חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת מסעי – מסעי גיבוש הזהות במדבר

בפרשתנו האחרונה בחומש במדבר מובא סיכום מסודר של מסעות בני ישראל. התורה מקדישה ארבעים ותשעה (!) פסוקים לתיאור המסעות, ומגדילה לעשות בכתיבתה כל מקום חנייה פעמיים. המקום מוזכר כשישראל הגיעו לחנות בו, ומצוין בשנית ביציאתם ממנו אל היעד החדש, כדוגמת: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם; וַיַּחֲנוּ, עַל-יַם-סוּף.  וַיִּסְעוּ מִיַּם-סוּף; וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר-סִין" (במדבר לג , י-יא)

שאלות גדולות עולות נוכח קריאת פסוקים אלו:

  • מה ראתה התורה לציין בשנית את המסעות שכבר נפגשנו איתם?
  • אם כבר הוחלט לציין את מקום החניות, מדוע לא לכתוב בקיצור? הרי הנחה ידועה היא כי התורה מקצרת בלשונה, כפי שתואר בגמרא: "מקרא מועט והלכות מרובות" (חגיגה, יא, א).
  • מדוע הנהיגו חלק מבני אשכנז לקרוא את פסוקי המסעות בטעמים שקוראים את קריאת ים סוף? וכי אפשר להשוות נס המשדד את מערכות הטבע אל מול מסעות המדבר הרגילים?!

מסע מכיל בקרבו מטרה ראשית שלשמה הוא התחיל, ואלמלא הימצאותה רעיון המסע לא היה קורם עור וגידים. פנים רבות קיימות לתכלית המסע. בעוד שישנם מסעות שמטרתם תושג רק בסופם, כדוגמת הגעה לחוף מבטחים או פגישה עם קרוב משפחה, קיימים מסעות שמטרתם מושגת כבר בעצם היציאה למסע, כדוגמת צבירת חווית והיכרות עם תרבויות חדשות.

בענייננו, יציאת עם ישראל ממצרים נועדה להשגת מטרת הבורא: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים…" (שמות ו,ז), ולמימוש חזונו: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו). לשם כך, כבר במצרים משה הדגיש לבני ישראל כי לצורך בניית ממלכה היעד של המסע הוא ברור – ארץ ישראל: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי…" (שמות ו, ח).

באופן עמוק, מלבד המטרה להגיע לארץ המובטחת, המסע במדבר מכיל בקרבו גם מטרה פנימית שתושג בכל יום בחיי המסע – גיבוש הזהות הלאומית. כל מאורע וקושי הצריך מהעם לברר את זהותו ואת ההשתייכות לתעודתו. לעיתים רבות, חלק מההתבגרות של האומה היה בבדיקת הגבולות ושבירת המוסכמות. הנפילות היו בבחינת קטליזטור שהעמיקו את יסודות האומה השואפת לגלות לאנושות את צלם האלוקים שבאדם.

דרך סיכום החוזר של המסעות, התורה מבליטה את קיומה של המטרה הפנימית שהתלוותה לכל המסעות. התיאור המורחב מדגיש את חיוניותו של כל מקום בבניית גיבוש הזהות הלאומית, לרבות הכניסה אליו והיציאה ממנו. כשם שהגעת אדם למקום חדש מצריכה ממנו הסתגלות כל שהיא למאפייני המקום, כך גם הניתוק מהמקום והיציאה אל עבר יעד חדש דורשת משאב נפשי ובירור מחשבתי. כך, שלא דומה האדם בכניסתו ליציאתו. חניות ישראל במדבר נבחרו על ידי ההנהגה האלוקית בכדי שהעם ייפגש ויתמודד בכניסתו וביציאתו עם מאפייני המקומות. איננו יודעים את תוצאות כל מפגש בין ישראל למקום החנייה, אולם ציון שם המקום מעיד כי 'משהו חדש נרכש שם'…

קריעת ים סוף רוממה את ישראל למדרגת אמונה כה גבוהה עד אשר העיד עליהם הכתוב: "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). אולם, לא די בכך עבור בניית עם שעל כתפיו מונחת תעודת העולם! ברק אמוני נותן דחיפה משמעותית ו"מיישר את ההגה" בניווט ההתחלתי בדרך. לאורך זמן השפעת הברק תפחת וספקות יחלו לצוץ. בשלב זה מתבקש ליבון פנימי ובירור שכלי אודות הדרך שנבחרה – ולכך נועדו מסעות המדבר.

אם כן, מתברר כי קריעת ים סוף ומסעות ישראל במדבר משלימים זה את זו, ועל ידי קריאת שני העניינים בטעמי מקרא זהים נוכל להכיר כי מבט אמוני ובירור נפשי ושכלי צריכים להשתלב זה בזה.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן