חיפוש

לוח אירועים


שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

מאמרים אחרונים:

חינוך

לא רק בעיית הסברה

האם ההדרכה לגור בסביבה טובה נאמרה רק למי שאמונתו חלשה? ● מעשה ברבי אלעזר בן ערך שהתרחק מסביבת חבריו החכמים

שליחות לקירוב רחוקים

האם הסתגרות הציבור הדתי בקהילותיו אינה פוגעת בהתחברות אל העם? ● חשיבות הקהילות החזקות דווקא עבור בעלי תשובה

לא לצאת אל העם

האם מגורי דתיים בקהילות נפרדות הן התנתקות מהעם ● חז"ל הדריכונו לחיות בסביבה טובה ● השפעתה הבלתי-מודעת של החברה על אורחות החשיבה והחיים

לקראת שנה חדשה

כדי למנוע משברים נוספים עלינו לערוך חשבון נפש ● כישלון המאמצים לתקן את מערכות המדינה מבפנים ● לבקר את האליטות המנוכרות לערכי היהדות והאומה

לדמותו של מחנך

הוא פרש בשיא מתפקידיו השונים באומרו שצריך לתת מקום לצעירים * הוא היה מזכיר תנועת השמאל הדתית 'עוז ושלום', אך היה מוכן להילחם בגופו על גוש עציון * הוא ציווה שלא יספידוהו, מחשש שיפריזו בשבחו * כשנשאל אם הוא רואה כישלון בכך שבניו היו למתנחלים, השיב: העיקר שכולם שומרי תורה ומצוות * הרב אליעזר מלמד מספר על סבו, פרופ' יוסף ולק ז"ל

חינוך טוב בהישג יד

עמדתו הגאה והמוסרית של האב שבנו נפסל מקצונה ● ערכי החסד והאמת שהחייל קיבל בבית ● אפשר להשפיע על הצבא גם מבחוץ

לחשב את הדרך

משנה: על האדם לעסוק ביישובו של עולם בהתאם לכישוריו ולנטיותיו ● רק מי שמתאים להוראה ולרבנות נכון שיתפרנס מן הציבור כדי לעסוק בתורה

תורה ועבודה

האם נכון לעסוק בתורה ולהתפרנס מן הציבור? ● התנאים והאמוראים עבדו לפרנסתם ● פסק הרמב"ם שאסור להטיל עמו על הציבור ● מנהג יששכר וזבולון ● דעת החולקים על הרמב"ם

אמירת סליחות ותלמוד תורה

מה עושים כשההשכמה לסליחות פוגעת בסדרי הלימוד ● החזרת חובות קודמת לנתינת מעשר כספים ● ישיבה גבוהה או ישיבת הסדר ● מסתבר שדווקא מ'מרכז הרב' יצאה מהפיכת הקצונה הדתית ● מעשה בחסיד גור שעלה לארץ בברכת האדמו"ר

כלכלה של עידוד ילודה

ממשלת רבין ביטלה את העדפתם של יוצאי צבא ועודדה ילודה לא יהודית ● חוק הלפרט עודד עוד יותר ילודה לא יהודית ● הצעות לתיקון: להחזיר ההטבות ליוצאי צבא, ולעודד ילודה יהודית באמצעות הסוכנות היהודית ● הקלות במס למשפחות ברוכות ילדים יעודדו ילודה יהודית בלי לפגוע במוטיבציה לעבוד

הרב אליעזר מלמד

להקים את העם מהריסותיו

צוואת הנספים בשואה: להמשיך ולהרחיב את קיום העם היהודי ● עם ישראל טרם החזיר לעצמו את המיליונים שנספו בשואה ● מערכת החינוך צריכה לחנך לערכי המשפחה היהודית ולערך הילודה ● התרבות המערבית מקדשת את החופש על חשבון האושר האמיתי של זוגיות ומשפחה ● יום הזיכרון לשואה נקבע בחודש ניסן שלא על דעתם של חכמים ● הציביון הראוי ליום כ"ז בניסן

על אמונה, חינוך וכלכלה

האם מובטח לנו שהקב"ה יחזיר את כל הוצאותינו על חינוך הילדים? ● אין ללוות אפילו לצורך מצווה כשבדרך הטבע לא ניתן יהיה להחזיר ● ביאור דברי חז"ל שהוצאות בניו לתלמוד תורה אם הוסיף מוסיפים לו ● הדרך הראויה: לחסוך בהוצאות לצרכי רשות, ולהוציא בהתאם ליכולת לצרכי מצווה

דילוג לתוכן