכתוב עליו שהוא גם לדעת הבית יוסף או שכתוב שהוא גם למנהג הספרדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 13:53:45

בס"ד לרב שלום . כבר מספר שנים אני מתלבט בשאלה עקרונית וכעת זה מחריף .קיים ארגון יציג למורים – שהכריז על שביתה . בשנים עברו החמ"ד אמר שהוא מלמד לימודי קודש . וכעת החמד כבר מלמד את כל המקצועות . ההתלבטות שלי : 1. בכל השג שישיג הארגון יהנו גם מורי חמ"ד – מאידך אחרים לא מקבלים משכורת . האם זה הוגן? 2. יש התמרמרות גדולה אצל המורים ששובתים ויש כאן אלמנט של חילול השם . האם זה לא שיקול ? 3. אם משרד החינוך יודע כי מורים מלמדים אפילו מקצועות קודש – אזי המעביד יכול לרמוס את שכרם ?וגם אז הם יהיו מחויבים לעבוד ? 4. האם לארגון עובדים יש סמכות לכפות החלטות על חברי הארגון? בברכת התורה יהודה בנימין קליין.

צודקים לגמרי החמ"ד שלא משתתפים בשביתה המיותרת והמוגזמת הנכחית. ברור שבשום אופן אין להשתתף בשביתה, וקל וחומר המורים, שהרי הם אחראים על חינוכם של ילדי ישראל.

כדאי לך לעיין בעניין שביתה בפניני הלכה כאן – https://ph.yhb.org.il/06-06-14/

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שביתה

יא. הדרך הנכונה ליישוב סכסוכי עבודה היא על ידי בתי הדין, אמנם מצד ההלכה השביתה מותרת כמנהג המדינה, ולדעת רוב הפוסקים צריך לקבל לכך אישור מרב מוסמך. אמנם למורים ומורות המלמדים תורה, וכן לרופאים ואחיות – אסור לשבות, אלא אם כן המעסיק אינו מוכן לבוא לבית הדין, ובלא שישבתו ייגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית. במקרה כזה מותרים לשבות לאחר קבלת היתר מבית הדין או הרבנות המקומית. ונראה שבבית ספר שבו לימודי הקודש הם העיקר, גם לימודי החול עולים מדרגה ואסור להשביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 07:32:52

האם מותר בשבת לנגב ידים במגבת שמונחת על המיחם, ונשארת על המיחם?

אם שמים אותה באופן שאינה יכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר. אני חושב שאם היא לא מאוד רטובה ושמים אותה על גבי צלחת הפוכה או סיר הפוך שמונחים על המיחם, אין בעיה.

דין זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 05:19:01

שלום הרב, ביום השני של ראש השנה אנו מעוניינים לבשל באמצעות כיריים קרמיות הפועלות על חשמל, ומחוברות לשעון שבת. שתי שאלות: 1. האם מותר מלכתחילה בערב ראש השנה להרים רק זיז אחד בשעון השבת, וביום השני (יום הבישול) להרים עוד זיזים כדי להאריך את זמן פעולת הכיריים הקרמיות? 2. האם ביום טוב, כאשר בזמן שהכיריים החשמליות פועלות והטרמוסטט הפנימי של הכיריים מגיע למעלות חום מקסימליות ומכבה זמנית את הכיריים (עד שטמפרטורת החום יורדת והטרמוסטט שב ומדליק את הכיריים מחדש), מותר להזיז את כפתור המעלות של הכיריים ולהנמיך את דרגת החום? הורדת הטמפרטורה תעכב את הדלקת הכיריים מחדש, ותאפשר את המשך הבישול על חום נמוך יותר? תודה רבה, ובשורות טובות!

1. התשובה לשאלתך היא – מותר. ויש להוסיף שאם תשכח להרים זיז אחד, או תשכח להאריכו בזמן, תוכל לעשות זאת ביום טוב עצמו, שכן במקום הצורך ניתן לעשות פעולת הבערה בגרמא ביום טוב, כפי שמובא בפניני הלכה מועדים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
   הבערה וכיבוי בגרמא

   ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.

   לדוגמה: אם כעת השעה שמונה בבוקר, והפלטה, התנור, מדיח הכלים, המזגן או האור מכובים, וצריכים להידלק בשעה עשר – מותר להקדים את שעת הדלקתם לתשע. אמנם מכשיר חשמלי העובד על תרמוסטט, דינו כשבת, שמותר רק להמשיך את המצב הקיים של התרמוסטט (עי' בהלכות שבת יז, ז-ט).

2.  

   מותר. גם עניין זה מובא בספר הקיצור כפי שמובא בסוף הדין הקודם:
   תרמוסטט (הלכות שבת ויום טוב זהים)

   ט. גם במכשירים חשמליים העובדים על פי תרמוסטט, מותר להמשיך את המצב הקיים. לכן כאשר התרמוסטט הפסיק את פעולת החימום של הרדיאטור, מותר לסובב את כפתור הוויסות לרמה נמוכה יותר, כך שהפסקת החימום תארך יותר זמן. וכאשר הרדיאטור עובד, מותר לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן.

   וכן דין מקרר שיש לו כפתור לוויסות החום ללא כתיבת המעלות על צג: בשעה שמנוע הקירור עובד, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה קרה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן. ובשעה שהמנוע מפסיק לקרר, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה חמה יותר, כך שיעבוד פחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-07 18:59:22

שלום רב, יש לי שאיפה להקיף את כל התורה כולה לפני גיל ה40 (אני בן 32). עשיתי את כל הבדיקות לפי הלו"ז היומי שלי (לקחתי הכל החשבון : תפילות, עבודה, ילדים, אשתי, קניות, ספורט, שינה וכו'), ואני יכול לקדש שעתיים ביום ללימוד, לא פחות ולא יותר. האם יש לכם תוכנית מסודרת כדי שאוכל לגמור את כל התורה – גם אם זה יהיה בבקיאות כמובן – תוך 8 שנים ? אני חשבתי לעשות 40 דקות של תנ"ך (כך אני מקיף כל התורה שבכתב), 40 דקות של משנה תורה (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה ההלכתית), ו40 דקות של ספרי מחשבה, מוסר, חסידות וקבלה יסודיים (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה הרעיונית. יש כ-30 כאלה בגדול לפי מה שראיתי : אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים, ספרי רמח"ל המרכזיים, ספרי מהר"ל המרכזיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תניא, ליקטוי מוהר"ן, ספרי הרב קוק המרכזיים, ספרי הרב סולובייציק המרכזיים, ספרי מבוא לתורת הקבלה). התוכנית הזה יהיה מיום ראשון עד חמישי. בימי שישי חזרות, ובשבתות עמוד גמרא אחד, כדי לא לאבד את לימוד הגמרא בכל זאת. האם זה נראה לכם תכנית טוב או שלדעתכם אפשר לשפר את זה ? אני אשמח לקבל הערותיכם על זה בתודה רבה מראש כל טוב

קודם כל אין גבול לשמחה ששמחת אותי ברגע זה שאני רואה את השאלה. ירבו כמותך בישראל.

אומר כמה נקודות:

1. באופן טבעי יש הבדל בין הרצוי למצוי. שעתיים ביום זה בהחלט יכול להיות מעשי, אבל תלוי מאוד מהי עבודתך ועבודת אשתך וכמה צריך אותך לעזרה בבית ולשמח את אשתך. לכן אם תראה ששעתיים זה לפעמים יותר מדי, לדעתי אפשר בהחלט ללמוד את יסודות כל התורה גם בשעה וחצי ביום במשך שמונה שנים. שכן מעבר לחשיבות העצומה של לימוד התורה, יש חשיבות עצומה לגדל בית טוב ושמח.
2. לא הזכרת את שעות השבת החשובות והמרובות מאוד שאפשר ללמוד בהן הרבה מעבר לעמוד גמרא.
3. לא הזכרת לימוד הלכה למעשה מספר בן דורנו. לדעתי זה הרבה יותר חשוב מלימוד רמב"ם, שכן אמנם הרמב"ם כתב על כל התורה, אבל זו רק דעת הרמב"ם, ועוד שבימינו נתרבו המקרים החדשים שאין ברמב"ם. לכן אני חושב שכדאי לך במקום רמב"ם ללמוד פניני הלכה. התועלת העצומה שתראה מלימוד ספרים אלו, אין לה שיעור. לידיעתך הוצאנו כעת ספר קיצור נפלא שמביא בספר אחד את כל הפסקים שיש ב 15 כרכים של פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k).
   אם תגיע לספרי זוגיות ומשפחה של פניני הלכה ועדיין לא יצא הקיצור על זה, אשלח לך בשמחה את הקובץ של קיצור משפחה, שמחת הבית וברכתו, טהרת המשפחה שאני כותב כעת.
   כשתסיים את כל ספרי פניני הלכה, נחשוב יחד אלו ספרים כדאי ללמוד כדי לדעת את יסודות דיני ממונות ושאר הדינים שתרם הובאו בפניני הלכה.
4. לגבי ספרי מחשבה, אני חושב שכדאי להקדים את העיקרים שבהם: את הכוזרי ללמוד היטב (יצא כעת ספר מצוין של הישיבה שלנו עם הסבר של הרב זאב סולטנוביץ), וכן את שלושת הקדמות הרמב"ם הידועות, רמח"ל – דעת תבונות ודרך ה' ומסל"ש, ספרי הרב קוק. עד כאן לדעתי אלו היסודות. אחר כך או תוך כדי, אני רואה חשיבות גדולה לספרים של בני דורנו. אחד הטובים ביותר לדעתי הוא הסט של 'טללי חיים'. קראתי את כולו, הוא מעולה, ואפשר בהחלט להשתמש בו גם כספר מבוא לקבלה. היתרון הגדול שלו מלבד שהוא מסוגנן היטב בשפה בהירה, זה שהוא מחולק לנושאים ומביא הרבה מאוד את האר"י, הרחמ"ל ויחד איתם את הרב קוק, שזה שילוב מצוין.

5. שוב יישר כח גדול ובהצלחה רבה.

   אתן לך טעימה הקשורה לנושא זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

   ערך לימוד התורה

   א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

   ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

   שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

   מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

   חובת הלימוד

   ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

   ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

   אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

   ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

   דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

   ידיעת יסודות התורה

   ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

   על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

   ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

   לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 07:23:31