חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שפת אמת לפרשת יתרו – הן יראת ה' היא חכמה

"בענין שמיעת יתרו אצל קבלת התורה כמ"ש יתרו שמע ואיתבר ואתכפיא. וזה הי' גמר יצ"מ וגאולה שלא יהי' שפחה תירש גבירתה. כי באמת כל החכמות שבעולם הם רק להיות הכנה לחכמת האמת חכמת התורה. כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. ואיתא הן בלשון יונית אחת. פי' שחכמת התורה היא יחידית שכל החכמות הם ניצוצי החכמה העיקרית. ובאמת קיום הכל בחכמה. כמ"ש בחכמה יסד ארץ. אבל היא חכמה המתלבשת בטבע. וחכמת התורה היא אחדות עצם החכמה. כמ"ש חז"ל כשרואין חכמי אומות מברכין שנתן מחכמתו לב"ו. וכשרואין חכמי ישראל מברכין שחלק מחכמתו ליראיו. שהוא דבקות בו ית' כמ"ש חלק ה' עמו. ובאמת התורה היא שכל פשוט נפרד מחומר. אך אנחנו בעוה"ז שמוטבעים בחומר. א"י להרגיש זו החכמה. רק באמצעות חכמות המורגשות. אבל בנ"י כשעמדו על הר סיני שהיו כמלאכים. זכו לקבל עצם החכמה.. " (תרנ"ד)

פרשיית מתן תורה הנמצאת בסמיכות דווקא לפרשיית יתרו מלמדת על הקשר הרעיוני ביניהם. הורדת התורה לעולם הייתה נקודת מפנה הכי דרמטית שהייתה ותהיה להיסטוריה האנושית. התגלות בורא העולם לעיני רבבות ונתינת תורה לעמו משנה את חוקי המשחק האנושיים. התגלה החזון, התבררו המטרות והוכנה הדרך. בד בבד נקבעו גבולות הגזרה המוסריים המגדירים את הטוב ואת הרע את האמת ואת השקר. אמנם, לפני מתן תורה, היו אלו דמויות מופת, אבות האומה, שמסירות נפשם עבור קרבת הבורא הובילה אותם בדרך הישרה והנכונה, אך אלו היו יחידים וללא מערך נכון ומסודר.

התורה היא חכמה המביאה ליראה כפי שנא': 'הן יראת ה' היא חכמה'. כלומר, ישנן חכמות היכולות לזהות את החוקיות בטבע העולם, אך אינן יכולות להביא את האדם לידי קרבת אלוקים כפי שהתורה נועדה לכך. יראה היא תיאור היחס של האדם מול הבורא, וככל שהאדם מתמלא בהכרה כעומד לפני המלך בשגרת חייו ומחובר לייעוד המוסרי שלו – כך יראת השמיים שלו גבוהה. אין התורה חלילה מזלזלת בחכמות העולם, הרי הן גם בריאת הבורא! אולם, התורה מדגישה את ההבדל ביניהן.

כמו כן, דרך הברכות על חכמי ישראל וחכמי העולם ניתן לראות את ההבדל בין שתי החכמות. חכם גוי יתברך ע"י החכמה שנתן לו הקב"ה. החכמה היא חכמת הטבע שברא הקב"ה, וככל שהאדם מומחה בדבר הוא קונה לעצמו את חכמת הקב"ה. אולם, על חכם התורה אנו נברך "שחלק מחכמתו ליראיו", אין מדובר כאן על נתינה אלא על חלוקת החכמה, שותפות עם יראיו. חכמת התורה מקשרת את האדם לבורא. בעוד חכם הטבע הוא מבין יותר על חוקיות העולם שנברא ע"י הבורא, התורה מקדשת את האדם ומרוממת אותו בהתקשרותו עם הבורא.

ניתן גם לומר, כי ההבדל בין חכמות הטבע לחכמת התורה הוא גם ההבדל בין ישראל לאומות העולם. אין חלילה ישראל מזלזלים באומות העולם שהם ברואיו של הקב"ה! אלא קיים הבדל ביניהם. עם ישראל נבחר להיות "ההולך לפני המחנה" של העולם על מנת לקרוא בשם ה' ולגלות את הייעוד המוסרי של האנושות כולה. הבחירה היא זכות אך גם חובה. זוהי זכות להיות קרובים לבורא, אך גם חובה בכך שישראל הם הראשונים להיענש ולצאת לגלויות ארוכות  הנדמות כנצח על מצבם הרוחני הירוד.

פרשת השבוע עוסקת במאזן בין החכמה לבין התורה, בין ישראל לבין אומות העולם. המאזן הוא בעל כבוד ראוי אחד לשני. יתרו מייצג את אומות העולם ואת חכמת הטבע אל מול ישראל המקבלים את התורה האלוקית. משה, מוריד התורה, מקבל את עצת חכמתו של יתרו בבניית המערך הנכון לבתי הדין בישראל. ומנגד, יתרו מתמלא בענווה וביראת שמיים כלפי העם אשר בחר הבורא – דבר שהוביל אותו לעזוב את אמונתו בעבודה זרה.

ניתן לומר כי כבר בפרשת מתן תורה מתגלה לעיננו תיאור עתידי של גאולת העולם המסדר את היחס הראוי בין התורה לחכמות הטבע ובין ישראל לאומות העולם. יחס המושתת על מכנה משותף כפי המתואר בתפילת עלינו לשבח: "יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, … וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד".

יהיו הדברים לעילוי נשמת חברנו הרב איתמר בן גל הי"ד שחייו הושתתו על אדני תורת החיים המגלה את החיוניות והרוחניות הקיימת בכל דבר בעולם הזה.

שבת שלום

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן